<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>one of these days</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973</link><description>זיונים, שלי עם עצמי, שלי איתו, של שנינו ביחד. כי מזיונים מעולם לא אצא מסופקת, מהאהבה שלנו כן.
נמפומנית מיוסרת גם כן.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 blunsh. All Rights Reserved.</copyright><image><title>one of these days</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973</link><url></url></image><item><title>מישהו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=8621340</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קורא כאן?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Feb 2008 21:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=8621340</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=8621340</comments></item><item><title>היום זה מגיע. רוג&apos;ר ווטרס בארץ.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4226210</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדול האמנים
גדלתי עליו מאז 0
מתמכרת לכל צליל מדהים של הלהקה המדהימה הזו

והוא כאן
לא נקלט... אני הולכת לשמוע את דארק סייד, אלבום הזיונים הרשמי של ישראל, בהופעה חיה
כל תו, כל צליל. אלוהי

פשוט אלוהי. בהצלחה לווטרס, אף ע&quot;פ שאם רצה באמת לתרום לארץ המסכנה שלנו היה נותן מעט יותר מכתובת גראפיטי על חומת ההפרדה... והנאה גדולה לכולם, מילדים עד קשישים
כולם מעריצים בעיוורות את האמנות המדהימה שנוצרה ע&quot;י מוח גאון, אוזניים, בס, גיטרה, תופים וסינטיסייזר

תחי המוסיקה
בדרך לשלום. אההההההההההה!!! לא קולטת שהוא כאן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jun 2006 14:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4226210</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4226210</comments></item><item><title>נורמלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4157425</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא אהב אותה בכל מאודו.
היא ניהנתה להיות ביתו, ניהנתה להיות אמו, לשמור עליו ולהיות מוגנת על ידיו.
הם לא רבו מעולם, מערכת היחסים שלהם הייתה מעין בועה עוטפת, רכה וחמימה מארגמן ובורדו,
רחם נעים שבתוכו הם שוחים בחיבוק עוטף עדין, בשבילה.

הוא נהג אותה לארוחת ערב משפחתית אצל סביו.
&quot;את לא צריכה להיות כאן בכלל,&quot; טען בקוצר רוח, עצבני מעט, עיניו מפלבלות.
&quot;לא היית צריך לקחת אותי,&quot; ירתה במהירות, &quot;לא הייתי צריך&quot; קטע את הברתה האחרונה.
&lt;P dir=rtl style=&quot;DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-AL&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Jun 2006 20:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4157425</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4157425</comments></item><item><title>פורטת ונוגעת שופן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4103008</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נוקטורן טוב של שופן
אני מנגנת
תווים בהרבה דיאז וקצת במול... מקלידה על קלידים שחורים ולבנים

פורטת על גופה של נערה סמוקת לחי
מנגינות לילה שרירותיות
.מביטה בה בערגה, טורפת אותה אל תוך מערבולת הפסנתר
סמוקת לחי
בכותונת לבנה מהמאה ה-19. עגלגלה מעט, רומנטית כזאת
שוכבת בפיסוק איברים על המיטה לאחר ליל שגעונות
בעיניים עייפות בעלות ניצוץ ונעורים, ופטמות זקורות

נוקטורן טוב של שופן
אני מנגנת
תווים בהרבה דיאז וקצת במול... מקלידה על קלידים שחורים ולבנים

מעבירה יד על עור לבן חלק. המוסיקה זורמת לאיטה
ממוללת פטמה באצבעות עדינות, צובטת - סינקופה חריפה
מלקקת בטן משתפלת טהורה, וטבור עגול חצוף
וגוף
הרבה גוף
נגיעה בדגדגן
טרילר עיקש לא עוזב שתי תיבות
מוסיקה קורצת. מתמכרת לתחושה
לָאישה
כשלשוני על משוש חייה, פרי תאוותה
מלקקת מוצצת ונושכת מעט.
וממשיכה וממשיכה, ואי מאבדת שליטה, המוסיקה מתוקה ממתוק. ממשיכה, ממשיכה

...........התשוקה פורצת בצרחה


ואני רק ניגנתי נוקטורן של שופן
תווים בהרבה דיאז וקצת במול... מקלידה על קלידים שחורים

ולבנים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Jun 2006 01:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4103008</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4103008</comments></item><item><title>המחסור בזמן...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4066101</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הלחץ סוגר עלי מכל כיוון.
אין לי זמן.

הייתי אצלו אתמול, קפיצה של שתי דקות וחזרה לעיסוקים הארורים.
דיברנו מעט, פרקתי מעט עול,
שכובה על מיטתו ומביטה בתקרה בתנוחה מהורהרת.

