http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627זוקפת כפופים מתירה אסורים מלבישה ערומים פוקחת עווריםheCopyright 2026 המתחזק של דנג'ה-גנג'ה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=13188744<div align="right" dir="rtl"><p>היה כאן פוסט.</p> <p>ולא מי יודע מה קצר.</p> <p>מישהי, שיודעת שכל מילה שנכתבה בו היא אמת, ביקשה ממני להוריד אותו.</p> <p>נעתרתי.</p> <p>אני קל.</p> <p>כנראה שבעיקר הייתי צריך לכתוב אותו.</p> <p>חג חירות שמח.</p></div>Mon, 02 Apr 2012 22:12:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=13188744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=13188744http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=12540346<div align="right" dir="rtl"><p>ברור שיותר כיף לכתוב על החדש מאשר על הישן. על הפתיחה, על ההתרגשות, על היופי שנגלה דרך ניצנוץ העין ומבטיח עוד ועוד, על השפה החדשה, על הסערה והעייפות של אחרי לילות ראשונים. על ריח הגוף החדש שנדבק ופתאום מופיע במפתיע כמה שעות אחרי, על ההתחלפות של תאי הגוף הישנים. "יש לנו הסכם התפתחות," היא אמרה בפעם השניה שנפגשנו, חותכת דרך כל ההתחנחנויות והגישושים שיכולים לאפיין מפגש חדש.</p><BR><p>האושר מציף אותי. עברתי ביום שלישי לדירה חדשה. רוב השכנים שלי אתיופים, ובכל זאת לא מפתיע אותי שכשאני יושב לכתוב עכשיו, אני שומע את ג'וני מיטשל מתנגנת מאחת הדירות הסמוכות, או הבניינים הצמודים. האהבה החדשה שלי מזכירה לי לפעמים את ג'וני, באיכותיות היופי הנדיר, בקימור הלחיים, בחוסר הפחד לשוט במקומות הגבוהים בהם החמצן דליל מדי לרוב בני האדם, במוסיקליות שזורמת בעורקיה.</p><BR><p>אבל החדש עוד נכתב יום ביומו, ועדיף לחוות אותו מאשר לנסות ללכוד אותו ולעכל אותו.</p><BR><p>הישן, לעומת זאת.</p><BR><p>כאן יש התחלה, אמצע וסוף. הרבה יותר פשוט לראות את התחנות בדרך. כשמערכת יחסים "מצליחה" רואים בבירור מה מחזיק אותה. כשהיא "נכשלת", רצף הנסיבות שהביא לסיומה תופס את רוב התמונה. ובכל זאת, אני אומר לעצמי, ברור שזאת היתה מערכת יחסים שהצליחה: מילא, אם היא היתה מביאה לי שלושה ילדים מעפנים, מרגיזים ולא מספיק חמודים, חכמים, מרגשים או יפים, אולי אז הייתי יכול לבוא אליה בטענות. וואו, בכמה טענות הייתי יכול לבוא, על הבטחות שהופרו, הסכמים שבוטלו, שקרים ששוקרו, יומרות שהומרו, זיופים שזויפו. הייתי יכול לבוא בטענות על המעט שאני שומע עכשיו על הסיפור שהיא מספרת לעצמה ולסביבה, למרות שכל אלה התנהגויות אנושיות לגמרי.</p><BR><p>אבל לא. אין לי טענות. כלומר, רק כשאני רואה את הקושי של הילדים - הגדול הושעה פעמיים בשבוע האחרון מביה"ס הסופר-דופר ליברלי שהוא לומד בו בגלל התנהגות פרועה - אני רואה את הכעס מתגנב, לרגע. אבל היא צודקת כשהיא אומרת שהם ספינות שבנויות היטב. גם הם מרגישים את השיפור הכללי שמביא הסדר החדש, שמחליף את האמורפיות הבלתי נסבלת והבלאגן האינסופי שאפיין אותנו כל כך הרבה שנים. </p><p>אז לא. אין לי טענות, לא באמת. יש לי הכרת תודה עצומה על שלל המתנות שקיבלתי במהלך ה-14 שנים האחרונות, המון המון מתנות ותובנות שקיבלתי והפכו שלי. יש לי הכרת תודה עצומה&nbsp;על&nbsp;המאמץ&nbsp;שנדרשתי&nbsp;לעשות, על החוויות שנאלצתי לצבור, על השיחרור שהמוח והתודעה שלי נאלצו לעבור. על דברים קטנים, ועל דברים גדולים. אני זוכר שהיו הרבה יותר רגעים של צחוק וקירבה מאשר של כעס וריחוק. פי כמה וכמה וכמה. יותר רגעים של גילוי ושמחה מאשר של שגרה והרגל. פי כמה וכמה וכמה וכמה. הרבה יותר אהבה מאשר טינה, למרות ש, יא אלוהים, עברנו גם כמה זוועות לא קטנות, ואני לא תמיד שלם עם המחיר שנאצלתי לשלם.</p><BR><p>יום אחרי שאמרתי לה שזאת פרידה, נקודה, פרידה סופית ולא פרידה לתקופת נסיון, ולא הפרדת בתים לשנה ולא שום דבר מסוג הדברים שהיא הציעה, ישבתי מוקף בגיטרות שלי, עצמתי עיניים וראיתי את זה קורה: ראיתי איך אני מפריד בין כל עשרות החוטים שמחברים בינינו, חוטים שנראו לי כמו רגלי תמנון, חלקם דקים וארוכים, חלקם עבים וארוכים, אינסוף קשרים שקושרים בינינו. עברתי אחד אחד במוחי והתרתי את הקשרים. מדי פעם נעצרתי, &nbsp;או שהפחד עצר אותי, ואז האצתי בעצמי: שחרר גם את זה, שחרר גם את זה, במילא, מה שאמור להישאר יישאר, כל השאר - מיותר. ותוך כדי התהליך - שארך דקות או שעות - אני באמת לא יודע, כבר הרגשתי איך הקשר המשמעותי, הדומיננטי והכל-כך חזק איתה, כבר זורם במורד נהר העבר. איך הדמות שלה מתרחקת ומתרחקת, הלאה מכאן.</p><BR><p><br></p><p>זה משהו שאני לא מכיר מעצמי: בדרך כלל, גם כשעצרתי מערכות יחסים שלא רציתי בהן יותר, הצלחתי להמשיך לחיות את הדרמה במשך חודשים, להיעלב, להתרגש, לרצות לריב, להוכיח, לנצח, להיפגע, מה לא. בדרך כלל גם הייתי משתף את כל מי שאני מכיר בדרמה, אלא שהפעם הכל התנהל אחרת: הפרידה היתה סופה של הדרמה, לא תחילתה. היא הביאה לשקט עצום, ששמרתי לעצמי, קרוב קרוב, מביט בתחושה וכמעט ולא משתף בה אף אחד אחר. במשך כמה שבועות רוב האנשים שקרובים לי לא ידעו. ובניגוד לכל מה שהכרתי מעצמי, ולכל השנים האחרונות, הצלחתי לא להתעסק במה היא חושבת, ומה היא אומרת, ולמה היא ככה ולמה היא אחרת. אולי כי נדמה לי שאני יודע כבר את התשובות, אולי, כי כבר עברנו פרידה לפני שלוש שנים, והרבה מאד תהליכי עיכול נעשו כבר אז, אולי כי עילת הפרידה ודגם ההתנהגות כבר היה כל כך מוכר וצפוי, שלא היה שם שום שיעור חדש. ואולי, כי הרגשתי כל כך שלם עם המאמץ שעשיתי כל השנים כדי להחזיק את מערכת היחסים, שלא הרגשתי שום רגש אשם.&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>* * *</p><BR><p>ורק על הבן הגדול שלנו, שהמשפחתיות שלו היא מהמגדירים העיקריים שלו את עצמו, בא לי לבכות עד שייגמרו הדמעות. שני הקטנים יותר ישחו כמו דגיגים, והלוואי וגם הוא. הלוואי.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>* * *</p><BR><p>רוב הנשים שאני מדבר איתן עכשיו מתעניינות רק במצבים רגשיים, ופחות בעניינים הפרקטיים. רוב הגברים שאני מדבר איתם נשמעים כמו קרבוראטורים מקולקלים, מתעניינים רק בדברים הפרקטיים כדי להתחמק מבירורים רגשיים. ודווקא אבא שלי הפתיע אותי: בשבת, אחרי שתי שאלות סרק, הוא מיד שאל על החברה החדשה שלי, ואם זה כבר התחיל לפני הפרידה או לא, (התשובה היא לא). אבא, אמרתי לו, אתה מפתיע אותי בישירות שלך. טוב, הוא ענה, התאפקתי שתי שאלות.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>* * *</p><BR><p>וכן, היקום תומך במהלך. כל החודש הזה, בכל פעם שמופיע מעצור, מיד מופיע גם הפיתרון דאוס אקס מקינה. אני רואה את השביל החדש, והוא מנצנץ אלי, בוא. בוא. טוב שבאת. אתה עדיין אוהב, יותר מכל דבר אחר, בוא.</p><BR><p>&nbsp;</p></div>Tue, 07 Jun 2011 02:02:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=12540346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=12540346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=11260842<div align="right" dir="rtl"><P>לפני איזה עשור, חבר מאותה תקופה שהיה תקוע בכסף&nbsp;הצליח איכשהו לשכנע איזה סוכן שהוא יודע לכתוב, והסוכן השיג לו איזה עבודה - והוא כבר חתם על החוזה - לכתוב מצגת עסקית באנגלית לחברה שמייצאת הוא-לא-בדיוק-זוכר-מה. הבנאדם בקושי ידע לכתוב את השם של עצמו בלי שגיאות באנגלית, שלא לדבר על מצגת עסקית מכובדת לחברה שפניה לייצוא. נדמה לי שהוא גם&nbsp;היה צריך אותי בקטע של הייצוגיות&nbsp; - בדיוק הסתפרתי קצר, מה שהפך אותי לסוג של חייזר -&nbsp;אבל חייזר ייצוגי.&nbsp;החבר הבטיח שהוא יעשה את העברית ואני אצטרך רק לתרגם,&nbsp;ולמרות זאת התעקש שאבוא לפגישה, במושב ליד ת"א.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בדרך שמענו רגאיי. בכל יום אחר&nbsp;<STRONG>הוא</STRONG> היה זה שכבר עישן 12 ג'וינטים עד הצהריים, אבל רוב הדרך לשם היה לחץ <STRONG>עלי</STRONG> לא להדליק את המשהו הממש מאד מאד קטן&nbsp;ורק קצת יותר מסמלי שהכנתי בבית, כדי שלא אשתעמם עד מוות בפגישה. מצגות עסקיות בדרך כלל משפיעות עלי כמו שטוויה בנול השפיעה, בזמנו, על היפהפיה הנרדמת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <IMG height=308 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/19480147.jpg" width=239></P> <P>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</P> <P>חנינו ליד שני ג'יפים בכניסה לבית היפר-מטופח ומבורך-דונמים, לידו, המטה של חברת&nbsp;ICY ARROW - מבנה עץ מהודר ומאובזר. הלוגו של החברה בכל מקום&nbsp;-&nbsp;חץ שיוצא מחשיכה קפואה ומתקשר&nbsp;גראפית &nbsp;עם ה Y של השם. כמה צילומים ממוסגרים של שני בעלי החברה, במדים. אחד - כנראה חץ - אשכרה בשטח, בבוץ, עם טנקים. האחר,&nbsp;גבוה, כסוף - הרבה יותר ICY - מאחורי משקפת, מפה בידו, משקיף על תרגיל.