http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565heCopyright 2026 אח של אמיר.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565http://f.nanafiles.co.il/upload/72006/IsraBlog/272565/misc/6800027.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=7236385<div align="right" dir="rtl">אז מה עבר עליי בזמן שלא הייתי פה.. נשף סיום של י"ב שלא באמת הלכתי אליו. אמא הרשתה לי לחזור ב-7 הביתה בשביל להספיק לישון, מה שאומר שהייתי צריך להיות בבית שעה לפני שהנשף מתחיל, למרות שהבטחתי לכולם שאני אהיה נהג הלימוזינה והברמן וכל מה שקשור בלהרים את הנשף הזה ולגרום לו לתפקד. קיוויתי שזיו יזמין אותי, בדיוק כמו שקיוויתי בשנה שעברה, אבל זה לא קרה. בשנה שעברה הוא הזמין את אמיר ממש לפני שחשבתי שהוא הולך להזמין אותי. זה היה נורא עצוב. ביליתי בוכה בחדר שלי וכשהוא חזראמיר הכריח אותי לנקות את הרצפה, הוא צדק כי הייתה שם שלולית של דמעות. אבל לא נורא עם מה שקרה עם הנשף, גם השנה וגם בשנה שעברה גם ככה לא היה לי מה ללבוש, אמא לא הסכימה לרדת איתי כשהאלטעזעכן עברברחוב שלנולבחור שמלה. הייתה אחת בצבע צהוב שממש אהבתי, עם פאייטים בצבע זהב ונוצות צהובות... חסכתי בשבילה את כל 5 השקלים במשך שלוש שנות התיכון שלי והנה, פספסתי את שמלת חיי, שבטוח הייתהמושכת את עיניו היפות של זיו ובטוח הייתה משמשת אותי לעוד מלא ארועים שהייתי מארגן [ואף אחד לא היה מגיע, כי אף אחד אף פעם לא מגיע לארועים שלי.]. שאלתי את אמא אם אפש</div>Fri, 17 Aug 2007 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=7236385http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=7236385http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=6363864<div align="right" dir="rtl">נגמר. אין יותר ללכת לתיכון. אני חושב שאחתוך ורידים היום לנוכח העובדה שלא אהיה יותר במקום היחיד שמזכיר לי את זיו. [מאז שראיתי אותו בשבוע שעבר לא שמעתי ממנו בכלל. יכול להיות שהוא ברח עם אמיר לאי החלומות?...] היום הייתה השמיניאדה. התעללו בשישיסטים קצת וכמובן גם בי. נשרכתי אחרי ההמון המתפרע בתקווה למצוא שם מקום אך, לשווא. אפילו עם חברה שלי לא הייתי היום. אתמול כל הלילה נשארתי בבית הספר לקשט ולעקור עצים ממקומם ולשים בו. לא ישנתי אפילו שנייה כי היו המון שיעורים שהייתי צריך להכין לאמיר וללמוד בשבילו למבחן.. וכמובן שאחרי כל ההמולה- לא נסעתי ביחד עם השכבה שלי לפארק המים ונשארתי לנקות את כל ביה"ס. כל היום הזה גרם לי להזכר בשמיניאדה של שנה שעברה, איך שלבי נשבר כאשר זיו לא העביר לי את דגל הצומי. איך שהתעללו בי למרות שלא הייתי שישיסט. איך שהתעללו בי כשכן הייתי שישיסט. זו השנה השלישית שאני מכין את השמיניאדות ומנקה אחרי השמיניסטים. חלק מניירות הקרפ אני שומר לעצמי, בשביל לקשט את החדר שלי אבל אמיר כל הזמן קורע את הכל ואומר שזהגיי ודפוק. אולי הוא צודק? כואב לי ורע לי ואני מדוכא עכשיו. רק זיו</div>Thu, 26 Apr 2007 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=6363864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=6363864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=6316330<div align="right" dir="rtl">היום היה משהו שבילבל אותי מאד.. אני אספר מהו. הלכתי לי לתומי ברחוב, כמו שאני עושה תמיד, אל החברה המכוערת שלי שבכלל רוצה את אמיר, ופתאום.. ראיתי מישהו שהיה לי מוכר משום מה, אבל לא חשבתי שבאמת הכרתי אותו, אז המשכתי ללכת. פתאום שמעתי צעקה "אדיר!" והתרגשתי- גםבגלל שזה היה הקול של זיו אהובי, גם בגלל שמישהו סוף סוף קורא לי בקריאת שמחה, גם בגלל שמישהו בכלל מתייחס אליי,וגם בגלל שסוף סוף מישהו קורא לי בשמי ולא "אח של אמיר".. זה היה הרגע הכי מרגש בחיי. מייד הבנתי שהאדםשהיה לי מוכר אבל לא חשבתי שהכרתי אותו היה לא אחר מאשר.. זיו. הוא היהעם שיער קצוץ, מגולח,עם מכנסבז' מחוייט, חולצה כחולה וז'קט שחור..המראה הזה בלבל אותי מאד. כמובן שהייתי נורא שמח לראות קצת אור על פניו של אהובי כי הוא באמת נראה שמחיותר ככה, אבל הוא השתנה כל כך! הוא פנה אליי בחיוךושאל אותי "תגיד, אמיר בבית?" כמובן שהוקסמתי מחיוכו הנוגה ועניתי לו.. האם זהו סימן מאלוהים? האם זהו נס? האם זיו סוף סוף הבין שאף אחד לא יאהב אותו כמוני, והוא רוצה להתמסד ולהתחתן איתי? אני מבולבל, האם הוא שלח לי רמזים?..