http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445heCopyright 2026 גבריאלה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=13763086<div align="right" dir="rtl">והסקס כמו הסקס היה מפחיד וכל כך אינטנסיבי. אני תלתלים, נפש של צמר פקעת של אינספור חוטים, ואתה מושך בכולם. רציתי להגיד לך שהייתי צריכה אותך כדי שהכוכבים ירדו אליי לכאן ועכשיו הם כאן, והם מאירים אותי בלבן ואני צעירה ויפה ומסוממת באירופה, פטמות זקורות ופצעי קור על השפתיים שיכורה מהאהבה שלי אליך רוצה רק לטעבוע באשכים שלך ולשכוח שפעם קראו לי רחל ש פעם דיברתי עברית.</div>Tue, 30 Apr 2013 18:09:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=13763086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=13763086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9811049<div align="right" dir="rtl">אם אעצום את העיניים מספיק חזק אולי תשכב לצדי ונחזיק ביחד מעמד עד שיתחילו הפיצוצים. במציאות זה לא ככה; אנחנו יושבים בשמש שמטגנת לי את הלב משני הצדדים והזיעה מדביקה את החולצה לגב, אין מה להגיד כי הדברים מאבדים כל חשיבות לאחר שנאמרו כבר עשרות פעמים. אני מחפשת בחול משהו שיעשה את זה מתוק יותר, ואתה בכלל לא מסוגל להסביר למה אתה נשאר בכל זאת. וכמו קנה סוכר אמיתי ככה לעסתי אותך מכל הכיוונים עד שיצא לך כל המיץ. אתה פייטר אמיתי, כזה שלא צריך את הידיים והרגליים, הזה שמכדרר ביד אחת את כשרונותיו הגדולים ביותר ובשניה פורץ את הגבולות, הזה שלא מפחד לירוק דם, חומר אנושי מהפס ייצור של האלה שישנו את העולם הזה. אני יכולה למנות את כל המעלות האלו שגרמו לי להתאהב במי שאתה גם בלי לנשום בין משפט למשפט, אבל מעולם לא היה לי מספיק אוויר להודות שכלום מזה חל גם ליידי. אני מדברת ומדברת ואני רואה איך העיניים שלך טובעות במחוזות השעמום, יש לך הרבה מה להגיד על הכל אבל אתה מתעייף רק מלחשוב על איך שתעביר את ההברות עד אליי, ובמקום אנחנו שותקים, או מדברים במלים שמתישות את שנינו יותר מדי מהר. אז את מה אני אוהבת, את מה</div>Tue, 26 Aug 2008 15:58:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9811049http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9811049http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9375491<div align="right" dir="rtl">אלו ימי קיץ שלא זכיתי לנצל עד תום, והלילות ריקים מתוכן. כל הגוונים בעולם מקיזים את הצבע מפניי, ואני, ילדה אחת ככל נשות העולם, ממוללת משפטים לשירים ומתרפסת על גרוני תחת החריזה. לא באתי לשאת חן, הזמנים תבעו כי מקומי הוא בין המלים הפשוטות ביותר, ואני רק טבעת ברזל אחת בצלם האנושות, שיכורה מאהבתי אליך, מתהפכת בשינה שטופת זיעה ותאווה ומקיאה בין הסדינים את תשוקתי לך לכל עבר כשלבי מחמיץ בקרבי ומאיים לפקוע מעל פניי ומפריש את תחלואיו בחדר סביבי. הצל אותי. אין זה היין שמדבר בשמי וזהו לא רוק שניגר משפתיי. השמש לא חדלה מלהפציע אל זמנים שמנסרים את היממה באיטיות משוועת, ואתה הלכת וחזרת פעמים אינספור, מותיר אותי לבדי, איילה אחת ואחרונה בחלקתן של אינסוף נשים טורפות, מתבוססת בפירות חלציך המחליקים במורד גרוני וזורעים בי ניצני רגשות מתחדשים. אם תצליח לבוא עד הלום, לא תוכל להחזיר אותי אל מחוזות שפיותי; הן יבתרו אותך בשיניים ובציפורניים, יקרעו מעליך את גבריותך באצבעות נוטפות ברתולין ובהבל פה רעב לשופכת גברים, ואתה עודך בתול מדעת, ילד מתבגר ובוסרי למחצה, מושא לעג ללביאות האדם הרעבות לפירותיו של גבר בש</div>Sun, 15 Jun 2008 04:06:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9375491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9375491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9296241<div align="right" dir="rtl">אני אלעס מקל ארטיק בשיניים ורודות ואתה תמצוץ את הסוף של האפרסק בחולצה קצרה ומלוכלכת. הימים רק הולכים ומתחממים, ואתה פה לידי עיניים כחולות אפרסקים יש לי אוויר בריאות שעבר אצלך בקנה הנשימה כבר אינספור