http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857I'm goin' down to shoot my old ladyheCopyright 2026 -In bloom-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=10232141<div align="right" dir="rtl">הסתכלתי על פוסט מבלוג אחר שכתבתי בסוף כיתה ט'. לא השתנתי.אותה ילדה, פחות שיער, אולי טיפה יותר בוגרת...מבינה עניין. קראתי משפט שבו אמרתי "כשאני חושבת על זה ואין לי הרבה חברים שאני אוהבת חוץ מאחת שהיא זו אני ואנחנו דומות בצורה מפתיעה" מה שפחותמפתיע כרגעהוא לא כמה חשבתי שאנחנו דומות אלא כמה התמונה השתנתה.היום 3 שנים אחרי יש לי 1000 חברים שאני יכולה לסמוך עליהם ואני אוהבת היא ביניהם ועברנו כל כך הרבה דברים מאז. ישבנו לילות שלמים ונקרענו מצחוק, נסענו לתל אביב בליל פריצות, פרצנו בית, נסענו לים עם יוסי ומלא מוזיקה טובה, אכלנו אוכל של כרמית בלילה אחרי מסיבה וליקקנו את האצבעות, למדנו אצל יוסי שזו חוויה רצינית, עישנו, דיברנו, רבנו, כעסנו והכי עצוב..התבגרנו. זה צובט לי את הלב לראות את מסיבת הסיום מתקרבת כל יום...כל הבצפר הזה...6 שנים..טירוף. למדתי בו הכל על חברים ועל החיים והיו מורים מדהימים שלמדתי מהם המון. כל הצחוקים וההצקות שלי למורים עם אריק, המחששה הבלתי נשכחת. אולי רק אני מבינה את עצמי אבל כואב לי לראות גם אותי ואותה אין נעשינו גדולות. פעם היינו עושות שטויות שהיום אני מוכנה לעשות</div>Sat, 29 Nov 2008 19:18:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=10232141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=10232141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=10190927<div align="right" dir="rtl">יש לי חור בלב שמקרין למוח שגורם לי לחשובמחשבות שבוחשות לי במוח וגורמות לי לחשובמה היה מה יהיה ויקרה אם. תעזבי אותי. גם ככה קשה לי החורף הזה ויש עדיין את ההרגשה המציקה, ואני בהחלט מעדיפה לשכוח כל מה שקרה , מה שנקרא במקרי חרדה:מנגנון ההדחקה ולמדנו כבר שזה קשה ודורש הרבה אנרגיות והעבר הדפוק שלי גם הוא דורש הרבה הדחקה מה שמרחיב לי את החור והבחישות המוחיות הבלתי פוסקות האלה. אין לי כבר חשק לנגן, אין לי חשק לשיר...אפילו במקלחת.... כל ההומור שקל וחצי שלי זה חלק מהמנגנון הדחקה שלי בתקווה שלא יראו אותי עירומה חלילה, שיראו מה עובר לי בראש ויחדרו לי ללב ולפרטיות. כל הצעקות, הקללות, הפגיעות לא עוברות לידי אני נורא חלשה כרגע הכל עובר דרך החור. [12:12 PM] בא לי לעשות מודעת דרושים: דרוש מישהו שינעים את זמני ויצחיק אותי רצח כדי שאני אשכח הכל. ואני אסתכל בשעון ולא יאמין שעבר יום שלם. </div>Wed, 19 Nov 2008 11:57:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=10190927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=10190927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=9601883<div align="right" dir="rtl">קצת קשה לכתוב פה עכשיו את כל הדברים שרצו לי בראש במשך השבוע באוטובוסים... אני לא מסוגלת להתמודד עם זה עכשיו כבר אין לי כוח כל המרחק הזה ואמא שלי ולהיות בסדר עם כולם ועכשיו גם את מאכזבת אותי אני עייפה ואין לי עוד חיוכים. איך לתאר בקובץ מילים קובץ רגשות גדולים. תראי המכתב הזה הוא לך,לך ורק לך. מה אני בשבילך? מה אני יהיה בשבילך? מה הייתי בשבילך? אני מסתובבת הרבה חושבת בזמן האחרון. תהפכי את המצב...