http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536פנטזיות, אני, בולמוסים, אהבה, רוך, עוצמה ובלאגן:)heCopyright 2026 פלח.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=13772664<div align="right" dir="rtl">מזל שעוד יש לי אותך . רק מי שצריך לדעת יודע. אני יכולה לכתוב בחופשיות על כך שעדין יש בי אהבה - לא יודעת אם אלייך או למה שהיית נותן לי בזוגיות שלנו. קשה לי לעשות הבחנה בשלב הזה . אני באמצע מערכת יחסים אחרת- היא ממלאה אותי באופן שונה. נדרש פה הרבה כוח נפשי וסבלנות. כמעט שאין לי כוח כל הזמן לחנך וללמד . אבל הצד השני משתדל ורוצה אז לא פורשת. לא יודעת אם בכלל מתאימים, אבל העיקשות להשאר בקשר הזה גורמת לי להעריך אותו ועל כך שלא מפחד מאתגרים ומקשיים. יש בי פחד שהוא לא יהיה כמו שאתה היית. אני לא מרגישה "החבר הכי טוב" כמו שהייתי מספרת הכל לך והיית שואל ומתעניין. אני לא יודעת אם יש עוד יצורים כמוך. ולמה אני קוראת לזה יצורים? כי נראה לי שזה רחוק מכל גבר רגיל . אולי אני מכלילה ואולי באמת רוב הגברים הם אותו הדבר ואתה היית שונה. בכל מקרה, יש בי צביטה על כך שאינך שלי עוד, ולמרות שיש אהבה הדדית והיא עדיין קיימת היא לא בוערת על מנת שנממש אותה. אתה כבר עם אחרת ואני עם אחר. זה לא גורם לי להפסיק לחשוב על לילות משותפים, על סקס רווי הנאה ועל סיפוק נפשי תמידי. לא היינו בזמן המתאים, אי אפשר להצטער על זה</div>Wed, 08 May 2013 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=13772664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=13772664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=13443537<div align="right" dir="rtl">קראתי את המשפט הזה לפני כל כך הרבה זמן והבנתי שיש בו הרבה אמת.כשטוב לי , המילים לתאר את כל הטוב הזה כל כך מעטות , לעומת כשרע לי.אז יש לי אהבה חדשה בחיים. הוא מביא לי אור וזה גם חלק משמו.אבל במקביל גם חווה איתו הרבה דברים מעיקים וקשים. מערכת יחסים לא פשוטהבכלל. משתדלת לראות חיובי אבל אני לא כזו וקשה לי עם זה.עכשיו יותר מתמיד מרגישה את הצורך הדבילי הזה לחזור לכאן, לפרוק ולכתוב.סיפרתי לו פעם על המקום הזה, אבל מעולם לא ראה את הדברים שכתבתי ואת הבלוג הזה.כנראה שגם לא יראה.אתמול "חגגנו" 4 חודשים יחד. וזה נראה כאילו אנחנו הרבה יותר.אני מקווה שעוד נגדל ונתפתח ונאהב יחד. אני אוהבת אותו. מאוד.</div>Sat, 01 Sep 2012 02:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=13443537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=13443537http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12891528<div align="right" dir="rtl">קשה לי לוותר על המקום הזה לגמריי... אז מדי פעם מעיפה מבט. מצאתי תשוקה חדשה - סלסה . אני רוקדת מלא, מדברת על זה בלי סוף וכמובן משקיעה בעקבים:) אז הזמן מתחלק בין עבודה -בית (שעמום) ,צילוםו...... הסלסה. אולי בקרוב אכתוב על זה פוסט. יש לי הרבה מה לומר:) </div>Thu, 24 Nov 2011 23:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12891528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=12891528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12250688<div align="right" dir="rtl"> בפעם הראשונה שעליתי על קו האוטובוס שלו, הוא אמר לי בוקר טוב כמו