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ידעתי שאני אצליח לזרום איתם. </P> <P>&nbsp;</P> <P>מה בדיוק אתם מייצאים? היתה השאלה הראשונה, המאד מחוייכת שלי. </P> <P>&nbsp;</P> <P>אנחנו חברה בתהליך גדילה, ענה לי חץ. בהתחלה בעיקר מכרנו מוצרים, סוגים שונים של ציוד למעקב, לבילוש, שיטות טכנולוגיות חדשות, דברים שיש לנו בלעדיות עליהם, אבל עם הזמן, הוספנו גם הרבה מאד פריטים סטנדרטים של אבטחה, מרמת העוזי ועד&nbsp;רמת המרגמה. בעיקרון אני גם יכול למכור לך נגמ"ש, אם אתה באמת רוצה.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>הייתי רוצה, אבל אין איפה להציב אותו, עניתי. יש בעיית חנייה בת"א.</P> <P>&nbsp;</P> <P>חץ מאד אהב את החידוד הקטן הזה, והוסיף:&nbsp;קטלוג המוצרים כולל בעצם כל מה שתמצא ביחידה של&nbsp;חי"ר, כולל אפסנאות&nbsp;מרמת האוהל עד רמת הגרביים.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>הם הגישו לי את הקטלוג הישן שלהם. הבנתי את העיקרון אחרי עיון מאד קצר.&nbsp;אף פעם לא התלהבתי&nbsp;מצילומים סטרילים של כלי נשק בוהקים, מנותקים מההקשר האמיתי שלהם. </P> <P>&nbsp;</P> <P>חץ סיפר לי בעליצות, שהקטלוג כבר לא מעודכן, אבל לא <STRONG>זאת </STRONG>הבעיה. המצגת החדשה צריכה לשים דגש על הכיוון העסקי&nbsp;ש ICY ARROW זיהה, מקור הכנסה שהולך וגדל, מתן שירותים והדרכות, מרמת הכיתה ועד רמת החטיבה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>התרשמתי:&nbsp;מייצאים את כל מה שלמדו בשנות השירות.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>בעצם אתם מוכרים את הציוד וגם מאמנים את האנשים. זה אומר שאתם יכולים להקים צבא פרטי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>קפוא, בקור: לא רק יכולים. כבר עשינו את זה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>חץ: יותר מזה, אם מאיזשהי סיבה, אתה לא רוצה את המדריכים שלנו אצלך, אנחנו נדריך בשבילך מדריכים, שילמדו מתוך תוכניות הלימוד שהכנו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בשלב הזה, הם העמיסו עלינו ניירת. מוצרים חדשים,&nbsp;קורסים ועוד קורסים, תורות לחימה שונות שמותאמות לכל תרחיש, פיזור הפגנות, ביצוע מעצרים, נהלי חקירה, דרכים לאיסוף מודיעין, והכל בליווי איורים וצילומים של חילוצים ממסוקים. חלק בעברית, חלק באנגלית קלוקלת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>מכיוון שאני יחסית עתיק, אני זוכר תקופות שהתעשייה הביטחונית חימשה את המשטרים הכי ימניים בדרום אמריקה, כולל החונטה בארגנטינה, ועשתה קופה יפה גם על דרום אפריקה של שנות האפרטהייד. "אתם יכולים למכור למי שאתם רוצים?" שאלתי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>מה פתאום, ענו לי שניהם.</P> <P>&nbsp;</P> <P>חץ חייך: אם רק יכולנו היינו עכשיו על יאכטה. </P> <P>&nbsp;</P> <P>קפוא: אנחנו פועלים לפי רשיון WTF80002 של משרד הביטחון, ובהתאם לכללים מאד ברורים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כמובן שהתשובה שלו מאד הרגיעה אותי. לא הייתי רוצה שכל הנשק והידע הזה ייפול לידיים לא אמינות.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בדרך חזרה גם שמענו רגאיי. </P> <P>&nbsp;</P> <P>******</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG height=510 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/19480153.jpg" width=550> </P> <P>&nbsp;</P> <P>סביר להניח, ששניהם יושבים עכשיו על היאכטה הזאת. </P> <P>מאז נפילת התאומים, ובמהלך כל תקופת הנשיא בוש, ה"ייצוא הבטחוני" של ישראל זינק וכמעט שילש את עצמו, כמו שאפשר לראות בדיאגרמה הזאת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <IMG height=275 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/19444450.bmp" width=223> </P> <P>&nbsp;</P> <P>בעצם ה"הייצוא הבטחוני" מהווה עכשיו <STRONG>שליש </STRONG>מסך <STRONG>כל</STRONG> הייצוא הישראלי. </P> <P>&nbsp;</P> <P>בפרק הקצר על ישראל ב"דוקרטינת ההלם", נעמי קליין מביאה רשימה ארוכה של חברות ישראליות שהרוויחו הון מ"המלחמה בטרור".</P> <P>&nbsp;</P> <P>שתי דוגמאות קצרות:</P> <P>&nbsp;</P> <P>- כששכונת היוקרה אודובון פלייס בניו אורלינס החליטה בעקבות הוריקן קתרינה שהיא זקוקה לכוח משטרתי משלה, היא שכרה את חברת האבטחה הפרטית הישראלית "אינסטינקטיב שוּטינג אינטרנשיונל".</P> <P>&nbsp;</P> <P>- סוכנים של משטרת הפרשים המלכותית הקנדית, כוח השיטור הפדרלי של קנדה, אומנו בידי "אינטרנשיונל סקיוריטי אינסטרקטֶרס", חברה מווירג'יניה המתמחה באימון שוטרים וחיילים. החברה מפרסמת את עצמה כבעלת "נסיון ישראלי שנקנה בעמל", ומצהירה כי מדריכיה הם "ותיקי היחידות המובחרות של ... צבא ההגנה לישראל, היחידות ללוחמה בטרור של משטרת ישראל [ו]השב"כ". ברשימת לקוחות העלית של החברה נכללים האף-בי-איי, צבא ארה"ב, חיל הנחתים האמריקאי, "אריות הים" של חיל הים האמריקאי ומשטרת לונדון".</P> <P>&nbsp;</P> <P>בניגוד למה שכתבו בחלק מהביקורות, קליין לא טוענת לרגע שאינטרסים כלכליים גרמו לכך שממשלות ישראל הפנו עורף לתהליך השלום, אבל, כפי שאפשר ללמוד משם הפרק -&nbsp;"מאבדים את התמריץ לשלום" -&nbsp;היא בהחלט מעלה את התיאוריה המאד-הגיונות, שאם בשנים שקדמו להסכם אוסלו, הלובי הכלכלי הפעיל לחץ אדיר על הממשלות לפעול בכיוון של שלום כדי לפתוח שווקים חדשים במדינות ערב, אחרי נפילת התאומים, והזינוק המטאורי בייצוא של כל האמצעים הטכנלוגיים שאפשר לשים תחת הכותרת "מלחמה בטרור" - הלחץ של הלובי הכלכלי על ממשלות ישראל בכיוון של שלום - נעלם לחלוטין. </P> <P>&nbsp;</P> <P>קליין כותבת: "אין זה&nbsp;פרי של צירוף מקרים, שמדינת ישראל החליטה להעמיד את "המלחמה בטרור" במרכז כלכלת היצוא שלה דווקא בשעה שזנחה את המשא ומתן לשלום ואימצה אסטרטגיה ברורה למיצוב מחדש של הסכסוך עם הפלסטינים לא כמאבק מול תנועה לאומית התובעת אדמה וזכויות, אלא כחלק מ"המלחמה העולמית בטרור", מלחמה נגד כוחות קנאים וחסרי היגיון שכל שאיפתם להמיט חורבן."</P> <P>&nbsp;</P> <P>והיא מוסיפה: "... פרץ הצמיחה של ישראל אחרי ה-11 בספטמבר זירז את&nbsp;תהליך הריבוד החברתי, והעמיק את הקיטוב בין עשירים לעניים במדינה. אל הגידול בתעשיית הביטחון התלווה גל של הפרטות וקיצוצים בתקציבי תוכניות הרווחה, מהלך שמחק כמעט לחלוטין את המורשת הכלכלית של תנועת העבודה הציונית והפיץ מגפה של אי שוויון שכמותה לא חוו הישראלים מעולם. ב-2007&nbsp;חיו 24.4% מהישראלים מתחת לקו העוני ו-35.2% מהילדים היו עניים, לעומת 8% מהילדים 20 שנה קודם לכן...</P> <P>&nbsp;</P> <P>"יתרונות השגשוג לא היו אפוא נחלת הכלל, אולם עבור מגזר קטן בישראל - ובפרט עבור אותו פלח עתיר כוח המשולב לבלי הפרד בצבא ובממשלה כאחד... הם הניבו רווחים שדי בהם לסכל את אחד התמריצים החיוניים ביותר לכינון השלום".&nbsp;&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>(אה, והפרק על ישראל הוא אחד השוליים והפחות מעניינים בספר. הנה <a target='newWin' class=blog href="http://www.andalus.co.il/?p=262#_ftn1">ההקדמה, </A>למי שרוצה להבין באיזה עולם אנחנו חיים).</P> <P>&nbsp;</P> <P>*******</P> <P>&nbsp;</P> <P>מכיוון שגם אני הייתי לחוץ בכסף באותה תקופה, המצפון שלי עבד שעות נוספות. מצד אחד, החבר, המחויבות החוזית שלקח על עצמו וחמשת-אלפים השקלים שהייתי אמור להרוויח מזה. מצד שני, אתם יודעים, לשתף פעולה עם כוחות האופל עצמם. אנשים שהתגאו בפני על כך שכל שנות השליטה בפלסטינים הביאו להתמקצעות באמצעים ל"שליטה באוכלוסיה עויינת".