<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>על קיצונויות וכתבים אחרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 No-mad. All Rights Reserved.</copyright><image><title>על קיצונויות וכתבים אחרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/62006/IsraBlog/260646/misc/6386326.jpg</url></image><item><title>בריאה יש ואין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=11829892</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהרגו אותי למה אנחנו חיים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jun 2010 00:37:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=11829892</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=11829892</comments></item><item><title>םדוע עץוב הדוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=11771642</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ןםוכ םאוד הדוברעב םאוד הדובשםנ םאוד הדובחבר םאוד הדובאבל םאוד הדובךי אםא דובה םתהםתה ךךה סתמ ףתאומםתה לה על םטתהםבלי להראות ולו סיםנעץוב םאוד הדובעץוב םאוד הדוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 May 2010 01:00:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=11771642</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=11771642</comments></item><item><title>טבע האדם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=8125130</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רק שלא תיגמר לך הבטריה. אתה יכול להיות מדושן עונג, אתה יכול לרחוץ במימי המדמנה, שזה לא סותר לשם שינוי. רק תישאר טעון.&quot;זה כמו כלב, זה כמוכלב, זה כמו כלבכלב&quot; אמר בהשאלה, &quot;זה להרוס את מה שאתה עושה, שאתה כותב&quot; אין לי מושג באיזה חשק הוא אמר את זה. &quot;ושימי לב, אני מדבר בלשון עבר. וזו טאוטולוגיה. אני יוצר משהו ובאותה שנייה הורס אותו. את מה שנשאר - אתם הורסים.&quot; אני לא מבינה באיזו צורה הוא אומר את זה, &quot;זה רק נדמה לך שאתה אחד. ביולוגית. ברגע שאכלת אנרגיה, אתה משתמש בה. אתה הורס אותה.&quot; חסר סיכוי נראה לי, &quot;הורס! הורס!&quot; או, כאן אני די בטוחה שזיהיתי איזה רגש. &quot;חוץ מלאגור אנרגיה. אבל אז אתה סתם שמן. או טיפש אם אתה רוצה להתחמם.&quot; &quot;זה לא שאנחנו &apos;שונים-מהחיה&apos; ושימי לב באיזה זלזול אני אומר את זה.&quot; זה באמת היה בזלזול, אפילו עם נפנוף יד מזלזלת &quot;אין שונים מהחיה. גם החיה היא עושה אותו דבר עם האנרגיה. השטף. הזרם.&quot; פה הוא בהחלט מדושן עונג... אבל עדיין די מזלזל...עליתי לאוטובוס, הוא נשאר בתחנה לדבר, אבל זה שהוא דיבר איתו גם עלה... והוא ממשיך לדבר. עומד ומדבר. אופס, גם אני עומדת ומדברת וחוסמת את התור. אוי, זה לא ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Dec 2007 01:36:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=8125130</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=8125130</comments></item><item><title>והנה הוא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=8124796</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הולך ונופל, יד מלטפת גב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Dec 2007 00:46:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=8124796</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=8124796</comments></item><item><title>ביקורת וביקורת עצמית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=6705333</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה היה ממש כמו בסרטים. אני אתחיל מהסוף. שלושת החברה ירדו במדרגות, לו היה דיבור עילג, את השני אני לא זוכר והיא - נראתה כמו חפץ שעבדו עליו הרבה זמן עד שהוא יצא שחום בלונדיני ומלוטש. היא צעקה באוויר נחיל האנשים היורדים בצוואר הרחם לעבר דלת היציאה מאולם הקולנוע לאוויר העולם, היא צעקה שילכו יותר מהר כי היא קלסטרופובית. רציתי לשאול אותה איך זה שבאולם חשוך מלא אנשים מרחשים היא לא, אבל נו מילא... הם החלו לדבר ביניהם על כמה הסרט בינוני תוך פירוקו למרכיביו וטענות בדבר איך &quot;אני&quot; היה משנה זאת בשביל להציל את הסרט. המבקרים המקצוענים. היא אמרה כמה הסרט הזה מנסה להיות כמו &apos;שיער&apos;, ממש הכול היה שם, הסצנה בבר, הצילום, הכול. היא צודקת, רק שהסרט הוא שיער ללא שיער – הוא פרווה.