http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501my life as i see it welcome to my hell......heCopyright 2026 bloody meri. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501http://f.nanafiles.co.il/upload/52006/IsraBlog/251501/misc/6094914.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10418892<div align="right" dir="rtl">שוב לקח זמן עד ששוב אנני מעדכנת אבל ככה זה כשאבא שלי עובד מהבית... אני עדיין מחפשת שירות...זה קצת מבאס כי זה כבר חודש השלמה. אין יותר מידי אפשרויות מעניינות. הציעו לי בית ספר...חינוך מיוחד אוטיסטים אבל אני לא יודעת אם זה בשבילי ואם זה מתאים לי. אם זה מה שאני רוצה לעשות. בכל מקרה סתם שום דבר כרגע לא קורה. תחילת השבוע היה לי טוב ואפילו יותר מזה. הוא בא אלי הביתה. היה אצלי והיינו ביחד כמעט יומיים לפני שהוא חזר למכינה. יומיים של פינוק של הרבה אהבה. עדיין כל מה שיש לי לומר על הזמן הזה זה וואו. משעמם לי כבר מלא לעשות כלום. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אולי עוד יהיה טוב.</div>Thu, 15 Jan 2009 13:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10418892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10418892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10361957<div align="right" dir="rtl">לפעמים קורה שאני מתעצבנת פי 10 ממה שבן אדם אחר יתעצבן מהמקרה הספציפי הזה. לפעמים אני לומדת את זה בדרך הקשה אבל הייתרון הוא שממה שאני אומרת אפשר להוציא דברים שאני אשתוק עליהם בזמנים רגילים. אבל רק בתנאי שאני נמצאת עם מישהו שאני מאמינה בו, בוטחת בו ויותר מכל...אוהבת אותו. אני מתקדמת קצת בחיפוש אחר שירות לאומי עכשיו צריך לצמצם ולערוך טלפונים שזה החלק הקשה מבחינתי. אני גם מתחילה לחשוב על שירות לאומי שנה שניה. הגעתי למסקנה שזה לא מחייב שיהיה בעיה אם אני אעשה שנה שנייה שרות וגם אתחתן...זה לא אמור למנוע אחד את השני. שבוע הבא יש לי תור לבית חולים ואני כל כך לא מצפה לו... יום חמישי הבא בטח יהיה יום של באסה ובכי. חוסר אונים וייאוש. תמיד אני מרגישה ככה אחרי תור שעובר ושום דבר לא משתנה. הרגשה כזאת כאילו אני סתם מנסה וסתם בולעת כדורים לחינם ולמרות הכל הבדיקות מראות את אותו הדבר. הייתי רוצה לראות סוף סוף אחרי שנים של בדיקות וכדורים ומאמצים שינוי לטובה ולא רק כל פעם שאני הולכת לרופא אני או נשארת אותו דבר או שהמצב מחמיר. חשבתי על אופציות שונות ושום דבר לפי הידע של הרופאים עד היום לא יעזור לי</div>Wed, 31 Dec 2008 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10361957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10361957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10334997<div align="right" dir="rtl">מכירים את ההרגשה הזאתי החנוקה שחייבים לצרוח אבל אין לכם קול להוציא?! בא לי פשוט לצווח עד שיישרפו לי מיתרי הקול ואני לא אוכללהוציא הגה מהפה לשארית חיי. לא אוכל לחוות את דעתי בנוגע לכלום ולא אוכל להגיד אם אני שמחה או כועסת ככה שאנשים יחליטו לבד מה שהם רוצצים ועזבו אותי בשקט. מבחינתי היום בתוך חצי שעה נגמר לי החג ה"חופשה" המגוחכת הזאת שבה בעצם אני לא עושה שום דבר וגם שום דבר לא קורה חוץ מחרא. אני סתם מצפה לדברים פשוט סתם!!! סתם סתם סתם!!!! כמו מטומטמת פשוט סתאאאאאאאם!!! ככה בדיוק הולכים להיראות ארבעת הימים הנותרים של חנוכה... אכזבות הסקת מסקנות והפנמה ששום דבר שאני באמת רוצה לא קורה ולא יקרה. why for god sake?!??!?!?!?!? why