<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>the revolution is here</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558</link><description>אדם שדורש מהפכה...!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 rozy. All Rights Reserved.</copyright><image><title>the revolution is here</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558</link><url></url></image><item><title>עוד יום עוד שעה עוד דעה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=10902528</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקדמה:
הקטע הזה נכתב לזכר אותו כאב על אדם אהוב ....מי שיקרא את זה ....נסו להיזכר באדם אהוב שנפרדתם ממנו ואם זה לא קרה לכם אז תנסו לדמיין את זה קורה לכם\ן ...

באותה שעה היא נראתה יפייפיה , במיטבה היא מדהימה ...ולא סתם אני חושב כך....היא הכי מושלמת מכל העולמות.....היא אחת מהנשים היחידות שאני מוקיר ואוהב... ובאמת אני אוהב אותה ובאמת חש אליה חיבה ממש גדולה....זה ממש פגע בי....
היא ישבה שם ...יפה כמו תמיד ונשענה לאחור אני מסתכל עליה ...והיא שמחה כל חייה לפניה ....והיא לא מבינה זאת....אני רואה בעינייה את המבט המרחף שלה ואני פשוט נמוג....אני זוכר את הרגע הראשון שבו היתאהבתי בה...היא היתה צחה כמו השלג..... וטהורה כמו אלה....עד שגיליתי את הסוד האפל שלה ....וזה צרב לי בלב....איך אדם כמוה נופל כל-כך למטה לתהום..... ושיש עוד אנשים שלא מצליחים לקום ממנו.....אני מנסה להבין ואיני מצליח.... היא נפלה לסמים....ואותי זה צילק לכל החיים אני מכיר את ההרגשה של היי פנטסטי וטוב שכזה שפשוט מורח את הזמן...ועוזר לך לברוח למקום טוב תאמינו לי...אבל זה באמת הכאיב לי....
אותו אדם אהוב פגע בי.....&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 May 2009 03:36:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=10902528</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=10902528</comments></item><item><title>אנשים הודעה חשובה !!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9900510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כולם מכירים את הסיפור שלי....הכל מתהפך מתחת לרגליים שלי...
אז אני ממשיך אותו בכתב ...ורציתי להודיע שאני מתכוון לפרסם אותו באיזשהו שלב....
אז תודה לכולם על התמיכה .....אני אשמח עם תעזרו לי ברעיונות לסיפור אפשר לשלוח לי למייל : rosy90690@gmail.com
או לשלוח לי הודעה לפלא&apos;....(אגב מספר חדש) 0527278109&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Sep 2008 13:44:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9900510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9900510</comments></item><item><title>just wanted to say</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9711365</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;i just wanted to say how much a person can homesick when he is not at home 
i feel the need to say that because i now in germany and feel that the world hes fall 
a part around me and fuck how much i heat this....
i want tosay to my frindes that i miss u bitchs nd fuck everything im fucking fellin alive
rosy : )&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2008 00:48:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9711365</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9711365</comments></item><item><title>עוד יום שיגרתי או שלא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9570550</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;עוד פעם אתה פה...?!&quot; , המלצרית זרקה לכיווני , העדפתי שלא להגיב כי תמיד אבל תמיד זה גורר אחריו את אפקט הדומינו.
&quot; ג&apos;ו אתה יכול להכין לי קפה , ואלי גם להגיד למלצרית החדשה שלך שאני אחד הקבועים כאן...&quot; , אמרתי לג&apos;ו בעל הבית של בית הקפה השכונתי . החלטתי שבגלל שזו השנה החדשה אני לא מתכון להיכנס לצרות הפעם.
&quot;דנה ...&quot; נשמע קול עמומם מתוך המטבח של בית הקפה, &quot;אני לא מוכן שתטרידי את מייק עוד פעם...הבנת וזאת הפעם האחרונה שאני מזהיר אותך..&quot; . נשמע הדיבור הרם של ג&apos;ו מתוך המטבח. באותו רגע חשבתי לעצמי , למה אני עדיין חי במקום הזה , ואז מחשבותי נדדו הרחק .
&quot; הקפה שלך מייק..&quot; , &quot; אה כנראה ריחפתי מצטער...&quot; אמרתי כאילו הרגע היתעוררתי , ג&apos;ו חייך ,
&quot;כמו תמיד , כמו תמיד..&quot; הוא שלך לעברי בזמן שהלך לכיוון המטבח.
הידלקתי סיגריה , והסתכלתי על הזיפו שלי , שאותה נתן לי אבא שלי כשההיתי בערך בן 20 .
לפתע זיכרונות החלו לעלות לפני השטח, כמו בועות בים ברגע שליפני הסערה.