</P> <P>&nbsp;</P> <P>המשכתי לשמוע הרבה מאד רגאיי, עד שמצאתי, בסופו של דבר, את הדרך להחזיק את המקל בשני קצותיו, או, אם תרצו, לאכול את העוגה ולשמור אותה שלמה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG height=382 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/19480155.jpg" width=336></P> <P>&nbsp;</P> <P>מה הוא היה עושה? </P> <P>&nbsp;</P></div>Tue, 22 Sep 2009 12:10:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=11260842http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=11260842http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10804542<div align="right" dir="rtl"><br>איך רגע אחד היא בועטת ושורטת ונלחמת בי ובמיילדת ובדולה שלנו, זועקת ושואגת כמו חיית טרף פצועה בג'ונגל, ורגע אחרי, הנמרה המסוכנת והאלימה הזאת, הופכת לחתלתולה מגרגרת ורכה, כשמניחים על החזה שלה את הדבר המקסים והעדין שהרגע בקע ממנה.<br><br><br><br><br><br></div>Fri, 01 May 2009 16:04:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10804542http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10804542http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10430313<div align="right" dir="rtl"><P>כמו רובכם, אני מניח, קראתי והתפעלתי משני הפוסטים המאד חזקים&nbsp;שהבלוגרית בשם "אקס אקטרימיסטית" פרסמה בזמן ה"מבצע" בעזה. כמובן שהזדהיתי עם כל מה שהיא כתבה, והתרשמתי - לא בפעם הראשונה - מהיכולת שלה לנסח באופן כל כך מדוייק את התחושות שלה.</P> <P>ובכל זאת, משהו שם צרם לי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אולי הסיבה היא זאת: מקורות בתוך ביתה פנימה של אותה בלוגרית, מסרו לי שבזמן שהיא התנסחה באופן כל כך משכנע, בחצר האחורית שלה, התרחשו דברים, שאולי מצביעים על צביעות מסויימת בגישתה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני יודע - ותסמכו על המקורות שלי בעניין הזה - שבין הצרבת וההריון והמלחמה והמיתון - ואולי כדרך לברוח לרגע מכל זה - הבלוגרית המכובדת הזאת מקיימת חיים בעולם וירטואלי, במשחק שנקרא "Ikariam", שם, בניגוד לכל עמדותיה המוצהרות, היא דווקא מנסה להקים אימפריה כלכלית, שבסופו של דבר, תמחק לחלוטין מעל המפה את כל האימפריות האחרות, כולל המדענים והאזרחים והפועלים במדינות השכנות לה!</P> <P>&nbsp;</P> <P>הייתם מניחים כמובן, שבמסגרת הוירטואלית הזאת, הבלוגרית הנ"ל תפעל לפי חוקים מינימליים של צדק.</P> <P>ולא היא.</P> <P>לפני כשבועיים היא קיבלה מסר כזה מאחד המשתתפים: "למה אתה תוקף אותי? אני חבר של סוקי מהברית שלך, אני לומד איתו בכיתה".</P> <P>&nbsp;</P> <P>מסתבר שבעולם הוירטואלי המושגים שלה על צדק ומוסר מעט שונים.</P> <P>אם זה לא מספיק, כמה ימים אחר כך, היא תקפה ללא כל פרובוקציה - ויש לומר באכזריות מה - עיר שאיתה היא חתמה על הסכם אי-לוחמה! עיר שהיה לה איתה הסכם תרבות!</P> <P>&nbsp;</P> <P>התושבים בעיר שלה, להם היא מחוייבת, למשל,&nbsp;לספק יין למען שיפור מצב הרוח, הגיבו בזעם, ומצב הרוח הוגדר כ"כועס". הם התחילו להגר מהעיר שלה, בקצב של 46 אזרחים בשעה - רובם, בוודאי, מצפוניים כמוה, ואפילו - תאמינו או לא - התארגנו הפגנות נגדה מצד האזרחים "המלומדים".</P> <P>לא מאמינים? הנה המסר שהיא קיבלה:</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG height=564 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/17720625.JPG" width=647> </P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>ומה היא טוענת להגנתה? "בטעות, רבאק בטעות! לא התכוונתי!"</P> <P>&nbsp;</P> <P>אהה. אבל כשדובר צה"ל אומר "בטעות" היא מגלגלת עיניים לשמיים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ועל זה בדיוק אנחנו מדברים כשאנחו טוענים שהשמאל צבוע. </P> <P>&nbsp;</P></div>Sun, 18 Jan 2009 10:29:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10430313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10430313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10369261<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>המנוע התחמם ליד נתניה. שני הילדים כבר ישנו, הגשם גָשָם.&nbsp; <FONT size=7>ְֱֲֳִִֵֶֶַָָָֹֻּׁׂ</FONT></P> <P><FONT size=7></FONT>&nbsp;</P> <P>במקום הדלקת נרות נעימה עם כולם, </P> <P>פרסנו פרסה לכיוון הבית, נסיעה בהפסקות כל רבע שעה</P> <P>והתקעות&nbsp;סופית, עם פיצוץ מפתיע אחרי שדיממנו את המנוע, ועשן, קילומטר לפני הבית.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;הגשם המשיך לגשום, והחמודים הקטנים לישון.&nbsp; <STRONG><FONT size=7>ָָֹֹֹֹּׁׁׁׁׁׁׂׂׂׂׂׂׂ</FONT></STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>גם ככה&nbsp;אנחנו בלי שקל.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>רבע התכוונתי ברצינות, במוסך, ביום ראשון בבוקר, כששאלתי את הבן של זוהיר אם, לאור&nbsp;המצב, &nbsp;יש הנחה לתומכי חד"ש. הטלוויזיה היתה פתוחה במשרד, עם תמונות מהגל הראשון. הוא אמר את זה מהר:</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>תשמע, את החמאס צריך לזיין,&nbsp;&nbsp;אבל זאת לא מלחמה בחמאס, זאת מלחמה בפלסטינים. </STRONG></P> <P><STRONG>הפצצה לא יודעת את מי היא הורגת. בשביל מה להרוג&nbsp;שלוש מאות&nbsp;אנשים? כוס אמא של ברק, כוס אמא של אולמרט, מה הם עושים.</STRONG></P> <P><STRONG>כוס אמא של החמאס גם.&nbsp;אבל מה זה יביא? רק דם זה מביא ואנשים יותר שונאים. זה לא מלחמה בחמאס. זה מלחמה באנשים.</STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P>("הוא אמר לזיין?", שאלה סקא. וואו.)</P> <P>&nbsp;</P> <P>הוא נראה בן שבע עשרה, אבל הוא בטח בן 22. אנשים לגמרי מהיישוב, עסק מבוסס. לא היתה טיפה תוקפנות כלפי, וגם הנחה הוא לא נתן.</P> <P>&nbsp;</P> <P>צריך להבין את מה שהוא אומר, כי זה ההבדל הבסיסי ביותר בראייה של מה שקורה עכשיו. והמתח הזה בין ההבנות הוא כרגע הדבר המסוכן ביותר בעיני, בתוך ישראל.</P> <P>&nbsp;</P> <P>רוב הישראלים משוכנעים <STRONG>ש"אנחנו" נלחמים בחמאס.</STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P>הפלסטינים -&nbsp;עם תז כחול או כתום - &nbsp;יודעים שמאות ההרוגים ואלפיים הפצועים הם ברובם <STRONG>לא חמאס, אלא "סתם" אנשים רגילים. </STRONG>ילדים, זקנים, תומכי פת"ח, א-פוליטיים, בוגרי קורס שוטרים, רופאים ורופאות, מורים ומורות, גננים וגננות,&nbsp;מה שתרצו. וכן, גם לוחמים ומנהיגים של החמאס.</P> <P>&nbsp;</P> <P>(בבית חנינא הקימו ביום ראשון אוהל אבלים. המשטרה הרסה את האוהל. מבחינתה זו הזדהות עם החמאס. אבל הפצצה, כידוע, לא צויידה בחיישן מיוחד שיודע לזהות את האידיאולוגיה של מי שהיא פוגעת בו. באזור צפוף כמו עזה, היא לא משחקת אותה ראש (נפץ) גדול. היא פשוט פצצה. היא עושה את העבודה שלה בלי לשאול שאלות. לא בת כמה את, ולא במה את מאמינה, ולא למי הצבעת לחמאס או לפתח)</P> <P>&nbsp;</P> <P>אם תיקחו בחשבון את הכעס על כל שנות ירי טילים על שדרות, תכפילו ב-20, ותכווצו ליומיים, תקבלו את העוצמה. </P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>בגלל זה נדיה חילו מזהירה מפני אינתיפאדה חדשה.</P> <P>בגלל זה הערבים בישראל כועסים, מפגינים, ומאות כבר נעצרו.</P> <P>בגלל זה שר הספורט מג'אדלה החרים את ישיבת הממשלה וננזף.</P> <P>בגלל זה המועמדת מספר 12 במר"ץ הודיעה שהיא פורשת מהרשימה לכנסת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לחם מבחינת הליכוד וליברמן, שמצפים מהם, כנראה, להניף דגלי ישראל ולתרום ללב"י.</P> <P>&nbsp;</P> <P>מבחינת כל הפלסטינים&nbsp;&nbsp;זאת המשך המלחמה בהם, הפעם בתואנה שנלחמים בחמאס. כמו שפעם נלחמו בערפאת. </P> <P>&nbsp;</P> <P>ואצל היהודים?</P> <P>&nbsp;</P> <P>קואליציה מוזרה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אלה שרוצים שישראל תחסל את החמאס כדי שאבו מאזן יעשה איתנו הסכם. (כמו ציפי ליבני שאמרה: <STRONG><A class=blog href="http://news.walla.co.il/?w=/1/1409519" target=newWin>המלחמה בעזה חיונית לקידום השלום</A>)</STRONG></P> <P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P> <P>ואלה שרוצים שישראל תחסל באופן כללי את התנועה הלאומית הפלסטינית. כדי שאף אחד לא יעשה איתנו הסכם. אף פעם. </P> <P>ונדמה לי שאלה הרוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ביחד.