<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>life given by mistake</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269</link><description>was born by your mistake.
and live by my mistake.
i dont wanna die.
i just wanna live forever without you.
let me live and make my own mistakes. y.o</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 love forever. All Rights Reserved.</copyright><image><title>life given by mistake</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269</link><url></url></image><item><title>קצת עצוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11659856</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאתה לא פה איתיואולי זה לא אתהאולי קצת עצוב לי כי אני רוצה להרגישאני מתגעגעת לרגשלעומק שבדבריםעדיין עצוב קצת לבדבדידות זה דבר לא קל במיוחדאולי רק חיבוק, נשיקה, מבט אוהב...ואולי ככה זה טוב...שלמות קשה להשגה, אני עדיין מחכה...לאחדחחח, זה מהאגדות...מצידי שיהיה רכוב על חמור שחור...ואולי זאת רק האשליה....אבל עדיין קצת עצוב בלעדייך, הרגע נזכרתי כמה קשה היה איתך...אני מוותרת, על העונג של להיות בין זרועותייך, אלוהים יודע כמה הייתי רוצה להפסיק לאהוב אותך...לראות בכל אחד חלקים ממך, להשוות...לחפש אותך ברחובות, בערים רחוקות..בחלומות, בהזיות, באשליות מתוקות...וכשתפגוש אותי בחלומותיי אולי סוף כל סוף אבקש ממך להפסיק לרדוף אותי...בכל זרם דם בגופי עוברות נשימותייך, תשחרר אותי ותן לי להשתחרר מעצמי..סוף.יום חדש.די.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Mar 2010 05:36:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11659856</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11659856</comments></item><item><title>איך שכחת אותנו, ואיך אני לא מצליחה לשכוח אותך?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11133051</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לראות אותך, מבט אחד חטוף אחד ודי.זה יספיק לי?זה יספק את הצורך שלי לאחוז בך?להפסיק לחשוב עלייך יהיה לדמם אותך החוצה, כמה חתכים יספיקו?הפצעים יגלידו?לא לאהוב אותך יהיה להוציא את עצמותיי מגופי, האם אוכל לתפקד?להפסיק לנשום אותך יהיה להפסיק לנשום בכלל.מה לעשות כדי שאוכל לחיות בלעדייך?לגלח שערות ראשי היית מלטף?לעקור את עיניי שלתוכן היית מביט?לסתום את אפי שלתוכו נשאפו נשימותייך?לאטום את אוזניי שקולך המתוק היה לוחש לי אוהב?לשרוף את שפתיי אשר עדיין מלאות בנשיקותייך הענוגות?לחתוך את ידי שהלכה בידך?להוריד את העור שעודנו בוער ממגע עורך הצח והטהור?כיצד, אמור לי אשכח אותך?כיצד?את הלילות שבהם עשית אותי מאושרת.את הימים שבהם לא היה רגע קט ללא שמחה וצחוק מתגלגל.תגיד לי אתה, איך שכחת?איך שכחת כל כך מהר?את המבט בעיניי כשראיתי אותך,את קולי לוחש לך בלי די אהבה,את שפתיי בשלך,את נשימותיי בתוכך,את עורי על שלך,ידי בידך,איך שכחת אותנו, ואיך אני לא מצליחה לשכוח אותך?אתה יודע לפעמים אני עדיין מרגישה כשאני מתעוררת בבוקר,את החיבוק שלך, את ידי על פנייך.וכשאני רוצה ללחוש לך אני אוהבת,אני מבינה איך שכחתי, ששכחת אותי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Aug 2009 03:46:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11133051</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11133051</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11124277</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה הדבר שאת הכי אוהבת בצה&amp;quot;ל?אממ....בעייתימה הדבר שהכי פחות אהוב עלייך בצה&amp;quot;ל?הכל.מה היית משנה בצה&amp;quot;ל, אילו יכולת?את הדרך שבה מטפלים בכל בעיה שהיא, את הביוקרטיה.האם לדעתך הזכויות שצה&amp;quot;ל נותן לחייל הם מספקות?משתדל.מה דעתך על הבירוקרטיה הצה&amp;quot;לית?גועל נפש.האם איכות השירות הרפואי שצה&amp;quot;ל נותן גבוהה מספיק לדעתך?יחסית למקומות אחרים בארץ ובעולם, כן מאוד. אבל ביחס לטיפול ( הלו! אקמול..) אישי ממש לא כן נכון שרבים באים כדי להוציא גימלים אבל יש כאלה שחולים באמת וכל מה שהם מקבלים זה אקמול ובמקרה טוב יותר אופטלגין.חייבים לשנות כי זה לא אפשרי שבן אדם חולה ישלח חזרה לתפקידו בבסיס.מה דעתך על ההבנה והעזרה שצה&amp;quot;ל מספק לחייל הנזקק?