do i get disapointed all the time? why do i need to live? אני משקיעה את רוב האנרגיות שלי היום בלהתעלם מהטלפון שלי כשהוא רוטט ומצלצל כי אני יודעת מי זה ואני ממש לא רוצה כרגע לשמוע ממנו כלום. איחלתי לו כל מה שצריך שיספיק עד סוף החופשה המזהירה שלו פלוס שבועיים אקסטרא. וזה היה כדי שיבין שאני כן רואה שהוא מתקשר ואני לא עונה מרצוני ולא כי אני פשוט לא ליד הטלפון האר</div>Thu, 25 Dec 2008 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10334997http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10334997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10330426<div align="right" dir="rtl">לקח לי זמן לעוד פוסט אבל כל פעם שרציתי לכתוב משו כרגיל או שהיה מאוחר בלילה או שבת או שכמובן היה תפוס... עד שכבר יכולתי לא התחשק לי. אני בחיפוש אחרי השירות לאומי הזה עדיין...היום אני שוב אראה באינטרנט מה מוצע ולפי זה נראה מה יהיה איתי...גוד לאק פור מי. אני חושבת שלאחרונה נכנס לי מין ג'וק כזה לראש..אני לא בטוחה אבל לפעמים פתאום אני חושבת שאולי אני אצא בסוף חבדניקית..חח כמה שהרעיון נשמע מגוחך באותו רגע זה נראה לי הכי רציני שיכול להיות... בסוף אולי תראו אותי בטיולים שלכם בתור שליחה באיזה מדינה הזוייה אבל הספק בהחלט קיים ובגדול. נצטרך כנראה לראות מה יהיה הא!? גם לאחרונה התחלתי לחלום על עצמי עם כיסוי ראש ואני תוהה לעצמי אם זה סימן כי הרי אמרתי לחבר שלי שכיסוי ראש אני בטח אשים רק בבתי כנסת ודברים סגנון זה אני באמת צריכה לחשוב על זה ברצינות כדי להיות מוכנה לזה שעוד שנה אני אהיה באמת שלמה עם ההחלטה ואני יותר מקווה ש חבר שלי יקבל ויבין את ההחלטה שבסוף אני אגיע אליה. אין לי כוח! כבר עוד מעט ערב ואין לי עצבים לחפש משהו לארוחת צהריים...עצלנית שכמותי אבל מה בדיוק אני אוכל עכשיו?! טוב אניי צ</div>Wed, 24 Dec 2008 17:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10330426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10330426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10299321<div align="right" dir="rtl">אחרי הרבה זמן שלא נכנסתי לישראבלוג(סביבות השנה אם לדייק) החלטתי לעשות סיבוב קליל באתר לראות מה שונה מה חדש... קצת הפתיע אותי שמתוך רשימת הבלוגים הנצפים ביותר כמות נכבדת היא בלוגי הערצה סגנון גיל 12 בו כל זמר הוא אליל שמוכנים למכור את נשמותינו תמורת מגע קל של ידו בזמן שהוא צועד על השטיח ואת נמעכת בין אלפי מעריצות והמשותף של כולן הוא שהחדר שלהן מלא תמונות של אהוב ליבך שאפילו לא מכיר אותך והמחברות מלאות ציורים ושירי אהבה(ודרך אגב בשביל הפרוטוקול בגיל 12 אני כל כך לא הייתי כזאת...אני הייתי מהאלה שאמא שלהם לא הסכימה לה לתלות שום פוסטר על הקיר כדי לא להוס את הצבע). משום מה הייתי בטוחה שטוקיו הוטל הם so last year זה לא הג'ונס ברוזרז שעכשיו תליתן על חתיכות סלוטייפ ישנות עם חתיכות קרועות של פוסטרים ישנים. ובשורה התחתונה זה קצת נראה לי קצת פתטי ומאוד מגוחך. אני מוצאת את עצמי לאחרונה מאוד סקרנית...