<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>על HUH? ועל DUH!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203</link><description>שורת פתיחה של 5 אצבעות עם אופציה להרחבה + דרושות</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חילזון קוהרנטי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>על HUH? ועל DUH!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203</link><url></url></image><item><title>אהמ...אהמ...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=9526087</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד יש פה מישהו?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jul 2008 13:42:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=9526087</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=9526087</comments></item><item><title>מורות נבוכות - או משהו כזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=6134149</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, אז היתה כתבה. אז הלכתי לבקר אחרי הרבה זמן. אז שוב עלה בי חשק לבלג. אז שוב לא היה זמן. ואז חתולה קמה. 

4:32 בלפנות של הבוקר, בשם כל הרוחות הערות, כל הבית מואר, הטלויזיה צועקת והבוילר נכנס לשעתו החמישית במצב ON. המסקנה הראשונית היתה - שוב נרדמתי על הכורסה אפוס כוחות. התאוריה הזו עדיין עומדת. המסקנה השניה שבאמת הגיע הזמן להתקין שעון לבוילר. המסקנה הזו עדיין לא מיושמת. 

4:32 והחתולה החליטה שבא לה פסטרמה. שומדבר לא ישכנע אותה לחכות קצת. 

קמתי. 

על הדרך בודק אימיילים. לפתע התברר שמישהי שכתבו עליה כתבה טיקבקה חזרה. תבורך!

עיון חוזר בטיקבוקים האחרים החזיר אותי לאותו ביג מאן וויד א גאן, שלא היה לו מושג וכיוצ&apos;&apos;ב. נפש יהודי הומיה שלי חשה חמלה. לכן יצאתי במבצע לקראת הפסח - &apos;&apos;מורות נבוכות&apos;&apos; או משהו בסגנון. 

למי שלא הספיק לעקוב מקרוב, אותו בחור &lt;a target=&apos;newWin&apos; class=blog href=&quot;htt&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Mar 2007 09:58:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=6134149</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=6134149</comments></item><item><title>משהו יפני שכזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=5601207</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז, כן, הרבה יותר מדי זמן לא כתבתי. זה גובל בחוצפה, זה גובל בהזנחה פושעת ובעיקר זה גובל, או אף חוצה בבוטות, את גבול הטימטום הלא פרקטי בעליל. רצה הגורל ובאותו פרק זמן מדובר בה נכתב בלוג זה עד כה, הוא הצליח לאגור סוג של מספר אנשים קבועים פחות או יותר. 

סביר להניח שעד עכשיו התנדפו להם כולם. סביר להניח מעכשיו צריך להתחיל מהתחלה. רק בעיתיות אחת - אין כח להתחיל מהתחלה. מישהו צריך לייצר קהל בלוג אינסטנט. משהו ששמים בתנור, סליחה, במיקרו, ותוך שלושה פוסטים יש לך, בואו נגיד, 15 קוראים קבועים. עם זה כבר אפשר להתחיל. יש אפשרות לבנות מדינה. טוב נו, חבל ארץ. טוב נו, עיר. טוב נו, פאקינ&apos; שכונה מסריחה באזור (אם יש שם בכלל יותר משכונה אחת), אבל שיהיה משהו. 

אז כן, &quot;יפני שכזה&quot;. 

בחלק מאותה תקופה שלא הייתי פה, כן הייתי ביפן. אני מסוגל בקלות רבה לכתוב 38 פוסטים בשלוף, או שמא מהשרוול, על כמה מדהימה ומקסימה טוקיו. לספר עד כמה מענג זה לאכול שאבו-שאבו, כמה כיף להסתובב בשיבויה, איזו התעלות פנימית היה לבלות לילות שלמים ברופונגי (אשרי Feria...על כל הדוגמניות הרוסיות שבו) וכמה אושר מציף אותי עת ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Jan 2007 03:26:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=5601207</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=5601207</comments></item><item><title>רון ארד כחיקוי לא מוצלח לדצ ודצה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4760048</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הו. הא. מהומה.

קלטת של רון ארד.

ומה הוא אומר בקלטת? &quot;אני חייל בצבא הישראלי&quot;.

אבל את כל זה ידענו כבר קודם. לא קצת מיותר? 

אם הוא כבר מכין קלטת לא יכול היה לנסות לחדש קצת? משהו בסגנון &quot;אם אתם מגיעים למרג&apos; עיון החומוס הכי טוב זה אצל עיסא!&quot;?

שיקח דוגמא מדצ ודצה. הם עושים משהו חדש בכל קלטת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Aug 2006 11:59:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4760048</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4760048</comments></item><item><title>איך אומרים מארס טורקי בטורקית?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4679446</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זה נשמע ברור מאליו אבל אם הייתי עוצר לשניה הייתי עולה על זה קודם. כמו שבצרפת אין French Toast, באופן מוזר ביותר לסלט יווני קוראים ביוון בשם הפשטני משהו - &apos;&apos;סלט&apos;&apos;, ובאיטליה פשוט שובתים מבלי שיש צורך לעשות &apos;&apos;שביתה איטלקית&apos;&apos; כך גם בטורקיה, אוטוריקה עולמית במגזר השש-בש, לא ממש יודעים מה זה &apos;&apos;מארס טורקי&apos;&apos;.

פתיחה משכנעת אפשר לומר, אבל בכל זאת יש פה הבדל מהותי. בעוד בצרפת אפשר לאכול את אותו טוסט, ביוון אפשר להתענג על אותו סלט, ובאיטליה כאמור שובתים באופן טבעי לטורקים אין בכלל מושג מה זה מארס טורקי. יש מארס, חופשי יש מארס, כל פעם שנדמה שאולי יש סיכוי קלוש למקרה שכזה הם מיד צוהלים בשמחה &apos;&apos;מארס!&apos;&apos; עם עיניים בוהקות מאושר ושמחה, אבל מארס מהסוג הטורקי לא קיים בלכסיקון.

