<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I&apos;m a Fake</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Fake-. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I&apos;m a Fake</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010</link><url></url></image><item><title>הולך ומאבד כוחות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=7513602</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרגשה רחוקה, רעה כזאת,
שבאה ומכה בצורה הכי כואבת.
מרגישה כאילו זה הולך ונאבד,
הולך ומתחלש,
הולך ומאבד כוחות.
מפחדת, מפחדת כ&quot;כ שזה ילך.
שזה ימשיך בשלו,
יאבד. יהיה רע. ויהרס לתמיד.
ההרגשה כאילו אני זו שעושה הכל,
זה שאני כבר במצב של הרגשה כאילו לא אכפת לך,
כאילו לא אכפת לך אם נהיה או לא.
אני יודעת שזה לא ככה. אבל זו ההרגשה. פשוט מאד זו.
היית מציע.? כי עד עכשיו לא?
אתה תזכור את ראשון? כי עד עכשיו לא אמרת מילה עלזה.
אתה תעשה משהו? כי עד עכשיו לא עשית כלום.
אתה בכלל מרגיש את אותו הדבר? כי אני מתחילה להרגיש שפחות..
כואבלי, באמת שכואב לי 
מלאת שאלות שנוקשות בי,
אני לא יודעת מה לעשות.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 21:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=7513602</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=7513602</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6924393</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגלל שלא כתבתי את זה אז,
אני כותבת את זה עכשיו.
למרות שעבר הרבה זמן.
אבל לא אכפת לי. 



ההרגשה הייתה נפלאה, שוב להיות איתו לבד.
כשהגעתי, הדברים כבר היו שונים.
בחיים לא היינו ככה,
בחיים לא היה לנו את הקטע של ה&quot;ביחד&quot; 
תמיד היינו רק חברים טובים וזהו.
אבל בכל מקרה, חשבתי שזה רק רגע חולף כמו עם כל השאר.
בפעם השניה כבר שמעתי את הפעימות לב שלו גוברות
אבל חשבתי שזה סתם.
התנהגתי כאילו לא אכפת לי מכלום, אדישה כמו תמיד.
הוא ביקש סליחה, אבל אמרתי שזה בסדר.
מצידי זה היה מעולה.
פתאום הוא כבר היה מעליי,
וכן שוב כמו תמיד חשבתי שאני זו שעושה סרטים.
עד שהשפתיים שלו כבר היו על שלי,
והלשון שלו ביחד עם שלי.
ביחד עם זה לא הבנתי בכלל מה קורה.
הייתי בשוק, אבל זו הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם.
ומאז? הכל השתנה, והפעם זה היה לטובה.
אני מרגישה כאילו כתבתי אגדה לילדים אבל זה מה שהיה והייתי חייבת לכתוב את זה,
למרות שכבר הזמן עבר.
33333333&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Jul 2007 11:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6924393</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6924393</comments></item><item><title>אוהבת אבל לא סומכת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6912459</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא מבינה,
למה, כמה שמכל האנשים בעולם,
הוא הבנאדם שאני הכי סומכת עליו,
הוא הבנאדם שבחיים לא ישקר או משהו כזה,
אבל למה בכל מקרה,
למרות כל הפעמים שהוא אמר והסביר שאני הדבר היחיד בחיים שלו,
למה למרות שכל פעם אני משתכנעת ואני מבינה מה הוא מרגיש.
למה אחרי כל זה אני בכל מקרה מרגישה אחר כשהוא עם מישהי אחרת,
אני כן סומכת עליו,
אני כן מאמינה לו,
אבל אני מרגישה מוזר כשהוא עם בנות אחרות.
ולמה למרות כל כמה שאני אוהבת אותו,
אני לא סומכת עליו ב100%.
חשבתי שבמצב שלי אני אמורה לסמוך עליו לגמרי.
אבל אני לא מבינה כבר.
למה אני מקנא, למה כ&quot;כ השתניתי.
למה כבר אני לא יכולה לסמוך על אנשים. 
אוף הכל כ&quot;כ מבולבל ושונה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Jul 2007 20:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6912459</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6912459</comments></item><item><title>אבא מת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6652118</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יודעת מה להגיד לה,
חוץ מזה שתהיה חזקה.
ולתת לה חיבוק.
ממ, תכלס
אנחנו לא מדברות כבר שנתיים,
לא התעניינתי בה לא היה אכפת לי ממנה.
הייתה תקופה שאפילו שנאתי אותה.
ועכשיו, לא נראה לי שיכולה להיות לה תקופה יותר גרועה מזו.
לא אכפת לי מהאגו שהיה,
לא אכפת לי, 
רק רוצה לבוא ולתת לך חיבוק להגיד לך שהכל יהיה בסדר,
ושנעבור על הכל,
מקווה שזה יעזור לך,
אני חושבת שבתקופה הזאת הכל כבר יכול לעזור לך.
היינו החברות הכי טובות,
זה נגמר, זה היה יותר גרוע מגרוע,
עכשיו כבר התעלמות של יותר משנה,
וכן אני בכל מקרה רוצה לעזור לך בזה,
לא אכפת לי.
תרגישי טוב, למרות שלא תקראי את זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Jun 2007 22:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6652118</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6652118</comments></item><item><title>ובכל מקרה, לא מסוגלת להתסתכל לו בעיניים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6643772</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להרגיש שמחה איתו,
להרגיש שלמה איתו.
לאהוב את המגע הזה,
לדעת שהוא תמיד פה איתך,
בשבילך!
להרגיש אהבה אליו,
ולדעת שזה הדדי.
לחוות את כל זה באמת, בפעם הראשונה.
לרצות להיות איתו כל דקה.