חחח....טוב....ממש לא.האם את מכירה או הכרת חייל שהיה זקוק לסיוע ולא קיבל אותו?ב-ר-ו-ר ולא אחד או שניים.האם פעם נזדקקת לסיוע מצה&amp;quot;ל במתן עזרה כלשהי (רפואית, משפחתית, כלכלית)?כן, והיה מאוד קשה לקבל.אם היית יכולה לחזור אחורה ולחוות את חוויית השירות מההתחלה, האם היית עושה זאת? (אם טרם התגייסת - כיצד תרצי שייראה השירות הצבאי שלך?)כרגע אני בשירות סדיר, ט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 04 Aug 2009 09:00:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11124277</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11124277</comments></item><item><title>שכחתי את הנשיקות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11090759</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר שכחתי את ההרגשה של הנשיקות הרכות הללו.הרגשה של אופוריה, אני בטוחה שאני מעופפת.גרמת לי להרגיש משהו ששכחתי כבר ממזמן.אני מרחפת בין זרועותיך.אני לא רוצה שתפסיק, שזה לא יגמר.אני חייבת אותך איתי ברגעים אלא.המגע שלך משכר, הריח שלך, הזיעה שלך השוטפת אותי.אתה בלתי נשכח.חלום, הזיה, אשליה אתה הכל.אתה שלי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jul 2009 04:38:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11090759</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11090759</comments></item><item><title>I feel you are holding me, so why am i falling?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11056491</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה אותך לצידי בכל צעד, אבל ממשיכה ליפול.אל תמשוך אותי לשם, לא רוצה להתאהב.אבל בעצם מי שלא נשבר לו הלב מהאהבה, לא יודע וגם לא ידע מזו אהבה אמיתית.אחת כזו שנכנסת לתוכך, משתלטת עלייך בעדינות כה רכה.מרפא כל מכאוב, משברון הלב, מהאכזבה.זאת שנותנת תקווה, מוציאה את הטוב ביותר ממך.אחת כזאת שהייתה לי, אחת כזאת שמוצאים בין הרגעים השקטים של הזריחה כשהירח נעלם מאחור, כשהחושך נסוג לאחור.אני מוכנה, לאהבה.אני מוכנה שתיקח אותי בסערה שתשקיט את נפשי הסוררת.רק שאיפה אתה, ואיפה אני?עדיין מפוזרים בין הכוכבים.יול.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Jul 2009 07:59:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11056491</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11056491</comments></item><item><title>מתגעגעת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11013865</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה עדיין מכאיב לי, המבט הזה שלך כשאנו נפגשים לשבריר שניייהככה סתם ברחוב.הפנים היפות שלך שהיו פעם בין ידי כשנשקתי לך ברכות, פעם.אני לא אומרת כלום, ואין לי סיבה ואני יודעת שאתה לא צריך.כבר אין לך צורך בי, במחשבותיי, חלומותיי, גופי, נשיקותיי.אתה עדיין מכאיב לי בכל תאי גופי.אם תחזור אתה יודע שאתמסר לך, אתה יודע שלא אוכל לומר לך לא.איתך החיים שלי חסרי גבולות, בלי מעצורים אין רגע דל של שלווה ושקט.אני מתגעגעת עד כמה שזה כואב לרגעים הללו ללא שינה.אני מתגעגעת אלייך אהובי, הראשון, האמיתי, השונה.אתה כואב לי, יותר מידי.זה אבוד.זה נגמר.אני יודעת.אני פשוט לא מסוגלת להתמודד.אני לא יכולה לקבל את זה שאתה כבר לא שלי.תעזוב את מחשבותיי.תנטוש את חלומותיי.תפסיק לדרוך על הרסיסים מליבי השבור.אהובי, בבקשה תחזור לזרועותיי.יול.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Jun 2009 02:30:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=11013865</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=11013865</comments></item><item><title>אהבה גדולה, מציאות קרה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10703660</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכל המציאות הקרה הזו של חוסר בהירות מצאתי רגע אחד של צלילות והבנתי אני חופרת לעצמי בור קבורה עמוק ומניחה שיספידו אותי בעודי חיה בין הצללים של מי שהייתי רוצה להיות לבין מי שאני באמת.ברגע אחד הבנתי שחיי שיקריים, לא מוסריים, בדויים.ועכשיו כבר קשה לי לצאת בידיים נקיות מהתסבוכת שדחפתי את עצמי אליה.אהבה גדולה מלווה בפחד גדול, בבהלה מהאבדון.כשאני אפחד מלאהוב אותך, מהעוצמה שאזדקק לך אדע שזו אהבה גדולה.