&quot;שמע ג&apos;ו אני אבוא אחר-כך לקחת את שאר הציוד שלי...פשוט עכשיו אני לא כל-כך יכול אני צריך לחזור לדירה ולסדר קסת...&quot; אמרתי לג&apos;ו תוך כדי שאני משלם ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Jul 2008 23:18:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9570550</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9570550</comments></item><item><title>עוד חלום שהיתגשם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9403097</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא עומדת מולי....עינייה מלאות הבעה ..מנצנצות כמו שתי כדורי בדולח בגשם של מטאורים...
ואני מולה רואה את הישתקפותי בעינייה ...ומתחיל להיתעופף אל תוך חלום.....
&quot;אני רק מקווה שזה לא יגמר כמו הפעם הקודמת....&quot;
אני אומר לעצמי...&quot; אני לא אתן לזה להיגמר כמו הפעם הקודמת!....&quot;
אני קובע בתוך תוכי ....כי אני יודע שזה הדבר הכי טוב שיש לי..... ואני יודע שאין לי שום דבר אחר מלבדה...
משום שאני אוהב אותה.....

מאמצע שום מקום אני חוזר למציאות מוצא את עצמי מחובק איתה ...סתם יושבים מחובקים ביחד ....
כי נועדנו אחד לשניה וכי אין דבר אשר יפריד בינינו ....אך ורק ה.....&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jun 2008 19:35:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9403097</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9403097</comments></item><item><title>חומות של תקווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9106218</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דוקא ביום הזה של השנה אני נזכר בדברים מהחיים שלי שבשאר אני דיי לא חושב עליהם. עם כל צעד וצעד שאני עושה אני נזכר במסע לפולין. אני זוכר את עצמי ביום שבו הגעתי לפולין ... צחנת המוות המתעתעת מעל לראשי והריח המזוויע בנחירי , היום ה-1 היה הכי קשה שיש ...ניסיתי לא לפחד...אבל כשאתה נמצא על אותה אדמה מקוללת שבה רצחו את משפחתך אתה פשוט מחסיר פעימה כל פעם שאתה מנסה לא לבכות , ולהישאר חזק אבל מכל מקום אין זה דיי להוכיח כמה זה כאב לי .
הירגשתי את עצמי מתמוטט לרסיסים כשצעדנו ביער לופוחובה מקום כמעט זהה לזה שבו נרצחה משפחתי , הרגשות מעורבבים וכל הסובבים אותי כבר בוכים בכי חרישי, 
&quot; נכנסנו לשם, כמוהם , בדממה של מיסתורין ובדרך חזרה דימיינתי אותם יוצאים איתנו...... משהושלעולם לא יקרה...&quot;
אותו יער השפיע עלי באותה מידה כמו טרבלינקה,אוושויץ, מיידנק .....
וכמו בשיר של &quot;היהודים&quot;.... כולנו מחפשים תשובה ברורה לשאלה כל-כך גדולה , אבל כנראה שבחיים לא נמצא תשובה מספיק טובה....&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 01 May 2008 18:12:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9106218</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9106218</comments></item><item><title>fuck it all</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9010800</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוב אותה תחושה של מחנק מסתובבת סביב הצוואר שלי ואני ... לא עושה כלום איתה , לא נאבק,לא מנסה להישתחרר לא עושה כלום.....
אני מסתובב במקום ורק חושב על הרגע שבו השפתיים שלה ושלי נגעו זו בזו ומנסה להבין איך אבל איך זה קרה....
אני זוכר רק דבר אחד....
שנינו עמדנו צמוד אחד לשני ולפי הקצב של התופים זזנו מצד לצד אני מתחכך בה והיא בי.....
הכל היה מעט קסום.... ואני רק הרגשתי בטוח .... הרגשתי מוגן רק בזה שהיא חובקת אותי ואני אותה .... בלי חשש בלי פחד .... לפתע הכל נעלם ורק היא ואני שם ואני מרגיש אותה כמו בפעם הראשונה שהיתנשקנו ....והפעם האחרת שכל כמה שניות של הליכה פשוט עצרנו אחד את השניה רק כדי להיתנשק....
זה פשוט לא מובן להבה אנשים אבל באותו רגע העולם עצר מלכת ואני החסרתי פעימה ....&quot;את ואני זה משה שאני רוצה....&quot; ככה אמרתי לה והסברתי לה שאני סה&quot;כ רוצה להיות איתה....
אבל אחרי הכל...היא משאירה אותי בסימן שאלה...
