http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443בס"דheCopyright 2026 אור חוזר. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=9808475<div align="right" dir="rtl">שלום לכם :) עוד מעט ומתחילים לסכם את השנה, עוד מעט ומתחילים להתכונן לשנה החדשה. את המשפט הזה, אם הייתי קורא אותו באיזה מקום או שומע אותו באיזה שעור, נניח עד אתמול, אז הייתי אומר לעצמי שזה נכון, עוד מעט אלול, ואלול זה חודש התשובה, ויש לעשות חשבון נפש על כל השנה ולהתחיל להתכוונן לקראת חגי תשרי ולקראת שנה שלמה חדשה. והיתה האמירה הזו עייפה ושטחית מאד, כמצוות אנשים מלומדה (בדרך חזרה הערב מירושלים, התבוננתי מדוע אומרים "מלומדה" ולא "מלומדים", כלומר, מדוע המצווה היא הלמודה ולא האנשים הם הלמודים. אני מניח שצריך להתבונן בזה). וכלל נעלם מהזכרון הענין של ההתחדשות. הדברים נעשו צפויים כביכול בדרך התשובה, אפילו החידושים עצמם, צצים, מתנוצצים, וזהו. הדרך טובה ב"ה, טובה מאד. ובאמת כל יום יש בו דבר חדש, כל שבוע מתמלא בעניינים שלא ניתן היה לשער אותם ממוצ"ש, מעת שאומרים זה לזה בבית הכנסת שבוע טוב ומתחילים לצלול לתוך מגלשת ימי המעשה. המילים בשעורים, המילים בספרים, המילים בתפילות, כמו מזון שנאכל, כל יום צריך להאכיל את הנשמה, אבל מה נשאר מזה המזון? שגרה של התקדמות בעבודת השם, תאוצה קבועה. והאם בכזו תאוצה א</div>Mon, 25 Aug 2008 23:45:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=9808475http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=9808475http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8412582<div align="right" dir="rtl">עשר מכות לתכלית כפולה - לשבר את קליפת מצרים, את היצר הרע, ולרפא את נקודת ישראל הפנימית, להוציאה מעבדות לחירות. והעשר חלוקות לשתי פרשות, שבע ושלוש, כנגד שבע ספירות הגוף ושלוש ספירות הראש, ורומז בעל הטורים על פרשת "בא" ששמה הוא גימטריה שלוש, בי"ת ואל"ף, ארבה וחשך והמכה הסופית, בכורות. "וחמושיםעלו בני ישראל מארץ מצרים" [שמות י"ג י"ח], מלמד שעלו רק חמישית (ויש גורסים אף אחד מחמישים), שהשאר לא צלחו להשתחרר מהעבדות, מהעבודה הזרה, ומתו במכת החשך. היום בעליה השניה של תפילת מנחה, נחלש לבי מעט למקרא הפסוקים - שהנההקב"ה שוב מחזק את לב פרעה לרדוף, הוא וכל חילו אחר בני ישראל.וחשבתי שאפשר וכך זה, שלפעמים ישנו הניסיון אחר עשרת הנסיונות, שהוא כביכול הניסיון של המדרגההבאה, והרי הוא מקפל בתוכו את כל עשרת הניסיונות של המדרגה שתחתיו.שעשרת המכות, הרי היו הם כעשרה ניסיונות לעם ישראל, לבחון מהי האמת, האם אותה עבדות שהתרגלו אליה, העבדות לפרעה, לפיה הוא אכן כאל ח"ו, או שמשה באמת מוביל מהלך אמיתי עבורם בשם הקב"ה. ואפשר לראות עד כמה לא קל היה להשתחרר מאותה תפיסה לפיה יש בדברי פרעה מן האמת ח"ו, שהרי רק חמישית זכ</div>Sat, 12 Jan 2008 22:58:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8412582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8412582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8397498<div align="right" dir="rtl">ישנו מקום כזה, מדרגה כזו, שבה ההליכה היא כמו על חבל דק במרומים,ובשתי הידיים מוחזק מוט ארוך לאיזון. זההמוט, הוא המעשים והתורה. המבט בהליכה הזו מופנה קדימה, והוא ממוקד כל הזמן. גם כשהחבל נע ונד ונרצית הנפילה ממנו מאד, הרי המבט אינו מרפה, והידיים אינן מרפות, וההליכה נמשכת, אולי אטית יותר, אבל נמשכת.