http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554I'm a figure of forgotten speech I'm out of reachheCopyright 2026 WAKA. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554http://f.nanafiles.co.il/upload/62006/IsraBlog/259554/misc/6339640.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12653513<div align="right" dir="rtl">עוד 3 ימים. ואו, זה פשוט לא נכנס לראש. כמו תמיד, לפני שקורא לי משהו גדול. אני פשוט OUT לגמריי. סוגשל מנגנון שהתפתח אצלי - דווקא ב 3 שנים האחרונות. מלחצי לימודים. מה שלא קרה ב3 שנים האחרונות זה כניסה למערכת חדשה שלא הכרתי. עם אנשים חדשים,סדר יום חדש. הרי אני הולך לבלות שם את רוב זמן החיים שלי ב3 שנים הקרובות. אני יכול להשוות את ההרגשה שליפני הגיוס רק להרגשה שליפני מעבר לחיות במקום אחר(חוץ מזה שבפועל זה דיי מה שקורה ). ועכשיו אני עדיין לא מבין עד הסוף את זה שאני הולך לעבור שינוי כל כך גדול בחיים שלי. ואני גם לא אעכל את זה אחרי שאני אגיע לשם.בכלל ,יש לי בזמן האחרון בעיות עיכול - דברים חולפים על פני. כמו הרבה מכוניות בכביש בלילה ... אני בטוח שאמרתי את זה פעם. בכל מקרה. אני הולך לכתוב לי באיזשהו פנקס את המחשבות הגאוניות שלי ,כש יהיה לי זמן. ;) לילה טוב לכולם. </div>Sun, 31 Jul 2011 00:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12653513http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12653513http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12651565<div align="right" dir="rtl">LOL אחת הדרכים להתמודד עם בחורות ציניות שחשות את עצמן כאלה בוגרות זה - לענות ברצינות מסויימת על ההערות הציניות שלהן, הן יקפלו את הזנב ישר ...</div>Sat, 30 Jul 2011 01:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12651565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12651565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12619730<div align="right" dir="rtl">רשמית. מחר הבגרות האחרונה שלי. כרגיל אני מוכן ב 50% , בטוח בעצמי ב 100% ויש שליף של כל שאלון 004 על דף אחד בכתב קטן צפוף. כמובן שאני מצוייד גם בספר המיקודית ,שזה שליף יותר גדול שנמצא בשירותים הסמוכים. ומחר. אני אראה חלק מהאנשים בפעם האחרונה ליפני שמתגייסים.ואחרי זה מי יודע מה יהיה עם כל אחד מאיתנו. אוליי נצא לשתות איזה בירה אחרי הבגרות... מי יודע? נוח לי ,טוב לי ורגוע לי עכשיו. מוזר לנוכח הסיבות שאני יודע שאמורות להדאיג אותי... </div>Thu, 14 Jul 2011 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12619730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12619730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12597715<div align="right" dir="rtl">באותו הרגע אתה ישן, אוכל או מתקלח. מתעסק בעניינים השגרתיים שלך.וזה הדבר האחרון שמדאיג אותך. אתה לא מודע, ולא יכול להיות מודע, שמעבר לכביש מתדפק לו המוות באחת הדלתות. טוק - טוק אילם שכזה ,שגורר אחריו אישה מתייפחת על כל השכונה ,מאחורי ניידת הטיפול הנמרץ. ומה אם הוא הייה מחליט להסתובב אחורה ,לעלות 5 קומות בבניין ממול. ומטקטק לך על הדלת ? איך היית מקבל את פניו ? בפחד ? בידיים פתוחות ושמחה ? בשלווה ? כן , כנראה ככה ,בשלווה. שקט נפשי שכזה. לא כזה שבא מתוך דיכאון, עצב או חוסר אהבת החיים. אלא רוגע שנובע מתוך הבנת הבלתי מודע. כמו ילד שמפסיק לבכות על זה שהוא לא רוצה להתבגר כי הוא מבין