האהבה אינה רעה ואינה כואבת, אלה אנו האנשים שלא יודעים לאהוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Apr 2009 19:37:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10703660</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=10703660</comments></item><item><title>קצת על עצמי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10604807</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשפתחתי את הבלוג לפני 3 שנים הייתי ילדה מבולבלת, מפוחדת, עיוורת, מדוכאת ושונאת את כולם ובעיקר את עצמי.הייתי קמה בבוקר מסתכלת על עצמי במראה ושונאת הכל בעצמי, את המראה , המבט בעיניים ואת הפנימיות שהתגבשה באותה התקופה והפכה אותי למבולבלת ומפוחדת ומכך נוצרה השנאה שלי לעולם.מבחינתי כל העולם היה אכזר וכולם רצו לרעתי המעשים והדרכים שבהם הייתי פועלת כדי להשיג כל דבר היו מניפולטיביות, רעות ואכזריות.כאן הייתה הטעות שלי.אם אתה לא אוהב את עצמך, מי יאהב אותך?, משפט מטומטם אבל כל כך נכון.שנאתי את עצמי, את המקום שממנו באתי, את זה שאף פעם לא התחברתי- תמיד העדפתי להיות לבד בקונכייה החמימה שלי(הבועה השחורה שלי), שנאתי את ההורים, את החברים הקטנים והמטופשים שתמיד היה נראה שלי הייתי הכי בוגרת בגלל האופן האדיש שבו התייחסתי לעולם ועל כל דבר נלהב שלהם הייתי עונה &quot;אז מה?&quot; אני לא כל כך מבינה למה הם התעקשו להישאר חברים שלי כי לי לא היה אכפת. הייתי אגואיסטית באופן מזעזע, שהבהיל אותי לפעמים.הגאווה שלי(או האגו) תמיד צעדו לפניי.כן, עשיתי דברים מזעזעים לסובבים אותי בגלל הגאווה שלי, כל אדם שהיה מנסה לפגוע בי בכל צורה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Mar 2009 23:44:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10604807</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=10604807</comments></item><item><title>Sad Story     ):</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10534467</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Didn&apos;t realise being alone would be such a sad story
i never asked you to staybut i never wanted you to go
i&apos;m long gone from this world i was living in with you
it&apos;s time to change to choose another way
cause this roud is over long ago 
and you&apos;re just standing in the same place
i gotta move forward i need to understand myself 
before i judge everyone else for doing nothing for themselfs
we don&apos;t choose how we&apos;ll die or where
but we dochoose how we&apos;ll live
and i choosespending my life with you
amor&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Feb 2009 13:27:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10534467</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=10534467</comments></item><item><title>אתה, אף פעם לא תראה אותי בוכה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10476019</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא הסוג ששוברים לה את הלב, אני לא הסוג שנהייה עצוב ובוכה.אני אף פעם לא משאירה את הלב שלי פתוח, אף פעם לא כואב לי להיפרד.יחסים אף פעם לא היו עמוקים בשבילי, אף פעם לא התאהבתי באמת.ויש שיגידו שהם אוהבים אותי בכנות ובאותו הזמן לא הייתה לזה משמעות.איבדתי את הראש אני מתעופפת במעגלים, ועמוק בפנים אני מייבשת את הדמעות.אני מאבדת את האחיזה,מה קורה לי?איבדתי את דרכי, מלאהוב אותך, ככה אני מרגישה.הפעם היה שונה, זה מרגיש כאילו הייתי קורבן.וזה חתך אותי כמו סכין, מתי שעזבת את חיי.עכשיו אני במצב הזה , השארת אותי עם לב שבור.אבל לא משנה מה, אתה אף פעם לא תראה אותי בוכה.יכול להיות שזה קרה כשהתנשקנו בפעם הראשונה.כי זה כואב לי להשאיר את זה מאחור, אולי כי בילינו כל כך הרבה זמן.ואני יודעת שלא עוד.לא הייתי צריכה לעולם לתת לך לאחוז בי, אולי בגלל זה עצוב לי לראות אותנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Jan 2009 14:23:00 +0200</pubDate><author>yulia3004@hotmail.com (love forever)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=250269&amp;blogcode=10476019</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=250269&amp;blog=10476019</comments></item></channel></rss>