פעמים וחצי מילימטר שמפריד אותי ממך, ובכל זאת אנחנו כל כך רחוקים אחד מהשני. האף שלי מתנגש בשלך ובעיניים אנחנו עדיין מרחקי זמן אינסופיים, אני חושבת שאני מבינה אותך אבל אין לי ממש את כל המלים להסביר לך שאני כל ההברות מאבדות את החשיבות מולך עוד מלפני שהן כובשות את חלל הפה, ואתה עוזר לי להשכיח את כל הדברים בהם אני מצטיינת וככה כשעכשיו אתה לידי אני יכולה להתמודד אתך רק באמצעות הקושי, והכל רץ מהר או לאט מדי אצלי בראש ואני כמו משהו שנמס והספיק להתקרר, אתה מסביר ואני מרגישה כמו במשחק הכסאות נגד כל הדברים בהם היה לי כל כך טוב לה</div>Mon, 02 Jun 2008 17:03:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9296241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9296241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9260762<div align="right" dir="rtl">הייתי מעדיפה להמשיך למצוץ את האצבע ולו רק לעוד מספר רגעים ולהתרפק עוד קצת על כל הדברים שחוצים את הכביש בראש שלי, אבל הזמן לא עוצר מלכת. ואני יכולה להגיד על עצמי כל כך הרבה דברים שאני הכי הכי אמיצה והכי מפחדת והכי תמיד רוצה הכל הכל והכי לא רוצה להפסיד כלום והכי תלתלים חומים ועיניים חומות והשם שלי זה סביון והכי אין לי נמשים וכלום לא מושלם והכל נכון והכל אני ואני מחבקת</div>Tue, 27 May 2008 17:19:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9260762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9260762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9143341<div align="right" dir="rtl">המחנק בגרון, שכובל אליו את מטחי היריות והזיקוקים מתרפקים עליי בעיניים נוצצות, ואני מרימה את הראש ונמלאת התרגשות כמעט מקימה לתחייה וספוגת דמם של אינסוף הילדים המתים בני גילי, שניצחונם הגדול ביותר מתקיים על גופי, מחשבותיי וחירותי. אני, עדיין בחאקי קצרים ועניבת הדרכה, עומדת דום ברגליים כואבות, כשגבי מופנה אל השמות החרוטים בכיכר שהיו ויהיו לי לצללים לא רק להיום, אלא מהעשרים ושבעה במאי בשנת תשעים ועד יום מותי, ואני, אחת לשנה במשך שלוש שנים של הדרכה, מגיעה לחצי שעה היחידה בשנה שאני עומדת לפניכם ולא אתם לפניי, ושותקת בדיוק כפי שאתם שותקים כבר שנים, אחוזה בהתרגשות ספוגת דמכם וניצחונכם הנחרץ. איזה מן ניצחון בחרתם לעצמכם, חיילים מתים שלי. ניצחונכם תקף גם באדישות היומיומית שלנו, האלו שעדיין בחיים אל מול החיוך הקפוא שלכם? האם הוא קיים במרווח בין השפתיים שלי לשל כל אלה שאוהב אי פעם בחיי כמו שאתם לא תזכו לעולם? בשביל זה מתתם? בשביל שאוכל להוריד את החאקי אחרי חצי שעה בכיכר ולסתור את כל הערכים עליהם אני כל כך אוהבת לדבר? לא תענו לי. הצפירה תחזור להעיר אתכם והזיקוקים יאירו מעליכם</div>Wed, 07 May 2008 20:07:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9143341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9143341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9026240<div align="right" dir="rtl">וגם לחופש הזה בכלל אין טעם משחרר.אז זהו. היום באופן רשמי נגמרו ימי הלימודים וכל מה שנשאר זה לבוא מדיפעם למגנים ובגרויות.הטעם שלבצפר עדיין חזק בפה בגלל כל העתיד לבוא(מליון מבחנים) , אבל עם זאת אני כל הזמן מרגישה את האדרנלין שמפוצץ לי את השכל ביחד עם כל המעגלים שתמיד נראו אינסופיים שעכשיו לראשונה משלימים את עצמם.די מפחיד לסיים בצפר. מצחיק שבתחילת השנה כל כך ייחלתי לרגעים האלה, ודווקא עכשיו אני חוטפת רגליים קרות מטרים ספורים לקו הסיום.יש לי שני צמידים צהובים- אחד על הרגל ושני על היד, וזה כאילו שאף אחד לא יעז לפספס מי אני ומאיפה באתי. גם הבית הזה גורר אותי באיטיות מנומסת החוצה, וממש בלי להרגיש אני כבר לא אהיה שייכת גם לשם.שנות השכב"ג שלי בשבטתמיד היו חסרות משמעות ותועלת, אין ספק שיכלו לוותר עליהם בכל רגע בלי שזה ישפיע ולו במעט.הייתי. הדרכתי. משכתי הכי רחוק. לא משכתי בכלל. בחישוב מהיר יש לי משהו כמו 70 חניכים שלא יזכרו ממני כלום בעוד כמה שנים.