<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ביקורות, קצת איכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238</link><description>ביקורות, ביקורות, ביקורות, למען ימוגרו כל הבלוגרים מחפשי הצומי.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ביקורות. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ביקורות, קצת איכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238</link><url></url></image><item><title>ביקורת לבלוג 404749</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7928278</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קודם כל הודעה. אסיים לבקר את כל מי שבממתינים, ואז אני מוחקת את הבלוג. זה יקח זמן. בכל מקרה, עד הפוסט הבא, אפשר להזמין ביקורת. לאחריו - הרשימה נסגרת. לתמיד.

הפעם ל-ל. וחברים מהבלוג Tried And True(אני לא חושבת שצריך A גדולה במלה and. זו מלת קישור)

רושם ראשוני: נראה טוב אבל דכאוני במקצת.



לוסי כותבת בעיקר רגשות ואהבה, בכישרון כתיבה בולט.

יש משהו נוגע ללב בכתיבה שלך, קצת מדכא - אני לא יודעת למה. אולי זו התפאורה, העיצוב של הבלוג. אולי זה משהו אחר בבחירת המלים, למרות שלא כתבת משהו עצוב באמת. אני אוהבת לקרוא על אהבה, וזה ה-בלוג למי שאוהב לקרוא על אהבה.
הקריאה אצלך מעניינת, גם בתוכן שמעבר לנושאי ג&apos;וני. הפוסטים הקצרים מעוררים תהיות, אבל גם מרגיזים - למה את מתכוונת? מה את מנסה להסביר בכך? נאלצתי לנבור בתגובות כדי להבין. חבל להתיש כך את הקוראים - לרוב פשוט ידלגו וימשיכו הלאה.
נהניתי לקרוא אצלך, חבל שאת מוחקת פוסטים (אבל אם את שרה תוך כדי &quot;טרילילי למחוק למחוק&quot; אז זה פחות נורא ;) ), את כותבת טוב. די מאכזב לדעת שנעלמו שם פוסטים. 
אגב, האיפוק של ג&apos;וני והתייחסותו המלאה לרצונך בנוגע ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Nov 2007 18:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7928278</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7928278</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 208029</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7669779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם לפסוליה מן מהבלוג בלוג אנטי ואן-טוחעס(שאגב, התעדכן פעם אחרונה באוגוסט, אבל בכל זאת אמשיך)


 


רושם ראשוני: מר פסוליה מן חשב וודאי שמשום הביקורת השלילית שיצאה תחת אצבעותי למר ואן טוחעס, הוא יקבל ביקורת אוהדת. ובכן, חשיבה טובה, יכולת הסקת מסקנות ברמה גבוהה, אבל... יצור בלתי ניתן לחיזוי הנני והתשובה היא - לא. אני לא מאמינה בגישה שלילית לחיים. מרגיז אותך? כתוב לו תגובה או שתתעלם מהבלוג שלו. זה בלוג אחד. לו היה מדובר בתופעה המתפשטת בכל רחבי ישרא, הייתי מבינה. אבל ככה... טוב, נשאיר את זה להמשך הביקורת.


פסוליה כותב &quot;פוסטי נאצה&quot; בהם הוא משמיץ מכל ומכל את הבלוגר ואן טוחעס.

שתי אפשרויות:האחת, &quot;פסוליה מן&quot; הנו למעשה ואן טוחעס. במקרה זה נשאלת השאלה מה קדם למה -כלומר האם דרך &quot;פסוליה&quot; לועג מיודענו לעצמו/מפרסם את עצמו (אם כן, סגור את פסוליה), או ש&quot;ואן טוחעס&quot; אינו אופיו האמיתי אלא שטות עליה הוא &quot;יורד&quot; דרך &quot;פסוליה&quot; שמביע את דעתו האמיתית (אם כן, יש לך חוש הומור מוזר ויצירתיות שאינה יודעת גבולות).
האפשרויות השניה, ובביקורת זו אתייחס אליה כאל הנכונה, היא שפסוליה מן הנו מה שהוא טוען שה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Oct 2007 17:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7669779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7669779</comments></item><item><title>ביקורות לבלוג 420018</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7607555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם ל[EmDow[N מהבלוג Under The Spot



רושם ראשוני: הורד את המוזיקה המזורגגת מהבלוג שלך! אני אפילו לא יודעת מה זה, ברגע שקלטתי שהמחשב מנסה לטעון את זה לחצתי על ה-Esc, אבל זה לא משנה! פשוט העף את זה! מוזיקה בבלוגים זה רע.

עידו מספר על חוויותיו בעיר, במסיבות, ועל רגשותיו לגבי אמו [שליליים] ובת-כתתו [חיוביים].