אחרי שיצאנו למבוא היציאה לא יכולתי להתאפק ואמרתי שאם הם היו מביאים את הכסף הזה, במקום לעשות את הסרט, להומלסים ולחולי האיידס האלה, אז השירות היה מועיל יותר. הם התעלמו מיד. הם המשיכו לדבר על איך ניתן היה להציל את הסרט, לא יכולתי להתאפק ושאלתי בציניות, במלוא הרצינות הצינית, למה אתם מנסים להציל את הסרט? הם התעלמו, בחיים לא התעלמו ממני ככה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Jun 2007 11:35:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=6705333</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=6705333</comments></item><item><title>Metaphysics</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=6527952</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;A huge statue being pulled on a pulley, situated in front of a nodding mob. The mob is nodding to a man called Gideon. Gideon is directing the statue. After the statue becomes Idle, Gideon addresses his audience with a flourish: (crowd is nodding)-OK guys, Ok, be cool, now this is the thing, this is your light from now on, it will lead you through darkness and scare and will place safe the paradoxical autonomy-notonomy you are experiencing. Or in another words, it will stop your unconscious, unwanting yet relentless and unabating nod towards me.This thing, this… Statuette is a method. A method to keep you always critical, perpetually curious, and ever progressing towards your goal - Your goal of nodding – your noddingoal.It is not a metaphor, nor emblem nor indicator, it is the place for all of you to rise high and look aloft down upon your world, and see its&apos; seas, its&apos; entire seas. And see its&apos; concepts, its&apos; entire concepts. And know them, to know them. With no disclaimers and no go&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 May 2007 16:49:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=6527952</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=6527952</comments></item><item><title>גרסאות כיסוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5464612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאחר שהשתוללתי בפוסט של עידן אלתרמן בנוגע לנגיעות הקטנות ולדברים האלה שעושים שיר לבלתי נשכח מבחינה קיומית (כלומר, שאתה לא יודע איך היית יכול להיות קיים בלעדיו), עלה בי החשק לכתוב על כמה גרסאות כיסוי שעשו מהשירים האהובים והמוכרים כל-כך משהו אחר לגמרי, וטוב.עכשיו, לעשות גירסת כיסוי טובה זה עסק ממש ממש לא פשוט. אפשר לבחור בדרך הקלה שהיא לקחת שיר בינוני ומטה, או שיר טוב שממש ממש נשכח, ולחדש אותו בגרסה זו או אחרת. כמו שעשו No Doubt עם &apos;It&apos;s my life&apos; של Talk Talk מ-84&apos; או כמו ששומעים בגלגלצ עם הרבה שירים ישראלים ישנים, לדוגמא &apos;גשם&apos; של עברי לידר, או &apos;דרכנו&apos; שהוא במקור של דני בסן ועוד רבים וטובים (לשעבר). בדרך הזו שתיארתי כעת יכולים לצאת קאוורים ממש לא רעים, למרות שהשירים שבחרתי להלן יהיו מסגנון אחר לחלוטין. אבל חייבים להזכיר את הרע במירעו - את התופעה החולשת על הרצועה המרכזית ברדיו בשנים האחרונות, גם בארץ וגם בחו&quot;ל, והיא ביצוע גירסאות חיקוי, סליחה, כיסוי, אשר לא משנות לשיר ולו בזלזל חרוך. גירסאות אשר נראה כי מטרת המכסה היא לכסות איזה אוברדראפט קטן, או לכל הפחות לעלוב באדם באשר הוא אדם. גרסאות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Dec 2006 01:30:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5464612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=5464612</comments></item><item><title>בעלי הלב ובעלי הכליות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5215973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה קשה להיות בעל לב שלוקח ללב. כמה נדיר להיות בעל תשוקה שלוקחת ללב.