שאין לו מנוס. </div>Sun, 03 Jul 2011 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12597715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12597715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12573059<div align="right" dir="rtl">אז ,החלטתי לעשות פוסט סיכום כזה, קודם כל כמה עובדות שמעידים על כך שסיימת (יותר נכון מתקרב לסיום) 12 שנות לימוד במערכת החינוך שלנו. - בשנתיים האחרונות ללימודים שלך, לא לך ולא למורים שלך לא אכפת שאתה ישן בשיעור\מבריז\לא לומד ולא משתתף ולא עושה שיעורים. - המערכת סחטה כמעט את כל הפן ההשראתי. מה שנשאר לך לעשות זה פשוט לעבוד בישביל תוצאות.תמצא את עצמך לומד לרוב המקצועות לא כי זה מעניין אלא כי אתה רוצה ציון.(בואו לא נתחכם ,לחלקינו פעם הייה מעניין ללמוד את הדברים שאנחנו לומדים) - המורה למטמטיקה בשיעורי התגבור מביא לפטופ ומפריע לך לפתור תרגילים בכל מיני דיבורים על ג'אז, מוסיקאים, סיפורי עבר. כמה שאני אתגעגע לזה. -אותו המורה אומר לך "אוקיי, יש לכם מחר ל'ג בעומר, מחרתיים אתם בהנגאובר ולא לומדים,אחרי יומים אתם מגיעים לבגרות ,מקבלים בראש, נרשמים למועד ב' " .אין תגוה. - אין דבר כזה אירועי משמעת. בישביל המורים. כש תלמיד מפריע בשיעור המורה מסתכל עליו במבט עייף ואומר לו "בחיאת חלאס, לא רוצה - צא,לי לא אכפת" והתלמיד יוצא. כי הוא לא רוצה כבר. ולמורה באמת לא אכפת - אתה לא מתחבא עם</div>Tue, 21 Jun 2011 22:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12573059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12573059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12546656<div align="right" dir="rtl">שונא את זה ,הנה הבעיר לי עכשיו ת'תחת איזה שיחה עם חבר. שונא את זה שאני צריך לקבל החלטות על סמך כלום. דיברנו על עתודה. ומה אני חושב על זה ? אני חושב שזה דו צדדי. מצד אחד משלמים לך תואר, ואז 3 שנים קבע לצבור ניסיון.מצד שני , שמעתי שב3 שנים האלה אתה יכול לצבור ניסיון לא במקצוע שלך בידיוק אלא במשהו קשור. ומעוד בנאדם שמעתי שההבטחות ש"כל המעסיקים רוצים אתכם ישר אחרי שסיימתם עתודה" זה סתם חרטא וזה לא באמת ככה. ואני ,על פי מה יש לי לשפוט ? על פי זה שרובה אנשים לא עושים עתודה אלא תואר אחרי הצבא. וזה שעתודה באו אלינו השנה לביתספר כל שני וחמישי לפרסם לנו ולדחוף לנו כמה שזה טוב ומגניבומשולם שבעולם ויוקרתי. ואלה !? טייס זה יוקרתי. הם לא שולחים אנשים לפרסם את עצמם. גם חובלים זה יוקרתי, הם לא שולחים לפרסם את עצמם.רק קצין שיריון היה אצלנו בביתספר (מובן למה) ומיליון עתודאים וקצינים שקשורים לעתודה.ואלה כל זה נראה לי קצת כמו קומבינה לחפש פראיירים. חביבי, בוא תחתום חוזה .תלמד ואז תהייה 6 שנים בצבא. בלי לדעת מה זה .והנה חוזרים לנושא העיקרי שלי. איך אני אמור לבחור במניל'ה לאן אני רוצה להתגייס. הרי כל ז</div>Thu, 09 Jun 2011 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12546656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12546656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12533364<div align="right" dir="rtl">אני מריץ את המשפט הזה כבר יומיים. סיימתי אתמול ספרות. ות'אמת - לא קל לי עם זה.