</div>Fri, 20 Apr 2007 13:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=6316330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=6316330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5750438<div align="right" dir="rtl">הכנסו והגיבו לה. חממו אני אוהב אותך! לא יותר מזיו אבל אני אוהב אותך. </div>Mon, 29 Jan 2007 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5750438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=5750438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5646673<div align="right" dir="rtl">איך אסכם את תחילת השנה? גרועה כמו תמיד. לאמיר היו 3 ימי הולדת ובמשך כל אחד ואחד מהם הייתי חייב להיות איתו. לקום כל יום ב-4 ולהכין עוגות זה ממש מתיש, בחיי. אבל באמת שהתרגשתי לראות את האח הקטן [גדול] שלי מגיע לגיל 14. אני זוכר שביום הולדת 14 שלי.. טוב, אני לא זוכר את אף אחד מימי ההולדת שלי כי אף פעם לא חגגתי. בכל מקרה רק ראיתי איזה בנאדם מדהים האח הקטן [גדול] שלי וכמה מגיע לו שזיו יאהב אותו. אבל יומן! אני אוהב את זיו ואני יודע שאמיר אף פעם לא יחזיר לזיו אהבה!! יש לו יותר מדי גרופיות:(.. ביום חמישי הייתה לי בגרות בספרות. חשבתי על זיו כל הבחינה ואני מקווה שאני אקבל ציון טוב, אולי האנרגיות החיוביות יעזרו לי. בכל מקרה, בסילבסטר ניסיתי להישאר ער עד מאוחר ולנשק את התמונה של זיו, כמו שאני עושה כל יום לפני שאני הולך לישון, אבל נרדמתי ב-23:59:59 בדיוק, וזיו לא קיבל ממני אפילו נשיקה אחת.. :( מצאתי לפני כמה ימים תמונה שלי ושל זיו וערכתי אותה. אנייודע שכל תשומת הלב תופנה אל אמיר, אבל לא אכפת לי. </div>Sat, 13 Jan 2007 12:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5646673http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=5646673http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5496575<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני מרגיש כאילו שאני עומד לברוח מהבית. אני לא יכול יותר ללכת במקום אמיר לבית הספר, אני רוצה ללכת לבית הספר שלי! בכל יום שהוא לא מרגיש טוב או אין לו כח ללכת, או יש לי איזה ראיון חשוב, אני חייב ללכת במקומו. לא מספיק שאני מנקה אחריו, מכין לו אוכל, מכין לו שיעורים, עונה לטלפונים, עושה בשבילו בערך כל מה שהוא צריך [אם הוא היה יכול הוא היה אפילו נותן לי לנשום במקומו, זה קשה להיות מפורסם, ככה הוא אומר לפחות.], ועוד אני צריך ללכת לבית הספר שלו! אני כבר בכיתה י"ב, עוד מעט בן 18, ועדיין לא עצמאי כמוהו. אני חושב שחברה שלי מתחילה להבחין בזה שאני מאוהב בזיו ולא בה, אני מפחד שהיא תעזוב אותי לטובת אמיר, כמו החברות הקודמות, שהיו איתי רק בגלל שהן רצו לבוא אליי הביתה ולהיות בחדר של אמיר, ועוד הייתי צריך לנקות אחריהם. אני כל כך מתגעגע לזיו. אם רק הייתי יכול הייתי גוזר לו ראסטה אחת מכל הראסטות המדהימות שלו, ושומר. היום נחתי קצת, נמאס לי לרוץ בגנרטור המסתובב מתחת לעיר כמו אוגר רק בשביל לייצר מספיק חשמל לכל המדינה עם האורות של חג המולד. אני שונא את חג המולד. תמיד אמיר מקבל מתנות, ואנחנו בכלל יהודי</div>Thu, 21 Dec 2006 19:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5496575http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=5496575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5262761<div align="right" dir="rtl">מזל טוב זיו! אני אוהב אותך.. למרות שאכפת לך רק מהברכה שאמיר כתב לך בניקניים.. אני שונא את הגרופיות של אמיר.