שאמר לכולם. בכל יום מאז אני עולה על אותו הקו (משתדלת באותה שעת בוקר) בכדיי לנסוע איתו. אני קוראת לו :"הנהג שלי" ומסתבר שיש לו נוסעים קבועים שאפילו מכירים את שמו. (ואני למדתי את שמו מהם). ומאז הפעם הראשונה, במשך ששת החודשים שאני נוסעת בקו הזה, ישבתי בעיקר בכסא שמאחוריו. בכל פעם שהיה מביט למראה היו מבטינו נפגשים והוא היה קורץ אלי ואני ממבוכה אדירה, מחייכת את החיוך הגדול שלי ומייד מרכינה את ראשי לספר שאני קוראת (או סתם לברכיים בכדי לא להראות שגוון הלחיים שלי כבר דיי אדמדם). לאחר כמה פעמים כאלה,הייתי עומדת ליידו כמה שניות לפני היציאה מהדלת הקדמית והוא היה מחמיא לי. אומר לי שאני מיוחדת, ושיש לי יופי שקשה לעמוד בו. שאני מזכירה לו שחקנית מפורסמת ושמה שהוא מקבל ממני זה איזשהו חום שקורן החוצה. ואני כרגיל- מצחקקת ומרכינה את ראשי ממבוכה. היו פעמים שעבר את הגבול ואמר דברים בסגנון :"את נראית פצצה היום, אני מת על איך שאת ניראת בבוקר" ואני בתגובה הייתי אומרת לו שהוא חצוף ושעבר את הגבול..והוא מייד היה מתגונן ואומר "אבל זה באמת,</div>Tue, 04 Jan 2011 22:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12250688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=12250688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12186201<div align="right" dir="rtl">חזרתי ! הסתכלתי קצת אחורה בהיסטוריה של הבלוג הזה, בכתיבה הילדותית של פעם. זה נראה לי כל כך רחוק ממני. שנות אור. גם כשאני קוראת על תקופת הצבא- אני זוכרת שהיה לי רע, אבל כמעט כבר לא מצליחה להזכר למה. ג'ניה פעם אמרה לי, בתגובה לאחד הפוסטים שכתבתי, שהצבא זה כמו לידה, כאב ששוכחים מהר. כמה שהיא צדקה. החלטתי לחזור לכתוב כאן- מדי פעם. אפילו לעיתים רחוקות.. כדיי שישאר לי תיעוד כזה לעצמי. אז- אני משוחררת כמעט שנה! עשיתי פסיכומטרי שבו לא התקרבתי אפילו במיל' לציון שאני רוצה. אז בעוד חודשיים אני מתחילה שוב קורס וניגשת באפריל- מקווה שבפעם הזאת כן אצליח. או למעשה אני צריכה לומר שפעם 2 אני בוודאות אצליח. אין אפשרות אחרת. כרגע אני עובדת בחברת ביטוח גדולה בתחום הרכב והרכוש- אני נהנית מאוד. כייף לי בעבודה עצמה ועם האנשים. יוצא לי לא פעם להתפקע מצחוק באמצע שיחות עם לקוחות ולכן אני כל כך אוהבת את העבודה הזאת! כרגע גם הועלתה על הפרק הצעת עבודה מעניינת- גם בסוכנות ביטוח אבל בתפקיד יותר גדול ומשמעותי. הלכתי לראיון עבודה אצל המנכ"ל- הוא התלהב ממני, אני פחות התלהבתי ממנו. אבל יש במה לדון וכנראה</div>Wed, 01 Dec 2010 14:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=12186201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=12186201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11274350<div align="right" dir="rtl">אני מתנדפת פה.. אחזור בבלוג אחר, אנונימי. לחזור לכתוב לעצמי. כל מי שיגיע לו להיות חלק מהבלוג החדש יקבל את הכתובת למייל.. להתראות בנתיים.