במיוחד היום. לפעמים זה מגיע למצב מוזר של סף לוחמנות והרבה פעמים למצב של עצבים. קשה לי עם הפתעות, אני לא אוהבת אותם ולא מסוגלת לחיות בחוסר ידיעההזה. חבל שאם אני משיגה את מבוקשי בהרבה מקרים אני הורסת</div>Tue, 16 Dec 2008 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10299321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10299321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10297856<div align="right" dir="rtl">יש את הימים האלה שמשהו חסר לך ואף אחד לא יכול להצביע לך מה זה... יכול להיות מחסור באמונה?! או אולי בכלל חוסר המעש? הגיוני ששבוע וקצת של ישיבה בבית בלי לדעת לאן עכשיו מועדות פניי גם גורמות לזה... אחרי הרבה זמן שלא עדכנתי בבלוג והארה של תגובה רנדומלית ומאירת עיניים החלטתי שאולי פשוט חסר לי לשתף את הצג וכמה אנשים שנתקלים בנקודה הזאתי בתוך ים של בלוגים אחרים. אני אנסה לאמץ מחדש את מנהג הפוסטים לפחות עד שיקרה משהו שיעצור את זה. סיימתי עם הפנימיה שלא הכי אהבתי וגיליתי שבכל מקום שאני אלך אליו יכולות להיות אותן בעיות(בצוות בחברה באווירה ובי) אני עכשיו שוב במעבר בשירות הלאומי...כבר מקום שני שאני עוזבת ואני כבר לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אבא שלי לוחץ עלי למצוא עוד מקום ולא לבזבז זמן ומצד שני אני לא מוצאת שום דבר שאני חושבת שיתאים לי ואני אהנה בו בנוסף לעובדה שזה צריך להיות לא רחוק מידי מהבית. השנה שלי התחילה בזה שהמקום שרציתי להיות בו למשך כל השנה(המרכז קליטה בירושלים) סגרו את תקני השירות שהיו לו והעסיקו את אחחותי במקום בנות השירות. הבעיה בזה היא שזה המקום היחיד שהכל בו היה "מושלם" בשביל</div>Tue, 16 Dec 2008 12:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=10297856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=10297856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8364256<div align="right" dir="rtl">גם אני מדברת על בנות מאחורי הגב...אבל בחיים אני לא אדבר על חברה טובה! עניין כזה של נאמנות... אז איך זה שעלי כן מדברים? על תלונות למיניהם...ואחר כך רק...אחרי כל הדיבורים האלה באים אלי לשאול אותי...אבל לא רק לשאול....לבוא בטענות. אני רכזת של ההתנדבות פה במרכז קליטה...ואני אחראית על קבוצה לא קטנה של בנות. משלוש שכבות. ועכשיו אני מארגנת משו גם לכיתת עולות. אז אני כן עושה דברים. והיו פעיולויות שארגנתי...וגם היו דברים שהתבטלו. ולא מסיבות של חוסר תקציב,זמן וכ"ו. אלא מהסיבה היחידה הזאתי:הברזות. כל פעם שיש פעילויות אני מודיעה(ומוציאה סכומים לא קטנים על טלפונים והודעות) ואז התגובה הא: יש לי שיעור נהיגה, יש מבצע, יש מבחן למחרת ועוד שלל סיבות(או הסיבה הנפוצה מכולם: אין לי כוח היום) ואז אני נשארת עם עוד בת אחת ואי אפשר לעשות כזאתי פעילות רק 2 בנות. ובכלל החונכויות. איך מצופה ששתי בנות יהיו על קבוצה שלמה בדיוק?! ואז באים אלי בטענה שאני לא עושה שום דבר. ושאני לא מארגנת את החונכויות. ואני לא אחראית. ואין פעילויות ובקושיהולכים. וקל להגיד את זה כשנמצאים מולי באמצע יום לימודים. אבל את באמת תבואי באותו</div>Sun, 06 Jan 2008 08:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8364256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=8364256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8364230<div align="right" dir="rtl">זה רע כל הזמן לרצות את כל מי שסביבך? אז החלטתי שכן...כי לי נמאס לרצות את כל מי שחי סביבי.(מדובר בכיתה שלי והפנימיה והמורים המדריכות וכ"ו...) הגעתי למסקנה שהבית ספר שלי הורס אותי. שובר אותי לאט לאט. ושבשניה שאני אצא ממנו(עוד מעט....לשירות)אני אפרח והכל יהיה לי הרבה יותר טוב בלי כל הכפייה הדתית והלימודית. בלי כל הצביעות וכל הבול שיט שמסביב. זה לא רע אבל לעשות משהו בשביל מישהו שאוהבים נכון? כוונתי,אם יש משהו שאני לא 100 אחוז איתו(לא בקטע של לא רוצה או לא מסוגלת...