http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125* "מי היא פני-ליין אם לא מושא לתופעה חברתית כללית שהייתה נפוצה באותן שנים, ודעכה מאז. היא בעצם המיקרוקוסמוס, אם תרצו....." {Almost famous} heCopyright 2026 Penny_Lane. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125http://f.nanafiles.co.il/upload/12005/IsraBlog/27125/misc/1454237.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=12508444<div align="right" dir="rtl">מישהו מהעבר או מההווה או מהעתיד, אני לא ממש בטוחה הזכיר לי את ישרא לפני יומיים וזה מעלה בי נשכחות משהו מהעבר, משהו מוזר כבר יומיים אני מריצה סיפורים שלמים בראש, מקריאה אותם לעצמי מדף או מכתיבה לעצמי, אני לא ממש בטוחה אז הייתי חייבת להיכנס ולבדוק אם זה אמיתי אם פעם הייתי פני ליין אם פעם הייתי אני ולקח לי לא מעט זמן לאתר את עצמי או את ההיא שחשבתי שהיא אני חיפשתי בגוגל כמה דקות ובסוף מצאתי כמה שנים שכתובות שחור על גבי לבן עם פיה בכותרת והפסל הקטן של הפיה הזו ארוז בתוך עיתון בתוך קופסא בתוך ארון שבמרפסת הקטנה שלי בדירה שלי בתוך רמת אביב של פעם והשלט הקטן שלידה "penny lane" ארוז גם הוא או קבור במקום לא ידוע והמספר המוזר ההוא ליד המילה "גיל"- גם אותו אני לא ממש מזהה והתמונה או, התמונה כבר אין ספור חודשים שריאותיי לא גמעו מן הגמל הכתום הידוע, האהוב, הנשכח אני מביטה בעמוד הזה של הבחורה הזו שקראה לעצמה פני ליין ומזהה את המוזיקה שהיא שומעת ואפילו מזהה את התמונה מהסרט ההוא, נו, שפעם דיקלמתי הכוכב הכחול ותוהה האם אני התחלפתי או שמא בכלל זו הייתה פני ליין שהתחלפה והפכה לה</div>Sun, 22 May 2011 22:22:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=12508444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=12508444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=11548277<div align="right" dir="rtl">לא, לא יעזור אם תשפשפו את העיניים לא, לא יעזור אם תלחצו "רענון" לא, לא יעזור אם תבדקו שאתם בבלוג הנכון הכותרת לא תשתנה אני מתחתנת. אני. מתחתנת. לנצח נצחי נצחים. הוותיקים שקוראים פה יגלו בסופו של דבר אי שם שנתיים וחצי אחורה ניצוצות של התחלה וימצאו את המיועד בין דפי ושורות הפוסט האחד. הוודאי. שלי. בינתיים, הוא כתב פה על ההצעת נישואין ובקרוב אני אסביר איך זה היה מהצד שלי אוהבת מאוהבת מאושרת שלכם תמיד פני ליין</div>Mon, 25 Jan 2010 20:09:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=11548277http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=11548277http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=10589091<div align="right" dir="rtl">"אתה חייב להבין שלא תיכננתי שזה יקרה" ניסיתי לשכנע אותו או את עצמי "אני אוהבת אותך" המשכתי והסברתי, מנסה לתרץ או להצדיק את הטיפשות שלי. שנתיים שירדו לטימיון. מאז ומתמיד ידעתי שאני לא בנויה לזוגיות מחורבנת. מה לי ולשטויות האלו של "לנצח נצחים"? אני? אפילו עבודות אני עוזבת רק בגלל שאני מתחילה להרגיש במחנק הזה שבשיגרת היום יום, אז זוגיות? ..."אני מצטערת מאמי.... אני באמת מצטערת" ..."וזה רק הוכיח לי שאני אוהבת אותך יותר" ..."