http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149דברים החולפים בליבו, מוחו, גופו ונשמתו של אבא שנפרד מבנו בן ה-17. . heCopyright 2019 אבא של עמר. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14935009<div align="right" dir="rtl"> די מזמן, בשנת 2011, ציין החשבון המתמטי שני מועדים. בשנה ההיא עברתי את גילו של אבי ובמובן מסוים נשארתי לבד. באותה שנה גם עבר בני הצעיר את גילו של עמר, הבכור. הדברים לא רק שלא נעלמו מעיני אלא שהיו צפויים וידועים הרבה שנים מראש והם הופיעו ברשימה ארוכה למדי של דברים שהתכוונתי לכתוב עליהם. התכוונתי, ולא עשיתי. בשנת 2011 היה הבלוג בן חמש ובמידה רבה הכתיבה שלי עברה למקום אחר וכאן כמעט פסקה. ועוד פחות ופחות. ועדיין, הבלוג ישב כאן ושתק. ועכשיו כמו בערב ההוא, כשנפרדו בפעם האחרונה משידורי ישראל ואשרת קוטלר בכתה, גם הבית הזה יסגר וכבר מגיע לילו האחרון. וכמו רשות השידור שרבים ראו בה גוף שעבר זמנו גם הבלוג הזה הפסיק לדבר. אבל המצאותו כאן עדיין היתה סוג של מנוחה נכונה. מנוחה בצד הדרך. עוד לפניו, ראשית הכתיבה שלי שהיתה פרידה ממושכת מעמר, היתה ב-NRG, אתר האינטרנט של מעריב, שם היה לי טור שבועי למשך עשרה חודשים. כשהפסקתי לכתוב שם המשכתי לכאן. בשולי הדף שיעלם יש קישורים לכל הטורים ההם. כשהסתבר שהאתר כאן יסגר לצמיתות וניסיתי לבדוק מה קורה גיליתי שגם אתר NRG יסגר באותו יום ממש ויבלע</div>Wed, 13 Dec 2017 17:40:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14935009http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14935009http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14918883<div align="right" dir="rtl">11 בספטמבר - היום הארור בשנה 2005 - הארורה בשנים 11 בספטמבר בכל שנה חוזר ומגיע ושוב חוזר ומגיע כל שנה 2005 בכל שנה הולכת ומתרחקת הולכת ומתרחקת בכל שנה</div>Mon, 11 Sep 2017 00:51:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14918883http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14918883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14897359<div align="right" dir="rtl">מספר חסר יחוד. חסר הקשר. אחד לפני 30. ועדיין, ביום הזה, לפני 29 שנה, הפכתי להיות אבא. אבא של עמר.</div>Sun, 28 May 2017 09:12:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14897359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14897359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14832281<div align="right" dir="rtl">ב-10מרץ 2005, שזה מזמן, כתבתי בטור שלי קטע שנקרא "במקום הכי רחוק". ובין היתר כתבתי כך: "הזמן המעגלי יכול לאפשר את האשליה של ההזדמנות השנייה. של החזרה המדויקת, שבה כל התנאים זהים. שבה הכל שוב חוזר על עצמו. אבל, לעולם, לא הכל חוזר על עצמו. במחזור השנה הפרטי שלנו, התחילה הספירה לאחור. כשהיא תגיע לסיומה, שוב נחזור על אותם הימים, יום אחר יום. החל מהאחד בספטמבר, התסריט כמו יחזור על עצמו. כל יום, כל תאריך, זכורים בצורה כל כך מדויקת. בכל תאריך, נחייה את הכל מחדש. ומחזור ימי השבוע, גם הוא חוזר על עצמו. מחזור מלאכותי אמנם, יציר אנוש, אך הוא משפיע על מציאות חיינו. מה שקרה בחמישי, אינו דומה למה שקרה בשישי. ומה שקרה בשבת, שונה מיום ראשון. כשתסתיים השנה, וכשתסתיים הספירה לאחור, כשנחזור על הדברים, כשנחיה יום אחר יום מחדש את אותם הימים, נחייה אותם גם על פי ימות השבוע. נחייה מחדש את יום רביעי וחמישי. נמות מחדש את שבת וראשון. כשייסגר המעגל, ושוב נעבור את אותם התאריכים בלוח השנה, וכששוב נעבור את אותם הימים בשבוע, הם כבר לא יתאימו זה לזה. הימים בשבוע והתאריכים כבר לא יתאימו. כשייסגר המע</div>Fri, 02 Sep 2016 13:40:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14832281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14832281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14788519<div align="right" dir="rtl">כמה חכם וויז. נסעתי למכללת העמק, הסמוכה מאד לעפולה. הדרך לשם מעיקה משהו. פחות אבל עדיין. מה גם שהנסיעה קשורה לענייננו - נסעתי להקליט תכנית רדיו לכבוד הספר "חמישים מילים לעצב", הלא אלו המילים שבשורות אלה. אולפן הרדיו שוכן בתוככי המכללה (מקום יפה ומטופח), והמכללה