http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582heCopyright 2026 חטא. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13783182<div align="right" dir="rtl">למרות שנדמה לי ששרון גל היה פעם דתי, או שהוא עדיין, אני לא מכיר אותו. כלומר אישית. יצא לי לשמוע אותו מספר פעמים מנחה את התוכנית הכלכלית שלו בערוץ 10, ולראות כתבות נוספות שלו, והוא היה רהוט, מובן, ובעיקר - ישר. את הראיון שלו עם הגברת דפני ליף אני זוכר לטובתו. הסגידה התקשורתית אליה היתה מוחצת, ואף אחד לא העיז לשאול מאיפה באה ומה דעותיה בצורה ישירה. הוא עשה זאת, וכמובן זכה לקיתונות של בוז. בימים האחרונים נודע ששרון גל התפטר - התפוטר? - מערוץ 10. ההתנהלות בנושא הדהימה אותי. זה התחיל מהודעות על עזיבה בעקבות מחלוקות כספיות, ואז במקביל - פצצה תקשורתית ממש - לפיה הערוץ חקר אותו בחשד להטרדה מינית, וכן ל"חוסר אתיקה בשידוריו". התגובה של שרון גל היתה נראית מבוהלת. במיוחד כאשר הערוץ בו הוא עבד מדליף האשמות כאלו. אני לא יודע האם שרון גל הטריד מינית או לא. אני לא יודע אם היה חוסר אתיקה בשידוריו (למעט חוסר האתיקה שבאי יישור קו עם האג'נדה התקשורתית השלטת). אני כן יודע לקרוא בין השורות. כאן, וכאן, וגם כאןבפורמט ריכוזי. והנה בין השורות: שרון גל ניהל עם ערוץ 10 שיחות לגבי שיפור תנאי העסקתו. הדבר</div>Fri, 17 May 2013 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13783182http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=13783182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13776240<div align="right" dir="rtl">זה פיתוח של משהו שרציתי לכתוב כתגובה לפוסט אצל שיר דמע האהובה (אבל הסגורה מבחוץ ולכן אין טעם לשים לינק). מרתק לשמוע איך השיח הציבורי שלנו מתנהל. שיר דמע כתבה כי פקידי האוצר חושבים - וכנראה צודקים - שחייבים להלחם בגרעון, ולכן הגזירות מוצדקות. מה שמוזר הוא שהם (וגם לא העיתונים והתקשורת האלקטרונית לרוב) לא מתייחסים לדרך הלחימה בגרעון, ואני לא מדבר רק על חלוקת הגזירות (בין קיצוצי תקציב משרדים ממשלתיים, העלאת מיסים, הקטנת תמיכות או ביטול פטורים) אלא בעיקר על השאלה האם מראש שיטתם של אובמה ויחימוביץ (פחות - או - יותר) לא עדיפה: במקום לקצץ, להגדיל בשלב הראשון את הגרעון, לעודד את הכלכלה והצמיחה יחד עם בטחון האזרחים במדינה, ובכך להביא בהמשך לצמצום הגרעון. משגע אותי שכמעט לא נוגעים בזה. למה? נניח שניקח את התיאור של המדינה כתאגיד - חברה בע"מ - שחביב על הוגי הימין. נניח שחברה נקלעת למצב המקביל לגרעון: יש לה הוצאות גדולות מדי, והכנסות קטנות מדי, ועלות מימון האשראי מכבידה עליה מאד. בעיקרון, אפשר לחשוב על שתי דרכי התמודדות: הראשונה - לצמצם. לקצץ בכח האדם, לסגור מחלקות ופרוייקטים, להקטין את השכר לע</div>Sat, 11 May 2013 22:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13776240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=13776240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13640861<div align="right" dir="rtl">(מהדורה מיוחדת לאור המפגש ביום הבחירות) בפרשת השבוע שנקראה בשבת, פרשת בא, מופיע הפסוק המוכר הבא: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". המדרש מביא מספר פירושים ל"החדש הזה לכם". אחד מהם הוא: "אמר להן הקב"ה חידוש דברים אני עושה לכם. לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה, אלא לכם אני מחדש דבר זה." (ילקוט שמעוני). בשבת האחרונה, בדבר התורה בערב שבת מול הקהילה שלי, קשרתי בין מהפכת החודש, היציאה משעבוד לגאולה, לבין הצורך בבחירות דמוקרטיות לשלטון. הסברתי את הפן השונא עריצות אדם שמשולב בזיכרון יציאת מצרים, ואת החובה לשים אותו על ליבנו כל הזמן. ציטטתי גם מראיון שנתן פעם הרב יואל בן נון, ובו הוא כתב: כאשר התחלתי לפני שנים רבות לעסוק בנושאים אלה היה נדמה לי שהמדינה הדמוקרטית רחוקה מאוד מהגשמה, כחלום הנביאים או תפיסת מלכות ישראל. חזון מלכות ישראל עודנו משאלת לב של יחידים...