ושאני מוכנה להתחתן כבר" המשכתי לזרוק משפטים נואשים לאוויר... אולי במטרה שהוא יסלח לי וישכח הכל עד הפעם הבאה שבה אני אפגע בו או לפחות רק להערב כי ממש לא בא לי לישון לבד. ואולי זו ההיסטריה של אחרי שנתיים ביחד והפחד מהלבד הזה שמוציא מגרוני את כל הבולשיט הזה. ידעתי שהוא יסלח לי. או לפחות יירגע קצת ויתן לי להתבוסס בזוהמה וברגשות החרטה שהוא לא יודע שאין לי בכלל הלכנו לישון. הוא על הספה ואני במיטה הקרה והגדולה. רציתי סקס. לא בטוח שאיתו אבל נורא רציתי. כמו אחרי הלוויה. שלנו. לא הצלחתי להירדם כל הלילה, הרצתי במוחי שוב ושוב את הפגישה עם אייל. מהרגע שראיתי בפי</div>Sun, 01 Mar 2009 23:14:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=10589091http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=10589091http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=9907652<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני רוצה להיכנס ולכתוב לתת לאצבעות לרקוד על המקלדת ולתת לדימיון מס'ז מפנק אבל אני לא יכולה אני עוצרת את עצמי כל פעם שכתבתי סיפור אחת התגובות הייתה השאלה הנצחית איפה גובל הדימיון במציאות ואם גם הוא ישאל ויתחיל לחשוד איפה הוא נמצא בחיי בדימיון או במציאות ואני כל כך רוצה לכתוב שוב כמו פעם ואני כותבת בלוג שלם בראש שלי לפני השינה וממש לפני שאני נרדמת אני רוצה ללחוץ על "שמור" ולא יכולה</div>Wed, 17 Sep 2008 07:54:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=9907652http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=9907652http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=7732666<div align="right" dir="rtl"> נהניתי,חייכתי,צחקתי,טיילתי,קניתי,שתיתי,נישקתי,חיבקתי,ישנתי,בישלתי, ראיתי "כמעט מפורסמים" ועוד הרבה. עכשיו חזרתי לא יודעת אם לשיגרה או למשהו אחר אבל בהחלט חזרתי. קצת קשה לי לחזור לכתוב בבלוג כי הוא כבר מזמן חלק (חשוב) מהעבר. ואז "הוא" בא בהצעה "אולי נכתוב בלוג יחד?" אז הסכמתי. הנה: (חדש חדש מהיום) אולי תהיי אמיתית? תמיד פה, פני.</div>Mon, 22 Oct 2007 17:44:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=7732666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=7732666http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=7373990<div align="right" dir="rtl">אני מתה על התחלות בעיקר בגלל שאני יודעת שיש להן סוף אני אוהבת את הפרפרים כי אני יודעת שמהר מאוד הם מתים אני אוהבת תינוקות כי אני יודעת שזה זמני והם יגדלו ויגדלו אני אוהבת לראות חיילים כי עוד כמה שנים הם יהיהו במקום בו אני נמצאת אני אוהבת לראות פרחים ולחכות שינבלו אין לי סבלנות לכלום אני רוצה הכל ומהר אני רוצה להתאהב, לשנוא ולהתאהב שוב באותם האנשים אני מתחילה קשרים ומסיימת אותם במהירות שיא רק כי אין לי כוח לעבור את כל השלבים אני מתאהבת ונקשרת לאנשים שעוד לא הכרתי אפילו אני אוהבת סופים יותר מהתחלות יותר מאשר הדרך לשם אני אוהבת סופים. בייחוד בגלל שאני יודעת שמיד אחרי זה תהיה התחלה חדשה.... טוב... הרבה זמן לא הייתי פה. אולי בגלל שמצאתי לעצמי קצת חיים בחוץ עבודה חדשה (המון שעות לא מסודרות) בחור (כבר יותר מ3 חודשים. אללי) וכן, עוד 3 שבועות ויום אני טסה לניו יורק! שבוע קסום וחגים מגניבים אני</div>Tue, 04 Sep 2007 