</div>Mon, 13 Nov 2006 19:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=5262761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=5262761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4979925<div align="right" dir="rtl">מישהו שמכיר את זיו גילה את הבלוג. אני הייתי הרוס, ומחקתי אותו, אבל הבנתי שאסור לי לברוח מעצמי. אני מי שאני וככה זה יישאר!!! אני כותב מהספרייה של בית הספר. יש לנו שם מחשבים גדולים וישנים, כמו שלי יש. לאמיר יש מחשב יותר חדש כמובן. שבוע אחרי שמחקתי את הבלוג, הייתי נורא צריך פיפי. אז הלכתי לשרותים ברחבה של השישיסטים, בתקווה לחפש את השישיסט שהתאהבתי בו. אבל, לא מצאתי אותו. במקום זה, שמעתי צחוק מאחוריי, והסתובבתי ולא היה כלום... בטח הגרופיות של אמיר. אני משתדל בזמן האחרון להיראות עם חברה שלי המון בשביל שאף אחד לא יחשוד שאני דלוק על השישיסט.. אתה לא מאמין, יומן. יש לו שיער ארוך, והוא מסריח, ובלונדיני עם עיניים כחולות. כמעט כמו זיו, כשחושבים על זה.. כמובן שהרגשות לזיו אף פעם לא ייפסקו. אמיר לא מצליח בבית הספר, אז מענישים אותי ולוקחים לי את המחשב, ובגלל זה אני כותב מכאן. בזמן האחרון חזרתי להרטיב במיטה, בגלל הסיוטים שיש לי- שזיו בסוף כן מתגייס לצבא ומוריד מהראש את הרעמה של הראסטות השחורות.. הלוואי שזה לא יתגשם. הלוואי שזיו יאהב אותי. אח של אמיר.</div>Tue, 03 Oct 2006 15:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4979925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=4979925http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4811186<div align="right" dir="rtl">יומני היקר. מה אומר ומה אספר- כיתה י"ב קשה מכפי שחשבתי. אני מסיים כל יום מאוחר, ויש לי המון שיעורים. אתמול הלכתי לישון ב-8 וחצי. זה כל כך מאוחר! אפילו לא ישנתי צהריים בגלל שהייתי צריך להכין לאמיר את שיעורי הבית שלו, לסדר לו תיק עם המערכת למחר ואז להתפנות למטלות האחרות שלי ממנו, ורק כשאני מסיים אותן, את כולן- אני רשאי ללכת להכין שיעורי בית. בכל מקרה, כשהיה לנו שיעור ביולוגיה עם עופר, המורה שקצת מפחיד אותי, נזכרתי איך בכיתה י' דיברנו על פעפוע. אני הייתי כה צעיר ורק התחלתי להתאהב בזיו, אבל אני זוכר שדיברנו על מה קורה כשמכניסים תרכיז פטל לכוס מים. אז בבית, מאוחר מאוחר כשכולם ישנו, קמתי, הכנתי לי ריבה וחמאת בוטנים בלחם- אמא אף פעם לא מרשה לי לאכול את זה כי היא אומרת שזה מיועד רק לאמיר- ואת השיקוי המגניב של תרכיז מיץ הפטל והמים. רק ששמתי את זה בבקבוק, לקחת למחר לבית הספר, בשביל להראות לכל הכיתה. אז כן, לקחתי, אבל כל הכיתה צחקה עליי, וכשחזרתי הביתה אמא צרחה עליי כי גמרתי לאמיר את התרכיז ואז הייתי צריך ללכת לקנות חדש. בנוסף לכך, בשיעור אנגלית נזכרתי איך שיום אחד המורה הביאה סיפור קצר, וקרא</div>Thu, 07 Sep 2006 18:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4811186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=4811186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4780605<div align="right" dir="rtl">יומני היקר. אני כל כך מתרגש לקראת מחר! כמו שאתה יודע (ואם לא- תדע עכשיו), מחר מתחילה שנת הלימודים האחרונה שלי! אני אהיה שמיניסט. אבל מצד שני אני כל כך עצוב. סיבה ראשונה והכי חשובה היא, שזיו כבר לא יהיה באותו בית הספר ביחד איתי:( בית ספר בלי זיו זה לא בית ספר. אני כל כך אתגעגע אליו... וכל כך מקווה שאני אמצא שישיסט שווה להידלק עליו, כי ברור שזיו לא רוצה אותי אלא את אמיר, וזה עדיין כל כך כואב. אני היום הולך לישון יותר מוקדם, אני מקווה שאצליח להרדם כי אני ממש מתרגש. כבר הכנתי לי בגדים ואת התיק פוקימון שלי שאני כל כך אוהב למחר- קלמר עם 3 עפרונות, מחדד, מספריים וטושים בכל הצבעים, שתי מחברות של 10 שורות ומחברת משובצת אחת, וכמובן היומן היפה שקניתי של ליאת אחירון. אני כל כך מעריץ אותה! הקלטתי את הלילה הלבן של ערוץ הילדים, לא יכולתי לראות כי באותו ערב הייתי בהופעה, והפסדתי את הפרידה מעודד מנשה בשידור חי כשכל המנחים באו להפרד ממנו, אפילו גיל ססובר היה שם! אבל ליאת אחירון היא הכי הכי. אם אני אי פעם אתחתן עם מישהי, זה יהיה איתה, אני בטוח. ונכון שהתיק אצלי מכיתה ח' כבר, אבל זה לא אכפת לי! אני או</div>Sat, 02 Sep 2006 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (אח של אמיר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272565&blogcode=4780605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=272565&blog=4780605