<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הסלון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070</link><description>היוצא האחרון מן הארץ - מתבקש לכבות את האור</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 nathalie. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הסלון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070</link><url></url></image><item><title>Morrissey&apos;s ballad #2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9649962</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עמי ברנד, אחד הכותבים האוהבים עלי בבלוגיה העברית לא הולך לראות אתמוריסי בישראל. למה? תקראו, תבינו. 
אם לא תבינו לפחות תתרשמו. חייבים להתרשם ממישהו שכל כך אוהב את מוריסי. או בעצם את הסמית&apos;ס.
אייל גרוס כנראה כן ילך להופעה. למה? תקראו, תבינו. אם לא תבינו לפחות תתרשמו. חייבים להתרשם ממישהו שכל כך
אוהב את הסמית&apos;ס, כלומר את מוריסי.

מוריסי הוא כבר לא הבחור הצעיר והחד עם הפרחים בכיס האחורי של הג&apos;ינס, אבל גם אני כבר לא בת חמש עשרה
מבולבלת בין זוויותי החדות.
מוריסי הוא איש רך יותר היום, פניו מלאים, כמעט ניתן לומר השמינו, שיערו מאפיר. גם אני עגולה יותר, שמנה
משביעות רצון, כבר לא רצה אחרי זנבות הדיכאון שלילעיתים קרובות כל כך.





ומוריסי, כך מבקריו, עדיין מפזר מניירות של בן עשרים ממאדצ&apos;סטר שיש לו בשר לכסות על הפוזה, רק בלי הבשר
וכבר שנים לא כתב שיר טוב, מאז Viva hate, לא בעצם מאז The quary, לא בעצם... כי סטיבן פטריק מוריסי ואת זה
גם מבקריו הקשוחים ביותר לא יוכלו להכחיש, יודע לכתוב שיר טוב ובגלל זה אני אהיה בגני התערוכה ב-29/07.

מפנישמגיע לבן אדם שהזרים לי קווי חמצן רוב שנות הת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2008 14:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9649962</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9649962</comments></item><item><title>תכנית עבודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9649370</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרעיון להכשיר את יורש העצר הצעיר של בריטניה לתפקידו העתידי כמלך, אולי נשמע מעט הזוי, אבל ביננו לא היה
מזיק בכלל לפוליטיקאים שלנו. איזו תכנית הכשרה הייתם מציעים לאולמרט? ומי מהפוליטיקאים שלנו בכלל היה שורד
תכנית כזאת? ואולי זה ממש לטובה?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2008 13:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9649370</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9649370</comments></item><item><title>Morrissey&apos;s ballad #1.5 (קצרמר)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9610510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ממש עכשיו - ספיישל מוריסי ב-106, קול הקמפוס.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Jul 2008 14:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9610510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9610510</comments></item><item><title>Morrissey&apos;s ballad #1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9599636</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;משורר, נביא, מלנכוליסט, משיח, זועם, סוריאליסט, ריאליסט, סמל, פרובוקטור, נרקיסיסט, פוזאיסט;
בגיל חמש עשרה החיים התנפצו סביבי בשברי קליידסקופ חדים, מתנחשלים, ומוריסי והסמיתס היו האגרוף שהבקיע את הדרך.

Frankly, Mr. Shankly, I&apos;m a sickening wreck I&apos;ve got the 21st century breathing down my neck I must move fast, you understand me I want to go down in celluloid history

Frankly, mr.Shankly

האלבום הראשון של הסמיתס שהתגלגל לידי- And the world wont listen היה בעצם אסופה של אלבומים וסינגלים אנגלים קודמים.
מוריסי שר כאילו הוא משחיז ציפורניים לקרב האחרון וכשהקשבתי לו הרגשתי שדברים גדולים הולכים לקרות. היה לו חזון, היה לו אומץ והיה לו את ג&apos;וני מאר עם ריפים שוברי לב בגיטרה. הוא לא נשמע כמו שום דבר אחר. רציתי לעבור לגור בחצר האחורית שלו. כשמוריסי שר, מגובה בעולם המוזיקלי היציב שמאר תפר למילים שלו, ידעתי ששום סכנה משמעותית לא תשקף לי בעולם החדש, המבלבל והשובה שחייתי בו, ידעתי שהכל יהיה בסדר ויתחבר כמו שצריך, גם אם החלקים בפאזל היו עמומים, אטומים בפני באותה תקופה. 



בעיני היה מוריסי מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jul 2008 17:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9599636</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9599636</comments></item><item><title>08:40</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9584157</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
קמתי עצבנית, רגישה, רוצה רק להשאר בבית ולנשום עמוק את האוויר הריק שבטלוויזיה.
לא לשבת לבד, לעקוב אחר התפתחות ה&quot;עסקה&quot;.

בעבודה, בלית ברירה, עשיתי מעשה נדיר - פתחתי גלי צה&quot;ל.
עוד עשרים דקות אמורים המצפים במעבר הגבול לראות את אנשי הצלב האדום נושאים שני ארונות.
ובכל זאת, לא ניתן שלא לקוות, עדיין, תקווה מטופשת, לא מציאותית.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Jul 2008 08:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9584157</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9584157</comments></item><item><title>חוק המספרים הגדולים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9578336</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עובד על אותו עיקרון כמו שעון מקולקל - אם תספין מספיק - בסוף תצליח.
כל הכבוד לאולמרט: ככה מייצרים ספין מנצח ומזיזים מהעמוד הראשי כותרות פחות נעימות.