חלק מהפוסטים שלך מאד כואבים, אבל רואים שאתה ממשיך ומתקדם בחיים ונהנה למרות הכל. קצת קשה לי להתחבר לסיפורי השתיה והאלימות, בתור ילדה-טובה-ירושלים שהמקסימום ששתתה זה כוס יין וקוקטייל, וזה קצת הכניס אותי לעולם שאני יודעת על קיומו, המחשבה עליו כואבת לי, אבל מעולם לא קראתי או שמעתי דיווח ישיר ואמיתיעליו בגוף ראשון.
הפוסט הזה נוגע במיוחד, אני מסכימה עם שתי המסקנות שהעלת בו, אבל עם המסקנה בפוסט לאחריו אני לא מסכימה כלל: כן, היה נחמד לעולם. גם אם הוא לא נחמד... כי אתה חלק מהעולם, עוד חיוך אחד, עוד אדם נחמד אחד לעולם. בסופו של דבר זה משתלם, האמן לי.
מצד אחד יש משהו קצת מנותק בכתיבה שלך, הרגשה כאילו כואב לך אבל אתה מעמיד פנים שלא - מצד שני אפשר להזדהות איתך, למרות ואולי בגלל זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Oct 2007 14:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7607555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7607555</comments></item><item><title>הגיגים על הקפצות והתשוקה לתגובות וכניסות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7564550</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נראה שאנשים זקוקים למדד חיצוני שיודיע על פופולאריות הבלוג שלהם. נראה כי למרבית הבלוגרים לא אכפת אילו תגובות הם קיבלו אלא מה כמותן.
רבים שופטים את פופולאריות הבלוג על פיהמספר הרשום בתחתית הבלוג. אין הוא מעיד על הפופולאריות ובעיקר לא על טיב הבלוג. בלוגרים בהם מספר כניסות רב הם לרוב בלוגי &quot;חברים&quot; בהם קוראים רק חברי הבלוגר ומסתכלים בתמונות שלהם עם חבריהם בפוזות &quot;מחורפנות&quot;.
ובכל זאת הבלוגרים כאן זקוקים לאישור חיצוני לכך שהבלוג שלהם טוב, והם מחפשים אותו במקום הלא-נכון ומשיגים אותו בדרך הלא-נכונה. הקפצות.
כמות כניסות גדולה יותר בשל הקפצות או &quot;כותרות צומי&quot; מעידה אף פחות על טיב הבלוג. גם לא לינקים מוסווים להצבעות באינטראייטינג וכו&apos;. לו היתה לי כמות כניסות גדולה לא הייתי יכולה לחוש גאה בה כיוון שלא השגתי אותה בצדק ואין בה בכדי להעיד כי אנשים אוהבים ונהנים מהבלוג שלי. אם הייתי מגיעה למצב כזה, הייתי מתאכזבת שהתחלתי להקפיץ. הייתי מעדיפה להרוויח את הכניסות ביושר, בגלל תכנים מעניינים, להביט בצד שמאל התחתון של הבלוג שלי ולומר לעצמי &quot;תראי מה השגת!&quot;

הקפצות, בנוסף, הן מעגל קסמים. בלוגרים רבים מעדכנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Oct 2007 13:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7564550</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7564550</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 391505</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7563305</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם ל-Dark Evil Ksen מהבלוג המופע של קסן.



רושם ראשוני: חיובי. אבל למה, למה, למה נקודה בסוף השם? זה ממש מפריע. ולא, זה לא הופך אתכם לאינטליגנטים יותר או חכמים יותר. 
ועוד דבר קטן: את חיה באי מזוייף ומצלמים אותך בלא ידיעתך?

קסן כותבת פוסטים משעשעים, לא עמוקים במיוחד ומהנים לקריאה.

זו לא יצירת המופת החדשה של הבלוגיספירה, די רחוק מכך למען האמת; אבל זה בלוג מהנה. נהניתי לקרוא, נהניתי לעיין בו, חייכתי וגיחכתי (שימו לב לפוסט הזה). אני לא יודעת אם אחזור, אבל הקריאה לא תחשב אצלי כבזבוז זמן.
יש לך סגנון כתיבה שלרוב אני לא כל כך אוהבת אבל זה לא ממש הפריע לי הפעם, אלא תרם. 
אה, ואני חייבת לומר שאת צודקת לחלוטין לגבי טוקיו הוטל - רק משעשע שבדיוק הפרסומת שלהם הופיעה בבלוג שלך. 
אהבתי את משפט הכותרת שלך אבל הוא לא מתאים במיוחד לבלוג. לפעמים משפטים חכמים בכותרת נראים סתם טיפשיים אם הם לא באמת קשורים לבלוג - לדעתי עדיף לבחור במשהו שמתאר את הבלוג או ברוח הבלוג, גם אם הוא לא פילוסופי יותר מדי. גם נושאים קצת יותר רציניים חסרים לי - כתבי אותם ברוח השטות שלך, אבל לדעתי כדאי לגעת בהם, אפילו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Oct 2007 10:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7563305</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7563305</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 376911</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7552624</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוב התנצלות על העיכוב.
שמישהו יכבה את הפרסומת הזאת של טוקיו הוטל ($%^@$%^@$%^) שמזמזמת לי בכל פעם שאני מעבירה עליה את העכבר! הצילו! שמישהו יכבה את האימואים האלו!
הפעם לבצק עלים במילוי פטריות (?) מהבלוג כלום לא עצוב.



