http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007..."כי האדם הוא עץ השדה,כמו העץ הוא צמא למים,כמו האדם הוא נשאר צמא...ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהייה?..כמו עץ השדה..."אז בינתיים אני כאן עושה את צעדיי הראשונים ...heCopyright 2026 עץ השדה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007http://f.nanafiles.co.il/upload/72006/IsraBlog/243007/misc/6658011.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9710752<div align="right" dir="rtl">...הינה אני לשוב...עייף מהמסע ההזוי הזה של עשיית כסף...רוחשת בי אהבה ומבעבעות בי מילים קטנות ואין אותי די זמן בעולם החלם הזה...לעצמי ...לאהבתי למילותיי הזעירות....מצאתי לי רגע לנוח ולפזז קלות עם האצבעות על המקלדת...ימים הרבה שלא הייתי ...ואני מרגיש כמו סמרטוט סחוט ממים ואנרגיה....המרוץ האווילי הזה אחר הכסף מוציא אותי מהאיזון ...מפר כל באלנס בנפשי הרצוצה והחבוטה...ואני כל כך אוהב להיות כאן....</div>Thu, 07 Aug 2008 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9710752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=9710752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9177402<div align="right" dir="rtl">שולח אל על את שחף התיקוות הגנוזות שלי,בעולם שהכל בו נשפך:הזמן,הדמעות,הנהר אל הים,והדיו אל הדף...רק השחף שלי דואה דואה בשמייםמרחף בין ערפילים.גם האל אלי נשפך מתוך תוגת הבריאה,כולא בתוכי רעמים וברקים,רוחות וסופות מחולל בי,אבל הכל נשכח עת אליו גם אני נשפך...גם במלחמות דם נשפך,ואין מנצח ואין מנוצח...רק שכול יגון וכאב,במאזן האיימה תמיד מפסיד הלב.ואני?במלחמתי עם עצמי,נשפכים מימנימילים...</div>Tue, 13 May 2008 05:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9177402http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=9177402http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9137257<div align="right" dir="rtl">...כי במותם ציוו לנו את החיים....ואני יודע כי במשפט הזה טמונה אמת כל כך חזקה ...כל כך מוחשית....אין יום שהוא קשה לי כל כך כמו היום הזה...יום הזיכרון!!!!כמו אלבום תמונות שנפתח ביראה מצמררת....וכל דף עובר ביסורים ומעורר מהומת אלוהים בחדריי ליבי...חברים -אחים שלי יום יום אני חי אותכם ...מחר בבתי העלמין אבוא לספר לכם את געגועיי...אבוא לבכות על אבניי השיש,המילים כל כך חלשות ברצותי לספר על תהומות נפשי....ומחר במקום מילים אחבק ואבכה עם המשפחות...כי אלוהים לא ברא מילים מספיק טובות לניחומים...אוהב אותכם ...מתגעגע...ובוכה את הזמן שחלף בלעדיכם...ינעמו רגביי הארץ לכם ותהיה נשמתכם בגן העדן.</div>Tue, 06 May 2008 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9137257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=9137257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9086979<div align="right" dir="rtl">ומתחיל הצורך בחופשה אמיתית....חופש מכל האנשים סביבי{מלבד ילדיי שאליהם אני תמיד מתגעגע...גם אם הרגע יצאתי לעבודה...}חופש מהרעש שעושה רושם רק הולך ומתעצם....חופש מדיבוריי הסרק ...חופש מהעגמומיות של מרבית האנשים...זה כל כך מאכזב אותי שאנשים סביבי מבזבזים את מיטב שנותייהם בניסיון לעשות כסף...ועוד כסף....כאילו זה המטרה ...ולא בסך הכל סוג של אמצעי ...אני צריך חופש.... ואין לי זמן לחופש אמיתי כי אני מחוייב לדברים שאני באמת לא חייב ....למרבית האירוניה.חופש חופש חופש חופש חופש חופש חופש....היה היום בוקר ירושלמי טיפוסי קריר ובהיר...טרם קמתי מהמיטה הבחנתי בכתמיי האור על התמונות של דאלי וכמו נדמה שהם השתלבו היטב בשיגעון הגאונות של הצייר המופלא הזה...בזריזות קפצתי החוצה מהמיטה...מקלחת ,ציחצוח שיניים,קפה ,סיגריה...עיתון...רק את הכותרות...