http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096heCopyright 2026 קוקוס.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=8358747<div align="right" dir="rtl">...</div>Sat, 05 Jan 2008 16:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=8358747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=8358747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=7494490<div align="right" dir="rtl">לפני כחודש- "מזל טוב חמוד" לא הספיק לך... אולי אני פשוט צריכה לרשום לך כמה שאתה מיוחד, ושמזמן לא נהנתי עם מישהו כמו שאני נהנת איתך. או אולי שכל פעם שאני רואה אותך נהיה לי חיוך ענק על הפנים? ושאני חושבת עליך כל פעם לפני שאני הולכת לישון... אז אני מאחלת לך מכל הלב את כל האושר שבעולם, והמון אהבה וחיוכים. ממני. היום- רציתי שתדע שגם בשבילי זה ממש לא "סתם". ושאין דקה ביום שאני לא חושבת עליך. ושמאז שהתקרבנו אני מחכה בקוצר רוח לימי ראשון, ושלחשוב על השיחרור שלך מעציב אותי עד מאוד, כי אני יודעת כמה קשה יהיה לי בלעדיך.</div>Fri, 21 Sep 2007 21:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=7494490http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=7494490http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6996952<div align="right" dir="rtl">לא רוצה אותו יותר. מה אני אעשה?</div>Wed, 18 Jul 2007 17:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6996952http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=6996952http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6800094<div align="right" dir="rtl">מה אני אעשה איתך, תגיד לי? מה אני אמורה לעשות אחרי יותר מ3 שנים איתך? איך אני אגיע להחלטה? איך אני אבצע אותה? תקועה. </div>Sat, 23 Jun 2007 17:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6800094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=6800094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6744656<div align="right" dir="rtl">לכל דבר מתרגלים, כנראה. אני הייתי בטוחה שלהישאר ביחידה קרבית זה לא בדיוק הקטע שלי. שאני בחיים לא אשרוד להיות רחוקה מהבית ולחזור פעם בשבוע- שבועיים. אבל הנה, אני מתחילה להרגיש את הכיף שבדבר. הגיעה למחלקה חיילת חדשה ומסופח. הרבה בזכותם, האמת. שאר הבנות בגדוד לא משהו בכלל...והנה הגיעה אחת שאני מסתדרת איתה. קצת מבאס שהמסופח יעזוב עוד 3 חודשים...אבל תמיד אפשר לשמור על קשר. החיים זורמים להם...ואני זורמת איתם.</div>Sat, 16 Jun 2007 16:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6744656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=6744656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6431426<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאני מפונקת. אני יודעת שאני מגזימה, אני יודעת שאני קיצונית. אני יודעת שאני שוללת דברים על ההתחלה ושאני בן אדם בעייתי ואני יודעת שאני עקשנית. ונכון שהייתי שם רק 4 ימים ושלא בדיוק נתתי רושם טוב, כך שזה לא רק אשמתם. ויכול להיות שזה לא כזה נורא. אבל כל מה שחשבתי עליו מרגע שהגעתי לשם זה איך אני יוצאת. וכרגע כל מה שאני רוצה זה את השקט שלי. </div>Sat, 05 May 2007 19:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=6431426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=6431426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5868487<div align="right" dir="rtl">אני רק חושבת על זה שאני צריכה לחזור לשם מחר ונהיה לי רע. וזה לא שזה כזה גרוע, והתנאים דווקא טובים יחסית לטירונות. וזה לא המשמעת ששוברת אותי, זה העובדה שאני בעצם לבד שם...לא ממש התחברתי עם אף אחת מהבנות. ונכון שלא עבר הרבה זמן, אבל יש בנות שכן התחברו אחת לשניה...זה או שיש את הקליק או שאין. ואני לא שוללת שום דבר, אולי אני עוד אתחבר עם אחת או עם כמה אבל עד שזה יקרה אני אמשיך לסבול. התפקיד שלי דווקא דיי נחמד אני חושבת..."