כמה מקום כבר נשאר שם, מתפוצץ.אח, הלוואי והמחסום ייעלם.כסכר המתפרץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Nov 2006 23:56:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5215973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=5215973</comments></item><item><title>חלומות משודרגים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5114606</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חשבתם פעם איך הרעיון של &apos;מצלמות&apos; שדרג לנו את החלומות?חלומות לפני המצאת הצילום והקולנוע ודאי היו די מונוטוניים מבחינת זוויות הצילום וה-&apos;אקשן&apos; שבתנועת המצלמה. אצלי בחלומות יש 2 נקודות מבט : ה-POV - Point Of View, שזה למעשה גוף ראשון, והסוג השני, שאין לי מושג איך הוא נקרא בעגה המקצועית, והוא הגוף השלישי, כלומר כאשר המצלמה מסתכלת עלי או על סביבתי, אך תמיד נמצאת בקרבתי. המצאות ופיתוח הצילום והקולנוע שיכללו את 2 נקודות המבט הללו פלאים, מה שבעבר היה ודאי סטטי ואפור הפך להיות מלא אפקטים ומלא חיים. הרגע התעוררתי מחלום בו אני גולש על עכוזי במהירות עצומה במורד רחוב ראשי סואן, כאשר המצלמה מצלמת לחילופין בגוף ראשון ולחילופין בגוף שלישי. המצלמות פשוט השתוללו, זה היה ממש כמו הקליפים האלה בערץ האקסטרים כשהמצלמה גם מולבשת על הראש, גם חיצונית וגם סוקרת את השטח. כשאני חושב על זה, החלומות הכי מעניינים מבחינת הצילום בדרך-כלל קורים לי לאחר שאני צופה בסרטים של פולנסקי. זה בטח האווירה הירוקה של סרטיו הגורמת לי להטמיע את אומנות ואמנות הצילום בחלומות.מדהים איך חווית החלימה השתדרגה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Oct 2006 11:53:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5114606</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=5114606</comments></item><item><title>בוקר בפלורנטין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5101058</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;או, הנה השמש מפציעה לה אחרי עשרים דקות של גשם שוטף וסוחף. אני יושב לי בבית קפה בועתי ברחוב פלורנטין לאחר יום צילומים קצר. הייתי בכיף מפרט איך &apos;ניצבתי&apos; היום, אך חתמתי על הסכם סודיות. לא שאני ממש שם עליו, אבל בכל זאת... לא יפה.נראה לי שתראו אותי &apos;מרחרח&apos; על מסככם בחודש הקרוב - רמז.בינתיים אני אפרט מה אני רואה סביבי - על הבר יושבים תל-אביבים וקוראים עיתונים. חלקם נראים כאילו הם יותר בעניין של להסתכל על אנשים מאשר לקרוא בעיתון. אה, הנה אחד מסתכל עלי עכשיו. הוא בטח חושב שאני כותב עליו... מה שנכון.שני שולחנות הרחק ממני יושבת בחורה בשנות השלושים המאוחרות על לפטופ. אני יכול להתערב שהיא עושה בדיוק מה שאני עושה, רק יותר רציני - בגלל הסיגריה והמבט.בשולחן מלפני יש ישיבה. נראה לי של עורכי עיתון רייטינג או משהו כזה. הם מדברים על כתבות ועל שיווק - אולי זו חברה שמפרסמת ברייטינג? לא, הם מדברים על ז&apos;אקו...הם מדברים על איפה אפשר למצוא סלבס. מגניב. אה, הם ממשיכים לדבר על ז&apos;אקו. זה שנראה שם &apos;הבוס&apos; (והוא ממש נראה כמו בוס - מקטורן לבן, קרח ושמנמן בעל קול בס עמוק וסמכותי) מדבר על שיחה שהייתה לו עם ז&apos;אקו לפני ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Oct 2006 10:15:00 +0200</pubDate><author>gnol001@yahoo.com (No-mad)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=260646&amp;blogcode=5101058</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=260646&amp;blog=5101058</comments></item></channel></rss>