http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920"... So kiss me and smile for me, tell me that you'll wait for me, hold me like you never let me go ..."heCopyright 2026 שירלי-מ-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920http://img49.imageshack.us/img49/7265/hpim0492ow9.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8485946<div align="right" dir="rtl">תמיד רציתי נסיך .. אחד כזה כמו באגדות, שיבוא עם סוס לבן וחרב. יחייך עם שיניים לבנות ושפתיים בשרניות כאלה , עור שזוף ועיניים תכלת, ושיער שגולש על הפנים .. תמיד רציתי למצוא אחד כזה, שאיתו אני ארגיש הכי כיף, שכל דקה שאני אעביר איתו, אני ארצה שלא תיגמר .. למרבה ההפתעה, ממש כמו באגדות, מצאתי אחד כזה. אחד שיסתכל לי בעיניים, יקח את היד שלי, יתקרב אליי לאט לאט.. כאילו הרגע נצחי, והזמן בכלל לא עובר, ימשיך להתקרב שאני כבר אוכל להריח מקרוב .. אחד כזה שינשק אותי בדיוק ברגע הנכון . אחד שיגע בי בדיוק איפה שאני אוהבת, ויגיד את מה שאני אוהבת לשמוע . אני זכיתי לרגע כזה. לרגע הכי מדהים בחיים שלי ... והיו לי הרבה. אני לא יודעת למה אנחנו לא ביחד, אם זה בגלל שאתה הלכת, או בגלל שאני.. אבל מה שאני יודעת, זה שנועדנו זה לזו, ושלא משנה מה יקרה, אתה תמיד תהיה זיכרון יפה.</div>Thu, 24 Jan 2008 05:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8485946http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8485946http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8397523<div align="right" dir="rtl">ישראל. סיכום: התאהבתי, התאכזבתי, בכיתי. שרתי, רקדתי, חייכתי. ביקשתי, קיבלתי, זכרתי. הבנתי, ראיתי, שמעתי. נגעתי, הרחתי, והכי חשוב - אהבתי. ישראל - היה amazing. </div>Fri, 11 Jan 2008 01:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8397523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8397523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8269727<div align="right" dir="rtl">עוד תמונות מישראל (: ^אין כמו ארץ ישראל!^ יהיו עוד! (:</div>Mon, 24 Dec 2007 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8269727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8269727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8257390<div align="right" dir="rtl">אני בארץ!!!!!!!!!!!!!!!1 זו הכותרת שאני הכי אוהבת להשתמש בה. עוד חודשיים, שאני אתחיל לדפדף בפוסטים הקודמים, ואראה את הכותרת הזאת... אני ממש אבכה! ואתגעגע! אז אני מקווה שיהיה לי סיבה להתגעגע ואני ממש אהנה פה! כרגע אני אצל דור (: במחשב...כי אין לי מחשב בבית. ודור לומדת לפיזיקה. איזה חרשנית, לא? אבל היא החרשנית האהובה עליי! :] אז רק רציתי לאמר שאני אוהבת אותכם! תמונות please don't stop the music!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1</div>Sun, 23 Dec 2007 15:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8257390http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8257390http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8219793<div align="right" dir="rtl">חזרתי מהדייט הראשון שלי. נו, אתם יודעים, דייט אמיתי. כזה שהבחור בא לאסוף את הבחורה, ואז גם נכנס הביתה, ואומר שלום להורים. ואז הם נוסעים, והוא פותח לה תדלת.. כן, דייט כזה. היה ממש נחמד(: קוראים לו andrew. איך כותבים את זה בעברית????? אנדרו? בכל מקרה...ישראל! בעוד 3 ימים! אחרי שחזרתי הביתה, הייתי רעבה ממש. אז הלכתי למקרר וראיתי ביצה יושבת לה שם באמצע המקרר. פתאום אני רואה שכתוב משהו על הביצה. "ביצה קשה". שורה מתחת לזאת, בכתב אחר, "באמת? חשבתי טוסט". DDDDDDDDDDDDDDDD: אח שלי? קרוע.</div>Tue, 18 Dec 2007 05:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8219793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8219793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8193512<div align="right" dir="rtl">אז מה, התבגרתי בשנה? ^ 15 ^ והחלק הבאמת טוב פה,זה ששבוע הבא אני בישראל!</div>Fri, 14 Dec 2007 19:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8193512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8193512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8162177<div align="right" dir="rtl">תנו לי לשתף אותכם בחוויה טראומתית ביותר . הקוראים מתבקשים להחזיק חזק , וכמו כן , לסגור פלאפונים . היום בשיעור גיאוגרפיה. (כבר מלחיץ), נכנסתי לשיעור, כמו כל שיעור רגיל. המורה מדברת , בלה בלה בלה. למורה יש עוזר מורה - מתלמד. כשסיימה המורה לדבר, קם המורה מפינת הכיתה (מר.ג'אפס), ועמד מול הכיתה . פתאום , אני מבחינה בפלולה ענקית שצמחה למר.ג'אפס על המצח, ממש מעל העיין. פלולה. ואיזה פלולה? חצקון. חצקונון.