http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?heCopyright 2019 חסר מעש. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14798679<div align="right" dir="rtl">בעוד שעות מספר, אם ירצה השם, אירופה ורשות השידור, יעלה אדון "חובי (חובב) סטאר)" על הבמה הגדולה , הססגונית, והמפורסמת ביותר כעת, ויבצע את אחד השירים המפוהקים ביותר שנשמעו אי פעם. הוא יעשה את זה בשפה האנגלית, שאינה שפתו. ישיר בלאדה שאינה קצבית, ומאחוריו יוקרן אחד מסרטוני הוידאו המשמימים ביותר בתחרות: כוכבים לשיר made of stars. מקוריות לא חסרה לו.אל תבינו אותי לא נכון, אני מחזיק לו אצבעות, מתפלל שיזכה, ומקווה שיביא כבוד. אני גם מקווה שאתבדה ואטעה. חובי סטאר אינו אשם. הוא אינו כתב את השיר, והוא בחר את הטוב מבין השירים שהוצעו לו, ומבצע אותו על הצד הטוב ביותר האפשרי. אני מתנגד לתופעה. התופעה היא שאם האירוויזיון סימן פעם את החוסן הלאומי של מדינת ישראל. אם פעם היינו מדינה נידחת עם ערוץ אחד שהלכה כנגד כל הסיכויים וזכתה, עם האמת שלה. הדרך בה אנו מתחרים כיום אומרתעלינו משהוגם כן.אנו מתחנחנים, מנסים לשיר באנגלית, להתראיין באנגלית ולפתח קריירות באנגלית. לרוב אנו נכשלים וזוכים במקומות אחרונים. הדבר הזה ,יותר משמזכיר לי את מקומנו בתחרויות השירה, מזכיר לי את מצב ישראל בעולם. אם פעם שרנו : "כאן נולדתי,</div>Sat, 14 May 2016 17:52:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14798679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=14798679http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14104531<div align="right" dir="rtl"> בחרתי בשעה זו, שעת בין הערביים של כניסת יום העצמאות ושלהי יום הזכרון כדי לדבר על הרגשתי בקשר למדינה. פעם, כאשר הייתי צעיר, יום הזכרון, של השואה ושל חללי צה"ל, היה מלווה בתחושת קודש. בבית הספר כולנו היינו עוטים לבן, והיינו רואים את הדגל מתרומם לחצי התורן. המנהל, שהיה עומד במרכז הרחבה היה מקריא בקולו הסמכותי מילים, שלמרות שלא לוו במוזיקה, או בהצגות, ובטח שלו באנימציית אייפון, נדמה היה שחדרו לנו ללב: "במותם ציוו לנו את החיים", "לא קיבלנו את המדינה על מגש של כסף". המילים האלו, לא היו לנו קלישאה. הם היו האמתשממנה קורצנו. אז, בניגוד להיום, החיים היו ברורים יותר. היה לנו ברור למען מה אנו נלחמים: מדינה משלנו כך שלא תהיה לנו שואה שניה. היה ברור לנו מי לצידנו: חברנו, ומנהיגנו. היה גם ברור מי נגדנו: חמש מדינות ערב שרוצות לכלותנו וניסו זאת פעם אחר פעם. פעם הייתה פשטות, משוואה שאמרה שאתה תדאג למדינה, והמדינה תדאג לך. כל ישראלי הבין שמלחמה היא דבר הכרחי שנעשה רק במקרים של אין ברירה. שכולנו עשויים ממקשה אחת, דוברים שפה אחת, ומאמינים בדת אחת, ושאם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד ז</div>Mon, 05 May 2014 18:14:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14104531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=14104531http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14076257<div align="right" dir="rtl">כסף? אהבה? הכרה? כשהאסימונים על שולחן ההימורים, כולם נעלמים ,וכל מה שנשאר הוא דממה, דממה ארוכה. לעתים קרובות מדי אני ושומע את הדממה הזו, במיוחד בזמן האחרון, בעיקר ברגעים האחרונים. ככה זה לגור בזמן כמו שלנו, זמן שבו הערך העליון הוא הכסף וכל האחרים האחרים נמדדים ביחס אליו. קראתי לאחרונה בחשבון הפייסבוק שלי שהולכים לסגור את ישראבלוג. למרות שלא כתבתי כאן במשך יותר משנה, אני סבור שנהניתי