http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356הם לא מכירים אותי.....לא הם לא מכיריםheCopyright 2026 החיים על פי עצמי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/56/43/27/274356/misc/14777822.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9598256<div align="right" dir="rtl">זה היה אחד שהכרתי באתר הכרויות, דיברנו במסנ', לא ממש הכרתי אותו אבל הוקסמתי מאופיו, אופיו רך כשלג ולבו החם עטף אותי ברכות, דרכו להביע רגשות, פשוט מדהימה. אולי הוא שולח זאת לכולם, אבל החלטתי להתעלם מההנחה הזו ולחשוב שהוא רק שולח זאת לי, ככה יותר טוב. נכון אינני מכיר אותו רבות, כלומר לא הכרתי אותו, אבל הוא שלח שיר מקסים, שיר שלא חשבתי שאתרגש ממנו אני מאזין לשיר זה וליבי הומה שמחה, האושר מציף ומתמלא, אף אחד לא היה קולע בול לשיר כלכך יפה, זה שיר מדהים, שמביע ומראה עד כמה ליבו חם ואוהב, כמה רגשות יש בתוכו, כמה מתחשב, וכמה אמיתי וכנה. השיר בפזמונו אומר "מישהו רוצה אותך, מישהו צריך אותו,מישהו חולם עליך בכל לילה...". השיר מדהים מרגש ואף מחליש טיפה אותי ולוקח אותי למסע של רגשות שמחים, שאף פעם לא חשתי. נכון אולי זה לא אמיתי כשאדם שאינך מכיר שולח לך את זה ואתה לא באמת יודע מה הרגשות שלו ועד כמה זה נכון ועוד על אחת כמה וכמה שהוא לא פגש אותך מעולם, זה קצת גורם חשש לשיר. אבל הזמר ששר אותו, שר זאת בכלכך התחברות הוא כלכך מחובר לשיר ושר אותו ממנו, הזמר מגיש את חייו ומחשבותיו על מגש בלי להתבייש ומתכוו</div>Fri, 18 Jul 2008 15:10:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9598256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9598256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9448429<div align="right" dir="rtl">אחרי שהפוסט תפס צבע דכאוני למדי, משעמם, עצוב, ואף מבאס. נשארה השאלה האם לשנותו. אז לא לא אשנה אבל אוסיף צבע חדש לבלוג: צבע השמחה. אז דמינו שמש וירוק ואולי גם כחול בהיר בשבשו לכם בחול החם, ובגלי הים. שחו עד לאופק ובחזרה, נשמו את אהבת הקייייץ ותודו שאתם רוצים את החורף. אז מה הולך להיות לי בקיץ: שום דבר מיוחד. מה עכשיו הנה קטע מדכאונותי: קטע צבעוני עם מיטב האדום,השחור והלבן הכרתי משהו חמוד למדי, נדלקתי ואני רוצה שזה יצליח, אבל(!!!) הוא גר רחוק ממני ולפיו הוא לא ממש ממש רוצה, בגלל המרחק. יש לי דעה שאומרת שלא משנה המרחק הגיל, משנה אם אתה אוהב מישהו או לא, כי ככה זה יהיה אם אני אוהב משהו אז בטוח שאסע עד קצה העולם, אם היה לי חבר באוסטרליה לא הייתי מנתק איתו קשר רק כי הוא בקצה העולם. כן חשבתי על זה הלוואי שהיה לי חבר אוסטרלי אי שם, בשביל שני דברים: עיקרי ומשני עקרי זה יוכיח את אהבתנו וכמה שהם חמודים (האוסטרלים) משני- להוכיח לעולם שמרחק הוא חלק קטן ממערכת יחסים שלמה ואפשר להתגבר עליה בלי כל בעיה. אבל אני נמצא בחלומותי אי שם ברחבי הגלקסיה.