אבעבועה. פצע בגרות. טוב אולי לא בגרות, אבל זה פצע. ולא רק זה . החלק הבאמת טראומתי זה שהפיצלח הקטן חייך עליי, הוא קרץ לי. הוא התחיל איתי! החצקון התחיל איתי! בעוד שאני בוהה בו, ומחזירה לו "עיניים", אני קולטת שהדבר הענק הזה רק גדל וגדל. אוי לא, הוא לא באמת גדל! אבל הוא מתקרב אליי! מר.ג'אפס מתקרב אליי עם נשק גרעיני - חצקון. עזבו, אתם לא רוצים לדעת את ההמשך. </div>Tue, 11 Dec 2007 07:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8162177http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8162177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8097709<div align="right" dir="rtl">3 דברים חשובים . *יש לי יומולדת. שבוע הבא. יומולדדדדדתתתתת!!!!1 ב14.12, יום שישי. חסר לכם שאתם לא אומרים מזל טוב . - 15! *עוד 17 ימים מהיום (ממתי שתקראו את זה זה יהיה 16 ימים) אני באה לישראל! (20.12) ^התרגשות^. *בזמן האחרון אני יוצאת הרבה עם האנשים מהשכב"ג בצופים (השכבה הבוגרת י', י"א, י"ב). השנה הגיעו אלינו 2 מדריכות חדשות היישר מישראל, לשנה אחת ובודדה. שמותיהן הן רוזי והילי. שתיהן אילתיות. בפעמים האחרונות שיצאתי עם השכב"ג הבנתי מהר מאד שרוזי דלוקה על אדיר (ידיד שלי). לפני כמה ימים ידיד שלי, יוני, החליט לארגן מסיבת אלכוהול בבית שלו, שלשם אני הוזמנתי, וכך גם רוזי, המדריכה. רוזי לא הסכימה שאני אבוא, והיא עשתה בלגן שלם. היא גרמה למריבות ממש גדולות כי היא התנגדה לטענתה שזה לא הולם לראות את חניכה שלה שותה / חניכה שלה תראה אותה שותה. לפי מה שאני חושבת, הסיבה האמיתית שהיא לא רצתה שאני אבוא זה בגלל אדיר, ידיד שלי / זה שהיא מאוהבת בו. אחרי איומים שאני אעזוב את הצופים (כשתירוץ שהצופים נכנסים לי יותר מידי לחיים הפרטיים) איימתי עליה שאני אעזוב את הצופים. היא נבהלה וסכימנו שאני א</div>Tue, 04 Dec 2007 07:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=8097709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=8097709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=7908490<div align="right" dir="rtl">האם איי פעם בגדו באמון שלך?כן.איזה גוד טיימינג, בדיוק היום בגדו באמון שלי.אל תשאלו, כי אני לא מספרת.אם כן, כיצד הרגשת?הרגשתי כ&quot;כ רע,הרגשתי כאילו אם הבן אדם הזה בגד בי,אז וואלה אין על מי לסמוך.האם בגדת פעם באמון של מישהו?ממ..אם כן, אני לא זוכרת במי ומתי.למה לדעתך צריך אמון?כי בסה&quot;כ כל בן אדם נראה חזק מבחוץ,אבל מבפנים לכולם יש בעיות,וכל אחד היה רוצה מישהו שבאמת אפשר לספר לו הכל.ואיך אפשר לספר למישהו משהו אם אין אמון אחד בשני?מה לדעתך משמעות המילה אמון, ביחסים בין חברים או משפחה?אמון זה לדעת שאפשר לסמוך על מישהובלי שהוא יבגוד בך.אם זה במעשים או במילים.על כמה אנשים את סומכת ללא עוררין?0.מדהים, הא?היום מישהו הכי לא צפוי בגד באמון שלי,אז אחרי כזה דבר.. אין לי מילים. ובאמת כבר אין על מי לסמוך.טוב, אולי רק על סיגל.כמה אנשים, להערכתך, סומכים עלייך?וואלה אין לי מושג.האם את נוטה להאמין לאנשים בקלות?תלוי מי מתי ובאיזה נושא.עד כמה אמון הוא דבר חשוב עבורך?אמון זה הדבר הכי חשוב בין חברים/משפחה.אין קודם לו!האם בינך לבין הורייך שורר אמון חזק, או שהם לא סומכים עלייך?אני סומכת על אבא שלי.הוא בח</div>Tue, 13 Nov 2007 07:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=7908490http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=7908490http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=7900052<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני בן אדם הרבה יותר אופטימי והרבה יותר..מאושר. אני לא יודעת אם זה באמת דברים שקורים לי בחיים שעושים אותי יותר מאושרת, או שההשקפה על החיים שלי השתנתה. אם אתם זוכרים (איך לא?) את הימים האלה שרק הגעתי לקנדה. בשנה הראשונה. איך סבלתי, איך באמת? היו רגעים שפשוט רציתי להיעלם, למחוק את עצמי. ליצור לעצמי כנפיים ולעוף רחוק רחוק. להתנתק מכל מה שקשור. אפילו את המוזיקה שהייתי שומעת שנה שעברה אני כבר לא יכולה לשמוע, בעיקר אבריל לאבין. מכירים את זה שאתם במצב רע, ומרגישים עצובים, ואז אתם שומעים שיר שנוגע לבעיות שלכם, ואתם רואים קשר מאד חזק בין השיר לחיים שלכם? ואז אתם שומעים אותו שוב שוב באותה תקופה, כי זה כאילו הזדהות, זה כאילו לברוח מהמציאות. ואז כשהתקופה הרעה נגמרת, ואתם שומעים שוב את אותו שיר, כל הזיכרונות מאותה תקופה פשוט חוזרים אליכם, ואתם לא מסוגלים לשמוע את השיר הזה? קצת מסובך, אבל זה מה שקורה לי. אני חושבת שלכל בן אדם ניתנה הזדמנות להיות מאושר, לאהוב את החיים. אין כאלה הזדמנויות כל יום. כל אחד מאיתנו קיבל חיים. חיים אמיתים. הבחירה אם להיות מאושר היא בידיים</div>Mon, 12 Nov 2007 06:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (שירלי-מ-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=246920&blogcode=7900052http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=246920&blog=7900052