מהפלטפורמה הזו די זמן כדי להצדיק תרומה צנועה לנושא. אני מודה , לא קראתי את כל הפוסטים בנושא. יתכן שיהיו כאן אחרים שיאמרו את אותם הדברים שאומר אני, אלא באופן מהוקצע, מעניין או הומוריסטי יותר. אם כך הוא הדבר, אתנצל מראש והתירוץ היחידי שאוכל לספק הוא שהרגשתי כי גם עלי מוטלת החובה לשאת בנטל. ישנם שני סוגים של כותבי בלוגים: המופנמים והמוקצנים. המוחצניםכותבים בלוג כי זה חדש וכי זה אופנתי. הם בונים ערים וירטואליות, כותבים בלוגים שמבקרים בלוגים, ממליצים, נותנים לינקים, וכשהבלוג הופך להיות מעמיס מדי או בלתי כדאי, הם נעלמים כלעומת שבאו. יש כאלו שהולכים לפלטפורמות קלות יותר: פייסבוק או טוויטר, כך שיוכלו לעבו</div>Sat, 29 Mar 2014 22:09:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=14076257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=14076257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13655733<div align="right" dir="rtl">אתמול במהלך הנסיעה ברכבת, הציעו לי עותק של עיתון חינמי. לרוב, הצעה כזו מעוררת בי סלידה. אני מאמין שאם כבר כורתים עצים צריך לעשות זאת כאשר ישנה דרישה, ועיתון חינמי שבו כלל לא מנסים לברר אם ישנם קוראים, הוא ההיפך הגמור מכך. עם זאת, הואיל וירד גשם, והייתי זקוק למשהו כדי לכסות את קרחתי הבוהקת, החלטתי, לפנים משורת הדין, להניח את עקרונותיי בצד, ולהשתמש בעיתון על תקן מטריה. כך ישב לו העיתון על ברכי במהלך כל הנסיעה, ואני מודה שהשעמום של הנסיעה, בתוספת ההדים המהדהדים של הבחירות ,שנערכו לא מכבר, גרמו לי לעלעל בו קלות. הפתיע אותי שבעמוד הכותרת התנוססה תמונתו של אהוד אולמרט. אהוד אולמרט מעולם לא התמודד בבחירות האלה, וגם לא בבחירות הקודמות, והייתי סמוך ובטוח שלא נשמע ממנו, אלא כמנהל חברה ממשלתית עם דוחות כספיים עמומים. כשהורדתי את מבטי לראות מדוע מתנוססת תמונתו של אולמרט בעמוד הראשי, במקום עוד פרשת שחיתות, עוד מעטפות כסף ועוד ועוד משה טלנסקי, ראיתי את הכותרת: "יותר לא אבוא למשחקי בית"ר." המשכתי לי לע</div>Fri, 01 Feb 2013 00:07:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13655733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13655733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13637740<div align="right" dir="rtl">בעוד פחות משבוע, בנימין נתניהו יהיה ראש ממשלה &ndash; בפעם השלישית. מוזר, כשאני אומר את המשפט הזה, זה נשמע כאילו צריך להגיע אפקט קולי בסופו. כמו בסופו של גזר דין. במשך חודשים ישבתי וחשבתי: "מדוע דווקא ביבי?". איך יתכן שראש ממשלה כל כך כושל ייבחר, לא פעם אחת, אלא שלוש פעמים, ויכהן בראשות הממשלה יותר זמן, אפילו מבן גוריון, משרון או משמיר. חשבתי לחלוק את התובנות שלי עמכם, מעט הקוראים שנשארו לי לאחר חודשים ארוכים של דממה. אני מזהיר מראש, הפוסט משעמם, אז במקום להעיר לי על חפירות מיותרות, מי שאין לו פנאי לקרוא, עדיף שיעזוב עכשיו, בפסקה השנייה. לפני הכל, בואו נדבר על בנימין נתניהו. במשך זמן רב אני מנסה להבין את המצע שלו ולא מצליח. אני מטייל ברחובות ורואה בכל מקום את שלטי הבחירות שלו &ndash; מצטלם כשמאחוריו הכותל, ותחתיו הכותרת: "מנהיג חזק". אני שוב ושוב מנסה להבין מה הוא מנסה לומר בשלט הזה? שהוא בנה את הכותל? לדעתי זה היה הורדוס. שהוא שחרר את הכותל? לדעתי אלה היו רבין הרמטכ"ל ומוטה גור רמטכ"ל לאחר מכן, אגב, שניהם ח"כים מטעם העבודה. הדבר היחידי שביבי עשה למען הכותל זה להצטלם לידו, אז עזב</div>Fri, 18 Jan 2013 