http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942my smile's an open wound without you.heCopyright 2026 אִיגְבִּי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=11074752<div align="right" dir="rtl">אני נמנע מקלישאות אבל לפעמים אני מרגיש כאילו הביטוי "שמש בכיסים" זה בעצם רק בגלל שאני יודע שבכיס יש לי תמונה שלך. שמש, את לוקחת פיסות של עצבות וצובעת אותם בצבעים חמים וככה החור שסביב בית החזה שלי מתמלא בבת אחת באינספור הזיות בהם אני מאושר. את ההזייה היפה ביותר. אני מרגיש איך האוויר שמאחורי העיניים ובחלל הפה נשאב ממני בבת אחת כשהשם שלך נזרק ככה. אני מנסה לתפוס אותו בכף היד שלי אבל את חמקמקה וכל מה שאני יכול לעשות זה לכתובשאני שלך כי אני לא מרגיש שאת שלי כי את שמש, כי כשיורד גשם אני יורק החוצה מליון חרטות על המקומות בהם לא צעדתי או השבילים שבחרתי לא לקחת, ואת רק מחליקה את האצבעות שלך דרך השיער שלי בחינניות בלתי נשלטת. אני מרגיש כאילו אין לי שליטה בבת אחת כי את מקסימה מדי מקרינה מדי את שמש, את יכולה כל כך בקלות לקחת לי את הדמעות, ריס אחר ריס, למשוך את הכל ולאגור למלאי של משאלות שמחכות להתבקש, הייתיגם נותן לך כי בבקשה, קחי הכל רק אל תקחי את עצמך ממני כי אני זקוק לך כדי לגדול</div>Sun, 19 Jul 2009 01:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=11074752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=11074752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=10323225<div align="right" dir="rtl">דרך שכבה דקה של גומי ומתכת חלודה עבה מאדשל תאווה שיכורה;אני חושב שכשהבגדים שלנו היו עלינו, הייתה לנו תמונה שונה בראש שלמה כל זה אמור להיות.(תפסתי ראש, זה עזר לי לחדור הרבה יותר בקלות.) אז יש הפרש בין הכוונה שלי למציאות. הפסקול של הפגישות שלנו ממלא את הרווחים המביכים בין הנשימות המאומצות שלנווהדבר היחיד שביןביני לבינך, זה הדם שלך והזיעה שלנו.(אני יכול לטעום את הסיגריות על הלשון שלך בזמן שאנחנו מעניקים זה לזה מנות קצובות של רוק כמתנה.) עכשיו, אפשר להסוות את היללות האלה במנגינה,ואני מקווה שזה יעזוב אותך,ישאיר אותך מרותקתואני מקווה שתרגישי את מה שעשיתי בזמן שזה הוּגה.כן, השתיקה דיי מרצה, בין הנשימות המאומצות שלנועכשיו זה נגמר ואת אוספת את הבגדים שלך מהר,וזה בכלל לא מה שהתכוונתי אליו. (כשסיפרתי לה היא אמרה לי "טיפוסי ניו יורק.")</div>Mon, 22 Dec 2008 23:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=10323225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=10323225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=10304196<div align="right" dir="rtl">ואז היא פלטה אנחה ואמרה, "אוף, איילי, אף פעם אף אחד לא כותב לי."</div>Wed, 17 Dec 2008 15:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=10304196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=10304196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9975637<div align="right" dir="rtl">אני אספר לך למה אני לא רוצה לדעת איפה את יש לי בדיחה שאני כבר מת לספר לך. הילד השקט הביט בקנה, ויצר את הרעש הזה שכל כך השתדלתי להשתיק, למנוע ממך לשמוע, הסתרתי את זה ממך, פיצילה'.אני לא מה שחסר בחיים שלך כרגע, לעולם לא יכולתי להיות החלקיק ההוא בפאזל. אומרים שאלוהים יוצר בעיות רק כדי לראות במה אתה יכול לעמוד עד שתכנע לרצונות השטן ו תוותר על הדבר שאתה אוהב. אבל לאף אחד זה לא מגיע. בפעם הראשונה שראיתי אותך, ידעתי שזה לעולם לא יחזיק אני לא חצי ממה שאני הייתי רוצה להיות. אני כל כך כועס, אני לא חושב שזה אי פעם יעבור. ותמיד הייתי חדשות רעות בשבילך, רק בגלל ש מעולם לא התכוונתי לפגוע בך.</div>Thu, 02 Oct 2008 18:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9975637http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9975637http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9940103<div align="right" dir="rtl">את נמוכה ממני בראש, מחייכת חיוך קטן וביישני (הכריזמה שלך עכשיו בתחתונים) ואני מריח לך את השיער. תותים, או משהו מתוק בסגנון ואני לא מצליח באמת לקלוט את הארומה המדויקת כי זה אף פעם לא מספיק מדויק. חצי מהעולם תמיד עולה בלהבות כשאת שולפת לי אמיתות כמו סכינים מתוך האקורדים. אני לא מנסה להתמחק למרות ש זה כנה מדי, ובאמת, אני מרגיש שמעולם לא אמרתי את כל הדברים האלה, למרות שכבר שרתי אותם מליון פעמים, ואני יכול להגיד לך ש sometimes i get this peculiar feeling of drowing, ואת רק תעקמי את האף ותגידי שאת באמת לא מבינה איך בחור כל כך יפה כמוני, וכל כך מוכשר כמוני, יכול להתמלא בכזאת עצבות. שימי לב, אני אסביר את זה מהר כדי לא להבריח אותך. כל היופי שבעולם, וכל המוזות והכשרונות, והמלים הדהויות שנמרחו על מליארדי ג'ינסים של בני נוער שהם בדיוק כמוני, מתרכזים בנקודה אחת שרחוקה ממני אלפי שנות אור. הכוונה היא שמי לא למד לנגן בגיטרה, ומי לא צבע את השיער פעם, ומי לא הרגיש חרא וטוב וחרא וטוב? אני