http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829"ענין רגיש ביותר, הטכנולוגיה," אמר הסוס heCopyright 2019 קוויםלדמותו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/24829/misc/646848.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=12297705<div align="right" dir="rtl"> אפו של המשקיע בדימוס ניתח בתוך שניות דגימה מאוויר המשרד, וזיהה ארומה ברורה של מצליחנות הייטק. ניחוחות קפה הנטחן במקום, כריות מרבץ רכות, שביעות רצון עצמית וגאדג'טים נמהלו לריח מוכר מאין ספור חברות טכנולוגיה ישראליות. גם המראה היה שגור: עשרות מתכנתים, הקרויים פאבל כמקובל, מבצעים פעולות קדחתניות בלינוקס בעודם רוכנים על מסכי ענק ומקללים בעוז. הוזמנתי אל ההיכל התל-אביבי על ידי אחד ממשקיעי "ספרטקוס מעבדות מחקר ופיתוח" כדי ליעץ בנושא כלשהו, תוך הבטחה שמדובר בחברה מיוחדת במינה. המנכ"ל צחור השיניים אשר קיבל את פני נראה כפייתי וטורדני ממש כמוני וכמו כל עמיתינו למקצוע, ומיד החל לנאום באזני אודות נפלאות המיזם. "שוק הבידור העולמי כמה לחידושים, וספרטקוס נמצאת בחוד החנית של החדשנות. אנו בונים את התשתית המובילה בעולם לאספקת תכני פרימיום למיליוני משתמשי אינטרנט, תוך התמקדות באיכות שירות ללא פשרות, מערך גביה משוכלל ואספקה שוטפת של תכנים חדשים". זה קצת כללי, תמהתי, מה זה אומר בדיוק? "תכנים בידוריים, כאלה העונים לצרכיו של הציבור הרחב אשר כורע תחת מצוקות חיי היומיום המודרניים ומבקש לו רגעים מעטים ש</div>Mon, 31 Jan 2011 11:20:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=12297705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=12297705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=12276663<div align="right" dir="rtl"> למרבה הצער, הדיסציפלינה המדעית העוסקת בחקר ההייטק נמצאת עדיין בחיתוליה. קטר התעשיה הישראלית מספק כר נרחב למחקר תרבותי, פסיכולוגי וספרותי, אולם עד היום נחשפו רק פינות מעטות מתוכו לעינהם המבועתות של אנשי האקדמיה. בשנים הארונות ניסיתי כאן לשווא לעודד פעילות מחקרית סביב נושאים כמו הבורדפוביה &ndash; בעת מועצת המנהלים &ndash; תאוות האקזיט או המקבילות הרבות בין שירת רחל לחייה הקצרים והמרים של חברת סטארט-אפ. עתה אנסה לעורר דיון סביב נושא מפתה במיוחד לעבודת דוקטורט שאפתנית: "דיכוטומיה של צורה ומהות במצגות רבעוניות בעידן הבתר-השקעתי". לאחר שזכה להשקעה, שעון החול הקוצב את חייו המרים של המנכ"ל מתמלא ומתרוקן מדי רבעון. בכל שלושה חודשים עליו לעמוד ביעד מכירות גדל והולך, וסמוך לאחר מכן לדווח למשקיעים על התוצאות בישיבת בורד. בימי הכולרה של תום הרבעון הוא ישן לא פעם כשהמחשב הנייד על חזו, ממתין לדנדון ההודעה על העיסקה שנחתמה, או לחלופין לכזו הנפתחת במילה הנוראה ביותר בשפה האנגלית, unfortunately. זו תקופה של טלטלות נפשיות רבות, אשר מעטים מצבי הקיום האנושיים המשתווים לה, והמורא מוכפל בשל הידיעה כי ע</div>Wed, 19 Jan 2011 09:26:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=12276663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=12276663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11886058<div align="right" dir="rtl"> מזה שנים נטוש בתעשיית ההייטק הויכוח מדוע לא נוצרה מעולם "נוקיה הישראלית" – מקבילה לבנטינית לחברת הענק הפינית אשר הוקמה במאה ה-19 ומעסיקה כיום למעלה ממאה אלף עובדים. רוב המתדיינים טוענים כי הדומיננטיות של חברות סטארט-אפ קטנות ובינוניות היא כשל מסוכן אשר חוסם את צמיחת התעשיה המקומית. אחרים, ואני בינהם, דווקא משבחים את המודל המתאים לתזזיתיות ולחדשנות הישראלית, ומגן על המשק מפני תהפוכות בלתי צפויות בתחום אחד, כפי שעלול לקרות בפינלנד. עוד טענה רווחת כלפינו היא כי אנחנו חיים בבועה, מנותקים מזרמי החברה הישראלית. ואכן, חברות ההייטק המקומיות מתנהלות בישוב דעת, תוך קבלת החלטות מסודרת ומתוך ראיה גלובלית. יתרה מכך, מנהלי החברות הגיעו למעמדם תוך התקדמות הדרגתית, צבירת נסיון מגוון ובחינה קפדנית של ביצועיהם. התעלה על הדעת התנהלות בועתית יותר מזו? כשלנו מלאמץ את שיטות העבודה החדשניות הנקוטות במערכות הממשל, הנדל"ן, והתחבורה בישראל, ונותרנו בחשכת ימי הביניים, עם גליונות אקסל ארכאיים וישיבות