01:01:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13637740http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13637740http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13529148<div align="right" dir="rtl">חיוכים, נשיקות, חיבוקים, מה לא היה שם, ועדיין משהו היה חסר. כשבנימין נתניהו ואביגדור ליברמן לחצו ידיים, היה משהו שחסר בשפת הגוף שלהם, מן פתיחות. שני הצדדים התקדמו זה כלפי זה כלוחמים, מחזיקים את ידם הפרושה כנשק, אולי זו הייתה באמת ידידות, ואולי הייתה זו פתיחתה של הזירה הבאה. קשה להרהר בביבי מודל 2012 בלי לחשוב על ביבי הראשון, הקדום, ולתמוה על הדמיון. בשנת 1992 מפלגת הליכוד הייתה קרועה ומפולגת. היא איבדה מנדטים רבים בשל ההנהגה החיוורת של יצחק שמיר, וגוש השמאל, לראשונה זה עשורים רבים ,קיבל 61 מנדטים, ולא היה זקוק כלל לגוש הימין. (יש האומרים שהאימפוטנטיות הפוליטית הזו הייתה הסיבה להסתה שהובילה לרצח רבין.) עם זאת, הייתה אז מפלגת ימין אחת שהצליחה בצורה מפתיעה. הייתה זו מפלגת צומת ( מנוחתה עדן). מפלגת צומת זכתה אז בשמונה מנדטים וכמו מפלגת ליברמן היום, היו אלו שריננו על כך שרפאל איתן יהיה ראש הממשלה הבא, ולכל הפחות תחליף צומת את הליכוד כמפלגת הימין המרכזית. מנגנון מפלגת צומת &ndash; שעד אז נחשבה כמפלגה מוסרית &ndash; לא הצליח להתמודד עם כמות המנדטים הרבה, והתקשה לאכוף משמעת סיעתית. בסופו</div>Sun, 28 Oct 2012 16:44:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13529148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13529148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13491185<div align="right" dir="rtl">אם יש מדינה עם אהבה בלתי מוסברת ל"פתרונות מבריקים" המדינה הזו היא מדינת ישראל. עוד בתקופת התנ"ך קיבלנו את "הרעיון המבריק" הראשון . שמו היה עצת אחיתופל והוא מופיע בספר שמואל ב'. בניגוד לדעה הרווחת, עצת אחיתופל הייתה דווקא טובה, אך לא נעשה בה שימוש. מאז יצאנו לגלות אחת, ולאחר מכן גם לגלות שניה, ויצא שככל שהיו הרעיונות שלנו "מבריקים", תמיד היה גוי שהיה מרסן אותנו שלא להפעיל אותם. עד שהגענו למדינה משלנו והפכנו חופשיים ליישם את כל הפתרונות המבריקים שרצינו. רוצים דוגמאות? בבקשה! במשך שנים רצתה המדינה שלנו לפתור את בעיית האבטלה בפריפריה. הפתרון הידוע היה לשלם לבעל מפעל סכום כסף גדול כדי שיעתיק את המפעל לפריפריה ויספק תעסוקה לעיר פיתוח כזו או אחרת. אבל אז הגיע הפתרון המבריק: רכבת! מדוע לשלם כסף לבעל מפעל שיביא מפעל לדימונה, לדוגמה, כשאפשר לסלול מסילה, כן מסילה (!!) , ואז אפשר יהיה לעלות על רכבת, ותוך שעה וחצי ליסוע מדימונה לתל אביב לעבוד (הוגה הרעיון היה שר התשתיות לשעבר אפי איתם). לא הועילו הטיעונים שהיתרון היחידי שגלום ברכבת היא היכולת להתגבר על פקקים בקלות, ובין באר שבע ודימונה, אפעס,</div>Wed, 03 Oct 2012 02:24:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13491185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13491185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13404852<div align="right" dir="rtl">אני מבולבל. ככל שאני מנסה, אינני מצליח למצוא כל הגיון בהחלטה של ביבי ושטייניץ לקצץ בתקציב. כל האצבעות מראות שמשהו פה לא תקין, ומשהו פה לא נכון. להלן ההסבר. קיצוץ גורף נעשה בדרך כלל במקרה של משבר. ישנים שני סוגים. האחד הוא משבר צפוי, ובכך מתכוננים לעתיד, והשני הוא משבר בלתי צפוי שנחת בהפתעה (כמו ביוון). בכל מקרה, כאשר נעשה קיצוץ באה הממשלה ומודיעה: שגינו, לא תכננו נכון, ומקבלת עליה את הדין, בין