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כאילו שאם אבו מאזן יחזור לעזה על כנפי האף 17 הישראלים תהיה לו סמכות מינמלית. </P> <P>&nbsp;</P> <P>אז אני מצטער, לא עניינם של הישראלים לקבוע מי מייצג אותם. את זה הם קובעים. ואפילו כשאבו מאזן רצה אחדות אחרי הבחירות - ישראל וארה"ב לא הסכימו. </P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>שימו לב:</P> <P>לא רצו לסגור עם ערפאת, אמרו שדרישותיו מוגזמות.</P> <P>קיבלו &nbsp;את אבו מאזן.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא&nbsp;רצו לסגור עם אבו מאזן, אמרו שהוא לא רלוונטי </P> <P>קיבלו את החמאס.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא רוצים את החמאס?</P> <P>טאף שיט. טו לייט.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>(ולמי שלא יודע - החמאס גדל והתחזק בעידוד השב"כ - כשישראל קיוותה להחליש את הפת"ח, בשנות השבעים והשמונים. וקשה בכלל לספור את הטעויות שישראל עשתה ביחס לאבו-מאזן. אז עכשיו פתאום רוצים לעזור לו. הלו?)</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>לחמאס יש, כנראה, רוב אצל הפלסטינים מאלף סיבות, גם בגלל שהדרך המדינית של הפת"ח לא הובילה להפסקת הכיבוש, וגם בגלל השחיתות. מצד שני, מי שחושב שישראל או ארה"ב או מצרים יכולה להתערב בכוח ולשנות את מאזן הכוחות - עושה בפועל בדיוק את ההיפך. היחידים שיכולים להפיל את החמאס הם הפלסטינים עצמם. ובכל זאת, בניגוד לכל מה שיגידו לכם:</P> <P>&nbsp;</P> <P>א. רוב הפלסטינים עדיין תומכים בפתרון שתי המדינות.</P> <P>ב. גם עם החמאס <A class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455526&amp;blogcode=10359610" target=newWin>יש על מה לדבר</A>.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>אה, ועוד דבר אחד: מי שחושב שישראל היא מדינה מתונה והחמאס תנועה קיצונית, שיחשוב שוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>נזק סביבתי:</P> <P>&nbsp;</P> <P>המלחמה כבר עלתה <A class=blog href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3645581,00.html" target=newWin>מיליארד שקלים</A>. זה בערך המחיר שלה לשבוע. התקציב השנתי של המשרד לאיכות הסביבה הוא קצת פחות ממאתיים מיליון ש"ח לשנה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>תזכורת:</P> <P>&nbsp;</P> <P>מלחמת לבנון עלתה באיזור ה-25 מיליארד, כמעט כמו תקציב החינוך לשנה שלמה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>הכל פוליטיקה</P> <P>&nbsp;</P> <P><A class=blog href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051156.html" target=newWin>מי הפר בעצם את הרגיעה</A>? ולמה?</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>ומה התסריט האופטימי ביותר מכל זה?</P> <P>שהבומרנג שיחזור אלינו, יהיו פחות מכאיב ממה שהוא עלול להיות. כרגע, התמיכה השקטה של מצרים מעוררת עליה זעם עצום. התמיכה השקטה של אבו מאזן מעוררת עליו גיחוך. בינתיים, כל המבצע לא מעלה את רמת האהדה לישראל ולא מחזק את המתינות במזה"ת. בדיוק ההיפך.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><U>שלב השאלות</U></P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>אבל אתה בעצמך אומר שהם בחרו בחמאס - אז מגיע להם מה שהם מקבלים, לא?</STRONG></P> <P>זה ההגיון של צה"ל והממשלה, ושל רוב הישראלים. זה בדיוק הגיון שמצדיק טרור. באותה מידה אפשר לפגוע בכל ישראלי שהוא, בגלל שבחרו בשרון, או ברק או ביבי . אפשר לפי ההגיון הזה לפגוע בכל ישראלי, מכיוון שהעם באופן דמוקרטי בחר להמשיך את הכיבוש, או להפציץ את לבנון. מה זה הקשקוש הזה?</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>אבל הם אומרים שהם לא מוכנים להכיר בישראל ! ושאין על מה לדבר!</STRONG></P> <P>בדיוק כמו שהממשלה לא מוכנה לדבר איתם. אז אומרים. כשיש על מה לדבר - ויש על מה - מדברים. שום דבר לא עומד במקום. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. אפשר להתחיל עם הודנה של 15 שנה, אם רוצים.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>אבל יצאנו מעזה והם...</STRONG></P> <P>די עם השטות הזאת. לא יצאנו מעזה. עזה בשליטה ישראלית. לא יצאנו מעזה. אין אפשרות לקיים יבוא ויצוא מעזה. נקודה. אין אפשרות לקיים חיים סבירים בעזה. נקודה. אם נמל עזה היה פתוח.... או שדה התעופה... או המעברים למצרים... או המעברים לישראל... ככה, כמו שזה, מאז ההתנקות, עזה עדיין באחריות ישראלית. אולי כוחות צה"ל יצאו מעזה, <STRONG>אבל עזה היא לא עצמאית, ולא היתה לרגע.</STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>בסדר, די לחפור עם מה שהיה., אבל מה עם הקסאמים, עכשיו - איך מפסיקים אותם ואת הגראדים?</STRONG></P> <P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P> <P>קודם כל, שימו לב, כמו במלחמת לבנון, לקחו מצב גרוע והחמירו אותו פי כמה. אבל, שיט, זה כבר קרה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>מדברים ישירות עם החמאס בעזה. עוצרים את ההפצצות ל-48 שעות, כביכול לסיוע הומניטרי, ובזמן הזה מודיעים על פתיחת המעברים, ומבטיחים את הפסקת המצור. עושים את זה בערוצים שכבר שימשו בעבר. בפועל כבר דיברו עם החמאס, ואפשר לעשות את זה שוב. </P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>אבל איך מבטיחים שהם לא יחזרו להפציץ אותנו?</STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P>רק על ידי תהליך מתמשך שכיוונו שלום. </P> <P>&nbsp;</P> <P>ובכלל, השמיכה קצרה מדי, הארץ קטנה מדי, אנחנו יותר מדי שלובים. אני אגיד את זה בפעם השמונים וארבע אלף בחיים שלי: עד שלפלסטינים לא יהיו שקט, שלווה, כבוד, שוויון, עתיד, תקווה וריבונות, עד שהם לא ירגישו בעלי-בית כמו היהודים - לא יהיה כאן רגע של שקט. יהיו הפוגות, אולי - אבל שום סיכוי לאיזשהו עתיד נורמלי.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>אבל איך אפשר לדבר איתם אם הם מפולגים?</STRONG></P> <P>פאק יו! אחרי שעושים כל מה שאפשר כדי להחליש את הפת"ח במשך שנים, עכשיו אומרים שאי אפשר לדבר כי הם מפולגים? טוב נפסיק עם ההאשמות. גם הפלסטינים רוצים אחדות. נותנים להם לסגור ביניהם מה הם עושים, ומכבדים את ההחלטה שלהם. לא אומרים להם שאם הם משתפים את החמאס, אז לא מדברים איתם. בינתיים, למשל, מתחילים לפנות התנחלויות מבודדות. משהו שנראה אמיתי, ולא רק פקה פקה על "תהליך השלום".</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><STRONG>מחווה לאריק איינשטין</STRONG></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">כשהיינו צעירים<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">את זוכרת<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">אז פרצה המלחמה<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">והיום אחרי שנים<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">אין אחרת<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">זו אותה המלחמה</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">תפגיז אותי עכשיו</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">את אומרת</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">אז גם את אהובתי.</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">על הכל הייתי שוב,</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">שוב חוזרת</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">כמה טוב שאת איתי</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>בגלל הפקרות וטיפשות היציאה למלחמה בלבנון, כמה עשרות אלפי ילדים בצפון סבלו מתסמינים חריפים של פוסט-טראומה.</FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3></FONT></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=3>עכשיו, בגלל אותה הפקרות וטיפשות, מחריפים ומגדילים את איזור הטראומה בדרום.</FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=7>ֳֵַַָָָָֹֹֹֹֹֹֹׂׂׂׂׂינַָָֹֹֹֹּּּּׁׁׁׁׁׂׂ</FONT></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><FONT size=7></FONT></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">ובסוף למרות הכל, הגענו הביתה בלי שהם ירטבו. ובלי שיתעוררו. בניגוד לכל הסיכויים.