11:18:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=7373990http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=7373990http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=6486330<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני יושבת לא על כיסא או עלמיטה לא על מדרגה או לבנה רק על כבלי מחשבותיי אני יושבת וחולמת על עתיד ללא הווה על הווה ללא עבר על חיוך ללא כאב ועל דקירות קטנות בלב אני יושבת ומרגישה שלא נותרה בי אלא הדממה. מדבר של אוקיינוסים ונהרות של אבק אני מנסה לנקות והכל מלוכלך כל כך כתמים של רגש מהולים בצחנה של פחד אתה בא והולך אתה צועק ושותק אני רצה ונופלת למרגלותייך מביטה אל על אל האור הלבן הזה וכל מה שאני רואה זו בבואה שלי, מעומעמת מכוסה באבק. ואני נזכרת איך פעם הייתי יושבת לא על כיסא או עלמיטה לא על מדרגה או לבנה רק על כבלי מחשבותיי ובוכה. </div>Sat, 12 May 2007 22:27:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=6486330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=6486330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=6097549<div align="right" dir="rtl">אבל אני חייבת להשתחרר מזה: פעם ראשונה שיש לי בוס (גבר ולא אישה) וכל מה שאני יכולה לחשוב זה שאני חייבת לעשות אותו. (אהה, וללא כלקשר לידיעה המרעישה,אני סוףסוףיודעת שאני במקצוע הנכון) שיהיו לכם חיים מגניבים לאללה.</div>Sun, 25 Mar 2007 14:54:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=6097549http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=6097549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=5847104<div align="right" dir="rtl">התחלתי חיים חדשים ועזבתי את העבודה (אחרי קרוב ל5 שנים) והחלפתי למקצוע שונה לגמרי. אז מתחילים הכל מהתחלה (עם חיוך ענק), מחליפים טלפון, תדמית, הכל. וגם ישרא צריך להישאר בעבר כנראה. זו כבר לא אני. אז כנראה שזה ה"ביי" האחרון שלי. ובינתיים- המון אהבה (בייחוד ביום שכזה) לכולם ובייחוד למיוחדים (אתם יודעים מי אתם) אני</div>Wed, 14 Feb 2007 10:09:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=5847104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=5847104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=5390071<div align="right" dir="rtl">טוב, היה כאן פוסט סופר דכאוני אבל כדי לא לבאס אותו שחגג כבר אתמול אני לא אקדח על זה שאם יש בחורה אחת בכל העולם ששונאת את היום הזה, זו אני. את הסיפור שקשור ליום הזה אני אשמור להמשך השבוע ורק אגיד שכן, הבלון האדום בבלוג שלי הוא לא הזדהות או תרומה לאיידס, הוא סתם אומר שהיום גדלתי בשנה ואני רק אזכיר לעצמי שלא הכל שלילי ויש כמה דברים שכן הצלחתי להשיג בהתאם למטרות שהצבתי לי לפני שנה וזה: התחלת הלימודים החסכונות הפסקת העישון (מי חוגגת ב18.12.06 חצי שנה נקייה?) מכון כושר (שם הייתי רק חודשיים בעקבות התאונה ואני רשאית לחזור ב18.12.06) מערכות יחסיםבריאות (בגלל זה אני כנראה לבד) חיוך תמידי שבוע נהדר, קסום ומיוחד אני (שזקנה בעוד שנה ועכשיו הולכת לאכול עם המשפחה עוגה ולחייך למצלמה ואח"כ להשתכר קצת כדי "לחגוג" שנה נוספת שלכלום)</div>Mon, 04 Dec 2006 19:49:00 +0200living_inamovie@walla.co.il (Penny_Lane)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=27125&blogcode=5390071http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=27125&blog=5390071