כאמור, בואכה עפולה. ראה וויז וחס עלי, וכששאלתי מהיכן אסע הוביל אותי, כמו מבריח מיומן, בדרך אחרת לחלוטין. דרך ללא זכרונות. משתם הראיון, שוב לא ביקשתי מקלט ומפלט. להיפך. הרי זה היה המקום בו הייתי. מקומן של מילות העצב. ביקשתי הפעם לחזור בדרך הרגילה. ולא סתם בדרך, אלא בעיקוף מיוחד, באותה דרך יפה תמיד, ובעיקר באביב. ביקשתי מוויז רק להוציא אותי אל הדרך הראשית, אך כבר גיליתי לו כי אני בדרכי הביתה. והנה, הוא בטובו הוליך אותי ממש לאותה הדרך, קורא את מחשבותי. תחושה של מעגל. כמעט כתבתי "שנסגר", אך זאת הרי המילה שמפיעה מעצמה, וצריך פשוט לגרש אותה. השיחה הוקלטה, כמה הולם, לתכנית "מילים שמנסות לגעת" ברשת א'. ענת שרון בלייס שואלת ואני מנסה להשיב. גם קורא כמה קטעים מהספר. היא תשודר בשבת הקרובה, ה-16/4 בשעה 11:00, ובשידור חוזר</div>Wed, 13 Apr 2016 20:49:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14788519http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14788519http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14660349<div align="right" dir="rtl">עשר שנים. כל מיני מעגלים נסגרו עכשיו, ועדיין לא כתבתי על כך דבר. והגיע הזמן, ומילים יצאו לדרכן. זה מתחיל מפייסבוק (ומה היום לא מתחיל מפייסבוק), וסטטוס של חברה על חשיבות הלימוד בעל פה של שירים מביא גם קישור למאמר בעברית. ואני קורא, והדברים נראים מוכרים. ואני עולה לראשיתו, והמאמר אינו חדש. הוא פורסם "בהארץ" בחודש ספטמבר שנת 2005, ב-21 לחודש, הוא יום השיוויון, אבל אני מחשב לעצמי ואומר, כבר קמנו מהשבעה. והימים ההם, הם ככתם שחור בזמן העולם. כמו אצל מי שנעלם או ישן. אני חוזר לשם, אבל את המאמר הזה אי אפשר שקראתי אז, בימים ההם. ושם מחבר המאמר אריאל הירשפלד. והמאמר המוכר מתבהר לי. "רישומים של התגלות". "שישים יום לאחר מות אשתו, בתיה גור, התחיל אריאל הירשפלד לכתוב את הדפים שהפכו לבסוף לספרו האישי ביותר". כך נרשם בגב הספר. ואני התחלתי כבר ביום השלושים. אך בניגוד אלי, התהליך של הפיכת רגשות למילים, ושל טקסטים לספר, היה מוכר להירשפלד והספר יצא תוך חודשים ספורים. בניגוד אלי, להירשפלד היו גם טקסטים מוכנים, שרק צריך לבחור מהם. ולמרות זאת, כשיצא הספר, הופתעתי עד כמה סיטואציה דומה מולידה טקסט</div>Tue, 23 Feb 2016 19:12:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14660349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14660349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14381115<div align="right" dir="rtl">הספר חמישים מילים לעצבלא נמצא (בינתיים) בחנויות מי שמעוניין לרכוש את הספר מוזמן לפנות אליבאימייל </div>Wed, 16 Sep 2015 23:22:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14381115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14381115http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14380435<div align="right" dir="rtl"> הגיע 11/9 ועבר עברו 10 שנים ולא נגמר והספר יצא לאור ובא לעולם כן. מי שקורא כאן מכיר את מרבית הדברים. כן. זה היה הריון איטי וארוך. כן. זו גם שנה חדשה. כן. זה מרגש. זה דף הספר בפייסבוק(לא צריך להיות חבר בפייסבוק) </div>Tue, 15 Sep 2015 13:21:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14380435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14380435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14376528<div align="right" dir="rtl"></div>Fri, 04 Sep 2015 19:05:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14376528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14376528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14359927<div align="right" dir="rtl">כל היום מדברים על ההתנתקות. עשור להתנתקות. ובכל מקום הרבה כתבות וראיונות, וחומר רקע, וקישורים באינטרנט. למשל הכתבה הזאת שכותרתה השער ננעל: אחרון החיילים עזב את עזה רגע דרמטי. ואני לא זוכר מזה שום דבר. באותו יום הייתי בלוויה. </div>Mon, 27 Jul 2015 14:32:00 +0200yakov.zandman@gmail.com (אבא של עמר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282149&blogcode=14359927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282149&blog=14359927