</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P></P></div>Fri, 02 Jan 2009 11:27:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10369261http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10369261http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10338026<div align="right" dir="rtl"><P>1. סבי מצד אבי היה האחרון בשושלת של תלמידי חכמים שהולכת אחורה כמעט 200 שנה. סבי מצד אמי היה האחרון בשושלת חזנים שהולכת אחורה כמעט 200 שנה. ניצוץ השמחה בעיניו כששרתי את ההפטרה בבר-מצוה שלי הוא אחד הזכרונות המחזקים שיש לי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>2. אותו סב מצד אמי, הקים כמעט במו ידיו את אחד המוסדות המדעיים הכי איכותיים בארץ. אם הוא היה רואה מה קורה שם היום הוא היה נאנח ומספר בדיחה עצובה ביידיש. יש עיר אחת בישראל שבה כל ילד יודע את שמו - ובשאר הארץ - רק אנשים מעל גיל שישים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>3.&nbsp;עד גיל 16 הייתי משוכנע שאם מאיזשהי סיבה מאד לא צפויה הדברים לא יסתדרו לי בתור כדורגלן מקצועני אני תמיד אוכל להיות מתמטיקאי. היתה לי תשוקה אדירה למתמטיקה שנעלמה כלא היתה ביום שעישנתי את הג'וינט הראשון שלי.&nbsp;&nbsp;poof! </P> <P>(או אם תרצו: up in smoke!)</P> <P>&nbsp;</P> <P>4. במשך תקופה מאד קצרה - בגיל 16 - הייתי חבר של הבת של אחד המנצחים הידועים בתבל. היא הצטרפה אליו לכמה קונצרטים בארץ,&nbsp;בפסח, נפגשנו&nbsp;והתאהבנו. במשך חודשיים התגעגתי וחלמתי עליה ורק חיכיתי שניפגש. בקיץ נסעתי אליה לארה"ב. ביום שהגעתי היא סיפרה לי שהיא מקבלת שיעורי חושניות (?!) מידיד טוב שלה. שלושה ימים אחר כך היא זנחה אותי לטובת הבן של יהודי מנוחין. </P> <P>&nbsp;</P> <P>5. הדיסק שלי יצא לפני יותר משנה, ולשמחתי העצומה עדיין משמיעים שירים ממנו מדי פעם. לפי רשימות השידור שתחנות הרדיו מעלות לרשת, אני יודע שכבר שובצתי לפני ואחרי כמעט כל הגיבורים המוסיקלים שלי. הגיבור הכמעט יחיד שטרם הצמידו שיר שלי לשלו הוא אלביס קוסטלו.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>6. יוסי אלפנט ז"ל הזמין אותי לבוא אליו הביתה לג'מג'ם. לא באתי כי התביישתי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>7.&nbsp;לפני כמה ימים סקא והקטנים ביקרו את הבן 17 שלי אצל אמא שלו והתינוקת החדשה. בשלב מסויים הוא ניגש למקרר, הציץ פנימה, והרעים בקולו המתבגר: "מי הזיז את הגבינה שלי?"</P> <P>&nbsp;</P> <P>8. בכל פעם שהוא מביא לי איזה תשעים בהיסטוריה אני אומר לו: "די! תפסיק כבר! תעזוב כבר את ביתספר ותתחיל לעשן סמים קלים!" כנראה שהוא חייב למרוד.</P> <P>&nbsp;</P> <P>9. אחרי שאיחדנו את ספריות הדיסקים שלנו, התברר שיש לנו רק דיסק אחד פעמיים. מאז אנחנו לא מסכימים איזה דיסק זה היה: אני טוען שזה היה&nbsp;Before and After Science של בריאן אינו, והיא טוענת שזה Now is the Happiest Time of Your Life של Daevid Allen.</P> <P>&nbsp;</P> <P>10&nbsp;&nbsp;כשהייתי בן שש, הקלטתי על טייפ סלילים&nbsp;את השיר הראשון שלי, בעידודו והדרכתו של אחד מאחי הגדולים. השיר היה על ילדה בשם סקא. (השם האמיתי שלה, כמובן, לא הניק.)</P> <P>&nbsp;</P> <P>11. סקא אומרת שהפוסט הזה הוא יותר מדי "שופוני, אני מכיר הרבה אנשים מפורסמים". אז א. זה נכון. ב. אני מכיר עוד הרבה. ג. אני בעצמי מפורסם. ד. אני המפורסם הכי אלמוני בארץ, אין סיכוי ששמעתם עלי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>12. והדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד כרגע הוא:</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG height=175 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/17517221.jpg" width=500> </P> <P>&nbsp;</P></div>Fri, 26 Dec 2008 14:25:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10338026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10338026http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10327873<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <IMG height=183 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/17495512.jpg" width=186> </P> <P>&nbsp;</P> <P>את התקליט השני של קוסטלו, This Year's Model,&nbsp;שיצא ב-1978, אני אוהב פחות מהראשון, למרות שגם אותו חרשתי לעומק, ושיש כאלה שטוענים שהוא-הוא האלבום הטוב ביותר שלו. גם כאן הטקסטים חמוצים ומתחכמים ומתריסים. באופן כללי, הוא פחות אלבום רית'ם אנד בלוז ויותר נוטה לניו-ווייב. אם אתעכב עליו - ויש על מה - הסדרה הזאת תימשך לנצח. שני שירים טובים במיוחד יש כאן.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>הראשון הוא pump it up!</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><!object,application/x-shockwave-flash,http://www.youtube.com/v/tpprOGsLWUo&amp;hl=en&amp;fs=1,425,344,object><embed allowScriptAccess='never' type='application/x-shockwave-flash' src='http://www.youtube.com/v/tpprOGsLWUo&amp;hl=en&amp;fs=1' width='425' height='344' autostart='false' loop='false' autoplay='false'></embed></P> <P>&nbsp;</P> <P>את השני, שוב, אני מניח שרובכם מכירים. קוראים לו I don't want to go to) Chelsea)</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><!object,application/x-shockwave-flash,http://www.youtube.com/v/RMvI5OX6nUw&amp;hl=en&amp;fs=1,425,344,object><embed allowScriptAccess='never' type='application/x-shockwave-flash' src='http://www.youtube.com/v/RMvI5OX6nUw&amp;hl=en&amp;fs=1' width='425' height='344' autostart='false' loop='false' autoplay='false'></embed></P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>במהלך סיבוב ההופעות של התקליט הזה, קוסטלו התחיל את מערכת היחסים שלו עם בב ביואל, שבין היתר, היתה דוגמנית של פלייבוי. זה היה די מאכזב מבחינתי כשגיליתי את זה. רכילות עליו לא באמת מעניינת אותי, אבל נראה לי הגיוני להזכיר את העובדה הזאת, לאור הבוז שלו, לכאורה, לסמלים ריקים של אופנה. מצד שני, זאת היתה הבחירה שלו, והיו לה גם מערכות יחסים עם דייויד בואי, ג'אגר וג'ימי פייג', כך שכנראה שהיא היתה יותר מסמל ריק של אופנה. והיא גם אמה של ליב טיילר המדהימה. אז בסדר. לא באמת חשוב.&nbsp;מי שקורא&nbsp;לאלבום שלו This&nbsp;year's Model,&nbsp;לא אמור להיות מופתע אם הוא נופל ברשת של עצמו.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><FONT size=1>תוספת עריכה: מכיוון שהפיסקה האחרונה עוררה שערוריה זוטא בתגובות -התעניינתי עוד קצת. אז כן, היא גם שרה, וגם כותבת, וכדי להביא דברים בשם אומרם </FONT><a target='newWin' class='blog' href="http://www.bebe-buell.com/"><FONT size=1>הנה האתר שלה</FONT></A><FONT size=1>.</FONT></P></div>Wed, 24 Dec 2008 00:46:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10327873http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10327873http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10316273<div align="right" dir="rtl"><P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><BR>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <IMG height=318 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/17471312.jpg" width=320><BR></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">הסיבה שאני בכלל כותב על קוסטלו, מעבר לרצון שלי להימנע מהגיגי שמאל סהרורי נוספים&nbsp;-&nbsp;לפחות בינתיים -&nbsp;היא שהדרך שהוא עבר מרתקת, וקשה להבין ולהעריך את יצירת המופת שלו – אליה אני מקווה להגיע בהמשך - בלי לדעת מה הוביל אליה. בארץ כמעט ולא מכירים את האלבומים המוקדמים שלו, שאותם אני הכי אוהב. אני אנסה להציע כאן שמיעה מודרכת לכמה מהתקופות האלה, עם זום אין לכמה אלבומים ראויים במיוחד, כמו הראשון שלו, MY AIM IS TRUE, שיצא ב-1977. </SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">שלא תחשבו שאני כאן נטפל לאיזו אזוטריה, מעולם לא נתקלתי בביקורת על הדיסק הזה שהסתפקה בפחות מחמישה כוכבים, </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Rolling Stone</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> הכניס אותו לרשימת 100 האלבומים הגדולים של כל הזמנים, והוא לא נפקד מאף אחת מהרשימות האלה, שמופיעות מדי פעם (חוץ מבישראל).