רושם ראשוני: אהה טוקיו הוטל! אה, זו הפרסומת. סליחה, אני נכנסת להיסטריה כל פעם שאני רואה את השם שלהם. עיצוב אימואי מעט, שם - לא.

לי כותבת כל מיני קשקושים אימואיים לחברות שלה על כמה שהם לא מבינים אותה ועל כמה שהיה בנזונה ותמונות אימואיות וכו&apos;.

אני חייבת לומר ששועשעתי עד-בלי-די מהרעיון שנערה עם פוני אימואי מודיעה כי &quot;התבגרה&quot;, במיוחד כאשר לפי התמונות הפוני חדש. אימואיות זה לא בגרות אלא טרנד ילדותי חולף. הלאה.
בלוג סטנדרטי ולא מעניין. לא רוצה לפגוע אבל ככה זה. &quot;אתן לא מקשיבות לי&quot;, &quot;אני אוהבת מוזיקה&quot;, בלה בלה. נראה שאת כותבת בעיקר לעצמך ונהנית מכך - אבל אני, וקוראים חיצוניים, לא. אין לבלוג שום איכות ומשהו שמבדיל אותו מבלוג אחר. אנשים, תהיו שונים! תהיו יחודיים! זו לא בושה! תהיו עצמכם! אל תחקו את הפוני האימואי ואת כל מה שנפוץ ברשימות ובטקסט ובעיצוב! תהיו אינדיווידוא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Sep 2007 22:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7552624</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7552624</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 407770</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7402021</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצטערת על העיכוב הארוך.
הפעם לנושע טושעמהבלוג תכף תראו...(?)



רושם ראשוני: תכף אראה ובינתיים נראה לי שלא אראה משהו טוב במיוחד, במיוחד לאור התיאור. הניסוח לא משהו, הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי להבין, אל תכתבי שאת המצאת - פשוט הורידי את המרכאות. ואיפה שאת כן צריכה להוסיף אותן זה בתמונת הכותרת, כי זה חלק משיר של בית הבובות ולא משפט שלך. נסי לכתוב &quot;אף אחד לא יבין אותי - ואני לא אבין אף אחד אחר, כי אף אחדלא נקלע לבעיות שלי - ואני לא נקלעתי לבעיותשל אף אחד אחר&quot;. הרבה יותר מובן ונראה קצת פחות עילג. האמת היא שכך או כך זה נראה ככה, כי אחרי הכל הבעיות של הגיל שלך הן בעיות שחוזרות על עצמן אצל כל אחד- רבים עם החברים, ציונים לא משהו, מחזור בפעם הראשונה, וכו&apos;. 

נטע כותבת על הסוסים שלה ועל התרגילים שעשתה איתם, בעיקר. ניתן גם למצוא תיאורים מייגעים ומנוסחים גרוע להפליא של דברים שוניםומשעממים נוספים.

המשפט בתיאור הבלוג עומד נראה אירוני ביותר ליד העובדה שלא תיארת שום בעיה בחיים שלך מלבד מערכת שעות הכוללת מקצועות שאת לא כל כך אוהבת. תאמיני לי, הבעיה הזו משותפת לכל מי שאי פעם למד בבית ספר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Sep 2007 15:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7402021</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7402021</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 419823</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7309800</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם ל-Growing.Up מהבלוג To Grow Up



רושם ראשוני: קשה לי להאמין שאת בת שמונים, בהתחשב בכך שבני שמונים לא מתעסקים לרוב עם האינטרנט, הזכרת את אמא שלך בשני הפוסטים האחרונים וקשה לי להאמין שזקנה תשים כזה דגש על התבגרות פיזית. אז למה לכל הרוחות כתבת את זה?
א. חשבת שזה מצחיק/מגניב/משעשע (מחק את המיותר)
ב. לא רצית לכתוב את גילך האמיתי
ג. חירבשת תאריך וזה מה שיצא
ד. כל התשובות נכונות.

ומאחר ותמיד כשיש את אופציה ד&apos; היא הנכונה (למדו והחכימו יקירַי - אני לא זוכרת הזדמנות שזה לא היה ככה, מלבד בשאלון וומבאט באתר של רולינג, אבל אל נא תשוו בני תמותה נחותיםשכמונו לאלוהימה) - אני מניחה שהיא הנכונה גם במקרה הזה. אז בבקשה, מחקי את זה, זה מטופש.