אבל למה,
למה אני לא תמיד מסוגלת להסתכל לו בעיניים?
ואני לא מצליחה להבין אם זה רק ככה בהתחלה כי אני לא רגילה,
או כי לא עיקלתי.
או שזה בגלל משהו אחר?
אני לא יודעת.
וזה מבלבל,
אבל אני אוהבת אותו!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Jun 2007 22:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6643772</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6643772</comments></item><item><title>סוף סוף איתו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6625552</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ממ כן אז זה קרה.
ואנחנו ביחד.
וזה כ&quot;כ מוזר, אבל כיף.
ואני כ&quot;כ אוהבת אותו.
אז?
כן מגיע לי גם שמח להלה.
ובהצלחה לנו!

333&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 May 2007 17:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6625552</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6625552</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6591652</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כח למה שהיה בפוסט הזה
אין לי כח בהתעסקויות בזין הזה.
בא לי רק לעבור על הכל כאילו לא היה.
ולנסעות להתגבר על התקופה המזויינת הזאת.
אז זהו.
מחקתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 May 2007 21:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6591652</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6591652</comments></item><item><title>פשוט, למות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6556043</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פשוט מאד.
ההרגשה זוועה,
המצברוח גרוע,
לא כיף לי, פשוט לא.
מרגישה שכל התקווה התנפצה ברגע אחד.
אין למה לקוות. אולי הגורל כבר קבע ממזמן מה יקרה
ומנסה לרמוז לי, אבל אני לא מבינה אתזה.

נסעתי אתמול להפגש עם חברים, ז&quot;א- איתו.
בדרך פשוט הבנתי עם עצמי,
שזה הרגע הכי מתאים, פשוט לקחת אותו הצידה ולדבר איתו.
להגיד לו כל מה שאני מרגישה,
כבר ידעתי מהאני הולכת להגיד,
כבר הסברתי לעצמי איך אני אתנהג אם תהיה דחייה,
לא היה כבר אכפת לי מהדחייה, 
רק רציתי להגידלו, והאמת שהייתה הרגשה למשהו טוב.
בחיים שלי לא הייתי כ&quot;כ בטוחה בעצמי, בחיים.
ידעתישאני הולכת לעשות אתזה וזהו.
קצת פחדתי, אבלביחדעם זה הייתי מאושרת.
אבל מה?
כן כן, מחכים מחכים, שעה שעתיים, כולם כבר באים,,
לא, הואלא בא.
כאב ראש, אכזוב, דיכאון, עצב, עצבים הכל התחבר לי ביחד לתוך הראש
נהייתה לי ההרגשה הכיזבל שיכולה להיות.
כאילו שזה לא אמור לקרות.
אחרי הרבה זמן הוא בא, 
אבל הייתי כ&quot;כ בדיכאון, הדבר היחידי שרציתי לעשות זה לבכות וללכת לישון.
או להיעלם.
מכל ההתחברות של הרגשות המסריחים האלה כבר לא יכולתי להגיד לו כלום.
אני כ&quot;כ מאוכז&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 May 2007 12:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6556043</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6556043</comments></item><item><title>ישנתי אצלו,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6537359</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובהתחלה הייתי קצת מאוכזבת.
אבל אח&quot;כ היה לי נוראנורא כיף איתו.
ממש נהנתי, וגם הוא.
והיינו המון ביחד,
בקיצור נורא נהנתי, 
והוא בנאדם כזה טוב, לא יודעת מה להגיד.
הוא הבנאדם הכי טוב שהכרתי.
ואני אוהבת אותו כ&quot;כ,
וחייבת כבר להגיד לו,
כמעט זה קרה, אבל לא, אני טיפשה.
דיי כבר חייבים לסיים עם זה כבר.

33&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 May 2007 21:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6537359</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6537359</comments></item><item><title>אז תגידו מזל טוב וזה D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6522981</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום יש לבלוג שנה !
יאי, האמת שאני ממש שמחה.
ואני מאד מאד אוהבת את הבלוג הזה.
למרות שיש לי עוד אחד וזה.
אבל האמת שפה הכי כיף לי לכתוב,
כאן אני באמת כותבת מה שעובר עליי.
בלי לפחד שיקראו לי בו.
והאמת, ששנה אני כבר באמת בישרא,
לא נכלול את הבלוג הדבילי של לפני.
ואני לא יודעת איך להגדיר, 
אם טוב פה או לא.
אני אוהבת את האנשים פה והכל וטוב לי פה.
אבל לפעמים נראה כאילו כולם חרא,
אבל ככה זה בחיים אז זה לא כ&quot;כ משנה.
האמת שאני די מתגעגעת לאיךשהייתי לפני ישרא
באיזשהו מקום, ילדה קטנה ותמימה כזאת.
או שהייתי משתנה בכל מקרה? יכול להיות.
אבל בעיקרון השינוי הוא טוב, זה די עזר לי להבין מי אני.
במקום כלשהו.

טוב חפרתי,
בקיצור מזל טוב לבלוג היקר שלי D:
(דרך אגב עוד 2 פוסטים וזה הפוסט ה100)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 May 2007 21:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Fake-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248010&amp;blogcode=6522981</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248010&amp;blog=6522981</comments></item></channel></rss>