</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">האלבום נפתח&nbsp;עם מישהו שמאונן מול צילום של בחורה בעיתון, ומסתיים בציפייה לסוף העולם - או לבוא המשיח.</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">אתם מוזמנים לשמוע את <A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=_e1TZ9Sin4o" target=newWin>השיר הראשון כאן</A>, ולהמשיך בינתים לקרוא.</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Now that your picture's in the paper is being rythmically admired<SPAN lang=HE dir=rtl><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">you can have anyone that you have ever desired<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">All you got to tell me now is WHY WHY WHY WHY<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Welcome to the working week&nbsp;!<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">אלה משפטי הפתיחה בשיר הראשון של האלבום הראשון של קוסטלו. שיר של דקה ועשרים ותשע שניות, בסיומו הוא אומר את המשפט שהרגיש כמו המוטו שלי במשך שנים: </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">sometimes I wonder if we're living in the same land<SPAN lang=HE dir=rtl><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">glad you want to be my friend when I<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">feel like a juggler runnin' out of hands!<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">דקה עשרים ותשע שניות. כמעט כל יתר השירים בתקליט הזה, לא עוברים את השלוש דקות, בניגוד מוחלט למה שקרה ברוב המוסיקה המיינסטרימית של אותן שנים, שכבר התנפחה והיתה מופקת יתר על המידה וממוסחרת. בניגוד לאלבומי קונספט שקשה היה לשחזר על הבמה, ב-1977 קוסטלו הגיח עם משקפי באדי הולי, התייחסות לאלביס פרסלי, ואמירה ברורה: </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">let's get back to basics</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>.<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">כמו הביטלס, גם השורשים שלו הם ליברפודלים, כמותם, האהבה הראשונה הגדולה שלו היתה רית'ם-אנד-בלוז, כמותם התקליט הראשון שלו הוקלט בזמן אולפן של פחות מ-24 שעות, אבל בתגובה ברורה אליהם המילים שלו לא היו על אהבה רומנטית ונפלאה ותמידית, אלא על כל מה שחמוץ וקשה ובלתי נסבל באהבה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=J5Y-3DVNxFs&amp;feature=related" target=newWin><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I'm Not Angry</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></A><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=J5Y-3DVNxFs&amp;feature=related" target=newWin> </A>הוא דוגמא טובה:<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">You're upstairs with the boyfriend and I'm left here&nbsp;to <SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">listen</SPAN></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> </SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I hear you calling his name</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN> <o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I hear the stutter of ignintion</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I could hear you whispering as I crept by your door</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">So you found another joker who could please you more</SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: left" align=right><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I'M NOT&nbsp;ANGRY! -&nbsp;I'M&nbsp;NOT ANGRY ANYMORE!&nbsp;</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">ב"אליסון" המופלא, שיר שאני משוכנע שרובכם בכל זאת מכירים, כשהוא מגיע לחתונה שלה,&nbsp;הוא אומר לה:<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">sometimes I wish that I could STOP you from talking when</SPAN></P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I hear the silly things that you say</SPAN></P> <P dir=ltr style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=jLesCQvXVUw" target=newWin>זה קליפ של אליסון</A>, שלפי מי שהעלה אותו ביו טיוב הוא ההופעה הראשונה שלו בטלוויזיה. האיכות בעייתית בהתחלה אבל משתפרת בהמשך. אפשר כבר לשמוע כמה יפה הוא מנגן ושר - וסוג של ישירות בוטה שכל כך איפיינה אותו בשנים הראשונות. דרך אגב, שם האלבום לקוח מהשיר הזה, ותמיד אהבתי&nbsp;ששם האלבום הוא משפט מתוך שיר, אבל לא שם השיר עצמו. (בהמשך הדרך קוסטלו שיחק עם שטויות כאלה פעמיים - קרא לאלבום על שם שיר שלא נכלל בו בסופו של דבר, ולאלבום אחר - על שם שיר שהופיע רק באלבום מאוחר יותר)</SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">ב </SPAN><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=-4Pv7yeJJXU" target=newWin><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Blame it on Cain</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></A><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=-4Pv7yeJJXU" target=newWin> </A>(תאשימו את קין) הוא שר: <o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Blame it on Cain! Don't blame it on me! It's nobody's fault - but we need somebody to burn!<SPAN lang=HE dir=rtl><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Blame it on Cain! please don't blame it on me. It's nobody's fault - but it just seems to be his turn!<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">למרות שכל התקליט הוא נפלא יש עוד שלושה שירים שבולטים במיוחד:&nbsp;&nbsp; </SPAN><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=8XcPU8VA36Q&amp;feature=related" target=newWin><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">the Angels Want to Wear my Red Shoes</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></A><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=8XcPU8VA36Q&amp;feature=related" target=newWin>&nbsp;</A> - שיר שאני מת על הקולות בו - נפתח, שוב, במשפט כל כך פשוט ומעורר הזדהות:</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Oh I used to be disgusted<SPAN lang=HE dir=rtl><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Now I try to be amused....