אז אנימחכה לתשובה שלו עם מרחק זה חשוב לו מדי או</div>Thu, 26 Jun 2008 11:37:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9448429http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9448429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9419183<div align="right" dir="rtl">יום שישי יצאתי עם חברותי לרגל היום הולדת, שתיתי יותר מדי, היה ממש נחמד, הוציאו אותי מהדיכי והנה הוא חוזר ועכשיו אני מסתכל על יום הולדתי עד כמה שהיא עלובה, אבל אנו עוברים שותקים וממלאים הכל בבטן. אם יש משהו שאוכל לעשות אם אתה לא תעשה שטיות אם תהיה אהבה ולא סתם עוד אחד שבא אהיה רק שלך תתיחס, תדבר תאמר אך אל תשתוק על מה שנאמר עכשיו זה נעשה הראינו אחד לאחר עכשיו זה כבר לא והנה, היה לך שלום שתיקת דמים מתחיל שוב בחיפושים רוצה לומר עוד מילה והנה התקווה אבדה השקט שנשבר זועק לאהבה יום בא ויום הולך ואין תשובה הימים נעשים קשים הלב נשבר אין ספור פעמים הידידות עוזבות <FONT co</div>Sat, 21 Jun 2008 23:50:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9419183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9419183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9407627<div align="right" dir="rtl">מה לומר...? מה כדי לומר...? מה לספר...? מה להגיד...? מה לחשוב...? שבוע לא קל עבר עלי, על עצמי על ליבי, על תחושתי. התחיל בלחץ אטומי ונגמר בדכאון מיותר שאין לצאת ממנו. זה התחיל כך שיום שני היו לי 3 בגרויות ביום אחד אחת בתחנת דלק, עם המורה והבוחנת. זה המשיך באותו יום לאיחור ב15 לבגרות אחת. ומשם ליום המוחורת יום ההולדת שלי, באותו יום כולם שחכו את יום הולדתי, ידידה הטובה שלי כולה אמרה לי מזל"ט ובכלל לא שמה עלי באותו יום, היום הולדת לא המשיך בצורה הטוב, חזרתי למדתי, ועשיתי על האש עם המשפחה שאני כלכך לא אוהב. משם ליום חמישי שם היה בגרות בביולוגיה קשה ביותר ולאחריה היה מסיבת סיום של בצפר מאוד גרועה, התאכזבתי קשות. באמצע במסיבה החלטתי לסור לדרכי ונסעתי לדייט בדרך הפלא' הפסיק לעבוד והיתי תקוע באזור לא מוכר ללא טלפון, חיפשתי בכל כוחי מישהו שיוציא אותי מישועתי, ראיתי שתי דתיות בקשתי את הפלא' שלהן, לא היה נעים כי התקשרתי למספר היחיד שאני יכול וזוכר, של החבר הקודם, ממנו בקשתי שיחפש את המספר של אותו בחור בכרטיס באטרף שלי, נסעתי לרמוז לו את הכינוי בלי שישמע אך נו איך אפשר זה הפלא' שלהן, אז הם שמעו א</div>Fri, 20 Jun 2008 15:04:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9407627http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9407627http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9395760<div align="right" dir="rtl">איכשהו גרמתי ליום זה להעלם מהלקסיקון שלי ואפילו אני לא ממש יחסתי לו חשיבות. אני יכול לספור את מספר ימי ההולדת שחברים אמרו לי, מסתבר שרובם שחכו. ואפילו במקום אחר אמרו לי יותר מבבית הספר, ועוד אנשים שאיני מכיר. כתבתי את המשפט הזה לא כדי להתבכיין אלא להראות לכולם שיש אנשים שהם חברים (ידידות) טובים והם באמת ראויים ויש אנשים שבאמת אכפת להם. לאלו שלא אין לי כל כך את הרצון והיכולת להתיחס אליהם. אז כן היומהולדת שלי התחילה צולעת ותסתיים כך, ממתכונת ומחר בגרות בביולגיה. ברגע אני אמור ללמוד ולא להוציא את הראש שלי אפילו טיפה מהחומר, אבל האמתי נמאס לי ללמוד, כבר לא מתחשק ומה שלמדתי למדת, ומה שלא...