פתאום,
הפשלת מכנס וחוטיני דקיק אגרסיבית,
פיסוק אלים של שתי רגליים ארוכות וקפואות,
עוד לפני שהספקתי להזיז עיני מהתקרה ראשו כבר היה טמון עמוק בין רגליי,
לשונו נוברת ברפרוף אלים על שפתיי הכוס שלי,
ומשם, הוא לא התאפק, המניאק
עמוק בתוך נרתיקי...
אחח לשון ארוכה.......

פתיחת עיניים מופתעת
שהפכה לעפעוף מתענג -
ממצב מתח מופתע וטוטאלי נרגעתי ונסחפתי אל תוך ערטול הגוף המופלא הזה
כשלשונו מלקקת אט את דגדגני,
מוצצת, מפעילה וואקום ונושכת מעט,
לוחץ על נקודת החיבור הזאתי בין הירך הפנימית לאיזור הכוס,
דוחף אצבע ארוכה,
שמתחלפת בלשון ענוגה
רכה כל כך, חלקה
מרטיטה
חודרת ארוכות לנרתיק,
נתקלת בדפנות
אחח מדהים שלי...

פוקחת עיניים, הוא מישיר אלי מבט חודר מלמטה..
תופסת את איברו הזקור, העבה, הקשיח והארוך
מתחילה לעסות עם מעט רוק נהדר
הוא גונח

הופכת אותו, הוא נענה. 69. הוא מעלי... איברו הזקור נוגע בשפתיי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 May 2006 23:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4066101</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4066101</comments></item><item><title>נימפומניה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4035961</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זאת הייתה בדיחה שלי ושלו כבר הרבה זמן, צחק עלי שאני נימפומנית.
צחקתי איתו, הייתי בטוחה שאני ככל הבנות והוא מקניט אותי כי אני גומרת הרבה אך לעולם לא מפסיקה לרעוב.

עד אתמול.
הזדיינו שעות...
בתחילה כשעתיים, זיון חלק ואוהב, רגיש, שליו,
גמרתי פעמיים שרשרת אורגזמות.
עברנו לשכב בחוסר מעש מול הטלויזיה כשפתאום שנינו קמים יחד לחדר המיטות ומקיימים זיון פראי וסוער, רטוב וזקור פטמות וזין.
הזדיינו כשעתיים...
השמש ניצנצה על קפיצות המיטה המטורפות קרניים נוגות של אדום לוהט.. כן זאת המילה, לוהט. לא תשוקה,
יצר.
יצר לוהט

הזדיינו ללא הכר.. הוא בא לגמור אך הקדמתי אותו כל פעם...
3 פעמים שהתחיל כבר לצווח את גמירתו לתוך הנשיקה החושנית שלנו, אך אני גמרתי לפני שהספיק והוצאתי אותו ממני ומונעת אתאביונתוכדי לחוות עוד אחת משלי...
בפעם השלישית החלטתי שיש לרחם עליו למרות כי היה נראה שהוא ניהנה מהמירוץ.
הוא זרק אותי באלימות תוקפנית על המיטה, סובב אותי עם ידיו ואצבעותיו הארוכות, היפות שהשאירו סימנים על אגני העגול הנע.
הוא חדר אלי באחת. חדירה חזקה, כואבת,
זיין וזיין, ליטף את דגדגני, אך היה אדון. זהו,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 May 2006 18:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4035961</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4035961</comments></item><item><title>מעט מהכאב.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4024719</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ונראה כאילו אתמול
כששכבנו על אותם הסדינים
חיבוק אוהב, עיניים כמהות
מזמרים בצחקוק ניגונים ועוד ניגונים
אבל מי אתה היום,
הזר והקרוב לי מכולם
והקירות סוגרים עלי,
והדרך צרה, ובקצה,
יחידה הברירה.

ולא אוכל לש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 May 2006 23:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4024719</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4024719</comments></item><item><title>גוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4011889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהבת את הגוף שלי.
הוא נעים וחלק, ושיערות בלונדיניות קטנות, דקיקות שמנצנצות קלות בשמש עוטפות אותו בכמה מקומות.
ויש עליו הרבה נקודות חן, אב ל הן כולן קטנות קטנות, ורק מי שיתבונן באמת ישים לב אליהן.
יש לי חמוקיים דקים,
כתפיים רחבות
אגן צר
טוסיק קטן, גבוה, שכרגע הוא מעט רך ומעט קשה. עגול כמו תפוח,
חצוף,
יש לי רגליים ארוכות.
דקות,
וחלקות.
וכפות רגליים שאם אני ארצה, אני יכולה לעוות את צורתן לגמרי בהפעלת כמה שרירים.
זה מאוד מצחיק.
יש לי שרירים בזרועות.
בגב ובשכמות.
בשוקיים.
יש לי חזה זקוף, חצוף
קשה... נעים למגע, קפיצי.
לא גדול,
אני אוהבת אותו.
ובטן נעימה, שרירית ושטוחה אך עם זאת רכה מעט,
אבל היי - אני אוהבת אותה ככה.

