http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675חרא של הרגלheCopyright 2026 shiw. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11630114<div align="right" dir="rtl">מדהים אותי לעבור על הארכיון ולראות איזה מן בנאדם הייתי. וואו, כמה עצב יכול להיות בילדה אחת?עכשיו, בסביבות ה6 שנים מאז שנפתח הבלוג ונראה שמצאתי קצת שלווה.אני 45 ק"ג פחות, מרשה לעצמי להגיד שאני מתחילה טיפה להיות יפה, יש לי סוגשל חבר ראשון, אני כבר אחרי צבא, עכשיו החיים מתחילים.נראה שעם כל המשקל שהורדתי גם עוול עצום ירד. כל כך הרבה דברים מתחילים להסתדר לי מאז השינוי. פתאום אני אוהבת להצטלם, פתאום אני חווה את כל מה שרציתי לחוות כבר בתיכון, פתאום אני מתה לצאת ולהכיר אנשים חדשים, פתאום אני אוהבת לצאת למסיבות ולרקוד עם אנשים זרים, פתאום פונים אלי עם הצעות עבודה לבנות שנראות ייצוגיות. אני מתביישת הרבה פחות, ובקיצור יש מצב שקצת התבגרתי.החוסר בטחון שלי עדיין מהווה מכשול רציני בחיים, אבל אני עוד עובדת על זה (והוא מנסה לעזור לי, כפרה עליו :) )ועכשיו? עכשיו חושבים על טיול, על להמשיך לרדת במשקל, על מה ללמוד ועל מתי לעזאזל אני הולכת לראות אותו שוב, כי הוא סוגר שבת וגר כל כך רחוק.אפשר להגיד שדברים כלכך הרבה יותר בסדר, ומדהים כמה משקל יכול לשנות... בעצם הכל.</div>Fri, 05 Mar 2010 23:41:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11630114http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=11630114http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11612760<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאני מאושרת</div>Fri, 26 Feb 2010 08:06:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11612760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=11612760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11509885<div align="right" dir="rtl">40 ק"ג, למי ששואל.:)</div>Thu, 07 Jan 2010 20:05:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=11509885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=11509885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9553583<div align="right" dir="rtl"> [ תודות ללירון :) ] אני כל הזמן רק חושבת על זה שאני לא הולכת לראות אותו יותר לאחר היומיים האחרונים הללו במוזיאון, וזה מכניס אותי לכזאת שבזה. אף אחד סביבי לא מבין. קיבלתי בדיוק מה שרציתי; אישור יציאה לקורס, תפקידשחלמתי עליו מאז ומתמיד,בסיס עם תנאים מעולים - מה עוד לא בסדר, מה כל כך מטריד אותי? אני לא יודעת איך נתתי לעצמי ליפול ככה. אולי בגלל שזו הפעם הראשונה שאני מרגישהמשיכה פיזית כל כך חזקה,אבל להיפרד ממנו זה מבין הדברים הקשים שאני נאלצת לעשות, אפילו שאני יודעת שכל זה הולך להיות לטובתי. ואם נעזוב אותו בצד - אני לא יכולה להיות שמחה יותר לעזוב את המקום המקולל הזה.