בכלל לא מריגש ת'הקלה שציפיתי. סיימתי ספרות ומה שזה אומר זה שלא יהייה עוד שיעורים ודיבורים עם המורה בכיתה על ספרים שקראנו,סרטים שראינו. לא יהייה יותר יצירות שנראות לא מובנות, ואז אחרי הסברים ודיונים בכיתה מתגלות במלוא יופין . ולא יהייה יותר פשה שישן בשיעורים, ושני בחורות מצחקקות באייפונים. ומורה שיורדת עליהן בקטנה. פיזית הם יהיו. אף אחד לא מת. משהו אחד מת - המסגרת של השיעורים האלה. שלא נראו לי בכלל מיוחדים כש למדתי בהם, אותם שיעורים שאני כל כך מתגעגע אליהם כבר עכשיו.שאני מעריך רק אחרי שהבנתי שלא יהייה אותם. ככה זה הטבע שלנו, להעריך דברים כש הם נגמרים. כמו חפיסת סיגריות ,שפותחים אחת לא אכפת לחלק לחבר'ה . ככל שמספר הסיגריות יורד ככה גם יורד החשק לתת. וכש נגמר אתה מצטער שלא שמרת קצת לעצמך.מצד שני, כש אין לך אתה מודה לאנשים שאחר כך גם הם יצטערו שנתנו לך סיגריות. מעגליות ,כל דבר נובע ממשהו, ובסוף נסגר מעגל. אז מה אתם אומרים. גם למראה נושן יש רגע של הולדת ?</div>Fri, 03 Jun 2011 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12533364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12533364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12501794<div align="right" dir="rtl">I'm a sex machine ready to reload Like an atom bomb about to oh oh oh oh oh explode I'm burning through the sky yeah Two hundred degrees that's why they call me Mr. Fahrenheit I'm travelling at the speed of light I wanna make a supersonic woman of you I didn't dance for long time ... till now.</div>Thu, 19 May 2011 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12501794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12501794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12497822<div align="right" dir="rtl">מתי בפעם האחרונה בביתספר ניסו לתת לכם ערכים של - רעות.עזרה הדדית. דאגה לזולת. הרי הדבר היחיד שיכולים ללמד אותנו זה -לא לחדור לפרטיותו של האחר ולא לפגוע בזכויות של האחר. זה לגיטימי ,אבל זה לא מספיק. אף פעם לא באמת שמו דגש שאמורים לשים על כך שאנחנו צריכים להיות קבוצה אחת מגובשת. ללמוד לפעול ביחד למען מטרה משוטפת. חשיבה מגעילה כזאת . של עכברים. הקפיטליזם חקוק לנו מאד חזק באש. בגיבוי של דמוקרטיה מהסוג הזול. כמו שאומרים ברוסית " אתם שומעים צלצול ולא יודעים מאיפה הוא בא" כל אחד יפה מאד יודע שיש לו זכויות,והוא הולך לדרוש אותן. כל אחד רוצה להשתתף בהחלטה המשוטפת לגבי הדבר המסויים. אבל,הנה מגיע הטריק. לא הרבה יודעים להסכים עם דעת הרוב כש הם נמצאים במיעוט...חבל שזה מה שלמדנו במקום ללמוד להיות קבוצה אחת. לדעת שלמען מטרה משוטפת צריך לפעמים לוותר על משהו משלך. נדירים הם המקרים של סוציאליזם בריא בחברה שלנו. וחבל, אתם אוכלים הרבה מהסוציאליזם הזה ,ובעצם מפחדים מהמילה פחד מוות. כאילו זה איזה חיידק. כש עוד פעם, כמו עם הדמוקרטיה, אתם לא באמת יודעים במה מדובר. אפשר לסכם אותנו במשפט אחרון</div>Tue, 17 May 2011 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12497822http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12497822http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12494655<div align="right" dir="rtl">כש ביום קר נשימתי לא משאירה הבל...אני לא אתלונן על הכפור. ומה שאעשה זה אזרוק כדורי שלג שאעשה בידיים חשופות.</div>Mon, 16 May 2011 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (WAKA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=259554&blogcode=12494655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=259554&blog=12494655