<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I believe I can FLY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 LoVe2LoVe. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I believe I can FLY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/64/55/27/275564/misc/8870501.gif</url></image><item><title>סליחה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9687711</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני משהו כמו חודש הייתי באילת היה ממש כייף והכול. כשחזרתי הביתה גיליתי שמתגוררת אצלינו דיירת חדשה, חתולה.
אמא שלי סיפרה שבמהלך השבוע שלא הייתי היא ניכנסה אלינו הביתה לבד בלי לפחד וההורים שלי בקטנה האכילו אותה.
לאט לאט היא התבייתה, התרגלה לאנשים, קנינו לה אוכל.
במשך הזמן אחותי למדה אותה לעלות במדרגות ובימים האחרונים היא כבר עלתה לבד.
היא לא נתנה לי לישון בבוקר. הייתה ניכנסת לחדר שלי, עולה על המיטה דרך הפוף ליד המיטה שלי והולכת לי על הגב וזה היה די כואב.
כשהיא רק ניכנסה אלינו הביתה היא בקושי הלכה והעיניים שלה היו עדין חצי סגורות ועכשיו היא מטפסת לבד על מיטות, קורעת לנו את הספות. גדולה.
היא הייתה כל כך סקרנית. מטומטמת אחת. אחותי כמעט סגרה אליה את הדלת כי פתאום היא החליטה לרוץ לדלת.
לא היה לה שם מוסכם עדיין אבל כולם קראו לה קזולה או קז&apos;ולה
.
ביום שישי סידרתי את המצעים והכנסתי אותם לתוך המיטה, היא הסתובבה לי בין הרגליים. כשהיכוונתי לסגור את המיטה הוצאתי אותה מהחדר בשביל שהיא לא תימחץ. סגרתי את המיטה. עליה. 
כשקלטתי שהיא שם פתחתי מהר והיא רצה מיתחת למיטה והתחילה לילל. מסכנה שלי.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Aug 2008 18:09:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9687711</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=9687711</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9332040</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;[וקי שבועות? שבועות.
אני אוהבת את החג הזה... אוכלים המון גבינה.
גבינה בעוגה
גבינה בפאי
גבינה לזניה
גבינה בפשטידה
גבינה ככה, גבינה ככה וגבינה ככה.
כן, אני אוהבת גבינות. את רוב הסוגים . נו מה אפשר להגיד, זה פשוט טעים?
בגלל זה זה אחד החגים האהובים עלי.



למרות כל כך הרבה מיקרים ומצבים ורגשות שאמורים לגרום לי להירתק למיטה, לבכות לכרית ולהיתלונן לחברות שלי עד כמה החיים מתאכזרים אלי ואני הכי מסכנה בעולם, אחרי שיחה של רבע שעה עם חברה שגרמה לי להבין שאין טעם להיתלונן אלה לקום ולעשות משהו, אני...איך נגיד
אופטימית.
[זה טוב,לא?]

אמיתי ביותר. אני צילמתי



גיליתי שיש כל כך הרבה דברים שאני לא יודעת על האנשים מסביבי.
אתה חושב שאתה מכיר אותם והכל, שבשבילך הם די צפויים: אתה יודע מה הם יגידו, אתה יודע למה הם עושים את זה, אתה יודע מה הם מנסים להסתיר ואתה יודע איך הם יגיבו. סתומרת אתה חושב שאתה יודע.
אין לפיסקה הזאת שום פואנטה, סתם- רק חששבתי לספר לכם שאנשים הם לא כך צפויים כמו שנראה לכם. תלמדו להקשיב להם גם עם אתם חושבים שאתם יודעת מה הם מתכוונים להגיד. לא תמיד זה ככה.




ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Jun 2008 14:58:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9332040</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=9332040</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9236307</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת אבל משהו פה לא בסדר, לא נכון.
זה פשוט לא אמור להיות ככה.


A familiar sound,A familiar voice,Makes it so hard,To make a choice,I don’t know if Ishould stay

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 May 2008 16:38:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9236307</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=9236307</comments></item><item><title>שואה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9100325</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כולם יודעים שהיום זהו ערב &quot;יום הזיכרון לשואה ולגבורה&quot;. לא חשבתי להקדיש שזה פוסט, לא בגלל שאני חושבת שזה לא חשוב [ההפך] ולא בגלל שאין לי מה לכתוב פשוט לא חשבתי שאני יקדיש שזה פוסט. ברגע שהיתחברתי לאינטרנט קראתי ישר שתי כתבות. אחת הייתה רשימה של רוצחים נאצים שמסתובבים חופשי בעולם ללא עונש והשניה,על סרטים שחייבים לראות היום בערב.
החלטתי שאני כן יקדיש פוסט וכן יכתוב מה שאני חושבת ומאמינה.




מאז ומתמיד ידעתי שהיום הזה הוא מיוחד, תמיד יום הזיכרון לשואה ולגבורה היה חשוב בעיני. סבתא שלי שבתכלס לא ניצולת שואה אבל עברה המון טלאות בגלל מלחמת העולם השניה כל הזמן לימדה אותי כמה זה חשוב לזכור את העבר גם אם הוא לא ורוד ופורח.
אף-פעם לא הבנתי איך עבד הראש הנאצי. באמת, סבתא שלי אומרת שפשוט נולדתי למציאות אחרת ושככה לא היה פעם אבל זה פשוט לא נתפס: איך אפשר להאמין שמותר &quot;לך&quot; להרוג עם! פשוט להשמיד אותו! ואלה היו התכניות, להשמיד!!!
6-מיליון, 6 מיליון ותחשבו עוד כמה אנשים פשוט לא נולדו, הילדים של אלה שנספו, שלא זכו להגיע לעולם.
אין לי טעם לספר מתי היא התחילה, מתי נגמרה, גזרות, טלאי צהוב, גטו, השמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 30 Apr 2008 17:59:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=9100325</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=9100325</comments></item><item><title>חשוב!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8989433</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קראתי את זה בבלוג של חברה והחלטתץי שאני חייבת!



