http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716I know it's my destinyheCopyright 2026 דנה בנדנה D:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716http://tbn0.google.com/images?q=tbn:gzP2RTt2d8A4wM:http://games.nintendo.com.au/ngmcontent/Image/Pokhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=14210487<div align="right" dir="rtl">לא נסלח ולא נשכח מצחיק שנכנסתי לפה דווקא היום. אני לא יודעת למה פתאום נזכרתי בבלוג, אני דיי שונאת אותו. במיוחד לקרוא בו. כי כנראה שאני לא כזה מתלהבת מעצמי. הזוי. אנשים אוהבים אותי למה? כשאומרים לי את זה אני מרגישה אי נוחות. אני מרגישה שאני לא אוהבת אותם מספיק בחזרה. שאני לא מספיק טובה בשביל האהבה הזאת שהם חשים. וכשאני לבד אני מוגנת. ומצד שני אני חיה בפנטזיה ניסיתי לברר איזה מן מנגנון הגנה הזוי זה. אבל אין מספיק חומר מסודר.. אני רוצה שילמדו אותי להיות אחרת ממה שאני. לחשוב שונה, להתמודד אחרת. אבל אחרי שאתה שנים על גבי שנים אצל פסיכולוגים אתה מבין דבר אחד... שזה לא נהיה יותר טוב ואף אחד לא יכול לעזור לך. וכל מי שאומר אני טעיתי,חשבתי כמוך וגיליתי שטעיתי. אז פאק יו. כי אני מחכה ליום הזה שאני אגלה שאני טועה ונחשו מה? הוא לא בא! ואם הוא מתכוון לבוא כשאני אהיה זקנה עם מקל אז שלא יבוא בכלל פנטזיות, לעולם לא אעז לחיות לא בעולם שלי ולא בעולם הפנטזיות. דיכאון, למדתי לחיות איתך. אתה כבר לא מפריע לי אתה פשוט כבר חלק ממני וזה בסדר אני מקבלת</div>Fri, 03 Oct 2014 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=14210487http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=14210487http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13924162<div align="right" dir="rtl">כאילו שום דבר לא השתנה באמת.. עברתי על כל הבלוג שלי ברפרוף נזכרת בדברים שמחים ודברים מעציבים איך גדלתי.. איך הזמנים השתנו. אני יכולה להגיד שאני מתגעגעת לפעם אבל אם הייתי בפעם הייתי אומרת שבא לי שהזמן כבר יעבור הלאה פעם לפחות הייתי מתלוננת,כותבת ומשתפת היום אני נהייתי דחליל עומדת בשדה ומקווה שאף אחד לא יתקרב נהייתי מרירה.. אני יודעת שאומרים ששוקולד מריר זה משובח. אבל בן אדם מריר זה בכלל לא משהו.. זה לא שרואים עליי את המרירות אבל אני מרגישה אותה מבפנים אולי בגלל זה כבר לא מתחילים איתי? אני משדרת משהו שלילי אולי משדרת שנמאס לי כבר מהשטויות האלה.. שעברתי מספיק. ובאמת עברתי מספיק.. אני יכולה לכתוב ספר שלם על כל מקרה לגופו. מה שמחזיק אותי זה שאני עושה מה שאני אוהבת. אני לומדת פיתוח קול ומתקדמת.. לומדת לתואר ראשון.. בעקבות החלום ולא מוותרת לעצמי ונרשמתי ל"קאנטרי" חדר כושר בריכה וחוגים- כי לשבת בבית על התחת ולאכול מתוק רק כי אתה בדיכאון יכול להביא למקומות לא טובים בעניין ההוא אני כבר מיואשת לחלוטין. כנראה שלא אהיה כמו כולם. לפחות אני נלחמת על עצמי בעשייה. </div>Sun, 29 Sep 2013 12:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13924162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=13924162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13924117<div align="right" dir="rtl">חבל שאני לא כותבת פה כבר..</div>Sun, 29 Sep 2013 10:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13924117http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=13924117http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13245007<div align="right" dir="rtl">בוגדנים כלבים אני שונאת גברים. משחקים פרצופים אני שונאת אנשים. פינוק אלרגיה אני שונאת ת'חתולה. בלאגן זבובים מתים אני שונאת את החדר שלי. בגדים מתפוררים אבק מכסה פרחים נובלים מדרגות עולים ולא נגמרים אני מבינה שאלו החיים כדור אחד כדור שני כדור שלילי ניסויים שפנים תגידו לי את האמת בפנים!!</div>Fri, 04 May 2012 18:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=13245007http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=13245007http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12730570<div align="right" dir="rtl">שאתה עדיין פה ותמיד תהיה פה כי אתה רק דף,ואתה אפילו לא דף אתה זיכרון אלקטרוני ועכשיו אחרי שקראתי את הבלוג של דניאל,נזכרתי למה הייתי מבלה פה כל כך הרבה. משקיעה את מיטב מחשבותיי. אני אוהבת לכתוב ולעולם לא הפסקתי כמות הדפים שנזרקה מלאה בחריטות מילותיי וכמות לא קטנה שנשמרה..כי יש דברים שאתה צריך לזכור ולא לשכוח. שוב פעם הגעתי למקום ללא מוצא.. אני מרגישה כל כך מבולבלת. יותר מתמיד! ידעתי ב100 אחוז מה אני רוצה.. ועכשיו אני לא יודעת כ-ל-ו-ם. החיים משתנים לי כל כך מהר.. ומצד שני הם כל הזמן באותו מקום. שם לא היה לי זמן לחשוב בכלל כל יום משהו חדש,כל יום שאתה לא יודע למה לצפות. היה פשוט מדהים. וכל כך קשה לחזור. הלב שלי פועם ורוצה לפרוץ גבולות,לקפוץ למרחקים. אתה בטוח שהייעוד שלך,ופתאום אתה מגלה שאולי זה לא בשבילך.. איך אמורים להגיב לכזה דבר?