בשנייהשזה יגמר אני וודאי אהיה ספיצ'לס. בהכרת תודה, בהכרת ממש לא תודה. מה שכן אני אזכור. את השבט. את כל החניכים שהיו לי. את השיעורים לחיים האלה, בתקווה</div>Fri, 18 Apr 2008 22:56:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=9026240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=9026240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8969339<div align="right" dir="rtl">ומהיום הזה, אתה תשתדל לסלוח לי על הויתור הזה.דם התייבש לי על הברכיים ונשפך לי על כל הפנים, ולא אתה, ולא גם אלף נשיקות, לא יצליחו לשטוף אותי ולהחזיר את הסלילים לאחור.אין לי כוח להקשיב, אין לי כוח לדבר, ואני לא רוצה להוכיח לך שום דבר.החורף התפזר לחציו השני של העולם, והשמש כבר ייבשה את כל השלוליות ואת כל האמא של הפרצוף שלך,וכל הזכרונות שלי ממך מריחים כמו פחם מהמנגל של יום עצמאות שעבר,ואני ואתהכבר לא נפצח פקאנים במרפסת ולא נאכל מאותה הכף,ופתאוםאפילו בלי שזה יכאב, אתה תשאר אותו בונבון ואני אמשיך לחלום בהקיץ עד כמה שאני מסוגלתולא נצטרך להזדיין כדי שתצליח לגמור(את כל העניינים ביננו) ושוב תברח,ואתהחתיכת סיפור בהמשכים שכמוךפרח מיובש בתוך ספר, אזיקוניםשכבר קרעתי מפרקי כף היד.תלךאתה יושב לי על הלב כמו איזה חוסם עורקיםאפילו לך נשבר הזין מהתחפושת הזאתואנילא רוצה להיות החברה הנוראיתוהפוסטמה שלא מרפהואל תתן לי קצתואל תתן לי כלוםלא נשיקות ולא ערכים שרק אתה יודע מאיפה אתה מצליח לחרבן אותםולא דואגת לך יותרולא לשבור את הראש בלחשוב מה ללבוש לחתונה שלךולא רוצה לאהוב אותך יותרמצדי שתזיין חתולות ושיתקעו לך כ</div>Thu, 10 Apr 2008 17:03:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8969339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=8969339http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8909841<div align="right" dir="rtl">כי לא היו לי מלים. ובטח לא היו לי מלים כי לא כתבתי הרבה זמן. באופן מפתיע במיוחד התקבלתי לנח"ל, וזה מגניב ולירן לא מדבר איתי מאז הפוסט האחרון שכתבתי לו, שזה גם מגניב וזהו, אין לי יותר מדי מלים להגיד יש הרבה מבחנים והרבה סרט גמר ובלט וצופים וכל החרא הרגיל והכל שגרתי וצבעוני ומחייך ומגניב כן, הכל ממש מגניב. כל יום אני ואיילת ואלה ואיטקין וניב מטיילים ברחבי העולם וניב יוצא איתי לנח"ל וכמו שאלוהים אוהב אותי אז בטח נהיה באריאל ויהיה כיף ושגעונות כי זה מה שקורה בשנת שירות, כן כיף ושגעונות ודברים מעניינים, הרבה זמן לא היה פה מעניין ויש לי צורך בחיים חדשים אבל אין דבר כזה חיים חדשים אני חושבת שאני אלך לבכות עכשיו כי כל כך כיף לי בחיים האלה שזה משהו והשמש זורחת ואנחנו בי"ב אז למה שלא נשתכר כל לילה ונעשן, כן. נשתה ונעשן כי בשנה הבאה יהרגו אותנו, אז חייבים לנצל כל רגע. וזהו לא כתבתי הרבה זמן כי לא היו לי מלים, ולא היו לי מלים כי לא כתבתי הרבה זמן וקצת בא לי למות שזה מגניב ואני גם קצת מטומטמת שזה הכי הכי הכי מגניב אבל מה שהכי הכי הכי הכי אבל הכי מגניב זה שבא לי לפעמים להיע</div>Sun, 30 Mar 2008 20:03:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8909841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=8909841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8655490<div align="right" dir="rtl"> מיליארד מלים יספיקו. והפעם, לא נשאר הרבה במה להתבוסס. רק עוד מיליארד מלים וזה יספיק, באמת. אני מבטיחה לך. רק עוד מיליארד צירופי אותיות מהולות בדם ששפכתי עליך וברוק ששפכת עליי, בגוון המרהיב שעוטף את כולך, בחוסר היכולת המקסימנוראי שלך לבחון את עצמך ולאהוב את זה לפחות כמו שאני אוהבת, ואז אוכל לנשק אותך בעיניים היפות שלך ולהגיד שאין דבר שלא נאמר לך, שלא נכתב לך, ושלא קרה לנו. מיליארד וזהו, מבטיחה. </div>Sun, 17 Feb 2008 22:04:00 +0200crystal_ship@walla.co.il (גבריאלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=24445&blogcode=8655490http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=24445&blog=8655490