נו אין מה לעשות העיקר לעבור בתקווה!!!. אז היא תסתיים בערב משפחתי צולע, בנינו לא ממש בא לי ואני לא מת על זה, אבל אם זה עושה להם שמח (בעיקר לאמי השאר לא חשוב) אני מוכן לסבול. אז כדי שאני אוכל להיות מאושר ולא להיות דכאוני, חבר'ה אל תהיו דיכאוניים ביום ההולדת זה הורס!!!! אז מזל טוב לי, הרבה מזל טוב לי, ולכל מי שבתאריך זה מאחל לי ולכל מי שהיום יש לו יום הולדת בהצלחה בבגרויות, בצבא, בעבודה, ובחיים בכל</div>Wed, 18 Jun 2008 16:36:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9395760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9395760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9357593<div align="right" dir="rtl">החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לאחד והיחיד: הדכאוני, אני. בכל יום עולה לי השאלה מה לא בסדר איתי , רובם אומרים שאני חברותי. אך יש פה בעיה. ככל שאני מכיר גברים והקשר מתפתח כך הם יותר נעלמים פתאום ביום בהיר. אני מכיר אדם מדבר איתו, במסנ', בפלא' והשיחה תתפתח וכל מה שנשאר זה להיפגש, הוא יאמר שהוא יתקשר וידבר וכך הוא עושה זאת בכל יום בשבוע ואז יום אחד הוא לא מתקשר, הוא אמר שאני אתקשר אליו, אני מתקשר הוא עונה, מדברים שיחה נעימה ואז!!! הוא נעלם, יום לאחר מכן הוא לא שב להתקשר לאחר מכן אני מנסה, והוא...אינו עונה. עוברים הימים ואין ולו זכר לאותו אדם. לפעמים אני אומר שאני אשים בצד ממילא זה לא היה בחשק , אבל משהו בי נשבר, מושפל, הרגשת חסרת אונים שזה קורה תמיד. שוב ושוב, יום אחר יום. אכיר אדם והוא יעלם, אכיר ושוב...יעלם. אחדים בודדים ישארו ויהיו. אז אני שואל. מה לא בסדר איתי? האם יש משהו בטון הדיבור שגורם לאנשים להתרחק? האם זה מה שנאמר בשיחה? האם הבעיה חמורה אף יותר? האם, האם האם ואין לי אף אחד לשאול אותו את אשר קרה, כי כולם נעלמים בלי לתת תשובה. זה אחד הדברים שפוגעים בי לא פחות, איך אוכל לתקן את</div>Thu, 12 Jun 2008 15:18:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9357593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9357593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9341989<div align="right" dir="rtl"> עוד מרחק צעד אחד, ואני בדרך לעצמאות מלאה עד הצבא. המרחק הזה נראה כמו השבר הסורי אפריקאי. אני יושב בחדרי מדי יום ולומד לא מעט למתכונות ובגרויות ומשתדל להוציא את המיטב מחודש זה. זה הוא החודש האחרון ל12 שנות לימודי בבית ספר במסגרת חובה. עכשיו אני יוצא לכיוון הצבא כ3 עד5 שנים ולאחר אני חופשי לעשות כל שברצוני. כרגע כמו שזה נראה, זה רחוק מרחק שנות אור ועכשיו אני צריך להתמקד בהווה, הווה זה הוא סיוט עבורי וגורם לי חלחלה, הלימודים והאכזבה מהצלחותי רק מקשות על נסיונותי להצליח בבגרויות הבאות. אני מותש ואף נואש ומפחד שוב להכשל וליפול על משהו שעברתי עליו והתכוננתי אליו רבות. אני מסוג האנשים שכל השנה משקיעים ובבגרות נופלים, רגע אחד מכריע שצריך לעשות הכל, מפיל אותך כמו ליפול מבניין של 42 קומות, לצאת חיי ולסבול בכוונה. יום הולדתי קרב ובא, אך אי אפשר לראותו עקב הבגרויות בדיוק בשבוע של יום הולדתי והלחץ הרב הסובב סבבי, יום הולדתי זה מהווה גורם חשוב בחיי, נכון אינני צריך להתכל למספר זה של שנים כגורם חשוב, אבל באותו יום זה אוכל להיות עצמאי לעצמי ולא קטין ונחשב בחסות הורי. תחושה רבת עוצמה מהולה בעצב הי</div>Mon, 09 Jun 2008 22:55:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9341989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9341989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9284914<div align="right" dir="rtl">הנה באות להן