</div>Fri, 11 Jul 2008 16:05:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9553583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=9553583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9413164<div align="right" dir="rtl">אחרי כמעט 4 חודשים שאני מכירה אותו, פתאום אני מתחילה להרגיש משהו. נתתילעצמי שנייה אחת להיסחף בפנטזיות שלי, וזהו, עכשיו אני לא מצליחה לרסן את עצמי מלחלום עלינו יחד. זה קשה, כיבסופו של דבר אחריכל הפנטזיות והחלומות זה לא יקרה. ואת זה אני יודעת כי אני מסתכלת במראה, כי אני מסתכלת בתמונות שלי ונזכרת שיש סביבי עוד 20 בנות כוסיות להחריד, שהוא היה מעדיף כל אחת ואחת מהן על פני. מעל שנתייםהצלחתי לא להרגיש ככה כלפי אף אחד. אני מניחה שכל הכבוד לי שזה עבד כל כך הרבה זמן, אבל עכשיו הגיע הזמן לשכוח ממנו. השבוע יש לי ראיון בקשר לתפקיד החדש, וויש מי לאק. אם באמת אעבור בימים הקרובים זה יהיה נפלא. כל זמן שאני במוזיאון כל מה שמעסיק אותי זה לחשוב עליו, ודווקא בסופשים הבייתיים הוא יוצא לי מהראש. זה מצטרף לעשרות הסיבות האחרות של למה לברוח מהמקום הזה.</div>Sat, 21 Jun 2008 11:14:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9413164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=9413164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9148148<div align="right" dir="rtl">כל יום שעובר אני רק חושבת שאני זקוקה יותר לפסיכולוג, ולמרות זאת מנסה לפתור את האישיוז שלי בעצמי. וזה לא הולך. אני לא מבינה למה כל כך קשה לי לחיות עם מי שאני. זה לא שאני רוע טהור שכל היום מחפש איך להרע לאנשים. ובכל זאת - אני פשוט לא יכולה לסבול את עצמי, מה שגורם לי לחשוב על מה לעזאזל לאחרים יש למצוא בי, שזה מביא אותי לחוסר יכולת להתקרב לאנשים בבסיס, להישאר שם בודדה ואומללה וכו'. הצלחתי לגרום לבנות שחולקות איתי את הקראוון לשנוא אותי - כן, כל כך מהר. אין לי מושג איך כי הן לא מכירות אותי, אבל זה לא יותר מדי מסובך לראות מה הן חושבות עלי. ולמרות שכולם סביבי אומרים לי שזה הן, שהן בנות מגעילות ונוראיות - אני לא מאמינה בזה לחלוטין. ובכללי, אני כל כך לא מסתדרת שם, ואני פשוט לא מבינה מה אני עושה לא בסדר. אני עונה כשמדברים אלי, אני מנסה לפתח שיחות - אבל איכשהו אני לא מצליחה לפרוץ מעבר לזה. ומה, לצאת לאילת עם האנשים האלו לטיול יחידה? אילת בחינם זה אילת בחינם, אבל אני בטוחה שאני אסבול שם. אני אקנא בזה ששני האנשים היחידים שאני אשכרה מחבבת יעדיפו להיות עם אנשים אחרים מלבדי, אני אקנא בזה שאני הי</div>Thu, 08 May 2008 18:46:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=9148148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=9148148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8977608<div align="right" dir="rtl">זו שנה נוראית, ולכל המתעניין - החיים די חרא נכון לעכשיו.אמא שברה את הקרסול, לא טוב לי בצבא (לבינתיים, אני עובדת על השינוי) ולכל הסובבים אותי אין משהו מעודד בשבילי. רע לי והלוואי שזה היה רע מסוג שונה. מסוג שכולם חייבים לעבור. מסוג של "קשה לי בצבא אבל זה יחשל אותי".מה שאני עוברת עכשיו כל כך מיותר. אני אמורה ללכת לרופאים לבד וללמוד איך לעשות כביסהבנסיבות כל כך שונות. גיל 20 הגיע אלי שבוע שעבר, ואיתו רק בשורות רעות. אוף.