http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495אני עוד לא יודעת. זו תקופה נוראית, ואת כל הדברים היפים אני רוצה כאן. גם את הרעים. את כל הדברים ששווה לזכור.heCopyright 2026 זוכרת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9610946<div align="right" dir="rtl">אני לא מצליחה להעביר את מה שאני מרגישה למילים. ((:</div>Sun, 20 Jul 2008 15:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9610946http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=9610946http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9573455<div align="right" dir="rtl">13/07/08אישה מיוחדתאני יושבת בבסיס, ואין לי הרבה מה לעשות. חושבת, בעיקר. לפעמים מחייכת חיוך עצום, לפעמים נעצבת קצת אל תוכי.כי נגעת בי. וזה חדש ומיוחד. ואת צודקת, זה גם מפחיד.משהו כמו חמישה חודשים שלא הרגשתי ככה עם אדם. שלא התרגשתי ככה מאדם. כל מגע קל בינינו מוציא אותי מריכוז ומגבש בי שלווה. השיחות בינינו זורמות ומתמשכות, ההסתמסויות מטרפות.אני לא יכולה בכלל לחשוב על האפשרות שאוותר עלינו. אם אני מדברת ככה אחרי ארבעה ימים, איך אדבר בעוד שבוע, שבועיים, חודש?אני משחזרת את המגע שלנו ומשתגעת בתוכי, מבקשת שכולם יעלמו ואני אוכל להיות לבד וללטף את עצמי כדי להפוך את החוויה למוחשית יותר.משגע יותר מהכל - את מתרגשת ממני. כמו שאני מתרגשת ממך ואולי אפילו יותר. אני שומעת את ההתנשפויות שלך, את קטיעוּת המחשבה לנוכח העיניים שלי שמסתכלות בך. ההיאנקויות שלך. הן מטרפות אותי. להעביר לשון על השפה העליונה - אנקה - על התחתונה - נשיפה. ולמשמע אלה מחוללים בי הדברים הקטנים האלה שאין להם שם, מאיימים לפקוע את הלב ולקרוע את העור. לגרום לי להרגיש באמת. אותך.אמת גדולה כמו זו בה ראית אותי.שני אנשים יפגעו. אחד היה נפגע בכ</div>Mon, 14 Jul 2008 14:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9573455http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=9573455http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9555092<div align="right" dir="rtl">השיחה האסורה. **והנה אני מוצאת את עצמי כותבת כדי לסדר מחשבות. לא טוב. ממש לא טוב. מקווה שהדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר. לילה טוב, חלומות מתוקים. **לסדר מחשבות? לא בטוחה שהבנתי.. לא ממש הסתדרו אבל נראה מה יהיה מחר.. לילה טוב. נשיקות. **משהו בי נפתח אלייך אתמול. הרגשתי שאת רואה אותי באמת. בד"כ אני יודעת בדיוק מה אני מרגישה וחושבת. אני כותבת מחשבות כשהכל מסתחרר ולא ברור. מתוך מצוקה. אני כבר אאפס את הכל אצלי, כי זה מה שנכון לעשות. עדכני אותי מה הולך. אני, מצידי, אדבר איתה מאוחר יותר. נשיקות ויום טוב:) **מצוקה?? אבוי. עדיין לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך אבל אני ממש (ממש!) מצטערת. מהבוקר אני יושבת עם הילדים על תוכנית שיווקית ככה שלא החלפתי איתה יותר משתי מילים. לא יודעת מה יהיה.. **אין לך מה להצטער, ממש לא! גרמת לי להרגיש, ואלמלא הנסיבות לא היה בזה דבר רע. אגב, לכולם את קוראת ילדים? P: **אני קצת (הרבה) מבולבלת אבל ננסה להניח לזה.. חח לא לכולם אבל אני כן נוטה להשתמש בואריאציות של "ילד" (ובאופן כללי, לתת כינויים) (-B **נניח לזה. אבל לא לפני שאקבל כינוי P: *</div>Fri, 11 Jul 2008 19:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9555092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=9555092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9550977<div align="right" dir="rtl"> "יש מצב שהיא מוצאת חן בעיני" פעם בחיים אמרת את המשפט הזה, לפני שבוע. עלי. אמרתי בנחרצות שלא נדלקתי עלייך, בלי סיבה מיוחדת. שזה פשוט לא קרה. ואולי זה קרה? לעולם לא יהיה בינינו דבר. פגיעה צפויה מדי. זה פשוט נועד להיות מכדי שזה יהיה. אה, ויש לי חברה. שלוש שעות של דיבורים אל תוך הלילה. את מקסימה. ואני כל כך לא אמורה לעשות עם זה כלום.</div>Fri, 11 Jul 2008 03:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9550977http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=9550977http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9352075<div align="right" dir="rtl"> רוצה שתשאלי איך זה התחיל, שאתחמק מהתשובה. את מעלי, זוהרת על הבמה באיפור מוקצן. measure in love, את אומרת, כמעט בוכה. שרה בקולך הנעים לתנועות שפתי. דואט. מבטך נעצר עלי לרגעים, ואני נשאבת אל הטוטאליות שבשירה, אל האמת שנגלתה לי בעיני הדמות התיאטרלית. אל העצב ששידרת, החדרת ישירות לגרוני, דרך המילים המסתמנות בשפתיים. משפגשת באמת כל כך גדולה, אתה לא ממהר לאבד אותה. ==================================================================== יש בך שקט מבעבע, של הר געש לפני התפרצות. אני רוצה שתתפרצי אלי ואתפלש בלבה הרותחת. אתן לה להתקרר על גופי, על המקומות שמגרים אותי. אגנח מהעונג שבכאב. מהיופי המתעצם בך. ==================================================================== שהאישה