<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: right" align=right><SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">וממשיך בקוסטליות אופיינית</SPAN><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr style="TEXT-ALIGN: right" align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I said "I'm so happy I could die"<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">she said " dead" and left with another guy<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">לפני כמה זמן, הופעתי בערב של גירסאות כיסוי, ושרתי, כהרגלי, שיר שכמעט אף אחד לא מכיר, את </SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=fP4D-nTnWv4" target=newWin>Waiting for the End of the World</A></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>, השיר האחרון בתקליט - זה הבית הראשון שלו:</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">The man from the television crawled into the train<SPAN lang=HE dir=rtl><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">I wonder who he's gonna stick it in this time<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Everyone was looking for a little entertainment<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">So they'll probably pull his hands off when the find out his name<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">And then&nbsp;they&nbsp;shut down the power all along the line -<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">And we got stuck in the tunnel where no lights shine<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">They got to touchin' all the girls<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Who were too scared to call out<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Nobody was saying anything at all<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">We were waiting for the end of the world<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Waiting for the end of the world<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">Waiting for the end of the world<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">DEAR LORD! I SINCERELY HOPE YOU'RE COMING<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">CAUSE YOU<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">REALLY STARTING SOMETHING...<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">עוד שיר אחד שנוסף לאלבום, למרות שהוא בעצם הוקלט אחרי שהתקליט יצא באנגליה ונוסף להדפסה האמריקאית - ולכל ההוצאות מאז - הוא יצירת מופת בפני עצמו, וגם הוא מתייחס לכל הדברים שמעסיקים את קוסטלו בתקליט הזה: איך נשים שבויות בתדמיות שעולם הפרסום והמדיה מייצר עבורן, איפה זה מעמיד את הגברים שלא עונים לקריטריונים של גיבורים הוליוודים, וכמה אלימות וכפיה יש בסטריוטיפים האלה. בשיר הוא רואה סרט בטלוויזיה, ויודע שבנגיעה קטנה בשלט הוא יכול להעיף את כל זה, אבל גם הוא מרותק. כועס, אבל מרותק. בגלל הלהטוטנות הורבאלית שלו, ואוצר המילים האינסופי, קוסטלו נאלץ פעם להודות שהוא כנראה אלוף השבץ-נא של עולם הפופ. אבל לא רק.</SPAN><SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><SPAN dir=rtl></SPAN>&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;לשיר קוראים <A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=l8UNEGO_EFg&amp;feature=related" target=newWin>Watching the Detectives</A></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial"><o:p></o:p></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">הנה הטקסט במלואו:<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial">&nbsp;<o:p></o:p></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Nice girls, not one with a defect </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Cellophane shrink-wrapped, so correct </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Red dogs under illegal legs </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">She looks so good that he gets down and begs&nbsp;<SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN></SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"><SPAN style="mso-spacerun: yes"></SPAN>She is watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">"Ooh, he's so cute" </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">She is watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">When they shoot, shoot, shoot, shoot </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">They beat him up until the tears start </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">But he can't be wounded 'cause he's got no heart </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Long shot at that jumping sign </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Visible shivers running down my spine </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Cut to baby taking off her clothes </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Close-up of the sign that says "We never close" </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">You snatch a tune&nbsp;you match his cigarette </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">She pulls the eyes out with a face like a magnet </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">I don't know how much more of this I can take </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">She's filing her nails while they're dragging the lake </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">She is watching the detectives… </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"></SPAN>&nbsp;</P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">You think you're alone until you realize you're in it </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Now fear is here to stay, love is here for a visit </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">They call it instant justice when it's past the legal limit </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Someone's scratching at the window, I wonder who is it? </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">The detectives come to check if you belong to the parents </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Who are ready to hear the worst about their daughter's disappearance </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Though it nearly took a miracle to get you to stay </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">It only took my little fingers to blow you away </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Just like watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Don't get cute </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">It's just like watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">I get so angry when the tears start </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">But he can't be wounded 'cause he's got no heart </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">It's just like watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Watching the detectives </SPAN></P> <P dir=ltr align=left><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">Watching the detectives <BR style="mso-special-character: line-break"><BR style="mso-special-character: line-break"></P></SPAN> <P><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"></SPAN>&nbsp;</P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"></SPAN>&nbsp;</P> <P><SPAN style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Verdana; mso-bidi-language: AR-SA; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">&nbsp;</P></SPAN></div>Sun, 21 Dec 2008 11:19:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10316273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10316273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10211287<div align="right" dir="rtl"><P>זה השיר שאני מנגן ושר הרבה בימים האחרונים. אני מנגן אותו הרבה, כדי להפסיק להתווכח עם אנשים ברשת. קוסטלו מספר בו על סוג של כומר בדרן שמת, וכולו רועד לקראת הפגישה עם בוראו. כשהוא פוגש את אלוהים, הקב"ה שרוע על מיטת מים, קורא רומן זול אגב שתיית קולה, ומקשיב בחוסר רצון&nbsp;לרקוויאם של אנדרו לויד וובר. אלוהים אומר לו: אני עובר על כל הזבל הזה, ומה אני אגיד לך? אולי עדיף שהייתי מעניק את כדור הארץ לקופים. </P> <P>מסתבר, ואת זה ידעתי תמיד, שלאלוהים <STRONG>כן</STRONG> יש חוש הומור.