</div>Fri, 11 Apr 2008 21:03:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8977608http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=8977608http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8821492<div align="right" dir="rtl">אז קצת על הטירונות שלי תוכלו לקרוא פה . התחלתי השבוע את הסדיר. האם אני מרוצה? עדיין לא. לא בטוח שגם אהיה. מחר אני נוסעת לראשונה לשבוע שלם (לאחר שהשבוע נסעתי לכולה יממה). המחשבה על זה משביזה אותי לחלוטין. אבל יודעים משהו? אם עוד חודשיים המצב לא ישתפר, לי יש את הפריבלגיה לעוף משם, אז לבינתיים אסבול בשקט. הכרתי אנשים מדהימים בטירונות. אני בקשר עם יחסית הרבה מהם. הספקנו לעשות מפגש-עזריאלי השבוע, אליו הגיעו גם שלושת המפקדות (אמלה, המפקדת שלי יותר קטנה ממני ) ועוד בסביבות 20 אנשים ששמחתי לראות. אז מה אם הייתי מבין היחידים במדים, חסכתי 20 שחים! חוץ מהמפגש הזה, הספקתי לישון אצל אחת מהטירונות. כמו כן,הספקתי להביא אתמול ליציאה עם חברס פ"ת מישהי חדשה מהטירונות - והיה מגניב לחלוטין.שבוע הבא אני הולכת עם שתי בנות מהטירונות להופעה של יוני"ב, אז הפי-הפי ג'וי-ג'וי! בכל מקום בו אנישומעת אנשים צוחקים - אם זה ברכבת, אם זה בבסיס - אני בטוחה שזה עלי. כן, אני יודעת שאני לא מרכז היקום, אבל להתנדב בנסיבות הללו גורם לך להיות פרנואידית. האמת, שהייתי שמה פה תמונה שלי במדים, אבל אני יותר מדי... יצור בהם</div>Sat, 15 Mar 2008 22:16:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8821492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=8821492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8700815<div align="right" dir="rtl">אז נותרו להם שלושה ימי אזרחות בודדים, והמצב לא כל כך רע. חידשתי קשרים עם החברים ולכן הדיכאונות הקטנים נעלמו, ויש המון עיסוקים (והמון בזבוזים, בעיקר על אוכל -שזה החלק הפחות טוב). הספקתי לחרוש עם אמא את רחבי הארץ עם האוטו החדש והנפלא. פתאום הכל זמין מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה, וזו הרגשה מעולה. לא להיות תלויה כל כך בבנאדם שרק רוצה שהכל יהיה בדרך שלו. התחלנו קצת להבין דרכים, לקרוא מפות, ומי יודע - אולי יום אחד עוד אדע להגיע למקומות מחוץ לפ"ת! דברים שרציתי ובאמת קרו: שוק ראשהעין, דיזינדוף סנטר, איקאה (עכשיו אני יודעת למה כולם תמיד אנטי), הופעת סטנדאפ (ועוד בחינם!), מחווה לביטלס, דיסק של אביגייל רוז! (שומעת אותו עכשיו, והוא נהדר). כל זמן ההמתנה לגיוס עבר לי בראש שאני מתגייסת חודש לפני גיל 20. וכעת שהגיוס מגיע, הבנתי - אני עוד חודש בת פאקינג 20 :| אז כואבת הכתף, עייפה עוד מאתמול ומנסה לסחוט מאבא עוד קצת כסף על כל הבזבזוזים שעשיתי לאחרונה (כמה אפשר לקנות בחודש אחד?!) כותבת לאחרונה כסתם עוד אזרחית, שיר.</div>Mon, 25 Feb 2008 10:31:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8700815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=8700815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8560907<div align="right" dir="rtl"> בלי ששמתי לב, עברו להן 4 שנים (ו4 ימים) מאז נפתח לו הבלוג.אז מזל טוב, כעת ת'גבר. היום אני אמורה לסדר את עניין התפקיד - מדי חאקי היר איי קאם.יום רביעי מדידת מדים + איקאה + בניימינה, רביעי שאחריו קבלת האוטו החדש (רומסטר בייבי! ), חמישי שלאחר מכן נפרדת מהעבודה [בשעה מאוחרת מדי] והכי חשוב הוא חמישי שאחריו - יום הגיוס. אחלה חודש יש לי!</div>Sun, 03 Feb 2008 16:05:00 +0200shiw.blog@gmail.com (shiw)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26675&blogcode=8560907http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26675&blog=8560907