אני יושבת שם עוד מלאת ציפיות שאת יודעת עליהן קמה משינה ורואה את מה שראיתי, כשיצאתם הלב שלי התכווץ. בחיים לא התאכזבתי ממך אף פעם לא עיניין אותי אם את לא יוצאת כל השבוע מהבית ומעדיפה לשבת בבית לראות סרט או להיות עם ניר טוב עם ניר אולי קצת לפעמים שחכת אותנו קצת,לא הפואנטה, אף פעם לא כעסתי אם את לא תלמידה מצטיינת או בגלל סדר העדיפויות המעפן שלך או כי אף אחד לא מעניין אותך, קיבלתי אותך, את חברה שלי ואם הייתי רוצה לשנות אותך הייתי בוחרת לי חברה אחרת ועוזבת אותך מההתחלה. למדתי לא להתעצבן כשאת מאחרת ועל זה שאי אפשר לסמוך עלייך ובכל זאת,כמה חוויות את רוב החוויות הכי יפות שלי עברתי איתך. והינה</div>Fri, 18 Jul 2008 23:50:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=9601883http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=9601883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7873382<div align="right" dir="rtl">שוכבת כבר שעתיים על אותה המיטה. מביטה על התקרה ו...כלום לא קורה. שנתיים יפות כל כך מהחיים שלי וכמה עצובות ושונות הם יהיו עכשיו. לא משנה מה תגידו "שלי, אנחנו איתך" או "לא משנה כמה רחוקים נהיה תמיד נהיה ביחד" המטומטמת הזו קטעה לי את החיים ברגע בלי שום התחשבות ומשם רקהידרדרתי ואני ממשיכה בקצב מפתיע. עוד דמעה נופלת לי. עוד שלושה חודשים מאלה שכבר עברוולא אהיה כבראותובן אדם, אז לכל מי שרוצה יכול לנצל את מה שנשאר ממני כי אחרי זה כבר לא ישאר הרבה. דכאוני למדי, אבל אם תסלחו לי זו מי שאני אחרי כל הבידור שאתם נהנים ממנו. הנה עידכנתי,טוב?</div>Fri, 09 Nov 2007 02:45:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7873382http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=7873382http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7678000<div align="right" dir="rtl">מתהפכת כל בוקר כל לילה כל יום צהריים שיכנס האיש והסיגר. כל כך נטוש פה, הרהיט אותו רהיט רק לא זז העיר אותה עיר רק פחות הומה. כמו נחש שעוקץ בא אלי הבכי פעמיים ביום...בממוצע, הולך חוזר, איתו השקע בספה כל פעם שאני הולכת חוזרת אליה מן המטבח ושוב הולכת ושוב חוזרת, ועוד אוטובוס ושוב צלילים מן הגיטרה כואבות לי האצבעות שוב ושוב...ואותו יום חלילה חוזר ואני תלויה בה והיא כמו טבעת על גרוני חונקת אותי אוסרת עלי. אין סיבה להחליף חולצה כי בחוץ כאתמול שלשום, אין סיבה לדרוך רגל כי רק בעוד כמה רגעים יבואו הבעלים ויוציאו את הכלב לסיבוב קצר. לא יודעת מה אני רוצה...רק שקט חוץ מהוא שיש יותר מדי.. רוצה לא רוצה..אח...אני מביעה רגע של צעקת כאב קלה כי קססתי אתכל ציפורני ושורף לי מתחת לעור.... הקפה אותו קפה.8 ביום.פעמיים סוכר.וקצת.תודה.</div>Mon, 15 Oct 2007 17:49:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7678000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=7678000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7129379<div align="right" dir="rtl">נכנסתי למקלחת והתקלחתי בבכי של עצמי. רוצה לצאת מהגן עדן שלה..די,אני רוצה חופש.</div>Sat, 04 Aug 2007 19:14:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=7129379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=7129379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=6814098<div align="right" dir="rtl">מפה לשם מוצאת את עצמי כותבת פה שוב, עם גיטרה לא מכוונת וחיוך לא חיוך- מזויף. זכורה לי תקופה כמו זו. אותו הזכרון של ילדה קטנה לפני שנתיים....ואז היא באה. ויצאתי מכל זה..ואז היא הלכה ושקעתי בזה שוב. אני לא יודעת כיצד להגדיר את זה אולי תלותיות,אולי אהבה עיוורת. בדיוק אתמול סיכמנו על זה אני והיא, הקודמת:"כשאת אוהבת, את אוהבת עיוור". אכן,אני אוהבת עיוור, זאת אומרת- יש לי כרום על העישון ואני לא רואה כל דבר שפוגע בי:אני מצדיקה,ואוהבת,ואוהבת,ואוהבת ואוהבת עד שעוזבים. יש לי סיכום בשתי מילים לתקופה הזו והוא-לא יודעת. -In bloom-</div>Mon, 25 Jun 2007 13:01:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=6814098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=6814098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=6794094<div align="right" dir="rtl">היום הסתכלתי עליה..