מוזר בהחלט.

&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0pt&quot; align=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Aug 2006 09:06:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4679446</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4679446</comments></item><item><title>היגיון פאנקיסטי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4481897</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;If I go it would be trouble&quot;
And if I stay it would be double
So you gotta let me know
Should I stay or should I go?&quot;


זימר לו פאנקיסט מתרומם בלונדון של תחילת שנות ה-80, ואותי מטרידה השאלה – האם סבון בשיער, סיכת ביטחון בלחי ונוכחות של בלונדה בשם ננסי (בטח נפגשו פעם באיזה מועדון כשסיד היה מסטול), עד כדי כך מעבירה אנשים מדעתם לרמות שהם לא מסוגלים לעשות שיקול לוגי פשוט ולדעת לבחור בין החלטה שמביאה עליהם צרה לבין החלטה שמביאה עליהם צרה כפולה ומכופלת? 
&lt;FONT face=&quot;Tim&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Jul 2006 16:35:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4481897</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4481897</comments></item><item><title>פוסט ל-100</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4469362</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין צורך להתרגש. אין צורך להפיל קאסם בחוצות אשקלון. 

סתם פוסט, שכל כולו, תפקידו ויעודו להעביר את בלוג זה אל מעבר לסף 100 המבקרים בשלב מוקדם זה של חייו. לשם כך דרושים בסה&apos;&apos;כ 4 מתנדבים שיהיו מוכנים לחרף את נפשם, להביט אל השאול ולהקליק קדימה.

המבקר המאה יזכה בחולצה ממש, פרח בדש והפרשה רירית מבית ראלף לורן.

תבורכו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Jul 2006 21:59:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4469362</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4469362</comments></item><item><title>31 סיבות לעשות ביד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4467041</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&apos;&apos;ואיך היחסים במשפחה? מסתדר טוב עם האחיות?&apos;&apos;
&apos;&apos;אה, לגמרי. עם האחות הקטנה אני אפילו מדבר במספרים&apos;&apos;.
&apos;&apos;מדבר במספרים?&apos;&apos;
&apos;&apos;כן, אני יכול להגיד לה מספר, והיא תבין בדיוק למה אני מתכוון&apos;&apos;
&apos;&apos;אתה מתכוון שיש לכם איזו שפת קוד כזו?&apos;&apos;
&apos;&apos;לא, לא, אין משהו מוסכם מראש. אני יכול להגיד לה פתאום 58 והיא תדע מה אני רוצה להגיד&apos;&apos;.

מצד אחד של הדיאלוג אנוכי. מצד שני מאבחנת פסיכוטכנית של צבא הגנה לישראל. הזמן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Jul 2006 16:18:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4467041</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4467041</comments></item><item><title>דוקטור דמיקולו לשקשוקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4451103</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
טוב, בסדר, אני יודע שזה זמן מלחמה, אבל יש דברים שאי אפשר להזניח אותם גם בימים קשים שכאלה. אם רק ימצאו האנשים הנכונים מן הראוי להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו ותכף ומיד. 

שעות ספורות בתוך הביקור בטורקיה התאסף אצלי (על הצלחת אם אתם מוכרחים לדעת) מידע מחשיד במיוחד. על פי מידע זה סביר בהחלט, ומאוד יתכן, שאותו מוסד אקדמי, שהעניק לדובי דוברמן את תואר הדוקטורט שלו לחוקי תנועה, הוא גם זה שאחראי לכך שהבחור של השקשוקות מתפאר בתואר אקדמי דומה. 

אותי חינכו ששקשוקה עושים עם ביצים, עגבניות, פלפלים ומלח לפי הטעם. לא וגם לא! לפחות לא בטורקיה, שם קיימת מנה עם שם דומה להדהים בפורמט שונה להפליא. 

&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Jul 2006 14:57:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4451103</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4451103</comments></item><item><title>דברים שהשתיקה מכוערת להם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4439636</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לא הרבה אבל יש דברים שהשתיקה ממש מכוערת להם. &apos;&apos;נושאי המגבעת&apos;&apos; (השיר עצמו), &quot;March of the pigs&quot; (ראו סעיף קודם), כל אירוע ספורט מספיק מרתק בשביל צפיה דורש גם ווליום כדי להנות ממנו כמו שצריך. גם סקס. 

סקס שקט הוא נושא מאוד בעייתי, והאמת לא ממש קוהרנטי לחילזון שכמותי. אם תחפרו כמה מטרים סביר להניח שזה חוסר ביטחון שמוביל לצורך בפיד-בק ראשוני, וההנאה הגדולה שבאה כשמתגלה שאותו חוסר ביטחון חסר בסיס והצד השני בהחלט נהנה, רק ש....לא באנו לחפור. אנו עומדים על פני השטח ומאזינים נכוחה. 

ההבדלה היא מאוד ברורה. סקס צריך להיות רועש. סקס השתיקה מכוערת לו. לא בהכרח צווחות, יללות ו&apos;&apos;ציפצופים של זעקות כאב&apos;&apos; (למרות שלכל אחד מהם יש מקום של כבוד ברשימת ה&quot;רצוי&quot;), אבל בהחלט יש רצון לרמה מסויימת של ווליום.
&lt;FONT fa&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Jul 2006 20:43:00 +0200</pubDate><author>yaronforapril@gmail.com (חילזון קוהרנטי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=268203&amp;blogcode=4439636</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=268203&amp;blog=4439636</comments></item></channel></rss>