<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>איגבי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643</link><description>Don&apos;t give in without a fight.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 איגבי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>איגבי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643</link><url></url></image><item><title>היום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12866361</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמתי שאין ממש סיבה לזה שזה נכתב חוץ מלציין את התאריך היום. 11.11.2011 ולא ממש משנה לי מה אנשים חושבים, גם ככה הבלוג הזה בגדר ה&quot;מת&quot; ועכשיו הוא סתם &quot;זומבי&quot; חביב. 

אז לפחות שתהיה פה תמונה נחמדה:


איגבי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Nov 2011 22:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12866361</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12866361</comments></item><item><title>אחרי הרבה זמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12409215</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא באמת באתי לכתוב פה איזה פוסט ארוך על כל מה שקרה בתקופה שבה לא כתבתי. אני כותבת רק בגלל שכבר לא נעים לי לראות את הבלוג שלי כזה ריק. להכנס כל פעם מחדש ולראות את תמונת הכלב הזאת (עד כמה שהיא יפה וחמודה).
אז מה שכן אספר זה שעברתי מקום שירות והפעם אני מעדיפה לא לפרט בנושא. אני שורדת, אני אשרוד חצי שנה ואז אגיד לדבר הזה שנקרא &quot;שירות לאומי&quot; יפה יפה &quot; שלום שלום בתקווה שלא תבוא לי בחלום&quot;. אני יודעת שיש אנשים שעוברים שירות הרבה יותר טוב משלי, שנהנים יותר ושמרגישים יותר טוב ובסדר, אני מקבלת את זה שכנראה שזה לא היה הצעד הכי טוב ונכון בשבילי אבל אני אסיים את מה שהתחלתי. 
חוץ מזה יש גם הרבה נקודות אור ובסופו של דבר אני די שמחה. אני מתקדמת בגרמנית,מכירה אנשים חדשים ואני ממש מחכה לחופש בפסח.
אז עד אז שיהיה לכם חג פסח שמח.
ותמונה לסיום: 
ועכשיו לשמע מותו של במאי הסרט (שראיתי בבית-ספרואהבתי!)&quot;ג&apos;נין ג&apos;נין&quot;&quot; אני חייבת להגיד שבאמת צר לי, כי זכור לי מאותו סרט שראיתי שהוא היה אדם מאוד נחמד. אז - יהי זכרו ברוך. 

איגבי. 


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Apr 2011 19:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12409215</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12409215</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12300079</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתנצלת שנעלמתי ככה (למי שקראתי אצלו ולמעט שקראו אצלי). קרו (וקורים) הרבה דבריםשאין לי ממש רצון לספר או לדבר עליהם כאן. 
ובזמן החופשיהמועט שיש לי אני מגלה לרוב חוסר רצון להתעסק בבלוגים (שום-דבר אישי כנגד אף-אחד). אני מקווה שבקרוב הדברים ישתנו ושאני אחזור אם לא לעדכן אז לפחות לקרוא בבלוגים שהייתי אצלם מגיבה קבועה או כמעט קבועה. 
באמת שאין לי עוד מה לומר (גם את הפוסט הזה אני עושה רק כדי להראות סימני חיים). אז שיהיה לכם המשך חודש נהדר (כי מי יודע מתי אעדכן שוב).
ממני איגבי (שהיא ד&quot;א כבר בת 19). 


ושלפחות לפוסט הקצר הזה יהיה סוף מתוק:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Feb 2011 18:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12300079</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12300079</comments></item><item><title>happy new year</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12243914</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מקווה שתהיה לכולנו שנה טובה, מהנה, מוצלחת, מרגשת ומלאת חוויות : ) 

אני מאחלת למסטר יודה היקר שיהנה מקריאת כל הספרים שקנה ושימצא השנה אתהאחת שהוא מחפש. 
שתהיה לך שנה טובה מסטר יודה!