</div>Mon, 05 Sep 2011 19:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12730570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12730570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12546755<div align="right" dir="rtl">(:</div>Fri, 10 Jun 2011 00:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12546755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12546755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12492451<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שאני חיה פה כבר 20 שנה. חיים זה דבר כזה מבוזבז.. ומיותר. ואני אמורה לחגוג שאני פה כבר 20 שנה? חחח לא יכולה לשמוע אנשים אומרים לי מזל טוב.. זה עושה לי נאחס. בפסיכולוגיה אומרים שכמה שיותר אתה מתרכז בעצמך ככה יותר רע לך, אתה פתאום שם לב לכל הפערים בין העצמי של ההווה הנתון לעצמי האידיאלי. אתה גם שם לב לגודל של הפערים,שחלק בכלל לא יוכלו להתממש איי פעם.. בגלל זה אנשים אף פעם לא יהיו מאושרים. תמיד הם לא יהיו מרוצים מעצמם ולא יהיו מספיק טובים בעיניי עצמיהם כלומר,רק שהם פתאום יתפנו לחשוב על זה בכלל. וגם לפעמים יש דברים שלא בידיים שלנו,דברים שאין בידיים שלנו לשנות. נכון אומרים שהכל עניין של אמונה שאם אתה מאמין מספיק חזק במשהו הוא יתקיים אפילו יקרה נס. ושהכל במוח שלנו שהנפש יכולה להשפיע על הגוף. אז למה אני מודעת לעצמי כל כך טוב ושום דבר לא משתפר? :| עדיף כבר להיות כסיל.. טוב אז אני מקווה שהיום הזה יעבור מהר כמו ששוכחים כבר יום אחרי מה היה אתמול , כי זה לא באמת חשוב! ומקווה שלכל מי שחוגג היום ביום שלי יהיה יומולדת שמח ושיהיה להם טוב פשוט ככה=]</div>Sun, 15 May 2011 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12492451http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12492451http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12469791<div align="right" dir="rtl">מצעד הפיזמונים אנשים פשוט הולכים הם אינם מסתכלים לאן הם מתקדמים לכל אחד ישנו פיזמון ומרוב פזמונות יש רעש אחד גדול אבל לפעמים אם בשקט תקשיב תשמע מנגינה מיוחדת שתתפוס את תשומת ליבך ובעצימת עיניים זאת תהיה בחירת ליבך</div>Tue, 03 May 2011 23:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12469791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12469791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12446670<div align="right" dir="rtl">אני התעלתי על עצמי כי לבקש עזרה עכשיו זה בכלל לא קל לי ואפילו שאתה לא ענית לי אני שמחה שעשיתי צעד בשביל עצמי ונכון שזה לא עוזר לי כרגע כי המצב הוא איום ונורא. וזה גורם לי לחשוב שאולי אני כן צריכה לחיות על כדורים. אבל בגלל נפילה אחת רגשית של הטריכו אני אהיה תלויה כל החיים שלי ? אני עדיין נופלת ובא לי כל כך ליפול וליפול והציפורניים מפריעות לי ובא לי לשבור אותן אבל זה עלה לי כסף וכל ציפורן זה 10 שקל. וגם פאדיחה ללכת עם 2 שבורות וכל השאר במקום וככה זה יהיה כל פעם? מה קרה לי באמצע הלילה נזכר הרצון לבוא אחרי שלא היה במחוזות ליבי הרבה זמן בצורה כזאת הדמעות יורדות ויורדות ואני תולשת ונרגעת ואז נזכרת שהרבה זמן זה לא היה אז למה ככה? ושוב פעם הם יורדות ושוב פעם נרגעת אבל הרגיעה הזאת הורגת אותי הגרון שלי חנוק,אני מרגישה בסיוט.. אני רק רוצה שתבוא לחבק אותי ולהעלים את זה.. אבל כמיובן שאני אוכל על עצמי סרטים ואם אני אמשיך בזה רק כדי שיהיה סיבה לזה שהוא יבוא? וההוא אומר לי ככה וזו מחמאה אבל פתאום הכל נראה כל כך מאיים ולא בא לי לקרוא לאף אחד כי כולם פתאום נראים כל כך רחוקים רגשית</div>Sat, 23 Apr 2011 03:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12446670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12446670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12325381<div align="right" dir="rtl"> What about you?Step by step I'm walking to your doorAnd step by step I want you even moreHugging youMissing youLoving youLeaving youWhat are you thinking?What about you?Step by step I'm climbing on your wall And step by step I'm closer to your soulDance with meDo it rightStay with meHold me tightWhat are you thinking?What about you?Please don't leave me this wayDon't want to be alone without youPlease don't leave me this wayDon't want to be alone without youStep by step I'm walking to your roomAnd step by step I'm closer to the moonHugging youMissing youLoving youLeaving youWhat are you thinking?What about you? אני חושבת שאני חיה בסרט...אני חיה בחלומות. אני חיה בסיוטים. ואולי בעצם אלה החיים.. אבל אז לאן יהיה לי להתקדם? בא לי להתעורר אני מרגישה שאני ישנה כבר שנים משהו פה לא מתחבר משהו פה לא הגיוני אומרים שאני נורמלית אז איך זה שאני לא מוצאת את זה בעצמי...</div>Wed, 16 Feb 2011 02:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (דנה בנדנה D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=256716&blogcode=12325381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=256716&blog=12325381