תכנון מפורטות. <P style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0in 0in 0pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=</div>Thu, 01 Jul 2010 20:50:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11886058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11886058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11833678<div align="right" dir="rtl"> כידוע לכל משתמש ביתי הבועט במחשב המושבת שלו בזעם, העולם הדיגיטלי בנוי על קרקע רעועה ביותר. כבר בלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה התחוור לנו הענין, כאשר הפרופסור מילא לוחות בנוסחאות, מתבל את דבריו מדי פעם ב"נסמן זאת באות היוונית מיו" ומצחו מעלה אגלי זיעה באופן מחשיד. כשהיה ברור כבר כי דרכו לא תצלח הוא היה דווקא מגביר את קצב הכתיבה, עד שבאחת היה מכריז "ומכאן מקבלים באופן טריוויאלי כי..." ונמלט מהכיתה על עוד נפשו בו, מותיר אחריו את הדור הצעיר תוהה מה מתקבל ומה כאן טריוויאלי עד כדי גיחוך. לא ברור מדוע, אבל כל מה שקשור במחשבים לא עובד בדרך כלל. אולי האותות הדיגיטליים מתעייפים והצינור מתכופף, או אולי היקום מתקומם כנגד גאוותם של בני האנוש. ה</div>Sun, 06 Jun 2010 20:07:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11833678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11833678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11678733<div align="right" dir="rtl">" "קליטת אנשי ההיי-טק למערך ההוראה תזרים כוח אדם איכותי למערכת ותחזק תחומים שיש לנו בעיה בהם" (שר החינוך, נובמבר 2009) <SPAN style="FONT-FAMILY: 'Times New Roman','serif'; mso-ascii-theme-font: major-bidi; mso-hansi-the</div>Sun, 28 Mar 2010 13:44:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11678733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11678733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11557629<div align="right" dir="rtl"> נכבדי, חברי האקדמיה ללשון העברית: אני פונה אליכם בשם עמיתי, יזמי ומנכ"לי חברות ההייטק, מתוך מצוקה גדולה. מאחר ואתם אמונים על כיוון דרכי התפתחותה של הלשון והתאמתה לצרכים משתנים, אני מתריע בפניכם כי מעת לעת רעי ואני מוצאים את עצמנו ללא ביטוי נאות בשפתנו המתחדשת. העברית מצליחה להתמודד עם ארועים רגילים בחייו של המנכ"ל, כגון מצגות ללקוחות, פיטורי עובדים או התפארות כוזבת בהישגים עסקיים שלא היו ולא נבראו. "חסמי כניסה משמעותיים" מתגלגלים בפינו בטבעיות, וכמותם גם "ישום פורץ דרך אשר אומץ על ידי תאגידי ענק ברחבי העולם". אולם תופעות קיצוניות המטלטלות את חיינו מותירות אותנו חסרי מילים. כידוע, המטרונום הקוצב את חייו של המנכ"ל פועם מדי שלושה חודשים, ובכל רבעון נגזר מחדש גורלנו לשבט או לחסד על פי העמידה בצפי המכירות. לקראת סוף הרבעון מצוי המנכ"ל במצב קיום אנושי נדיר, אשר אינו מוכר ממערכות חיים אחרות, ואין להתפלא כי אליעזר בן-יהודה והמחדשים אחריו הותירו את היריעה קצרה מדי. אם עמד המנכ"ל בתחזית או אף עבר אותה בדרך פלא, חוויתו עזה אלף מונים ממה שהאדם הרגיל היה מכנה התרוממות רוח עילאית, זחיחות</div>Sat, 30 Jan 2010 12:15:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11557629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11557629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11485940<div align="right" dir="rtl"> איש עדין למראה הלך במשעולי נמל התעופה, על פניו ההבעה האטומה המוכרת של הנוסע המתמיד. הרמקולים הרעימו בעברית הטרמינל המצוחצחת, הקשיבו נא, כבודת היד, בית הנתיבות, הנוסעים האחרונים אנא. משפחה צוהלת חצתה את מסלולו בכיוון הדיוטי-פרי, מתקיימת ביקום מקביל בו הנסיעה מבשרת הרפתקאות והנאה. בעוד אני פוסע לכיוון שער העליה למטוס, תוהה מה ישתבש הפעם והאם ישדרגוני, הצטלב לרגע מבטנו. עיניו אורו, הוא חייך חיוך גדול ושינה את כיוון תנועתו לעברי, גורר במרץ את מזוודתו לקראת מפגש בלתי נמנע בתוך חמש שניות. לבי נלפת. זה שוב מתחיל. המנכ"ל, כך למדנו, מטפס לראש הפירמידה בזכות כישוריו הבין-אישיים המפותחים. הוא זוכר כל פרט לגבי כל אדם, וכובש את ליבו של בן שיחו כשהוא מתעניין בחייו הפרטיים, או מעלה