</P> <P>&nbsp;</P> <P><!object,application/x-shockwave-flash,http://www.youtube.com/watch?v=TjywoElfISI,425,350,object></P> <P>&nbsp;</P> <P>(כדאי <A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=TjywoElfISI" target=newWin>לשמוע את השיר כאן,</A> ולהמשיך לקרוא. הקליפ לא קשור)</P> <P>&nbsp;</P> <P>כל כמה זמן יש לי תקופה כזאת. אני קורא לזה להתייחס למטריקס. אני מאבד את ההומור ואת הקלילות שלי, ומתווכח על איסלאם ועוני ועל מה בדיוק היה באוקטובר 2000, או במלחמת 48. ככל שאני נכנס לזה יותר עמוק אני אוהב את זה פחות. אני מרגיש שרק&nbsp;כל כך מעטים&nbsp;מודעים לסבך השקרים והתעמולה והכוחנות שמלווים את כל המפעל הציוני מהיום הראשון.&nbsp;בעשר השנים מגיל 15 עד גיל 25 - החל מ-77 - השתתפתי ב-1789 הפגנות, 239 משמרות מחאה, ואין סוף ביקורי סולידריות אצל ראשי ערים שנפגעו על ידי המחתרת היהודית, מחנות עבודה בנצרת, מפגשים עם אנשי אש"ף, הפגנות נגד יישוב יהודים בחברון או באלון מורה. נעצרתי כמה פעמים, למרות שמעולם לא הייתי אלים. ראיתי שוטרים על סוסים שועטים לעברי עם אלות, טעמתי גז מדמיע, וביליתי כמעט שלושה חודשים בכלא צבאי. תמיד ידעתי שרוב העם בארץ פועל בניגוד מוחלט לאינטרסים שלו, נגרר למלחמות מיותרות שוב ושוב ושוב. שאין לי באמת סיכוי מול שטיפת המוח.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בכל התקופה הזאת, במקביל, ניגנתי ושרתי וכתבתי ואהבתי. </P> <P>&nbsp;</P> <P>הצטברה אצלי, אולי שלא בטובתי, כמות בלתי סבירה של אינפורמציה, את רובה שכחתי כבר, אבל זה לא עוזר לי. אני יודע איך הציונות התייחסה לערבים מ-day one, ואיך הגישה האירופאית הזאת פגעה&nbsp;קשות גם&nbsp;ביהודים ממוצא ערבי. מי זוכר את יום האדמה הראשון ב-76, ימי "ייהוד הגליל" כשהערבים הכריזו על שביתה כללית - אחרי עוד גל של הפקעת קרקעות - וכוחות משמר הגבול נכנסו לכפרים יום לפני השביתה ועשו שמות בתושבים? וטענו שאין לערבים על מה להתלונן וזאת רק הסתה של&nbsp;הקומוניסטים?&nbsp;ancient history. לפני 31 שנה כתבתי מכתב לראש הממשלה, בו הצעתי לו לסגת מהשטחים ולדבר עם אש"ף, ועל הדרך גם הזהרתי אותו ממלחמת לבנון הראשונה. הקשיב לי? זין הקשיב לי. ענה לי שיש לערבים 22 מדינות ולנו יש רק אחת. לא היתה לי ברירה והשתמשתי במכתב התשובה שלו כמצע לגילגולים. אם אי פעם אמצא שוב את המכתב הזה, בטח עוד אוכל להכין משהו קטן לעשן מהפירורים שנשארו בו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ובכל זאת, אני לא יודע כלום. אני יודע 0.05 אחוזים מהעוולות שמתרחשות כל יום. ביחס לעניים. ביחס לנשים. ביחס לילדים. ביחס לנכים. ביחס לערבים. ביחס למהגרי עבודה. ביחס להומואים. רוב הפשעים הם בירוקרטים. תקנות ותתי-תקנות שכל כוונתם להיטיב עם אלה שיש להם, ולתסכל את אלה שלא יודעים לעמוד על הזכויות שלהם. כל כמה ימים אני מקבל עוד מייל על פעיל פלסטיני בלתי אלים שנעצר במעצר מנהלי לשישה חודשים. דיווח על מצב חולי הסכרת בעזה. נתונים על העוני בישראל. אני כבר לא יכול לעקוב אחרי הכל. זה ים של עוול מתמשך. לא טעות, לא תמימות, אלא כרוניקה של שיטה. זה כל כך מעייף אותי. לעולם לא אעשה מספיק. ואולי לעולם לא אוכל להרגיש חלק מהקולקטיב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>חברה של הורי, שניהלה את המדרשה לאמנות ברמת השרון, הלכה בגיל 60 ללמוד משפטים. כשסיימה את הלימודים, בתקופת האינתיפאדה הראשונה ב-1987 היא נסעה שלוש פעמים בשבוע למחנה אנסאר, שם הוחזקו עצירים פלסטינים. סטטיסטיקה מאותה תקופה דיברה על כך שכל זכר שני בשטחים הוחזק במעצר לפחות לתקופה של 24 שעות. חלק עצום מה"לקוחות" שלה באנסאר נעצרו סתם. לתקופות ארוכות. חלקם עברו עינויים, חלקם לא ידעו במה הם מואשמים. השופטים הצבאיים תמיד קיבלו את טענות הצבא, והאריכו את המעצר. על רבים הופעל לחץ אדיר להפוך למשתפי פעולה באמצעות כל השטיקים הרגילים: נעצור את אבא שלך, או את אמא שלך או את סבא שלך החולה. לא ניתן לעסק של דוד שלך רשיון.&nbsp; נחזיק אותך כאן עד שתירקב. </P> <P>&nbsp;</P> <P>(את המשפט האחרון, אגב, גם אמרו לי כשהייתי בכלא. הביאו לי פסיכיאטר רוסי, עולה חדש. הוא הבטיח לי שכל עוד אני אסרב לשרת בשטחים אני ארקב בכלא. "תישאר עשרים שנה בכלא וכולם ישכחו ממך", הוא אמר לי. הייתי ילד בן 18. ידעתי שהוא משקר אבל בכיתי יומיים.)</P> <P>&nbsp;</P> <P>אותה אשה שהפכה לעו"ד לא הצליחה לגשר בין היום-יום של ת"א, למציאות האחרת, המטריקס, שהיא נתקלה בו באנסאר. היא היתה צופה, נגיד, בתוכניות הבידור של יום שישי, ומרגישה בדידות אינסופית. מאד קשה להיות חלק מהקולקטיב כשיודעים מה באמת מתרחש רחוק מהעין ורחוק מהלב. תחושה דומה, נגיד, יש לכל מי שסועד אדם בבית חולים למשך מספר שבועות. המציאות של בית החולים כל כך יותר חזקה ממה שקורה בחוץ. כל מה שקורה בבית החולים הוא תת-מציאות, אבל העוצמה שלו - - - ובחוץ, אנשים צוחקים על שטויות והולכים לסרט.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בסופו של דבר, זאת גם הסיבה שלא יכולתי להתמיד בפעילות פוליטית. המחיר גדול מדי. חוסר האונים עצום. הניכור שמרגישים מהישראלי הרגיל הוא בלתי נסבל. אפילו אנשים שכביכול נוטים שמאלה, ומודעים לזכויות אדם, לא יודעים אפילו אחוזים בודדים מגודל הזוועה שמתרחשת כל כך קרוב, לפני שלושים שנה, וגם <STRONG>ברגע זה ממש</STRONG>, עכשיו. גם אני הרשיתי לעצמי להפסיק לעקוב אבל כל כמה שנים הייתי שוב נסחף לפעילות, ומיד בורח. אני רוצה לאהוב את האנשים סביבי, לא להרגיש שהם חיים במטריקס, ולא יודעים. אני מעדיף בעצמי לא לדעת, ולתקופות מסויימות אני מנסה ומצליח לחיות את הכאן ועכשיו. מאז שיש לי ילדים זה יותר קל. בתקופות שאני מנגן ומקליט ומופיע זה קצת יותר קל. בתקופות שהייתי חייב לעבוד מסביב לשעון כדי להתפרנס, זה גם היה יותר קל.</P> <P>&nbsp;</P> <P>יכול מאד להיות שגם החזרה שלי בתשובה, בזמנו, היתה דרך להתמודד עם הקושי. להרגיש קרוב יותר לרוב העם. למצוא נושא משותף. אתם לא מאמינים כמה קל לי לפעמים לדבר עם ש"סניקים וברסלבים. גם על כדורגל אני יכול לדבר עם כל אדם. וגם על אהבה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז אני רוצה לדבר איתכם עכשיו על אהבה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא על סקא, הפעם. ועל ההריון, והקושי והקירבה והקן שלנו כאן. </P> <P>&nbsp;</P> <P>אלא על אלביס קוסטלו. במקום לספר על מה באמת קורה בנעלין, אני אספר לכם על קוסטלו. למה אני כל כך אוהב את האמן הכל כך רב גוני ואמיתי הזה. כשהוא הגיע ב-77, חשבו שהוא פאנקיסט, או ניו-ווייב. לא שמו לב, בהתחלה, שמדובר במוסיקאי מורכב, ובכותב טקסטים מחונן. במשך השנים הוא עבר מרית'ם אנד בלוז, דרך פופ, דרך קאנטרי, דרך סוגים שונים של גראנג', מוסיקה קלאסית, ומה לא. אני אספר לכם קצת עליו בפוסטים הקרובים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>נתחיל ממש באמצע של ההתחלה: ביולי 85, התקיים הלייב-אייד הראשון למען רעבי אתיופיה. כוכבי פופ מכל העולם הופיעו בלונדון, בניו יורק ובלוס אנג'לס, ובעוד כמה בירות אירופאיות. ממש לא האמנתי שלרובם יש מושג על מה האירוע. בואי וג'אגר, שני אמנים שאני אוהב, שרו את dancing in the streets, אבל זה נראה לי זוהר מדי, לא אמיתי. רוב הלהקות נראו לי מפגרות, הדינוזארים שיעממו, מדונה מכרה סטייל, והתחושה היתה שכולם באו לשיר שלושה שירים ולזכות בחשיפה עצומה. </P> <P>&nbsp;</P> <P>ורק קוסטלו עלה לו לבד, עם גיטרה חשמלית, וביקש מהקהל להצטרף אליו ל"שיר עם צפון בריטי ישן". יו טיוב לא מאפשר לי לאמבד - <A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=dsQPu03Wc_c" target=newWin>אבל תקשיבו&nbsp; ותראו גם את השיר הזה.</A>&nbsp;הוא שר אותו, אמר תודה, והלך. במובן מסויים, זה גם השיר שלי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG height=324 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/66/28/286627/posts/17252172.jpg" width=416> </P> <P>&nbsp;</P></div>Mon, 24 Nov 2008 13:58:00 +0200dhanjah@gmail.com (המתחזק של דנג'ה-גנג'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286627&blogcode=10211287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286627&blog=10211287