מנהלת רשת מחשוב". ובקורס יש סיכוי גדול שאני אוכל לחזור כל יום הבייתה...אז אני כבר מחכה לזה. שמעתי שלא סוגרים שבתות בבה"ד 7, אני מאוד מקווה שלא..אני בחיים לא אשרוד שם שבועיים שלמים! טוב, במקום להתבכיין למסך המחשב שלי אולי כדאי שאני אלך לעשות דברים מועילים כמו לסדר את החדר המאוד מבולגן שלי. רק בשמחות.</div>Sat, 17 Feb 2007 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5868487http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=5868487http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5702157<div align="right" dir="rtl">זה לא יאומן שעוד 20 ימים אני מתגייסת. אני מנסה לדמיין את עצמי בצבא, בטירונות...איך יהיה לי, את מי אני אכיר, אם אני אשתלב, אם יהיה קשה אך מהנה או קשה ומדכא...מצד אחד אני מחכה כבר לגיוס בגלל הסקרנות והרצון העז להיכנס למסגרת כלשהי ולהיפטר מהשיעמום הנורא הזה ומצד שני זה מפחיד ואפילו קצת מתסכל. אני באמת מקווה שאני אצליח לשמור על אופטימיות וראש פתוח ולא לסבול יתר על המידה. אני אוכלת המון בזמן האחרון. המון המון המון. אני מתכוונת להפסיק עם זה מחר, כי זה לא יכול להימשך ככה. הגעתי למסקנה שאני בן אדם נורא נוסטלגי.</div>Sun, 21 Jan 2007 22:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5702157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=5702157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5489242<div align="right" dir="rtl">אני כל כך מתגעגעת לצופים...ולשבט שלי. זה לא כיף להתגעגע. הנוסטלגיות הורסות אותי, בחיי. קורה לי מדי פעם שאני נתקפת בגעגועים לתקופה מסויימת ולאנשים מסויימים. התקשרתי עכשיו בערך לכולם אבל הפלאפונים שלהם סגורים, צבא נו. חבר שלי מעצבן ברמות מטורפות. לפני שהוא התגייס שמעתי מכל מקום אפשרי שקשה לשרוד את הצבא...ולי היה נראה כאילו זה קטן עלינו, שמה זה בסך הכל צבא? מה בדיוק צריך לשרוד פה? אז נכון שאולי בתפקידים מסויימים אין מה לשרוד...אבל בתפקיד שלו סיכויי ההישרדות הולכים ונעלמים. לא נראה לי שיש לו מקום בשבילי בחיים שלו יותר. אבל אני כאילו נאחזת בקשר הזה בכוח, כי אני מעדיפה ככה מאשר כלום. אני איכשהו חושבת לעצמי שאם יבוא משהו יותר טוב, אז סבבה. זה לא אמור להיות ככה אה? שיט.</div>Wed, 20 Dec 2006 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5489242http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=5489242http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5441459<div align="right" dir="rtl">תמיד היה לי קטע כזה שאני כל הזמן רוצה להיות משהו אחר, אני מסתכלת על אנשים ואומרת לעצמי למה לא יכלתי להיות קצת כזאת, או קצת כמו ההוא...ולמה אין לי כישרון מיוחד? וגם אני רוצה לדעת לצייר ככה, ולצלם ככה, ולכתוב ככה. אני כל הזמן רוצה ולא עושה שום דבר בנידון. אז לקבל את עצמי אני דווקא עושה, לאט לאט. פעם זה היה הרבה יותר גרוע. ואני לא מדברת על מראה חיצוני, מה שמפריע לי זה תכונות והתנהגויות מסויימות שלי. מפריע לי, למשל,החוסר ביטחון שלי [משהו שדווקא קצת השתפר לדעתי]. אבל תאמינו לי, כל הדברים האלה קטנים עלי. מה שאני באמת רוצה, יותר מהכל, זה שיהיה משהו שאני אוהבת ממש. שאני טובה בו, משהו שמלווה אותי כל הזמן...כישרון כלשהו. אז נכון, אני נמשכת לכל עניין האומנות...לציור, פיסול, צילום, וכל מה שנלווה לזה...אבל אני לא עושה שום דבר לגבי זה. אני יכולה לנסות להתנסות בעצמי, אבל אני בטח אהיה מאוכזבת מהתוצאות וזה רק ידכא אותי. אני יכולה ללכת לחוגים וקורסים למיניהם אבל זה קצת בעייתי כי אין לי שום ניסיון ואני גם אוטוטו מתגייסת. הכל מרגיש לי תקוע. אני רוצה הכל מהכל.</div>Wed, 13 Dec 2006 15:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוקוס.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=267096&blogcode=5441459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=267096&blog=5441459