וכשמביטים מטה, לא רואים ממש מה שהיה שם אז, כמו ערפל מכסה את אותה אדמת טרשים שהיתה ההליכה עליה מייגעת באמת. ולא שההליכה על החבל הדק פשוטה יותר - לכאורה היא מצריכה מאמץ רב פי כמה - אבל המבט והידיים האוחזותבמעשים ובתורה, לא מאפשרים ליפול מהחבל. והרי זה השינוי ככל הנראה, שבעבר לא הייתי צולח אף לא שלוש פסיעות על חבל דק כזה. וישנה ידיעה פנימית, שגם החבל הזה, הרי עבה הוא עד מאד, וישנה הליכה גבוהה עוד יותר,שהיא כמעט כמו תעופה, על חוט דק מאד, שם, במקום שה-אני נעשהכמעט לאין, והשפע עובר דרכו במלואו, שוטף וממשיך, מבלי שידבק באנוכיותויסתלק לו. אין המקום הנוכחי אלא כיתת תרגול, מקום שבו עוד פורצות לפרקים המידות הרעות, לבושותבתרוצים מהוגנים, או פרוצות מכלהסתר, במלוא כיעורן, הגאווה, הקנאה, היראות התחתונות, העצל</div>Fri, 11 Jan 2008 00:26:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8397498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8397498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8284971<div align="right" dir="rtl">כי באמת אי אפשר לצפות מה יקרה בתהליך של התשובה. וכל פעם דברים חדשים מפתיעים בהתנוצצותם. ובחודשים האחרונים איני כותב כאן, או בכלל, על האנשים והמקומות שהקב"ה מזמן לי בחסדים גמורים. אולי מתוך חשש שהברכה אינה שורה אלא על הסמוי, ושאולי אין לחשוף את הטובות שהשם עושה לאדם. ומנגד, הרי זהו הרצון הכי חזק שלי, לכתוב על התשובה. והיה גם איזה חשש, אולי גם הוא מקורו ביצר הרע, שאורות התשובה יתעמעמו בחלוף הזמן. כביכול כמה אפשר להיות בתשובה, הרי בסופו של דבר בסוף נהיים "דתיים". וגם מחשבה זו, הרי היא שייכת לדפוס המוכר והישן, מתוך שינויים אחרים שהיו בעבר, שנעשו להרגל, לשגרה. והיה בי רצון פנימי, שורשי מאד, מסוג הרצונות האמיתיים, שהשם לא יקח לי את אורות התשובה, שלא יאמר עלי שהנה, נכנסתי ל"קבוצה" הנכונה ומכאן אמשיך לבד, בשגרה. וגם אם איני כותב כאן את הדברים עצמם, את האנשים, את החוויות, את ההתקדמויות, גם אם איני כותב כאן כמה הדרך אינה עוצרת אלא ממשיכה להיפתח הלאה והלאה, מדרגה ועוד מדרגה, והלב מתרחב, עוד ועוד, גם אם איני כותב על כל אלה, חשוב לי שתהיה הידיעה, שאורות התשובה אינם נעלמים. וגם אם היצר הרע שואל, מה</div>Thu, 27 Dec 2007 00:56:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8284971http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8284971http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8254539<div align="right" dir="rtl">[פוסט שונה קצת] לפני זמן מה כתבתי לזוג חברים, שחבל לי שאי אפשר למצוא בחנויות הספרים הרגילות את הספרים שאני קורא ולומד. אמרתי להם שיש ספרים כאלה, שהם לא מתורגמים או מנסים לחקות ספרות זרה, אלא הם שלנו, ואפשר להרגיש איתם הכי בבית, כאילו הם נכתבו במשפחה ועבורנו בלבד. והנה לפני שבוע ראיתי להפתעתישיוצאת בימים אלה סדרת ספרים בת עשרים וארבעה כרכים שתיקרא "עם הספר" וכותרתה, להחזיר את הספר לעם הספר. הסדרה הזו לוקטה לכבוד ששים שנה למדינה וישבו בועדה שדנה בה אנשי רוח ורבנים. והתוצאה, כביכול נסיון לשלב ספרות יהודית בסיסית עם ספרות עברית מאוחרת. אלא שבפועל מרבית הספרים הרי הם בדיוק אותם הספרים ששינו את חיי בשלוש השנים האחרונות - התנ"ך, המדרשים, המשנה, מסכת ברכות, שולחן ערוך, תורתו של רבי נחמן!, התניא, כתבי