סיפור נשכח מן העבר הרחוק. העובד, קטניית אנוש פשוטה, נרגש מתשומת הלב של הבוס המיטיב המוטרד כל כך מבריאותה של הדודה, ומקדיש בתמורה את חייו לסיפוק תביעותיו של הרודן. בדומה, הלקוח הסרבן נמס נוכח מפגן האנושיות וחותם על הצ'ק. אם המפגש עמי השאיר עליו רושם עז כל כך, חושב הלקוח, ודאי גם המוצר לא יכול להיות רע לתפארת. כך בתיאור</div>Sun, 27 Dec 2009 20:54:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11485940http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11485940http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11481161<div align="right" dir="rtl"> - המצגת מעניינת ביותר, אני בהחלט רואה כי הטכנולוגיה שלכם רלוונטית עבורנו. - ובכן, איך היית רוצה להתקדם מכאן? - צריך לחשוב. בהחלט לחשוב. וגם לתכנן. בקפידה. לא ברור לי עדיין כיצד המוצר עומד מול טכנולוגיות מתחרות. - אולי נוכל אם כך לקבוע פגישת המשך לשבוע הבא? - זה בהחלט אפשרי, אם כי אני אהיה בחופשה בחודש הקרוב, אחר כך חג הודיה ומשם כבר במילא לא כל כך עובדים, אז מוטב בינואר... <P style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0in 0in 0pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl" dir=rtl class=MsoNo</div>Fri, 25 Dec 2009 18:39:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11481161http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11481161http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11270428<div align="right" dir="rtl"> איליה נאנח למראה המחט המתרוצצת על הנייר ומשרטטת עליה פסגות זוויתיות. ותיקי המכון הסיסמולוגי הורגלו כבר להתפרצות השבועית, לרוב לקראת חצות יום ראשון ובסביבת העיר לוד. פקעת רגשות כבירה משתחררת אז אצל מנכ"ל חברת סטארט-אפ ידועה, ומסוגלת לחרוך קורבן תמים אף מבעד לוח פלדה. לעתים חולפים שבועיים מבלי שנרשמה תזוזת לוחות טקטוניים בקרבת שדה-התעופה, והגיאולוגים מחליפים השערות במטבחון: הוא לא טס. אולי חולה. אולי נשאר באמריקה. אותו מנכ"ל לוקה בשדרֶגֶת, הכמיהה העזה להתעלות רוחנית שבאה בעקבות שדרוג למחלקת העסקים בטיסה. דומה שאין מצב קיום אנושי המשתווה לטלטלה הכרוכה בשדרוג. פרוכת עבה מפריד בין המחלקות, מלאכת מחשבת של זהב וארגמן, וגדילי זהב לה. יש ויושב המנכ"ל מצידו השגוי של הוילון, ומפעפעים בו רגשות קנאה עזים בצדיקים אשר זכו לבוא בשער. הוא מביט בשכניו למחלקה הירודה וחש כי אך בטעות נקלע בינהם. שחפן נוטה למות, חסיד מרובה שקיות אשר מחטט בחבילותיו ללא הרף, רואה חשבון הלוקה בתסמונת טורט, תינוק מעונה-גזים. ובפעמים אחרות הוא פוסע אל קדמת המטוס, הלב מפרפר ומשהו מן הילד שהיה נעור בו. עם כל צעד משתנים ומתרכ</div>Sat, 26 Sep 2009 14:08:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11270428http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11270428http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11216752<div align="right" dir="rtl">(מהארכיון, התפרסם בדה-מרקר אוגוסט 2009) מנכ"ל חברת סטארט-אפ מצליחה רואה, מטבע הדברים, מראות קשים רבים. פנים הדופות משתקפות במראה טרם ישיבת בורד של סוף רבעון. הודעת דואר אלקטרוני מלקוח גדול שכותרתה "עדכון לגבי המשך הפרויקט", והאצבע ממאנת לפתחה. עובדים אחוזי אימה שהתבשרו זה עתה כי הזמנת ארוחת הצהריים תתעכב. עם השנים מתקשח פנימו של המנכ"ל, וליבו גס בדברים כאלה, אשר בן אנוש ידמע למראם. אולם מה שראו עיני אותו יום קיץ בהרצליה-פיתוח צרב פיסת לב שנותרה לפליטה. אדם נכבד ולא צעיר קרס שם, בהרצליה הכמושה המאבדת כל מראית עין של עיר מהוגנת עת האספלט בה מבעבע מחום, בין מגדלים והיכלי סושי מעולפי-חמסין. בקיץ נוהגים לבקר בישראל בכירים מחברות טכנולוגיה גדולות. עקב חוסר בקיאות מטאורולוגית, סבורים אלה כי חודש יולי נעים לבקר בתל-אביב, ודמיונם נמלא בבולווארים שוקטים, רחבי-ידיים, הנשפכים אל הים. רעיון עיוועים כזה עלה גם בדעתו של מנכ"ל חברת תוכנה אמריקאית נודעת. רענן, מבו</div>Fri, 04 Sep 2009 13:53:00 +0200vc.blog@gmail.com (קוויםלדמותו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24829&blogcode=11216752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24829&blog=11216752