אני מאחלת לDuke D&apos;Harlequin שיצליח בהתנזרות שלו ושימשיך להיות אדם יצרתי כפי שהוא. 
אז שנה טובה לך Duke D&apos;Harlequin : )

ואני מאחלת לאחת והיחידה, הומואית, שהיא לא רק בלוגרית שאנינהנת לקרוא אצלה אלא גם חברה אמיתית שהשנה הזאת תהיה שנה מלאת חוויות גאות, שתצליח להפוך את הצבא למקום עליז ושמח יותרושתבוא עוד הרבה פעמים לפגוש אותי בת&quot;א. 
אז שנה טובה לך הומואית 3&amp;gt;

מקווה שתראו את איחולי פה, שלושת הבלוגרים היחידים בערך שאני קוראת אצלהם, ושבאמת תהיה לכם ולעוד הרבה פה שאינני קוראת בבלוגם- 
שנה מדהימה : )

אהה וכן, למקרה שיקרא פה (כי הוא איננו בלוגר, אך מגיב סדרתי בבלוגים XD ) אייר, שבילה איתי בזמן שהשנה התחלפה לה, שתהיה לך את השנה הכי טובה בעולם! שתסיים את הלימודים בצורה הכי טובה שיש, שתצליח במגמה ובכלל שתצליח בהכל. מקווה לראות אותך עוד הרבה בשנה הזאת 3&amp;gt;
אז שנה טובה אייר! : ))

אהה וכן למקרה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 Jan 2011 14:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12243914</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12243914</comments></item><item><title>על הזמן האחרון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12213146</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה זמן לא כתבתי פה, ועכשיו אני כבר מצוננת כמה ימים. אני חושבת שכבר עבר חודש מאז שעברתי מחלקה וקשה לי לומר אם אני באמת שמחה בחלקי. 
באיזשהו מקום אני כבר לא חושבת שזה קשור למחלקה, זה קשור לאנשים. הרבהחושבים, לפחות כך הבנתי, שבני שירות מנוצלים. אבל אני לא מרגישה מנוצלת,ידעתי מראש לאן אני נכנסת ושעיקר תפקידי הוא &quot;סדר וניקיון&quot;.מה שמפריע לי זה היחס, לפחות של חלק מהאנשים, במקום בו אני נמצאת. 
אני לא מתה על רופאים, זה לא סוד שרופאים הם הרבה פעמים מתנשאים. אז לא הלכתילבית חולים של אנשים, אבל לא יודעת למה חשבתי שוטרינרים זה אחרת. בכל מקום יש אנשים כאלו, כך אני מאמינה, אבל זה נורא קל לזלזל בבן אדם שקטן ממך בהרבה מאוד שנים וכולה סיים תיכון. לי באופן אישי קשה לספוג את היחס הזה (שאני לאחושבת שאף אחד אמור לקבל בקלות ראש).זה לא שכולם כאלו, אבל אלו שכן גורמים לי יום אחרי יום לתהות אם עשיתי את הבחירה הנכונה. אני באה ברצון טוב ללמוד, להתקדם, לתרום ולא בשביל להרגיש שמזלזלים בי. וזה ממש לא עניין של אגו זה שמעולם לא קבלתי יחס כזה. בבית ספר, עד כמה ששנאתי (ועדיין) אותו, לפחות היו מורים שכיבדו אותי ,שראו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 Dec 2010 00:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12213146</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12213146</comments></item><item><title>פעם שלישית גלידה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12153318</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז עברתי מחלקה. בפעם השלישית. אחרי חודש באישפוז וחודש במומחים מצאתי את עצמי בחירום וטיפול נמרץ. האמתי שבכלל רציתי לחזור לאישפוז אבל די הכריחו אותילעבור לחירום. העניין די הלחיץ אותי אבל בקרובזה כבר יהיה שבוע שם ואני מסתדרת. זה די נחמד לעבור מעיסוק בהחזקת חיות, עבודת ניירת ושיעמום במומחים להכנת ערכת החייאה,מילוי פרופופול ואימונים בהוצאת קטטר מגופות (כי עוד לא יצא ליפשוט לנסות במשהו חי. אבל זה עוד יקרה).אני לא אגיד שהלחץלגמרי נעלם. זה עוד פעם להתרגל לאנשים חדשים, מקום חדש ועבודה. אף על פי שזה די דומה לאישפוז ככה שזה לא יותר מדי שונה. אני עוד לא מרגישההכי בנוח שם, לא כמו שהרגשתי באישפוז אבל אני מניחה שזה עניין של זמן והעיקר שהתרחקתי מכל הזבל שהיה סביבי בחודשיים הראשונים של השירות (וכשאני מדברת על זבל, אני מדברת על אנשים). 