אלא יותר בקטע של טיפ טיפה מגעיל אותי(הקונספט של זה) וטיפ טיפה נשמע כואב אבל אני כן בצורה מסויימת רוצה את זה...זה פשוט איזור לא מוכר אז ברורשיש חששות. אז זה כן מותר לעשות את זה בשביל מי שאוהבים אם אני מבינה מה אני עושה עד הסוף נכון? רק סיימתי את השאלה וכבר יש לי תשובה...נכון! מותר לי לעשות בשביל מי שאני אוהבת מה שקצת מגעיל אותי כי איתו אני בכלל לא אחשוב על זה....בדיוק כמו כל דבר אחר שהיה...באותו הרגע לא חושבים על זה... וכן אני רוצה לעשות את זה! אני רוצה! אני פשוט הכנסתי לעצמי לראש כל מיני חששות מהכאב בגלל אחרים. אבל בדוגרי...בש</div>Sun, 06 Jan 2008 08:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8364230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=8364230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8174044<div align="right" dir="rtl">יום רביעי...לא היה לי כוח ללכת היום לשלוותה... אתמול הלכתי וקניתי מעיל 2 חצאיות ומגפיים...למרות שהם יפים ואני שמחה שסוף סוף קניתי אותם יש לי קצת מרירות לגבי הקנייה(זה לא כיף שכששואים איזה מידה להוציא לי אמא שלי מתערבת ואומרת "את ההכי גדול שלכם") הכי לא כיף זה לקנות בחנות שמיועדת מה שנקרא ל"נשים מלאות" אבל שם מצאתי בסוף את המעיל(מתאים לי) המגפיים היו לי קצת הלם ואני עוד צריכה להתרגל אליהם...זה מגף על עקב(לא סטילטו אבל דומה...טיפ טיפה יותר רחב) אתמול בלילה ראיתי סרט מוזר קצת לא מובן ומפחיד מעט(לא משו של מפלצות וכאלה...פשוט סרט ישן ומבהיל-מסטורין ורוחות או משו כזה) היום הוא צריך לבוא אלי...זה ממש כיף שהוא בא. אבל הוא יגיע ממש מאוחר כי אחרי העבודה הוא הולך קודם הביתה...זה אומר בערך עוד שעתיים לחכות יותר ממה שתוכנן אם לא יותר. שונאת את זה שלוקח כל כך הרבה זמן להגיע!!! אוףףף בכל מקרה אני מקווה שלא יכאבו לי מידי הרגליים כשהוא יבוא...אחרת אני לא אקום מהכיסא(עוד לא התרגלתי לעקבים)</div>Wed, 12 Dec 2007 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8174044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=8174044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8147161<div align="right" dir="rtl">אז כן אני קצת יותר מעודדת שבוע אחרי... לא עשיתי יותר מידי שטויות...גיבשתי לעצמי דיאטה עם ספורט(עכשיו צריך כוח לבצע) אני עכשיו כותבת תוך שאני מחכה לטיימר שיגיד לי לשתו את הצבע מהשיער(כן אני צובעת מחדש) בחמישי ראיתי את המתוק שלי וזה היה לי כל כך טוב!לראות אותו תמיד עושה לי טוב... ואתמול בערב נסעתי לירושלים עד היום בצהריים. הסתובבתי בכיכר הקראק עם כמה אנשים מתוקים ממש שהכרתי אתמול דרך חברה שלי... אחותי פינקה אותנו קצת במייקס פלייס. היא קנתה עוגת שוקולד קטנה אחת לכולנו והזמנו מרגריטה ועוד איזה קוקטייל(אני לא זוכרת את השם...חח משו עם פיזי...חחח הייתי אחרי השתייה כששאלתי מה זה אז אני לא ציפיתי מעצמי לזכור תשם) ואפילו אחד מהאנשים שם ניגש אלי(והכל באנגלית) קרא לי(הניח לי יד על הכתף)ואמר שאני ממש נראית חמודה(ולמרות שהוא היה שיכור או מסטול או שתיהם אני בכל זאת אהיה מוחמאת כי אני צריכה לשמוע את זה...זה לא משו שאני שומעת יותר מידי) שורה תחתונה...היה לי נחמד אתמול...ואפילו לא עישנתי(מחיאות כפיים...אני מקיימת הבטחות) אני הולכת לשתוף תצבע...יום טוב לכולונו</div>Sun, 09 Dec 2007 14:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (bloody meri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=251501&blogcode=8147161http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=251501&blog=8147161