הרב קוק, מורה נבוכים, ספר הכוזרי, ספרות מוסר ועוד (לצד ספרות של ביאליק, עגנון, ברנר ואפילו הרצל). הסדרה מהודרת בפורמט שיהיה חביב לכל ביתבעם ישראל וגם במחיר מסובסד - כלומר היא מעין מוצר שאמור להימצא בסופו של דבר ברוב הבתים על המדף, ממש כמו אנציקלופדיה. ומאז שראיתי את זה, כבר כמה ימים שאני הולך בתח</div>Sat, 22 Dec 2007 21:54:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8254539http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8254539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8169802<div align="right" dir="rtl">- חנוכה נקשר בסוכות, ושניהם שמונה ימים (סוכות כולל שמחת תורה), ובשניהם הענין הוא הבית, וכביכול בתהליך הפוך -בסוכותיש ענין לצאת מהבית אל הסוכה, ובחנוכה המצווה דווקא להימצא בבית כדי להדליק בו את הנרות. והמשותף הוא ששניהם הם בבחינת הלל, שסוכותהוא בבחינת שמחה, וחנוכה הוא בבחינת הודאה. - (חידוש של החברותא שלי למסכת ברכות) - שחנוכה הוא חג של תשובה, שמרבית העם התיוונו, והקומץ הבעיר בכולם את התשובה. וזה הענין של להדליק את הנר, שנ"ר, זהו, נפש-רוח, בבחינת הכלי לאור (הנשמה), וההדלקה של הנר היא אותה הדלקה של בעל התשובה, שהתשובה אצלו אינה ענין של שיקול, אלא היא מתוך הידלקות פנימית, מתוך התעוררות דוקא. וזה הנס כביכול של התשובה. בברכת חנוכה שמח ושנזכהלשמר את אור הנרות בתוכנו, בבחינת תשובה והתעוררות לכל השנה! </div>Tue, 11 Dec 2007 23:52:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8169802http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8169802http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8115591<div align="right" dir="rtl">נאמר שרק בנרות חנוכה ניתן לחזות באור שנגנז מימי בראשית, זה האור שנברא ביום הראשון. ורמז לזה בצמד המילים "יהי אור", שהמילה אור עצמה היא המילה ה-כ"ה בתורה, וכן "יהי" גימטריה כ"ה, לרמז על חנו-כ"ה. ואפשר, אם מתבוננים בשלהבות הנרות, כביכול לזכות בראיה שהיתה לאדם הראשון כשהאור הראשון עוד היה מאיר לו, וניתן לראות מתחילת העולם ועד סופו. כי כשמביטים בנרות, נכון להרגיש כי באמת הכל לטובה והכל הוא בגדר נס ושהכל ניצב על מקומו ויש שלווה אמיתית בממלכת מלך המלכים, שלווה שבה אפשר לשבת מול נרות החנוכה ולחייך אותם פנימה אל הלב. חג אורים שמח מלא נסים וישועות לכם ולכל עם ישראל!!!</div>Thu, 06 Dec 2007 02:16:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=8115591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=8115591http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7856643<div align="right" dir="rtl">על סיבת עקרותה של רבקה בפרשת השבוע, אומרת הגמרא: "מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" [יבמות ס"ד]. מפני שכאשר הצדיק מתפלל, הרי השפע שיורד לעולם בזכות תפילתו ממלא חסרונם של אחרים.והנה רבים סיפורי חז"ל על תפילות לגשם שנענו.ואמר שלמההמלך בבנין בית המקדש - "בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן, כִּי תַעֲנֵם. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ; וְנָתַתָּה מָטָר עַל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה." [מלכים א' ח' ל"ה-ל"ו]. ומתואר במסכת תעניות על תעניות שעשו בעת שפסקו גשמים, ומסופר שם על חוני המעגל שתבע את הגשם עד שירד וכן רבי עקיבא שהתפלל לגשם וירד הגשם מפני שהיה מעביר רבי עקיבא על מדותיו ועל כן באותה מידה נהגה ההשגחה, כלומר מפני הרחמים ולא מתוך הדין. שאפשר שלפי הדין אין ראוי לרדת הגשם, אבלישראל הם מעל הטבע ומעל הדין.