הבגרויות, המתכונות, העובודות והלחץ האחרון והמטורף. כן זה הזמן לשנע מנועים ולטוב בחומר. אבל רגע מה קורה פה? אין לי את החומר במדעי החיים, אין לי עבודה בסופרט שאני אמור להגיש עוד יומיים, לא עשתי מבחן במתמטיקה אני לא זוכר את החומר, הפסדתי חומר בהיסטוריה וזה לא נגמר. כן עצוב להגיע לסיום 12 שנות לימודיך בידיעה שלא תהיה לך תעודת בגרות, שציוניך הם נמוכים להפליא ואינני עוזר לעצמי בכך שאני מתמרמר, אבל אני לא מוצא את עצמי ולא יודע איך לעזור לעצמי, חברי לבצפר לא עוזרים לי למרבה הצער. אני נמצא במצב לא מאוזן, מצב מבולבל, לא מסודר, מצב שאני שונא להכנס אליו והוא נקרא: לחץ!!!!!! כן החודש האחרון צפוף בדברים גורליים מלחיצים ואף מעצבנים, חבל לי לסיים את 12 שנות לימודי בצורה בזויה ואני מאשים רק את עצמי בכך! אך ורק. טיפשי מציד להתאמץ כלכך ואז לא להצליח. כלכך צורם שרק יגמר ודיי לי נמאס! בכל יום אתה שומע אחר, שכבר עבר את החודש הזה, מתפאר בציוניו וביכולתו הבלעדית והחוכמה שפורצת ממנו,מסתבר ששגיאות כתיב יש לו בכמויות. קשה לי כואב לי אוף מעצבן אותי. יום עובר יום בא והלחץ רק עולה מהר יותר, עוד</div>Sat, 31 May 2008 18:26:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9284914http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9284914http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9211248<div align="right" dir="rtl">איזה לא נעים לגלות, שהאדם שבערך הייתה איתו ואמר שהוא לא רוצה קשר מחייב עכשיו, מחליט פתאום שהוא הכיר מישהו ועכשיו הם יהיו יחד מה שכואב שזהלא עם ראשונה שהוא עושה זאת כך, הוא עשה זאת לקודמו ועכשיו לי, כאילו הוא מנהל עם מישהו שיחה ומחליט שהוא החבר שלו, ואחר כך הוא עובר לפה, נפגעתי למרות שזה לא קשר מחייב, אני צריך להפסיק להיות אכפתי לאנשים להיות קצת אכזרי ולא לתת להם לדרוך עלי. לכן אפסיק להיות פייג מצוי ואתחיל לייצר לי עמוד שדרה, כרגע לא אחפש קשר כי אין למה אם זה יבוא מה טוב, אם לא נמות רווקים בשמחה =] בקיצור זה לא הולך להיות פוסט דיכאוני, למרות שאני בשפל המדרגה. אני אשמח שיש לי רשיון ועוד כחודש לא יהיה יותר בית ספר. העולם מסתובב סביב צירו ומה יהיה גורלו כישסטה ממסלולו? והאם הכדור יתחמם או יקפא? העולם כנגדו, עזר לעצמו</div>Sun, 18 May 2008 22:37:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9211248http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9211248http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9181582<div align="right" dir="rtl">בלב אצלי תמיד שלכת ובחוץץ הסתיו חלף הזמן. הורי נסעו ביום שני לחו"ל, סוף סוף אני לבד בבית. מסתבר שלא...אחי הקטן מסרב ללכת לסבתא לישון ותקוע איתי בבית, טוב הוא לא מציק. מסתבר שהתוכניות המאוד מדויקות שהיו לי התבטלו. מסתבר שכל מה שלמדתי למתכונת(ביום רביעי) היה לא מספיק והם הוסיפו עוד, יום לפני המתכונת...מוזרים. מסתבר שכייף לקום בכל בוקר,עם הזריחה ולהתחיל לטפל בבית. אז מחר מתכונת צריך לישון, צריך לקום מוקדם מחר פוסט קצר, טוב אניקורא אותו שאני לא אתעייף</div>Tue, 13 May 2008 21:43:00 +0200nir9600@gmail.com (החיים על פי עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274356&blogcode=9181582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274356&blog=9181582