לצערי יש דבר אחד שלא משנה כמהמחלקות אעבור לא אצליח להתרחק ממנו. פעם זה נראה לי רחוק ממני (חוץ במשפחה ככה) אבל עכשיו אני מרגישה את זה וקשה לי.אני מדברת כמובן על הומופוביה. חוץ מזה שבפעם הראשונה בחיי ישמישהו בחיי שאני עוד מגדירה כחבר והוא ממש הומופוב. מעולם לא שמעתי כ&quot;כ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Nov 2010 15:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12153318</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12153318</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12140336</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בטח כפי שאתם שמים לב קצת נעלמתי. מודה באשמה. גם פוסט הalphaville שלי לא נראה באופק אבל בעזרת השם (כן, בטח) זה יקרה מתישהו. 

אז מה חדש אצלי?
-התחלתי ללמוד באופן מסודר, בקורס, גרמנית. זה די נחמד. מחזיר אותי לתקופת בית הספר. תמיד שנאתי שיעורי אנגלית כי פחדתי שהמורה תבקש ממני לדבר\לקרוא או בכלל להראות נוכחות. גם פה זה די מפחיד אותי אבל מאחר וזה נעשה מרצון אני מנסה להתגבר על הפחד. גם אין מה להשוות בין כיתה של 40 ילדים לכיתה של 15-16. חוץ מזה שעד כה האנשים שם נראים לי די חביבים והם בכל מיני גילאים וזה נחמד כי כולנו באנו לאותה מטרה והמורה ממש נחמדה. עכשיו אני רק מקווה שילך לי טוב..חחח

-אז זוכרים שספרתי שעברתי מחלקה? עכשיו אני רק רוצה לחזור למחלקה הקודמת שלי. העבודה היא לא מה שחשבתי במחלקה השנייה ויש עוד דברים שמפריעים לי שם. בינתיים אני עוד מחכה לתשובות אבל מקווה שבקרוב באמת אחזור לאיפה שהייתי (קיצר, מעולם לא הייתי צריכה לעזוב).

-הגור שלי ברח מהכלוב והוא עדיין מפחד מאנשים אז הייתי צריכה למצוא אותו ולפתות אותו לבוא אלי. למזלי תפסתי אותו בסוף והוא בסדר גמור. 
למי שלא יודע על מה אני מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Nov 2010 00:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12140336</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12140336</comments></item><item><title>כשאין מה לכתוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12106876</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מה לכתוב. פשוט אין לי. אני רוצה בקרוב לעשות פוסט שלם על alphaville, אבל נראה מתי זה באמת יצא.
אין לי באמת מה לומר. עברתי מחלקה בתחילת החודש, וזה די נחמד כי עכשיו אני הבת השירות היחידה באותה מחלקה (לעומת איזה 4 בני שירות במחלקה הקודמת). בנוסף לזה אני מתקדמת בצעדים זעירים מאוד בלימודי הגרמנית שלי (שלא זכור לי אם ספרתי עליהם אז הנה אני מספרת- קניתי ספר והתחלתי ללמוד לבד). 