האנונימיתמתארת אתרגשותיה בכשרון כתיבה בולט - בעיקר אהבה, אך ניתן גם למצוא עוד מגוון רחב של רגשות.

אין ספק שאת יודעת לכתוב ושניחנת בכשרון. את כותבת סיפור בהמשכים? נהדר! אני שונאת שאנשים לא ממשים את הכשרון שלהם. 
בהתחלה הפוסטים שלך על ה&quot;אני מאוהבת אני מתגעגעת אני רוצה אותך&quot; נראו לי אימואיים-בנאליים, אבל מהר מאד הבנתי שלא. הבנתי שאת מתארת רגש אמית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Aug 2007 22:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7309800</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7309800</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 96499</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7264539</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתנצלת על העיכוב הדי-ארוך, היו לי בעיות במחשב.
הפעם שיר לי מהבלוג Teenage



רושם ראשוני: חמש ספרות! חמש ספרות! אוי, אני מתגעגעת לתקופת החמש-ספרות בישראבלוג. אני כאן עוד מאז, אבל הבלוג שלי מהתקופה ההיא לא שרד.

לימור כותבת על קורס המש&quot;צים שלהבלי סוףומעלה המון תמונות.

הדבר הראשון שאני רואה הוא שאלון - בהחלט לא מבטיח. רוב הבלוג מורכב מסיפורים הכוללים תמונות על מה שעשית היום, בעיקר על קורס המש&quot;צים או המד&quot;צים - נמאס לי לבדוק אם יש ש&apos; או ד&apos;. לא הסתכלתי בתגובות אבל זה נראה כמו בלוג שמדבר רק אל החברים שלך; תמונות וחוויות וכו&apos;. לא ראיתי רגשות(לאמעבר ל&quot;יש לי מצב רוח ממשטוב!&quot; וכיוצ&quot;ב, בכל מקרה)ולא מחשבות או הגיגים - כלום. 
זה פשוט משעמם קורא חיצוני. אני לא יודעת כמה פעמים אמרתי את זה, אבל תוציאו את החברים שלכם מהבלוג או תפתחו חדש, ותכתבו לעומק! זה פשוט לא מעניין אף אחד ככה. לא מעניין אותי כמה פעמים התקלחת בסמינר ושהמש&quot;צ הנאצי (לא יודעת, אבל לא נראה לי שלנאצי יקראו &quot;כפיר&quot;) העיף אתכם מהמקלחות. כשאני סוף סוף רואה פוטנציאל לתוכן ממשי - את לא מנצלת אותו. לדוגמה, השאלון שכרגע בראש העמוד.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Aug 2007 10:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7264539</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7264539</comments></item><item><title>ביקורת לבלוג 426344</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7166202</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם לדפנה. מהבלוג לימונדה מצויה.



רושם ראשוני: לימונדה מצויה זה לימונדה עם המון צבעי מאכל של פריגת, וזה לא טעים. רק פרי-מור טבעי או משהו שאנחנו סוחטים בעצמנו זה טעים. ואם כבר מדברים על פרי-מור: אם &quot;זה לא הם, זה התפוזים&quot; - למה אנחנו משלמים להם?

דפנה כותבת פוסטים קצרים למדי על מחשבותיה כדתיה, על רצונה בחבר ועל אכזבתה מהעולם כמו שהוא - אך כל זה בצורה עליזה למדי, גם אם התכנים לא.

את כל כך מזכירה לי את noge שביקרתי לא מזמן. אני אנסה שלא להיכנס שוב לכל העניין של תפישת העולם השונה שלנו, כפי שבטעות בביקורת של נגה-עם-ו&apos; ולהתמקד רק בבלוג.
יש משהו כיפי בקריאה בבלוג שלך, למרות שאין איזה נושא מובהק או משהו שאפשר להגדיר בו את הפוסטים שלך. למרות שלרוב את לא אומרת בהם משהו, הם מהנים, קלילים, ופשוט נחמד לעיין בהם. 
כוסהלימונדה שאת שמה בסוףחלק מהפוסטים מאד מצמיאה - ברצינות, אני ממש רעבה עכשיו וגרמת לי לרצות להיות בחתונה או משהו. תמיד יש שם כוסות לימונדה כאלה. ארר כמה שזה מרגיז.
כמה הערות ספציפיות: בפוסט הזה (לא אכתוב את דעתי, זה קשה לי אבל בכל זאת) - בסופו כתבת &quot;אין לי כוח לתגובות נאצה א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Aug 2007 12:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ביקורות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=285238&amp;blogcode=7166202</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=285238&amp;blog=7166202</comments></item></channel></rss>