אני אוהבת את הגוף שלי,
ושומרת עליו, פעילות גופנית נכונה,
תזונה נכונה (למזלי בורכתי בגוף שיודע לספוג גם את המתוקים, הגלידה וכל שאר תענוגות חריגים שאני מכניסה אליו מידי פעם. לא יכולה להעביר יום שלם מבלי לגעת בשוקולד לפחות פעמיים.)
שינה שאני צריכה להשלים בשבילו,
והרבה סקס
מומלץ לכל מי שרוצה לטפח מעט את מתנתה המולדת
וליהנות ממנה עד הסוף.

אגב. היו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 May 2006 00:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=4011889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=4011889</comments></item><item><title>וויסקי, זיון, תרדמת ויקיצה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=3988886</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הגענו אליו לפנות בוקר אחרי לילה ארוך עם חברים.&quot;תוציא לי משהו לשתות..&quot; ביקשתי בתשישות...הממזר הוציא וויסקי.  חייכתי חיוך גדול.... הוא מכיר את החיבה העמוקה שלי למשקה.מזג לי כוסית,  הורדתי בשוט - כדי להתענג על חריפות המשקה שלא הרגשתי תקופה טובה..מזג עוד אחת,ועוד אחת,ועוד ועוד, שותה ומתענגת, משוחחת, ניהנת מהסחרחורת העדינה העוטפת אותי אט אט, אחרי הרבה אלכוהול וללא הרבה שינה התחלתי להרגיש את השפעותיו הנעימות על גופי - הסחרחורת הנעימה, אי שיווי המשקל -תפס אותי לנשיקה ארוכה... קטנה לידו, אני, מתעטפת במגע לשונו.. מרגישה יד מיומנת פותחת את חזייתי, מבלי לשים לב נותרתי ערומה בסלון,ולפתע גם לפותה בשתי ידיו הגדולות, מסוחררת הרגשתי אותנו מגיעים בצעדיו הגדולים אל תוך חדרו, היישר אל המיטה, ושוב מבלי ששמתי ללב, אני מלוקקת על ידי הגבר הזה שלי, החיה הלא מאולפת הזאת שלי,שלופתת את שדיי בחוזקה,מלקקת פופיק קטן,ומגיע לכל מיני שיפולים מדהימים שאגיד תודה לאלוהים שברא ...אחח, שרק ימשיך ללקק כך כל החיים...למצוץ, ושוב ללקק ברכות טעימה.הוא חדר אלי. ענקי שכמוהו, החליק לתוך רטיבותי המגרה. החל לזיין אותי באהבה, לתת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 May 2006 20:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=3988886</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=3988886</comments></item><item><title>נוהג אותי, מוצצת אותך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=3948757</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעת לילה מאוחרת של אחרי השתוללויות שישי.

האורות מהבהבים על הכביש הארוך והחשוך, מרגישה קטנה ובודדה בתוך החלל השחור הזה, הכוכבים הבוהקים האלו.
אבל אני לידך. אני קטנה, אבל לא לבד.
הלילה עושה עמי חסד. מעט רוגע, שאין לי תחת שמש שחושפת הכל, שאינה פוסחת על שום פרט, שאראה הכל ואהיה מודעת לכל.
מביטה בו. מביט בכביש, שולח קריצה מידי פעם.

לפתע נעלמים כל ההבהובים, המשיכו בדרכם הנגדית, מידי פעם מגיע עוד אור קטן..
שולח יד, עדיין מביט בכביש. מלטף ירך, מלטפת דגדגן. קטנה בתוך חלל ענקי.
שולחת יד לכפתור מכנסיו, מחככת אותה בזין זקוף, דרך הבוקסר החלק.
משילה ממנו את מכנסיו, שולחת יד נינוחה אל מתחת לתחתוניו, המגע עם הזין שלו, זקוף, עם הכיפה האלוהית הזאתי שלו, שאני כ&quot;כ אוהבת, העובי הזה, פעימות ליבי מתגברות למגע עם האיבר האלוהי הזה.. כל פעם מחדש. אחח, אני אוהבת בולבול.
תנו לי עוד ועוד מאחד טוב כזה. חיבת להרגיש את המגע החלק הזה, הספק קשיח כל כך, ספק רך,בין שפתיי. סוכריה שלי.

רוכנת אליו, מחייכת אליו, ידו השמאלית על ההגה, הימנית מלטפת את עצם הזנב שלי,התחרמנתי - שולפת אותו מהבוקסר, נותנת טעימהלכיפה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 May 2006 16:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (blunsh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240973&amp;blogcode=3948757</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240973&amp;blog=3948757</comments></item></channel></rss>