אם זו התפטרות ובין אם זו הליכה לבחירות. ככה נעשים הדברים במדינות מתוקנות ויש כאלה שיוסיפו לאחר מכן את המילים: "וטוב שכך". במקרה שלפנינו, טוענת הממשלה שהכל בסדר, שלא נעשתה שום שגיאה בממשלה, ושהקיצוץ בא כהכנה למשבר שיבוא (או שלא יבוא). סטנלי פישר , ירום הודו, הואיל להופיע בכבודו ובעצמו בפומבי והודיע זאת. הוא הימם אותנו בתרחישי אימה על פרישת מדינות מגוש האירו, ועל המשברים שישראל תספוג כתוצאה מכך. הוא הסביר שזו הסיבה שצריך לבצע קיצוץ כעת, כדי לא לאבד את אמונם כפי שעשתה יוון (להזכירכם, למרות שהיא פושטת רגל, עדיין משלמת את חובותיה כרגיל). מצד אחד פישר צודק. אם מדינה כלשהי אכן תפרוש מגוש האי</div>Tue, 07 Aug 2012 15:34:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13404852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13404852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13384852<div align="right" dir="rtl">זה לא פופולרי לדבר על משה סילמן. בדיוק כמו שזה לא פופולרי לדבר על כיבוש, מצוקה, דיכוי או שחיתות. ישנם דברים שזוכים ליום מיוחד שרק בו מותר לדבר עליהם: יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל. יש גם אם יום ירושלים, שזוכה לתזכורות עצובות לגבי מלחמת לבנון הראשונה, וכמובן יום כיפור, שבו נזכרים הבודדים מאיתנו במלחמת הכסילות האחרונה והיחידה שבה פוליטיקאים התפטרו מרצונם בשל כישלונם. יש גם את ימי הזיכרון לרבין ולגנדי. מין איזון חולני של ימין ושמאל, שבהם מותר לדבר רק בממלכתיות. אך יום משה סילמן לא יהיה, וחבל שכך. זאת משום שינסו עד כמה שיוכלו שועי האומה לתאר את המעשה של משה סילמן כמעשה של אדם בודד ומדוכא, לא יוכלו הם למחוק את משה סילמן האחר, משה סילמן האקטיבי והפעיל, משה סילמן היצרני והמועיל. למעשה, עד כמה שינסו, לא יוכלו למחוק את משה סילמן שהיה נער השער של ממשלת ביבי, ונהרס בדיוק על ידי אותה מדיניות שהעלתה אותו על נס. משה סילמן רצה רק דבר אחד. הוא רצה צדק. רצה ולא קיבל. ומשה סילמן פשוט סירב לקבל את העובדה שאין צדק, והמשיך לחפש אותו עוד ועוד, עד שדעתו השתבשה עליו. את מי יש להאשים אם כן במעשהו? או</div>Thu, 26 Jul 2012 16:12:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13384852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13384852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13351994<div align="right" dir="rtl">מדרום לתל אביב, קיימת עיר בשם אשדוד. אשדוד היא עיר גדולה, גדולה ומתפתחת. יש בה נמל שאחראי לרוב הסחורה המגיעה לארץ, יש בה תעשייה ויש בה גם חינוך. אולם דבר אחד אין באשדוד והוא בית חולים. רבים היו הניסיונות לבנות בית חולים באשדוד, ומסיבות בירוקרטיות (שיש מחלוקת אם הן מוצדקות או לא), הם מעולם לא צלחו. לא מזמן התקבלה לבסוף החלטה לבנות באשדוד בית חולים. אינני יודע אם היא תתממש, אך בואו נתאר לעצמנו תסריט... בואו נתאר שפתאום, במדינה רחוקה שחברה בארגון מרכזי בעולם: אנגליה, צרפת, ארה"ב , סין או רוסיה. מחליטים להחרים את ארגון הרופאים הישראלי. הסיבה שהם בוחרים להחרים את ארגון הרופאים הישראלי תהיה משום שיש רופאים אזרחיים ולא רופאים צבאיים ,המטפלים בחיילים בשטחים הכבושים, וזה מקדם את הכיבוש. <SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-</div>Fri, 06 Jul 2012 15:40:00 +0200b257871@lycos.com (חסר מעש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=257871&blogcode=13351994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=257871&blog=13351994