<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים מאחורי בלון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103</link><description>&quot;החיים שלך הם כמו סרט שאתה הוא הבמאי, השחקן הראשי והמפיק.&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 adi_2. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים מאחורי בלון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/03/61/26/266103/misc/13535685.bmp</url></image><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8774412</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אני אוהבת את השקט 
אני אוהבת את הלבד
אני מרגישה כל כך אנוכית 
אבל אני לא בן אדם של משפחה 
אני מעריכה את כל מה שהם נותנים 
אבל אני בן אדם של שקט
אני לא מסוגלת ב12 בלילה 
לשמוע את הנגינות של אחי בגיטרה
או את השאלות המוזרות של ההורים שלי
את כל הנשיקות שצריך לתת לכ לדודה
אני מחכה לרגע שאני אוכל 
לצאת מהבית ולחיות לבד
ולא לשמוע את הדעות של כל אחד 
על מה שאני עושה 
או שיגידו זה אסור וזה מותר..
אולי יש אנשים שיגידו לי שאני מדברת שטויות
אבל זו אני 
וזו מה שאני רוצה להיות 
אני לא רוצה לשמוע על גבי החלטות שלי
או שיגיבו עלי דעות בגלל אחים שלי 
נמאס לי ללמוד אם מורים שלימדו את אחים
שבגלל שהם אהבו אותו הם צריכים לאהוב אותי
או ההפך בגלל שהם לא סבלו אותו הם לא סובלים אותי
נמאס לי בלי לצרוח 
אבל יש בעיה זה לא הבעיה שלי.. 
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה..............&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Mar 2008 11:45:00 +0200</pubDate><author>loli890@walla.com (adi_2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8774412</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=266103&amp;blog=8774412</comments></item><item><title>שיר [:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8682621</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
החיים מאחורי בלון :


החיים מאחורי הבלון 
הבלון שמחביא אותך מעולם החיצון 
אך אתה רואה הכל 
אתה רואה את העולם מעוות 
את העולם דרך הבלון 
הבלון שמחביא אותך מהעולם החיצון 
אתה רואה הכל
הכל דרך הבלון 
העיקר שאתה מוגן 
החיים מאחורי הבלון 
אתה מקווה שלא יראו אותך 
שתהיה בצד 
שתהיה האיש עם הבלון 
האיש המוזר עם הבלון 
אבל העיקר שהוא מחביא אותך מהעולם החיצון 
אבל יום אחד לא תוכל לחיות 
מאחורי הבלון 
אותו בלון 
שמסתיר אותך 
מהעולם החיצון 
יום אחד
תצטרך להיסתכל 
דרך עיניך 
אל העולם החיצון 
כי יבוא 
יבוא
האחד 
שיפוצץ לך את הבלון 
הבלון שמסתיר אותך 
מהעולם החיצוני 
ואז תיצרך
להיסתדר מהחיים 
שלפני הבלון 
אותו 
עולם 
החיצון 


&lt;/STR&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2008 14:51:00 +0200</pubDate><author>loli890@walla.com (adi_2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8682621</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=266103&amp;blog=8682621</comments></item><item><title>שלום[:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8568102</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא כותבת הרבה בבלוג,רק שאני צריכה לפרוק משהו מהלב.
אז כמו שכתבתי מיד לאחר הראיון לא התקבלתי לבוסטון.
זה טיפה מאכזב שאתה יודע שיכולת לתת יותר.
אם הייתי מתכוננת מראש למרות שכן היתכוננתי קצת,או 
לא הולכת בדיוק ביום שכל האנגלים הלכו לא יודעת אולי זה פשוט המזל שלי
לא להיתקבל לדברים אני יודעת הסיכוי קטן אבל .. אין לי מושג /: 
אני בן אדם שכאשר הוא נלחץ זה הופך לטרגדיה גדולה.
לא יודעת מה לענות ,אפילו על שאלה פשוטה שתיכנתי לה מגילה מראש.
טוב לא נורא , שנה הבאה נפעיל את הפרוטקציות של אבא...
אבל דבר אחד מאכזב בידיעה שאם הייתי בכיתה אחרת שהיא לא כמו הכיתת מצוינות
היה לי סיכוי גבוה טוב ככה זה תמיד צריך לשאוף למצוינות ועכשיו אני סתם מתחילה 
להמציא תירוצים. אם הייתי הולכת לפרויקט אולי הייתי מוצאת את היהודייה שביXD 
מזל שנ&apos; לא היתקבלה ככה הייתי מרגישה אכזבה גדולה אם כולם היו מתקבלים חוץ ממני.
אוו אני אדם נורא אנוכי , אולי זה הגורל שלי .
בזמן אחרון אני מתחילה להאמין בגורל שככה נקבע מראש וככה צריך להאמין זה נותן לי מין תחושה
חיובית שכזו לא יודעת למה .....

זזתי לילמוד למבחן בהיסטורי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Feb 2008 16:31:00 +0200</pubDate><author>loli890@walla.com (adi_2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8568102</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=266103&amp;blog=8568102</comments></item><item><title>300 שניות של טימטום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8439660</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הים היה לנו ראיונות לבוסטון
ואני גם מטומטמת התנדבתי להיות בין הראשונים
בחוץ הכל היה טוב יפה אני הייתי היחידה הרגועה וכולםהיו בלחץ מטורף
אבל כשנכנסתי הכל נכנס לי הלחץ הגימגום , אלוהים אני כזאת פחדנית/:
על ההתחלה כשמורה שריאיין אותי שמע את שם המשפחה שלי
הבנתי שהוא הולך להשוות בין לבין אחי וזה מה שקרה וזה היה זוועה
התחלנו לדבר באנגלית ושכחתי את כל האוצר מילים שהיה לי...
אחר כך הוא ראה שאני לא מסתדרת עם אנגלית אז הוא עבר לעברית
והתשובות שלי היו הכי מטומטמות שבעולם בחיים שלי לא דיברתי כל כך מטומטם.
כשאתה מגמגם אי אפשר להפסיק וזאת בעיה.
בעיה רצינית.
אוף אני מרגישה כל מטומטמת...
טוב גם ככה לא רציתי להיות בפרויקט.
אבל אני אשמח לסוע לבוסטון 
אני מקווה שיהיו עוד מטומטמים יותר ממני 

טוב זהו להכל 
מצטערת הייתי חייבת לפרוק


אוף אני שונאת שמשווים בין לבין אחי זה לא הוגן
אני רוצה להיות עדי ולא אחות של....
ברגע שאני יכולה אני עפה מהבית ואפילו מהארץ 
כדי שפעם אחת אני יכולה להיות עדי 
ולא משהו אחר 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Jan 2008 14:32:00 +0200</pubDate><author>loli890@walla.com (adi_2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266103&amp;blogcode=8439660</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=266103&amp;blog=8439660</comments></item></channel></rss>