עינייה היו מצומקות קטנות ושחורות ולמרות זאת ירוקות וזוהרות בשמש. היום הסתכלתי עליה והיא נראתה לי בודדה.. הלכו לה הכנפיים, נשבר לה הלב, והכואב הוא שהיא לא בוכה ולא יודעת אם אחרי שישובו הכנפיים חזרה הם יכנסו ללב שלה שוב. את מכעיסה אותי,את עיוורת, את אגואיסטית וסוציומטית. חודשים של נתק, כנפיים שלי, ולא עפת בחזרה..אותם שטויות,אותם אנשים, אותם בעיות ולא איכפת לך איש. מפחיד אותי שאני לא בוכה. יכול להיות ,אם להיות כנה עם עצמי, שאת לא חסרה לי וזה מפחיד כי עשינו כל כך הרבה ביחד.. נסענו בלילה עם אבא שלך בלילות לבנים שאני לא שוכחת, צחקנו,עפנו,חלמנו,עשינו דברים שלא האמנתי שאני יעשה ועשיתי איתך ולא הייתי עושה בלעדייך. הרבה בניתי על גבך..הרבה הייתי מוכנה לעשות..אבל כניראה שאת לא שווה יותר מדי. כתבתי פוסט. אז כניראה שהלב שלי שבור. -In bloom-</div>Fri, 22 Jun 2007 21:17:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=6794094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=6794094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=5696204<div align="right" dir="rtl">קצת רופף פה..צריך שיפוצים. לאוורר את החדרים,לצבוע את הקירות לנקות את החלונות, להחליף אינסטלציה.. עם פיג'מה, סרט על הראש גיטרה ופצע על היד.ואיך עדיין לא מצליחה לשפץ? הרי יש לי הכל. בית.ראש.גיטרה.חבר טוב.סיגריה.צחוק. אז למה האינסטלציה כל כך חלודה? למה כל הזמןמרגישה את הצורךלהחליף הכול,לשפץ תמיד את הקירות הצהובים והמתפוררים שלי..? אולי מאותה הסיבה שהם מתפוררים ושום דבר לא בידיים שלי. אבל איך?הרי אני ילדה נחמדה ומצחיקה! הרי יש לי תלתלים מלאים וזהובים! אני צריכה להיות שמחה, יש אנשים שאוהבים אותי! אבל למה זה מרגיש כאילו לי אין אהבה,ואין לי את מי לאהוב דרך קירות החומה הצהובים שלי. מתפוררת כאן לעיני כל והכי גרוע זה שהחופש לא בידי. אמא גאה.אבא שמח שהתקשרתי. אז למה אני לא גאה? למה אמא לוקחת לי את השכונה שלי? כל כך הרבה שאלות בלי מענה.רק נלווה בסאונד של המילה "ככה". רק עם הכסף והחמדנות.רק עם הדרישות שלה. מה יהיה איתי...עכשיו חזרתי מהמדרכות של הגשם הנקי,ואני עוד מלוכלכת. "עיניה ריקות או עצובות היא בכ</div>Sun, 21 Jan 2007 00:07:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=5696204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=5696204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=5469622<div align="right" dir="rtl">ישיבה איתה הזכירה לי את אותו החופש.. איך העשן התחיל וכמה עשיתי ואיך ככל שהזמן עובר ככה החופש גדול יותר. הלכתי,רצתי,נישקתי,בכיתי,שחיתי,בניתי,הרסתי,חלמתי,חשבתי,צחקתי,השתנתי,נעשיתי קלילה יותר,למדתי והכי חשוב הבנתי. פיצחתי את תעלומת החיים איתה. עשינו כל כך הרבה והכל כך הרבה פוסטיםנכתבו בשבילהכל כך הרבה שירים נכתבו עבורה, פעם קלטתי כמה אני אוהבת אותה וכמה היא חשובה לי ורק עכשיו אני מבינה ,כשהיא כאן בחדר, כמה היא אני וכמה אנחנו יחד וכמה אני לומדת ממנה עלי,עלינו. איך לאהבה אין קשר לחיי היום יום וכמה אהבה היא רגש שלא צריך בגילנו. *************************************************************************** פעם בפגישה עם ה"מורה" ההיא הקשבנו לה וכולנו נשאלנו אם התאהבנו. אמרנו שלא. אנחנו בני 16 והיא פערה את פיה. "אתם לא התאהבתם!" היא אמרה ושתקנו והשתיקה הייתה צודקתכי הזדעזענו מהתובנה. התובנה היא שלא צריך אהבה.החופש עדיף. *************************************************************************** עשיתי את כל הדברים האלה אבל מעולם לא עפתי.</div>Sun, 17 Dec 2006 20:08:00 +0200shellyrudin15@walla.com (-In bloom-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260857&blogcode=5469622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260857&blog=5469622