היו לי כמה זנבות של עבודה לסיים אבל פתאום הבנתי שממש לא בא לי היום...אז עשיתי כמה טלפונים ותודה לאל על המימונה בגן סאקר שהיוותה תירוץ נהדר לברוח ממטלות שכאלה....כשסיימתי את הסבב טלפונים הזה כל שנותר היה לקרוא ספר ...ועוד ספר...והייתי כל כך מרוצה מעצמי שקפצתי לסטימצק</div>Mon, 28 Apr 2008 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=9086979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=9086979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8876578<div align="right" dir="rtl">דווקא אז יצאה היא בריקוד מטורףיחפה הייתה אל מול פני ירח,נעה ומתפתלת לקצב צלילים פנימיים,הוא הביט בה מבעד לסדקים בחייומוקסם ומהופנט כאחת.בוקעת מתוך הקליפה של עצמה עירטלה את גופה והתמזגה עם הלילה.דומה היה כאילו היא בטקס פולחנילוטה בערפיליםהמצפינים את סודות יה הכמוסים.שקט ועלטה ,ורגעים מכושפים.והוא אחוז בלהות למראה בבואתוראה אותה מתנוענעת חושנית כבתולה העולה מן היםוידע לפתע כי מת בו הספן.תפילה חרישית היא נשאההסתגפה בתוך עצמה לוחשת מילים...רוקדת ומתפתלת כנגד הסהרוהוא אחוז בצמרמורת משתקת בראותו את יפעת פיתולייהכרוח רפאים הייתה היא בעבורווהוא נפעם כחוזה בתעתועים.מדבר,ירח יפיפה,צליליי הנשמה עלמת חן ערומה בריקודהאני,ואלוקים עדי.</div>Mon, 24 Mar 2008 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8876578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8876578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8758180<div align="right" dir="rtl">לאחר תקופת מה,אתה לומד את ההבדל העדין ,המהותי,הבילתי ניראה,בין שילוב ידיים לשילוב הנשמה.אתה לומד שאהבה פירושה אינו להישען,ומשמעותה של החברות אינה בהכרח ביטחון.אתה מתחיל ללמוד שנשיקות אינן חוזהומתנות אינן הבטחה לכלום, ואתה מתחיל לקבל את ההפסדים בסנטר מורם ובעיניים פקוחות,באצילות רוח של מבוגר ,ללא היבבה של הילד שבך.אתה לומד לבנות את הדרכים על ההווה,כי אדמת המחר חמקמקה מכדי לנטוע בה.ולאחר עוד זמן אתה לומד,שאפילו זוהר השמש שורף אם אתה נחשף אליו יותר מידי.אז שתול לעצמך את גנךוקשט את נשמתך במו ידייך,במקום לחכות עד כלות שמישהו אחר יביא לך פרחים.וכך,רק כך אתה לומד שבאמת אתה יכול לשאת,שבאמת אתה חזק,שבאמת אתה שווה.עוד מעט וזמן מדבר כניראה מבחינתי....זה הזמן לטבול במוסיקה שאני אוהב ובחבריי הטובים ביותר הספרים .אביב הנפלא אני עדין בוכה איתך בשירים ..."ועם הזמן ועם הזמן הכל חולףליבך הגאה הופך לעלם יחף"....מאיר אריאל אהובי איך הלכת והשארת אותי שבור למילירדים של רסיסים קטנים ואני בטוח שבגן העדן השמיימי כולם פורטים על גיטרות ומקשיבים לך עד בלי די..ושלמה שלמה אתה תבוא איתי למדבר???כן,פעם היינו שישה...</div>Wed, 05 Mar 2008 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8758180http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8758180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8755672<div align="right" dir="rtl">"את התוואי של הדרך אל עצמימסמנות תחנות נטושות,אובדן הדעת בריגעיי חסדכאוטובוסים ללא נוסעים,הזמן אינו רופא ואינו מרפאחולי הוא עניין של מקום."רוצה שינוי!!!!רוצה להשאיר את כל החלקים האורבנים שבי מאחור...ללכת לי אל המדבר לשנה ואולי אף יותר....לעבוד את אמא אדמה ולהתמזג עם השקט של המדבר...לשמוע את פעיית הטלאים ולדעת שזה לא מהערוץ של הנשיונל גאוגרפי..להקשיב בכייף לחליל הרועים...להביט לשמיים ולראות מיליוני כוכבים משבצים את שמיי הלילה...רק במדבר רואים את זה כל כך מרשים...לקום בבוקר ולדעת שלא יעצבנו אותי בכביש נהגים לחוצים ומפגרים...לא לשמוע את ציפצופיי הרכבים כל היום ואת סירנת המשטרה והאמבולנסים....להתנתק ממפלצות הבטון שכבשו כל פינה בעיר היפה שלי....אני אתגעגע אלייך ירושלים אין ספק ...