&quot;אז בבקשה תגידי לי את אשר נמצא בליבך והביא לך את כל העולם בישבילך.....&quot; 
ופעם אמר אדם חכם מאוד....אין לפחד אלא רק מהפחד עצמו...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Apr 2008 20:51:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=9010800</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=9010800</comments></item><item><title>the river-good charllot</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8636940</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;As I walk through the valleyof the shadow of LAThe footsteps that were next to mehave gone their separate waysI&apos;ve seen enough nowto know that beautiful thingsdon&apos;t always stay that wayI&apos;ve done enough nowto know this beautiful placeisn&apos;t everything they sayI heard that evil comes disguisedLike a city of angelsI&apos;m walking towards the lightBaptized in the riverI&apos;ve seen a vision of my lifeAnd I wanna be deliveredIn the city was a sinnerI&apos;ve done a lot of things wrongBut I swear I&apos;m a believerLike the prodigal sonI was out on my ownNow I&apos;m trying to find my way back homeBaptized in the riverI&apos;m deliveredI&apos;m deliveredYou&apos;re from a small townyou&apos;re gonna grow up fastunderneath these lightsDown in Hollywood on the boulevardthe dead come back to lifeTo the praying MotherThe worried FatherLet your children goIf they come back they&apos;ll come home strongerand if they don&apos;t you&apos;ll knowThey say that evil comes disguisedLike a city of angelsI&apos;m walking towards the lightBaptized in the riverI&apos;ve seen&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 Feb 2008 12:23:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8636940</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=8636940</comments></item><item><title>הכל מתהפך מתחת לרגליים שלי פרק 9</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8543242</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למחרת בבוקר קרה אחד הדברים הכי משעשעים....
היתעוררנו אני וג&apos;ס במיטה ובובי לרגלינו ...ולועס את הגרביים שלי ...
ליילה כבר יצאה מהמיטה...מייק עדיין מתעקב בלהכין את הקפה של הבוקר.... &quot; אתם גם רוצים קפה?&quot; נשמע הצעק מהמטבח וכבר הבנו שמייק הוא התורן של היום...
&quot; כן.... וקסת עוגיות שוקולד בצד בבקשה גארסון&quot;... צעקתי למייק...
וג&apos;ס צחקה והחליקה מהמיטה.... והצחוק היתגלגל בבית באותו רגע שמייק וליילה ניכנסו לחדר לראות מה קרה...
כשקמנו שמנו לב שכבר צהריים ...ואני וג&apos;ס הלכנו לבית הקפה השכונתי....ואז ניזכרתי שפה היה הדייט הראשון שלנו ופה נהיינו חברים...
אחרי זמן מה חזרנו לדירה ....נירדמנו על הספה מול הטלוויזיה....בערב היתעוררתי ומצאתי את עצמי מוקף ריחות של אוכל ושל....ריר כלבים ...בובי שוב ליקק לי את הפנים בזמן שישנתי...
ולהפתעתי מצאתי את....


המשך יבוא....
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jan 2008 23:56:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8543242</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=8543242</comments></item><item><title>הכל מתהפךמתחת לרגליים שלי - פרק 8</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8435306</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל התחיל בתיכון.... בפעם הראשונה שנהייתי חבר של גסיקה.
ההינו מאוהבים עד מעל הראש, חשבתי שזה לא יגמר לעולם , עד אותו יום... אותו יום שאחיה נהרג בתאונת דרכים והיא ואמא שלה עזבו את העיר ....ההיתי בקרשים וכרגיל אמא ואבא לא עזרו... אז ליילה אחותי עזרה לי לצאת מהדיכי...
באותו יום נישבעתי לא להיתאהב משהו שכנראה לא תפס.... כי מס&apos; שבועות לאחר מכן היתאהבתי חזק בבחורה אחרת ...מצטער אבל את השם שלה אני לא זוכר..
ישבנו במרפסת והתחלנו לנגן וזמזם מילים.... ולאט לאט היתערמו המילים לשיר אהבה יחיד במינו שלדעת של ליילה ובובי הכלב שלה היה מרגש ורומנטי ביותר ואז הגיעה ההכרעה...
&quot; זה השיר הטוב ביותר ששמעתי ....!!!&quot;... 
מאותו רגע הבנתי למה היה לי קשה לשחזר מערכות יחסים כמו שצריך....
ג&apos;ס... בגללה לא יכולתי ... שמרתי את כל הרגשות שלי אליה.... וזה מה שדפק לי מערכות יחסים...
היסתכלתי על ג&apos;ס ושנינו היתקרבנו אחד אל השני ...
ופתאום בלי שום הודעה ...ליילה קפצה ביני ובין ג&apos;ס וצעקה לעברינו ...
&quot;הפי וואלנטיאנס דיי....&quot; ואז ניזכרתי שזה וואלנטיאנס דיי והיתקרבתי לג&apos;ס ולחשתי לה באוזן &quot;הפי וואלנטיין דיי...&quot; והיא הי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Jan 2008 18:01:00 +0200</pubDate><author>gardi@bezeqint.net (rozy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273558&amp;blogcode=8435306</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273558&amp;blog=8435306</comments></item></channel></rss>