חוץ מזה באמת שאין לי הרבה מה לספר. עוד חיסון אחד וסיימתי עם החיסונים שהייתי צריכהלעשות. יאיי לי. ובתחילת חודש הבא אני הולכת לבר מצווה, פחות יאיי לי. מקווה שזה לפחות יהיה חביב (הזכרתי כבר שאני לא בן אדם של אירועים כמו חתונות וכאלו?). 
השתעממתי למדי אז בדקתי מתי כמה שחקנים נולדו ודי הופתעתי לגלות שבראד פיט וג&apos;וני דפ נולדו ב63 בעוד ג&apos;ארד לטו ומייקל סי הול ב71, לעומת זאת צ&apos;אד מייקל מורי ומייקל פיט נולדו ב81. חוץ מזה בילי איידול נולד ב55 (בהחלט ואוו) וריצ&apos;י ב-60 מה שהופך אותוליותר מבוגר מג&apos;וני ובראד כולה ב3 שנים. מנסון לעומת זאתנולד ב34 (ולפי הבנתי, אם ישאר עוד בחיים, הוא מועמד לשחרור ב2012. יאיי לו?). 

החלטתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Oct 2010 19:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12106876</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12106876</comments></item><item><title>גם אנחנו עובדים קשה! ~ כמה חוויות שירות~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12061232</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז עוד מעט אני כבר חודש בשירות (ואוו זה עבר מהר!) ועדיין לא הספקתי לשתף בכלל את קוראי המועטים במה שהולך שם. 
אז דבר ראשון עלי לציין את הכעס המחלחל בי כל פעם מחדש כשאני שומעת אנשים שהולכים לצבא מזלזלים בבני שירות. עוד לפני שהתחלתי את השירות הספקתי לראות מישהי מהשכבה שלי ודברנו. לא זוכרת מה הוביל למה אבל כל מה שאני זוכרת זה את הזלזול שהיא הפגינה כל פעם שספרתי שאני הולכת לשירות לאומי באומרה &quot;זה רק שירות לאומי&quot; או משהו בסגנון. אני חושבת שיותר מדי אנשים נוטים לחשוב שבני שירות לא עושים כלום. אולי זה בגלל שאין לנו מדים (למרות שיש לי את החלוק הלבן שלי שאני כבר רגילה אליו עד מאוד) או בגלל שאנחנו חוזרים כל יום הביתה ואין לנו טירונות. אבל אני תמיד מוצאת את עצמי תוהה כמה חיילים בצבא עושים עבודות כמו שאני עושה. 
אז לפני שאתחיל עם כמה חוויות מהשירות אספר לכל מי שלא יודע כי את השירות שלי אני מעבירה בבית החולים הוטרינרי בבית דגן. ככה אני מוצאת את עצמי כל יום (חמישה ימים בשבוע) קמה לפני 6 בבוקר ונוסעת בשני אוטובוסים. לרוב אני מגיעה ומעבירה את כרטיס העובד שלי בסביבות 7 וחצי (כשבכללית אנחנו אמורים להתח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Sep 2010 13:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12061232</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12061232</comments></item><item><title>Easy to be hard</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12044063</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Easy to be hard


How can people be so heartlessHow can people be so cruelEasy to be hardEasy to be coldHow can people have no feelingsHow can they ignore their friendsEasy to be proudEasy to say noAnd especially peopleWho care about strangersWho care about evilAnd social injusticeDo you onlyCare about the bleeding crowd?How about a needing friend?I need a friendHow can people be so heartlessYou know I&apos;m hung up on youEasy to give inEasy to help outAnd especially peopleWho care about strangersWho say they care about social injusticeDo you onlyCare about the bleeding crowdHow about a needing friend?I need a friendHow can people have no feelingsHow can they ignore their friendsEasy to be hardEasy to be coldEasy to be proudEasy to say no

http://www.youtube.com/watch?v=aCs1rkAXZ9oלא זוכרת אם כבר כתבתי כאן את המילים של השיר הזה. כך או כך אני מוצאת אותו די נכון. וגם זה סרט שאני ממש אוהבת. 

התחלתי את השירות אבל באמת שאין לי כוח לדבר על זה. זה כל הזמן נע בין שמחה,כיף,הנאה למשהו אחר לג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Sep 2010 20:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איגבי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285643&amp;blogcode=12044063</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285643&amp;blog=12044063</comments></item></channel></rss>