מגילת העצמאות לסטיראוטיפים:

אני רזה אז אני חייבת להיות אנורקטית.



אני &quot;אימו&quot; אז אני חייב לחתוך ורידים .



אני לא אוהב אף אחד אחר אז אני חייב להיות לוזר.



אני במשקל יתר אז חייבת להיות לי בעיה בשליטה העצמית.&lt;/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Apr 2008 19:34:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8989433</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8989433</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8969702</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה כל כך קרוב אבל בעצם אתה לא פה
וזה חבל.

ולאט לאט, אתה פשוט מתרחק.

אני באמת מבינה שקשה לך, למרות שאתה ממשיך להגיד שאני לא.
אני כן.

שמחה שאתה חולק איתי דברים אישיים, מצבים קצת פחות טובים כי אני פה גם בשביל זה אבל לא רק.



פשוט בא לצעוק

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Apr 2008 17:52:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8969702</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8969702</comments></item><item><title>...חשוב חשוב חשוב...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8838588</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


-כולם מוזמנים!!!!!!-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Mar 2008 09:21:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8838588</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8838588</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8807776</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה כל כך טוב ובאותו הזמן כל כך רע
איך זה קורה?

אני צריכה את הגשם שישטוף את כל הרגשות מעלי


SundayWho must be still, who will sit and waitFor those who wakeWith a blind headacheFor sunday to be monday
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Mar 2008 21:57:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8807776</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8807776</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8597128</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תגידו לי תתחדשי: קנו לי מחשב חדש! יותר נכון לא לי אישית לחדר [חבל] אלה מחשב חדש למשפחה כזה אבל גם זהטוב. המחשב הקודם נקנה לכבוד יום ההולדת שלי בכיתה ג&apos; והוא שירת אותי הרבה מאוד זמן. בזמן האחרון הוא התחיל להידפק. לגמרי. 
זה כנראה כי האחיות שלי וההורים שלי התחילו ללמוד להישתמש סבמחשב ובאינטרנט [או שלא-כי הרי איך הוא היה נדפק].



בזמן האחרון יוצא לי להתמודד המון עם שאלות די גורליות. זה לא עניין של חיים ומוות אבל דברים שיכולים להשפיע עלי הרבה!

אחת החשובות הי שלפני איזה בערך שלוש חודשים קיבלתי הזמנה לתיכון לדעים ואומנויות בירושלים.
בהתחלה פסלתי את זה ישר, אמרתי לאמא שלי שאני בחיים לא יעזוב את שפיה ואת אור עקיבא [לפחות לא בינתיים] אבל לפני איזה חודש החלטתי לנסות.
מה שאומר שב-22 לחודש [זה יוצא יום שישי] יש לי מבחן כניסה לבצפר ואיפשהו בתחילת מרץ יש לי ראיון בבצפר.
למרות שרוב האנשים שיודעים על זה אומרים שאני בחיים לא יעזוב ואני סתם מזבלת בשכל-אז זה לא ממש ככה.
זה די מפגר שאני בערך בשלוש בלילה נזכרת לכתוב לכם פוסט קצר רק על העניין הזה פשוט ראיתי את המכתב עכשיו [אחרי הרבהזמן שהעדפתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2008 02:35:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8597128</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8597128</comments></item><item><title>Yes yes- It&apos;s ME!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8522350</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מזמן לא הייתי פה ותאשימו הכל על הבצפר שלי שמפציץ אותי בשיעורי בית, את ההורים שלי שיהיה להם מבחן ביום ראשון אז הם עודים לי רגשות אשמה בשביל שאני ישב לעשות איתם מרתונים, את החוגים שלי [שאגב אני מאוד אוהבת ללכת אליהם אבל גםבגללם אין לי זמן] ועוד מיליון ואחת דברים שתאמינו, לא בא לכם לדעת.
אני יפסיק להאשים את כל העולם במה שאניעושה [או לא עושה] ויספר לכם משהו מעניין קצת יותר [עם נמצא].
במקרה יש לי עכשיו זמן כי אני בבצפר במחשבים במקום שיעור לשון.

אז ככה:
היה לנו טיול שנתי. היה כל כך כייף! בחיים לא חשבתי שהשכבה שלנו [שלא מגובשת בגרוש-טוב, אולי קצת קצת] יכולה באמת להיתגבש!
הטיול היה במדבר יהודה.
ביום השני הלכנו בערך 10 קילומטר [בערך 4 שעות] חוץ מהרעיון שנקעתי את הרגל וזה עד עכשיו כואב ההליכה הייתה קשה אבל טובה!
טיפסנו וירדנו מסלעים וצוקים ותאמינו לי במדבר יהודה יש לנו הרבה כאלה כיהמדבר שלנו הוא מדבר סלעי[אתם רואים למדתי משהו!]
ואיך שירד הלילה, התחילו כל הצחוקים!!
אין לי טעם להמשיך לספר כי במילא רק אנשים מהשכבה שלי קוראים פה.
~פוסט הבא אני מבטיחה כמה תמונות מהטיול~

אני סוף כל ס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Jan 2008 08:30:00 +0200</pubDate><author>avital30600@walla.co.il (LoVe2LoVe)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=275564&amp;blogcode=8522350</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=275564&amp;blog=8522350</comments></item></channel></rss>