בסך הכל כמו כולם. אבל את, את זה משהו את. את כל כך יפה בצורה הנוחה ביותר. בבוקסר ושיער מבולגן, בעיניים נפוחות</div>Wed, 24 Sep 2008 23:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9940103http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9940103http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9894707<div align="right" dir="rtl">אז הציונים שלי בA levels היו טובים במיוחד, בעיקרבגלל שלקראת סוף שנה שעברה אמא שלי החליטה שלא יהיו לי חיים חברתיים, נעלה אותי בבית והכריחה אותי להשתמש במוח. כל הSixth Form (שכבת י"ב, סוגשל) חגגנו במסיבת ענק לסיום המבחנים והחזקנו אצבעות לציונים כאלה. ועכשיו כשקיבלנו אותם, אמא לקחה אותי לשיחה כדי שנדבר "על העתיד שלי". חח זה נורא מלחיץ, כאילו, כולם חושבים על זה כשמסיימים י"ב, שאיזה לחץ ועכשיו כל העתיד וכל זה. אז אני לא זוכה לחווית צבא. הגעתי לצו ראשון שנה שעברה, שלחו אותי לקב"נשהסתכל פעם אחת על התיקים הרפואיים שלי ושיחרר אותי על 21. אני יציב מבחינה נפשית, אבל המחשבה של לחזור פתאום לארץ ולהתרגל שוב, ועוד להזרק לתוך מסגרת צבאית וטירונות ממש לא עושה לי טוב, אז קיבלתי את זה וחזרתי לכאן. אז עשיתי רשימה עם אמא לגבי כמה קולג'ים בניו יורק שהייתי רוצה לנסות להתקבל אליהם. אולי זה לא מציאותי, אבל שווה לנסות, לא? Julliard, Pace University, American Musical &amp; Dramatic Academy, Manhattan School of Music, Manhattan College, The New School. אני מתחיל להוריד אפליקיישנס. ואני ממש מתרגש. אה, ושבו</div>Sat, 13 Sep 2008 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9894707http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9894707http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9882502<div align="right" dir="rtl">I want you to be happy,I do. And someday, we'll be friends. Someday we'll all go to dinner, the four of us. Me, you, Jerry, and whatever pale imitation of youI can dig up to be my date. And when the check will come, Jerry will pick up the tab andI will protest but not too much, and then you'll kiss me on the cheek and some dim memory will stirr in me, but not for too long. And then we'll say, 'great to see you' and it will be great to see you- then. but until then... goodbye. </div>Wed, 10 Sep 2008 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9882502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9882502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9873815<div align="right" dir="rtl">נקודות קטנות של בוקר מרקדות על שולחן הכתיבה. אני מרגיש שאני כבול לניירות ספוגי דיו בנסיונות להשיב אותך אליי. טיפות מרות של משחתשיניים צבועהלכחול צובעות לי את האצבעות וברגע הזה בדיוק אני מדליק את המוח ומכבה את הלב. באוניברסיטה אין זמן לשטויות כמו "לב שבור". וחוץ מזה, חווינו את זה פעם אחת יותרמדי, הרי אני בסך הכל אחד מ מליארדים ואת טוב את זה משהו מיוחד. כבר ניפצו לי את השמשה, כבר ניגנו לי שירים בגיטרה, כבר בישלתי אינספור ארוחות וכבר אמרו לי "eyal, stop crying your heart out" יותר פעמים משאני זוכר, אבל ביוּני אין זמן לשטויות. אז אני לוחץ "דלג" וזה עובר לי לוונדרוול. מזמן לא שמעתי את השיר הזה. יש את השירים שכולם חורשים עליהם ולעולם לא ימאס לך מהם, קצת כמו "מכה אפורה", למרות שאף אחד בלונדון לא מעריך את מוניקה סקס. הם פשוט צוחקים כשאני אומר את השם שלהם. אם היית רואה את הידיים שלי עכשיו היית מבינה כמה לא בריאה הדיאטה שלי. אני מתעורר, מעשן, שותה קפה, מעשן, אוכל קצת גזר, מעשן, שותה קפה, מתקשה להרדם, ומתעורר. אומרים שזה עושה נפלאות למוזה. באמת לאחרונה אני מצליח לטפטף מלים בקלות נו</div>Mon, 08 Sep 2008 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9873815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9873815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9871275<div align="right" dir="rtl">אני חושב שאני צריך לחזור לכאן, כואב לי קצת מבפנים ואין לי איך להוציא את זה.</div>Mon, 08 Sep 2008 11:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=9871275http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=9871275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=8076441<div align="right" dir="rtl">עכשיושהיא בשביתה היא באה לבקר אותי!! ואיתה, היא הביאה כמה שירים שנכתוב. אז הנה, "מר צוואר היקר, לאחרונה, אני ממש רוצה להיות חופשייה לא תלויה ב אהבה או בכסף או במקום מילים שאמרתי קטנות ממני היום וחוץ מזה, קיץ קיץ בא בעא בא בא היינו נושקת לכוס ואייל המגניב.</div>Sat, 01 Dec 2007 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (אִיגְבִּי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285942&blogcode=8076441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285942&blog=8076441