אבל יותר לירושלים של פעם של הטיולים שלי ברגל כמעט בכל חלק וחלק בך ובעיקר בעתיקה ובסביבות הכותל...לנחלאות המצויירת ועין כרם המדהימה .רוצה חופש מכל הלקוחות הקרציות שבגלל הכסף שהם שילמו תמורת העבודה הם חושבים שקנו אותך לכל החיים...רוצה חופש מכל המרדף האווילי הזה אחרי כסף רכוש ומעמד של כולם מסביבירוצה להיות עץ שתול ע</div>Wed, 05 Mar 2008 02:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8755672http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8755672http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8702937<div align="right" dir="rtl">אם אלוהים לא היה נותן ליללכת בדרך הקשה,וליפול,ולכאובולהתייסר כל כך...אם כמו כולם היה נותן לילהמשיך ולנגוע בכל מהשיפה,וקורץ.אילולא מה שעברתימי היה מסוגל להסביר לך???מי יכול היה להמחיש לך שהחייםיפים ונפלאים,יפים ונפלאים בהחלט.</div>Mon, 25 Feb 2008 17:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8702937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8702937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8640563<div align="right" dir="rtl">חלומות לבנים מתיקווה,הולכים לאיבוד בחשכת הליל.אמונה מהוססת כושלת על בירכיי השחר העולה.אל תאמיני לאנשים קטניי אמונההאמיני לריח הרגבים העולה אחר הגשם הראשון.חלומות לבנים מתפוגגים,ואמונה מתנפצת.האמיני לשריקת הרוח.אהבה מקושטתשנאה דרמתיתידידות מזוייפתקנאה חולניתהכל פאתטי.שקספיר,מולייר,פרוייד,זרתוסטרא,איבסן,ניטשה,נפוליון,דארווין,אנג'לו,יהודה עמיחי ,ישעיהו ליבוביץ ....וגם אלוהים היו ואינם,השאירו בני דורם מאחור...הטביעו חותמם...וחלפו עם הרוח...רק הרוח נשארה.חלומות לבנים מתרסקים,ואמונה קורסת גם כאשר לא יורד גשם ולא נושבת הרוח.אל תאמיני למה שאני כותב לך להאמין,צאי להירטב בגשם,ולכי לך להקשיב לשריקתה של הרוח,וכאשר לובן חלומך יירטב ואמונתך תתנופף ברוחדעי לך אזשאם תצטנני,הרי זה חידקיי שיגעוני שדבקו בך...ואל יהיה בליבך עלי שאני קצת משוגע...ההוא שם למעלה אוהב משוגעים...כי אחרת אי אפשר להבין למה הוא ברא כל כך הרבה...כאלה</div>Fri, 15 Feb 2008 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8640563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8640563http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8522115<div align="right" dir="rtl">עוד מעט ושלג לבן ורך יכסה את העיר...בחוץ סופת רוחות ואני ספון לי פה בין התנור והמקלדת...יש ימים כאלה ...כאילו והנשמה מתמזגת עם המזג אוויר שבחוץ...החורף היכה בי בכל עוזו...ימים הרבה שקפואים לי החיים....ורוחות מתעתעות בי ...מאבד אחיזה בקרקע...ונתלש שוב ושוב ממקומי...לא מעט בכו עימי העננים...והמשיכו להם הלאה להרוות צימאונם של אחרים...כשפוך נוצות האווזים משמש תחליף לאהבה פתאום מתחוור לך שאתה שוב פעם מוצא את עצמך לבד, בחורף קר....כבר לא מוצא נחמות בזכרונות...כבר לא מתרפק על העבר...פשוט קר לי מידי....לא אכחש ...יש ולפעמים הלבד מיטיב איתי...ומרגיע....הייתי איש של לא מעט נשים ואין אומר אני זאת ביהירות...אולי להפך בסוג של התנצלות...זה נאמר ...ארבעה ילדים משלוש נשים...ובין לבין חברות...וידידות לרוב....והכל מתאזן....פעם לא היה לי זמן לעצמי..והיום אני רוב הזמן עם עצמי....בהליך ממושך וארוך של ריפוי עצמי...מהצורך האובססיבי כמעט של לאהוב...של להיות נאהב...לא מעט חששות וחרדות מלווים אותי...כי הצורך שלי בלאהוב בלהעניק הוא גדול מימני לכן המלחמה שניטשת לה בתוכי כואבת ומייסרת......"...שכן הדרך להתפתחות אנ</div>Tue, 29 Jan 2008 02:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (עץ השדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=243007&blogcode=8522115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=243007&blog=8522115