היפה הזו תשאב את המיצים שנגרים לקראתה; שארגיש אותה גונחת בין הרגליים. ==================================================================== כל קשר בין הקטעים לבין המציאות מקרי בהחלט (; אוח, תצילו אותי מעצמי. יש עוד אחד שנשאר בבסיס. כבר אמרתי חבל? אמרתי. לילה טוב, ושילמ</div>Wed, 11 Jun 2008 16:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=9352075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=9352075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8638834<div align="right" dir="rtl"> 29.01.08 -אוף :( -זה נוראי קצת. -עצוב נורא -כן. ממש אהבתי אותם ביחד. -לא. זה עצוב, אבל... טוב, כנראה אני סם רגישה אליה, לקול שלה, ללחנים... -אני מבינה אותך. באמת שמבינה. -אני רוצה לפגוש אותה ולחבק אותה ולבכות איתה... -לחבק... אוו... יהיה טוב... -ברור... הכל רגעי... הכל חולף... מרגיע ועצוב כאחד לדעת. -כן. אוו קצת כבד כזה. אבל אני מזוכיסטית אז זה בסדר:) -כשרק אפשר, כשרק אפשר. אפילו שותפים לא חובה למזוכיזם, למרות שלדבר על זה איתך הרבה יותר מזוכיסטי.. חח אולי גם לדבר איתך בכלל... -עכשיו - זה כבר סאדיזם, הא? לא הכרתי את הצד הזה בי... -אני לא מבינה...** -אז כנראה טעיתי בנוגע לאיך קיבלת את זה. לא משנה. -אני מבינה למה את מתכוונת אבל זה לא סאדיזם מצידך. אני מקבלת את זה ככה גם בלי לדבר איתך, זה מתקשר לי בך... -טוב, זה עצוב. בד"כ זה לא מודע. אבל אם מחפשים, זה נמצא. ואת מחפשת... -אולי. אני לא בטוחה כמה אני מחפשת, זה פשוט שם כזה... לא יודעת... -וכששאלת בהופעה אם אני בסדר, פתאום קשה היה לי שלא להבחין שלא. למרות שבכלל לא חשבתי על זה. בכלל לא, באמת. טוב, הרי זה לא באמת ח</div>Fri, 15 Feb 2008 15:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8638834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=8638834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8332401<div align="right" dir="rtl">מאז הסקס הלא נחוץ הזה, מה שהכי רציתי היה לראות אותך. שתחבקי אותי, שארגיש את הידיים שלך ואזכור את התחושה שלהן על גופי. שאזכר בדיוק איך את נראית כדי שאוכל לשבץ את הפנים שלך בסצינות שרצות לי כל פעם מחדש בראש. שלא אחשוב על הלילה ההוא,שאני כל כךרוצה למחוק עכשיו. ולא יצא. ועצוב לי ואני מאוכזבת. זה לא נעים בכלל לגלות שאת לא עושה את המקסימום כדי שנפגש. שזה חשוב לי יותר. אני לא יודעת למה זה מפתיע אותי עד כדי כך, כנראה שאני נאיבית. אני אסתדר.</div>Tue, 01 Jan 2008 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8332401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=8332401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8039656<div align="right" dir="rtl">אני מנסה לגעת בעצמי כמו שאת נגעת בי, להחדיר שתי אצבעות בעדינות, בהיסוס מה, לדחוף אותן כלפי מעלה, שיגעו מעט בדגדגן ויגרו גם את תוכי. לעולם לא אצליח לשחזר את כובד גופך עלי, את הגניחות שהמצאת מתוכך בשבילי, כדי שאתגרה אפילו יותר. את הקושי המתוק להתרכז בנשיקות כשאת מרוכזת בפעילות הידיים שלך, כך ששפתייך נותרות רפויות מעל שלי, ואני מנשקת אותן, מנקרת. את ואני זה לנצח, אני יודעת. ואת מקווה שאדע גם כשכבר לא אוהב. את ואני זה לנצח.</div>Tue, 27 Nov 2007 21:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8039656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=8039656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8004713<div align="right" dir="rtl">הכי בעולם אני רוצה אותך עכשיו. ומתוך שכרות גם מותר לכתוב את זה... ובעצם... זהו. עדיין, לצערי (שיגמר כבר), אוהבת אותך הכי בעולם. עד האינסוף ומעבר לו.</div>Sat, 24 Nov 2007 02:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=8004713http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=8004713http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=7807695<div align="right" dir="rtl">[מאתמול] אני מתגעגעת אלייך, ילדה של תותים בשוקולד מריר, ילדה של סומק ופיתוי, מטרפת והופכת מערכות. ילדה של כולם, ששומרת את המילים הכי מתוקות בשבילי. כואב לי לכתוב עלייך ועל היופי שבך, כשאת לא שלי יותר, כשלעולם לא אגע בך שוב, לא אלטף את השדיים שלך ותגנחי, לא אלקק אותך מכף רגל ועד ראש, לא אכתוב לך ואשגע אותך עד שתתגרי כל כך שתבקשי ממני להפסיק. לא תשמטי את כובד גופך עלי כשידי חובקות אותך מאחורה. לא ארגיש את הרכות שלך מתחת לראש שלי ומתחת לגוף ובידיים. מתוקה שלי, את אושר ואור. את קסם שאינו טמון באירעיות. קסם של תמיד. לצערי, כנראה שלא שלי. אולי אבכה על זה כל החיים. אולי רק עד שארפא ממך, שאשכח כמה טוב יש בך, היה בך, בשבילי. <P clas</div>Thu, 01 Nov 2007 06:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (זוכרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252495&blogcode=7807695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252495&blog=7807695