וזה מה שאנו מתפללים פעמיים בכל יוםבקריאת שמע - "ונ</div>Wed, 07 Nov 2007 00:04:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7856643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=7856643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7799142<div align="right" dir="rtl">כביכול יצחק אינו פועל בעולם, אלא נפעל בו - הוא אינו עוקד אלא נעקד, הוא אינו יוצא אל זווגו אלא זווגו בא אליו. אלא שבפועל אין העולם מתקיים אלא בזכותו. שדרכו כדרך הצדיקים הנסתרים, היושבים בד' אמות ומתוך חדרם משפיעים על העולם כולו בזכות עבודת השם שלהם ולימודם בתורה הקדושה. התמסרותם המוחלטת מחברת אותם לשורש השורשים, הנקודה הכי עליונה, שמתוכה מתברכים הכל. הם אינם זקוקים לפרסום, הם אינם זקוקים להיות ידועים.שכך היה יצחק, יוצא לשוח בשדה, הוא לבדו בתפילה אל הקב"ה, ותפילתו זו שבה היה מכונס כולו, היתה משפיעה שפע בעולם כולו. אביו, אברהם אע"ה,עשה מהפכה בעולםוהיהקורא בשם השם בכל מקום, הוא היה מקרב רחוקים ומשנה את העולם במעשים של ממש. ואילו יצחק היה חי את תורת אביו מבפנים,בדבקות, בהתבטלות,שהוא הנעקד, שמסר עצמו באופן מוחלט לדרך השם, ובכךחי את הדין העליון. וזה העניין, שאברהם הוא מידת החסד, והחסד זקוק לעשותפעולות של חסד בעולם הזה, ואילו יצחק, שהוא כנגד ספירת הגבורה, הרי כביכול לא שייך אצלו לעשות פעולות כלל, כי מתוך מידתו, מידת הדין, הריהמציאות הקיימת היא הנכונה תמיד. ונראה שאצל יעקב בנו,שהואמייצג את דרך</div>Tue, 30 Oct 2007 23:47:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7799142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=7799142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7719170<div align="right" dir="rtl">כבר בגיל שלוש התחיל אברהם להכיר את בוראו. בעוד אביו מנהל חנות של פסלים וכל בני דורו נותנים מתנות לעצים ואבנים, היה אברהם מתבונן התבוננות חדה על העולם וידע שבודאי ישנו בורא לעולם ואליו בלבד יש לפנות. ואחרי שחקר את העולם, רק בגיל שבעים וחמש נגלה אליו הקב"ה ומצא אותו ראוי ללכת בדרך האמת.וזו, פרשת "לך לך" כמו מקפלת בתוכהאת יסודות עבודת השם. לך לך, זו ההדרכה הרוחנית הראשונה שניתנה לאברהם כדי לדעת באמת כיצד עליו לנהוג אםברצונו לדבוק בקב"ה. שכך מסבירה"נעם אלימלך",לך לך, משמע לך אליך,שתהיה ההליכה דווקא פנימה. בשעה שהעולם סביבו עסוק בחקירות חיצוניות, בבנית מגדלי בבל, בעבודה לאש ולמים,מלמד הקב"ה את אברהם להביט פנימה, לחפש שם תחילה. וכדי שיהיה החיפוש אמיתי, הרי עליו ללכת לשם ללא לבושים חיצוניים, ללאתפיסות ודעותקדומות. ללכת נקי, לשחרר את הדפוסים הקבועים, כי רק כך יוכל באמת להגיעלשורש השורשים.כך אמר לו - "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", מארצך - ללכת ללא הדברים הארציים, החומריים, ממולדתך - וללא המידות המולדות בו, ומבית אביך - מההרגלים ומתפיסות העולם שקנה בשל הסביבה בה גדל. אל הארץ</div>Sat, 20 Oct 2007 22:42:00 +0200or_hozer@walla.com (אור חוזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285443&blogcode=7719170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285443&blog=7719170