הצילום של איי. פי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jul 2008 09:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9578336</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9578336</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9498844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בשבוע האחרון:

התברר לנו שמחבלים שישבו כאן שנים בבית כלא, בינהם כאלה, שיש להם כמו שאוהבים להגדירכאן, &quot;דם על הידיים, הם בעצם לא מסוכנים. 
לא הופתענו לגלותשהרגיעה היא רק בעזה, משטחים אחרים עדיין מותר לירות על הנגב. 
לא נדהמנו מהעובדה שמותר לירות על ערבים שמאבדים שליטה על האמברקס. 
אולמרט שיעמם עם עוד ספין פוליטי על חשבון משפחות החיילים-חללים החטופים. 
אולמרט עדיין לא התפטר.
בשבוע שחלף:

נגמר היורו. 
הטובים נצחו (כל נבחרת לאומית שאוחזת בחובה חלוץ של ליברפול היא &quot;הטובים&quot;) 
זכינובכמה פוסטים מצוינים בנושא. 
גיליתי שאבדתי כל קשר עם הנובוריצ&apos;ים (בגלל היורו כמובן). 
גיליתי שאבדתי שני עובדים (כנראה לא קשור ליורו). 
גיליתי שהצלחתי לסדר את מדפי הספרים בבית (כנראה מעודף אדרנלין, בגלל היורו).
בשבוע שעבר:

שוב לא כתבתי (שירה). 
אני עדיין תקועה (עם הפרוזה). 
לא הקשבתי למספיק מוזיקה (אולי יש קשר?). 
לא קראתי מספיק ספרים חדשים (אבל חזרתי לספרים ישנים ואהובים). 
סוף סוף השתחררתי יצירתית בנוגע לכמה פרויקטים מבוססי רשת.

סיכום שבוע:
היה יכול להיות יותר טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Jul 2008 14:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9498844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9498844</comments></item><item><title>ממשלת ישראל מציגה: רוצחים לא מסוכנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9490847</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בריינסוטרמינג לתוך הלילה במשרד היח&quot;צנות של רה&quot;מ. שיחה שלא הייתה:

יח&quot;צן א&apos;: טוב חבר&apos;ה, אתם מכירים את המשימה-כבר אי אפשר להגיד יותר שמשחררים רק מחבלים בלי דם על הידיים. אנחנו צריכים למצוא ניסוח חדש שירגיע את הציבור מפני השחרור המתקרב של המחבלים! רעיונות, מישהו?

יח&quot;צן א&apos;: מישהו? מישהו? לא? טוב, אני אתחיל. אולי נביא את משפחות החיילים לפוטו אפ עם רה&quot;מ? תמונה שווה אלף מילים, לא?
יח&quot;צן ב&apos;: לא נראה לי, יגידו שזה ניצול ציני של המשפחות. אולי נספין את העניין כהקדמה? חלק ראשון לעסקת שליט?
יח&quot;צן ג&apos;: בטח, בטח, אבל זה לא מספיק וחוץ מזה, אחרי זה עוד ידרשו מרה&quot;מ לשחרר את שליט באמת! לא כדאי שנפתח ציפיות, אה?
יח&quot;צן ד&apos;: צריך לסובב את זה כחלק מהדברות גדולה יותר.
יח&quot;צן א&apos;: חבר&apos;ה! חבר&apos;ה! באמת! קדימה, רעיונות מקוריים יותר. מה קרה? תתעוררו!
יח&quot;צן ג&apos;: צריך להדליף שמדובר במחבלים &quot;קטנים&quot;.
יח&quot;צן ד&apos;: קטנים? מה זה?
יח&quot;צן ג&apos;: נו, נגיד כאלו שנשפטו ל-15 שנה וכבר ריצו 10, או 12. כך שבעצם ממילא היינו משחררים אותם עוד מעט.
יח&quot;צן ד&apos;: וזה נכון?
יח&quot;צן א&apos;: חבר&apos;ה! חבר&apos;ה! להתמקד, אני מבקש מכם! לא לצחוק עליו, זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jul 2008 09:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9490847</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9490847</comments></item><item><title>ארבעה רצונות בהמתנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9436729</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה להתכרבל בסדין ולהניח למאוורר (לעולם לא מזגן) לפזר אותי חללים-חללים, גבוהים וקרירים. להכין כוס קפה בספל גדול, החלב בקנקן קטנטן נפרד, כדי שהתמצית השחורה של חום ונחמה תתפזר לי בין הידיים. 
לתת לאור לשחק ריבועים ופסים על קטעי גוף חשופים.
ולקרוא. לקרוא. לקרוא.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Jun 2008 16:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9436729</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9436729</comments></item><item><title>חתכנות רגשית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9375897</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כותבת כי אני בודדה, אני כותבת כי אני לא ישנה, כי לילות חמים טרופי געגוע חוברים לימים מעשיים, אנרגטיים, שהחלל מתאוורר בהם כמו בחדר ריק עם תקרה גבוהה.
אני כותבת כי אני לבד, כי אני מלאה, כי אני רוצה. אני כותבת כי אני מתכלה, הגוף עובר שנה נוספת והכבידה עדיין לא מצמידה אותי לקרקע.

&quot;מה אנחנו? ספינות העוברות זו על פני זו בלילה,
כל אחת חיי הקווים של האשקפים המוארים
וכל אחת יודעת על זולתה רק שיש חיים בתוכה ותו לא.
ספינות המתרחקות זו מזו, מנוקדות באור בעלטה,
כל אחת הססנית, קטנה מכל צד של השחור
כל היתר הוא הלילה הדומם והקור העולה מן הים&quot;

(פרננדו פסואה)

אני כותבת כי אני מאושרת, כי אני רוקמת ופורעת, רוקמת ופורעת ומעצם הרקמה, מעצם הפריעה - החיים משיגים אותי. חיים מלאים,
&lt;S&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 10:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (nathalie)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=253070&amp;blogcode=9375897</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=253070&amp;blog=9375897</comments></item></channel></rss>