http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608בתקווה שהם לא ימצאו אותו, שוב.heCopyright 2026 אני מנסה להיות אנונימיתX___X. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=10268772<div align="right" dir="rtl">רק בשביל שלא ימחק &gt;&gt;"</div>Mon, 08 Dec 2008 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=10268772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=10268772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=8491736<div align="right" dir="rtl">סעמק נו מה נסגר איתי. שנה שעברה הסתכלתי עליו,נדלקתי עליו טיפשה ואמרתי שאני לא שווה בשבילו. אבל במקום זה התאהבתי או משהו בסגנון בגרועים ממנו,כאלו שמתחילים עם כל אחת. עכשיו בכיתה זה שיחות "-השםשלי- אפשר נייר טואלט?" "אה כן" ~מביאה~ "תודה" ודברים מפגרים כאלו,אבל באמת שלא יצא מזה כלום. אני כ"כ רואה את זה וזה מתסכל. אני יודעת שאני פסימית,אבל אי אפשר לבנות קשר משיחות מטופשות כאלו. ואני לא מכירה אותו מספיק. לדעתי הוא נראה בנאדם מדהים,וזה שהוא מנגן ולא יודעת אבל לא ממש דיברתי איתו,ובטח הוא גם לא מרגיש כלפיי משהו. ארג אני שונאת לאהוב. כל החיי מסך האלו,בשביל מה? בשביל מה אני צריכה אתזה? כי טוב לי כאן,אני מרגישה מוגנת. כי כאן אני קובעת את החוקים,ולא הם. בוהו.עריכה כעבור אממ.. 11 חודשים:חה, טיפשה. הייתי ונשארתי. אולי גדלתי בטיפשות, איך? איך עשיתי מעשה כזה?חיי מסך.. לפחות זה דיי נעלם. ואיתו גם רוב האנשים שהכרתי מכאן |:אז אמא כן צדקה.</div>Thu, 24 Jan 2008 23:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=8491736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=8491736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6803073<div align="right" dir="rtl">היתושים האלו. כ"כ מעצבנים. אי אפשר לחיות איתם, וגם כשאת מנסה - הם מחזירים מלחמה. אני יושבת, והורגת אחד אחד, על כל הרע שהוא עשה. אחרי שאני הורגת אותו, אחרי כל המאמצים הקשים, זה משחרר. (זהו היה משל, אבל גם ככה המציאות) אררררררר. כולם נפגשים אחד עם השני, ורק אני בצד. לא נפגשתי עם אף אחד. זה מוכיח את זה שהם שונאים אותי. וניסיתי. ארר. @_____________@ ובמסיבת סיום של אחי, ראיתי אותו. והוא סתם היה עם ילדים מהשכבה, הם אפילו לא התקרבו להגיד שלום. מניאקים. יאי^^ עוד סיבה לשנוא אותו. (כע, אחים שלנו באותה הכיתה. והוו.)</div>Sat, 23 Jun 2007 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6803073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=6803073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6772415<div align="right" dir="rtl">אני והיא היינו כותבות שיחות מצחיקות במהלך השיעורים. החלטתי לקרוא את כולן, ואח"כ להשמיד. לא ורצה לשמור את התקופה הזאתי. זהו, נגמר.</div>Wed, 20 Jun 2007 11:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6772415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=6772415http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6762553<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת אותו. אני חושבת. לא, אני סתם דלוקה עליו. וגם עליו. אבל על השני פחות, כי אני עדיין שונאת אותו. הוא ילד צומיסטי. זה שנאי יותר דלוקה, כי אי אפשר להגיד אוהבת, הוא צומי קטן, לא גדול, אבל הוא לא ילד נגרר. וזה מה שטוב בו. הוא לפעמים מתחיל איתי, אבל ברגעים אחרים מתחיל עם אחרות. כנ"ל לגבי השני. והבנתי שהוא היה חבר של כמעט כל הבנות מהישוב שלי. אז הוא רודף בנות, בשבילו זה צעצוע. לא רוצה להיות הצעצוע שלו. ועוד יומיים, נגמרים הלימודים. וצ'או צ'או להם. אלא אם הם ילכו למחנה קיץ. בטח הוא יהיה חבר של הפאקצות, כמו תמיד. הם ימרחו עליו , הוא יהנה מזה ובטח יצא מזה משהו. ארר. ארר. עולם לא מוגדר. </div>Mon, 18 Jun 2007 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6762553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=6762553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6736019<div align="right" dir="rtl">נמאס לי מהן. הן פשוט מחקות כל דבר שאני עושה. באמת. בתחילת שנה, כשנמאס לי מה"קרן פלס" שלהן, אני התחלתי לשמוע שוב את הרוק שלי, בתדירות גבוהה יותר. ואת חלקן רציתי להדביק, שיהיה לי עם מי לדבר. אבל את חלקן לא. והן נגררו, ונדחפו בשביל להיות איתנו. אחרות, כמוהה שנאו את המוזיקה. אמרו שהם דוחים, לא טובים. פתאום, כשאני חוזרת מחופשה. הם הדבר הכי טוב עליי האדמות. היי! זה היה הנושא שלי, לא שלך. לא לגנוב. [!!] אני ילדה רכשנית. גם מנסים לקחת לי אותה ואני לא רוצה. היא שלי. אני לא רוצה שיקחו לי אותה. אני רוצה שרק אני אספר לה מה שמפריע לי, ולא שמישהו אחר יספר כמוני, ויאהב אותה כמוני. ילדה אחת: "של מי הבלוג הזה שנכנסת אליו בשיעור החופשי?" אני: "אע. של חברה שלי מהאינטרנט.." ילדה אחת: "איך קוראים לה? איך קוראים לבלוג" אני: "-שם-, לא זוכרת, למה?" ילדה אחת: "סתם...." -כן בטח. רצית להכנס לשם ו"להיות בעיניינים". אני לא מבינה אותה, אני לא מקובלת או משהו מיוחד, אבל היא מנסה להיות כמוני. בשיעור מחשבים אחד, היא התיישבה לידי. נכנסתי לאתר מסויים, גם היא. יצאתי ממנו - גם היא! והמשיכה לחקות א</div>Fri, 15 Jun 2007 13:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אני מנסה להיות אנונימיתX___X)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240608&blogcode=6736019http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240608&blog=6736019