</div>Sun, 27 Sep 2009 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11274350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=11274350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11253993<div align="right" dir="rtl">כמסורת השנים הקודמות , החלטתי לכתוב פוסט לראש השנה ולשנה החדשה. השנה שעברה עלי- נקרא לזה שנת 2009 למרות שהיא עדיין לא נגמרה, הייתה שנה קשה מאוד בשבילי. חוויתי הרבה מהפכים, קשיים ורגעים קשים וכואבים. השנה הזאת מבחינתי לא הייתה מוצלחת ורק קיוויתי שתסתיים כבר. עכשיו (בלי עין הרע) אני מתחילה לראות ניצוצות של דברים חדשים וטובים שעומדים על הפרק. למשל, קיבלתי פקידה חדשה, מישהי תותחית שתהיה איתי בשלושה וחצי חודשים שנשארו לי עד לשחרור ואני יודעת שיש מי שימשיך את הדרך שלי כמו שצריך. מישהי שתעשה עבודה טובה. שתדע לקחת את המושכות בידיים כשצריך ולהזיז עניינים. הדבר השני הוא, שאני מתחילה לעבוד מיום ראשון ואני מאוד מאוד מפחדת לאכזב את עצמי. אני לא רוצה להכשל בגלל הפיזיות שבעבודה. ובכלל להתעורר כל יום ב6:30 ולסיים את היום ב-11:30 זה קצת מלחיץ אותי. מקווה מאוד לא לאכזב את עצמי ולהראות לעצמי שאני מסוגלת להתעלות מעל הקושי ולהצליח. זו רשימת המטרות של שנה שעברה: (מה שנמחק הוא מה שהשגתי לעצמי) </div>Sat, 19 Sep 2009 17:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11253993http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=11253993http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11234620<div align="right" dir="rtl">i love you! סיו. (שעד לא מזמן היתה צועקת בהפסקות שלוקאס הכי חתיך) </div>Fri, 11 Sep 2009 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11234620http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=11234620http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11198268<div align="right" dir="rtl">עוברת עלי עוד תקופה רעה. אני תמיד נמצאת בסוג של משהו רע. אני פסימית ואוהבת לראות את הצדדים הכי שלילים. תמיד לפני השינה יורדת לי דמעה (דווקא מהעין עם הדלקת) ואני מרגישה פספוס עצום. על זה שאני לא ממצה את עצמי ומעולם לא מציתי. שהכל בא לי במלחמות בחיים וזה מעייף אותי. אני מרגישה שלא משנה כמה נותנים לי הטבות אני נדפקת. זאת מן ראיה מעוותת כזו או שזה באמת ככה?! לפעמים אני מדמיינת אותך לפני השינה, את הריח, השקע של הכתף ומנסה להירדם עם הזיכרון , לרוב זה גם מצליח לי. אני מדמיינת אותנו ישנים פה (בחדר החדש שלי), מתכרבלים. ואז אני מחזירה את עצמי למציאות ויודעת שזה רחוק ממני מאוד וגם לא בריא לי. אני חושבת על זוגיות חדשה, אני רוצה להיסחף באהבה חדשה ובריאה. אני תוהה איך אוכל להשאיר אותך מאחור? בתור החלק הזה שהוא כבר לא פעיל במובן הזה בחיי. אני כל כך שמנה,מכוערת וטיפשה בזמן האחרון. בא לי להקיא מעצמי. אני באמת צריכה כבר חופש מהצבא. אמרתי למפקד שלי לפני כמה ימים שהדב</div>Sat, 29 Aug 2009 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11198268http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=11198268http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11165206<div align="right" dir="rtl">WOW אתמול הייתי בהופעה של אייל גולן בפעם השניה עם אמא והיה אדיר:) אדיררררר ! הייתי הבנאדם הכי שמח בעולם באותן שעתיים מרגשות. אהאהאהא:)</div>Mon, 17 Aug 2009 22:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (פלח.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=278536&blogcode=11165206http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=278536&blog=11165206