http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422heCopyright 2026 .Jane.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12638354<div align="right" dir="rtl">זה שנים ישנו סיפור...הנע מפה לאוזן כאן, בעיירה הקטנה שלנו. יש אומרים מעשייה הוא. אחרים קללה; אך כולם יסכימו פה אחד- כי הייתה פעם אישה. אין איש אשר לא שמע, על האישה המסתורית מן החוף המכושף. המלחים ששבו מן מסעות ארוכים סיפרו בהתרגשות ובבעתה כי עורה זך כשלג ועיניה למעשה פנינות. שפתיה נוצרו מן הצדפות וגופה נברא מן החול הזהוב. יש הטוענים כי היא רוח, אחרים יגידו כי מכשפה. השמועות מספרות שיצורי האוקיינוס הן בני בריתה. מספרים שאי אפשר למצוא אותה, שהיא נגלית במלוא הדרה בלילות ירח מלא...מחפשת אחר נקמה. כעת החוף כולו שרוי באי שקט; רוח החוף רוחשת, שורקת בכעס. הגלים שועטים באי נחת אל החוף, מתנפצים בזעקה. השחפים מרחפים במעגלים, סחור סחור. כאילו צווחיםאלינו, בני האדם,היזהרו לכם, סורו מן החוף. שעת דמדומים והחמה הותירה אחריה שובל דם. אין נפש חיה באזור. כעת זה הוא ים הדממה. רק הד שירתה של אשת החול נישא על גבי רוחות האוקינוס. ***בצהרי היום, אדם זר עשה את דרכו בעיירה אל עבר החוף המכושף. היה זה גבר צעיר, עטוף ברדס. על כתפיו נשא תרמיל גדול ממדים. הזר חצה את כיכר המזרקה בפסיעות נחושות. שיערו גולש עד כתפי</div>Sat, 23 Jul 2011 13:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Jane.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12638354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243422&blog=12638354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12277488<div align="right" dir="rtl">קוראים יקרים שלום, למגיבים ולמבקרים שבינכם, תודה רבה. מכל הלב. אני מעריכה את התגובות הכנות שלכם והן רק גורמות לי לחשוב איך לכתוב את הסיפור הזה בצורה מוצלחת יותר. חוץ מזה, רציתי גם להודיע דבר מה...בעקבות שינויים בטיוטת הסיפור (כדי שתהנו ממנו יותר ) ייתכן ותראו שינויים בשמות/בחלוקת הפרקים וכו'. לכן, אם יש משהו לא ברור או שנראה והתבלבל לכם, פנו אליי בתגובות. וההודעה הזו אינה רלוונטית לפרק הזה. קריאה קסומה ומהנה פירוש המילים המודגשות בסוף הפרק! "אבא..." לפניהם ניצב אדם בא בימים וגבה קומה. נוכחותו הנשגבת נשאה עמה ניחוח בינה ועֹז. כפור עיניו שזר בתוכן ריחוק מנפש אדם פשוטה, כאליל המקורב ליקיריו אך אינו קרוב לאיש. כִתרו כרוך סביב שיערו המאפיר וזקנו הכסוף כסהר פלאי. עורו הצח כשלג ופניו חרושות הקמטים העידו על חוכמת חיו ארוכת השנים. מלבושיו המלכותיים שוו לו מראה נאור; מכנס שחור רחב שוליים מכוסה בחולצה לבנה בעלת כפלים. נעליי עור שחורות הבוהקות ממרחקים, על ידיו ענד תכשיטים רבים ואף צמיד</div>Wed, 19 Jan 2011 20:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Jane.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12277488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243422&blog=12277488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12269253<div align="right" dir="rtl">למי שלא קרא את הפרק הראשון, חזרתנו לכתיבת הסיפור הנה ההודעה הקצרה והסברים: קוראים יקרים שלום! חלפו שנתיים-שלוש מאז שפירסמתי כאן בבלוג. חלפה כשנה מאז שהמשכתי לכתוב את הסיפור הזה. אני מניחה שאיבדתי כמעט את כול הקוראים שלי ולכן אני מפרסמת מחדש את הפרקים. אני מקווה שחובבי הפנטזיה וההרפתקאות יראו נוכחות. התגובות, הביקורות והפירגון שלכם חשובים לנו מאוד! אני בטוחה שכול אחד מכם יהנה מעלילת הסיפור! קריאה קסומה חברים יקרים ושבת שלום! פירוש המילים המודגשות בסוף הפרק. גוף המטוס היטלטל אנה ואנה. רעד מצמרר חלף על פניו, משבש את טיסת האקספרס לאמסטרדם. "ג'ון!" קרא סמית', טייס המשנה, מנסה להתגבר על שאגות המנוע "לכל הרוחות, מה קורה כאן?!" ג'ון הביט אל לוחות הבקרה. הדלק הולך ואוזל. ניסיון יצירת הקשר עם מגדל הפיקוח נכשל. "אנחנו קצרים מאוד בדלק, מד הגובה לא מראה דבר, אנו עומדים להתרסק," "כהרגלך, אתה נשמע כה שאנן וקר רוח..." עקץ סמית', ג'ון הבחין בנימת הדאגה שהתגנבה לקולו. זעקות חרדה נשמעו מכל עבר, צוות האוויר התרוצץ, חרד לגורלם. קולו של ג'ון נשמע בחלל המטוס, "נוסעים יקרים,</div>Sat, 15 Jan 2011 10:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Jane.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12269253http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243422&blog=12269253http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12268453<div align="right" dir="rtl">קוראים יקרים שלום! חלפו שנתיים-שלוש מאז שפירסמתי כאן בבלוג. חלפה כשנה מאז שהמשכתי לכתוב את הסיפור הזה. אני מניחה שאיבדתי כמעט את כול הקוראים שלי ולכן אני מפרסמת מחדש את הפרקים. אני מקווה שחובבי הפנטזיה וההרפתקאות יראו נוכחות. התגובות, הביקורות והפירגון שלכם חשובים לנו מאוד! אני בטוחה שכול אחד מכם יהנה מעלילת הסיפור! קריאה קסומה חברים יקרים ושבת שלום! עיניו התכולות נפקחו לרווחה. ג'ון היה שרוע בפיסוק איברים על פני אדמה הקרירה. ראשו פעם בכאב, הוא חש כיצד הדם זב מפצעיו כנהר. פרקי אצבעותיו נעו בזהירות חשות באדמה הלחה. הוא שכב כך דקות ארוכות, מוכה הלם, בחילה. זיכרונו החל לשוב אליו אך טרם התמקד באסון שארע, העשן הכבד צבט בנחיריו וגרם לו להסב את מבטו בכבדות למראה חלקי המטוס שנותרו וגופות האנשים הרבים שהסבו לו כאב רב. האוזניות היו מוטלות בחוסר אונים לצדו; באצבעותיו הוא תפס בהן וניסה להתרומם אך באותו רגע, אנקת כאב פרצה מפיו. הוא חשד כי מספר חלקים בגופו נשברו. אך ג'ון היה מוכרח לוודא אם ישנם שורדים מן התרסקות המטוס המסתורית הזו. בחילה איומה פקדה את גופו, הוא נ</div>Fri, 14 Jan 2011 19:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Jane.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243422&blogcode=12268453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243422&blog=12268453