כשהתחלתי לעסוק בהלכות מלכים, התברר לי בהדרגה שהתפיסה הזאת מוטעית. הכרה זאת נבעה דווקא מתוך לימוד, לכן אני סבור שרוב אלה שמדברים על ניגוד בין התפיסה הדמוקרטית לבין חזון</div>Sun, 20 Jan 2013 16:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=13640861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=13640861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12781258<div align="right" dir="rtl">השבוע הוצת והושחת מסגד ביישוב טובא-זנגריה בצפון. הפעולה יוחסה לאנשי "תג מחיר" לאור הכתובות שהושארו בשטח. נתחיל מהדיסקליימר: אני מגנה את הפעולה. אני חושב שתג מחיר היא דוגמא קשה ומופרעת של יציאתו משליטה של פלג ה"לא ממלכתיים" בציבור הדתי-לאומי, וחלק מההתדרדרות הכוללת של שלטון החוק בישראל. מכל הכיוונים. את העבריינים הללו צריך לתפוס, לרדוף, להרשיע ולהעניש. הבוקר, דרך אגב, הציתו צעירים מהכפר את מוסדות השלטון הישראלי שם (העירייה, תחנת משטרה ובית ספר), מה שמלמד ששלטון החוק אצלנו מתרופף בכל המקומות. גם אותם, דרך אגב, צריך לעצור, לרדוף, להרשיע ולהעניש. וגם את רוצחי אשר והתינוק יהונתן פלמר. וגם את המתנחלים מענתות שהרביצו, וגם את אנשי השמאל שנכנסו ליישוב לבצע בו פרובוקציה אה כן, וגם את קציני המשטרה ששיקרו לציבור וטענו שרצח פלמר היה תאונת דרכים, כדי לא להפר את השלווה סביב נאומו של ראש הממשלה. כן, גם זו עבירה הדורשת חקירה. אבל מה שגרם לי להתנער מתרדמת הקיץ שלי בכל הנוגע לבלוג, ולהעלות פוסט שעוד יגרום לי לצום בכוונה יתירה ביום הכיפורים הבעל"ט, היא אמירה אתמול בערב של הנשיא פרס. פרס הגיע למקום</div>Tue, 04 Oct 2011 10:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12781258http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=12781258http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12654096<div align="right" dir="rtl">למה אני לא במחאה? א. כי היא מריחה מפוליטיקה ומטרות סמויות. כאשר אין דרישות מלבד "מהפכה", וכאשר עיקר הדרישות מופנות להפלת ממשלה נבחרת, הרי שאיני שותף. רבים מצביעים על חלק ניכר ממנהיגי המחאה כחברים בתנועות שמאל שונות, קיצוניות יחסית. אני לא רוצה להיות שם, אפילו שאני ממש לא ימני. אני מעדיף מחאה שלא מסתירה את מטרותיה האמיתיות תחת קוטג', בית, או אוהל. ב. כי היא נוגדת את התפיסה הכלכלית שלי. בקיצור נמרץ, אפשר לסכם את הדרישות לשינוי המצב כרצון לבניית מעורבות ממשלתית חזקה בשוק הדיור. אני איני קפיטליסט חזירי, אבל אני מאמין כי השוק החופשי הוא מנגנון האיזון היעיל יותר, וגם הדמוקרטי יותר. אני מבין כי השוק נכשל לעיתים קרובות, ואין לי בעיה בהסדרה ממשלתית מוגבלת כאשר יש כשל שוק, אבל לא נראה כי המצב בשוק הדיור הוא כשל שוק שדורש התערבות, ובכל מקרה: כשל שוק לא מתקנים באמצעות הרס השוק. הקמת שיכונים לזכאים ודירות להשכרה היא לא פעולה מאזנת שוק. היא הפיכתו לשוק נשלט ממשלתית, ולתוצאות הרות אסון בהמשך. בשנת 2015 יוכל לקנות דירה רק מי שמקורב לדפני ליף, או מי שמחזיק בכרטיס הצהוב של "ב' זה אוהל"? ג. כי</div>Sun, 31 Jul 2011 10:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12654096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=12654096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12592145<div align="right" dir="rtl">שתי פרשיות מילאו לי את השבוע. על אחת כתבתי בפוסט הקודם (כתבתי, ולא ידעתי לאן זה יגיע אז, אבל אני רק מתכוון עכשיו יותר למה שכתבתי). על השנייה קראתי בעיקר בהתכתבויות פנימיות של מרצים באוניברסיטה מסוימת, שאינה אוניברסיטת חיפה. במסגרת ההתכתבויות הללו עלה גם מכתב התמיכה של מרצים למשפטים בהתנהלות בחיפה, בטקס הידוע שבו לא היתה תקווה. קודם כל, בעיקר לאחר שהתרשמתי מהמכתב הזה של פניה עוז זלצברגר, שאותה אני מעריך, אבהיר: אני לא בעניין של לקרוא בוגדים, קוויזלינגים, לא פטריוטים (או אף, כפי שכתבה מישהו בהתכתבויות - לוקים רפואית ונפשית) למי שמוריד את התקווה מטקסים. אבל יש לי תחושה שהחוטאים מתחבאים תחת המטריה של השמות המגעילים, של ה-Blaming and Naming, של הטוקבקים. אני חושב שצריך לקיים דיון רציני בעניין, ולא מוכן שקבוצת ימנים או סתם בריונים מילולית יקחו לי את האפשרות לדבר. אז נתחיל מהפיל שלא מדברים עליו: למה זה קורה בחיפה? ובכן, נתון ידוע לכל מרצה למשפטים הוא שמספר הערבים אזרחי מדינת ישראל שלומדים משפטים גבוה מאד באוניברסיטת חיפה. למיטב ידיעתי, זה נכון גם בפקולטאות אחרות באוניברסיטה, ואני לא ח</div>Thu, 30 Jun 2011 19:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12592145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=12592145http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12313050<div align="right" dir="rtl">זה היה אמור להיות פוסט יחסית פשוט, עם ביקורת פנימית על המגזר. ביקורת שמי שקורא אותי אולי לא מופתע ממנה. אבל זה התגבש למשהו יותר מזה. לכתב התנתקות. היום ואתמול התבשרנו על צו מעצר שהוצא כנגד הרב דב ליאור מקרית ארבע. הרקע לצו: אי התייצבותו לחקירה שאליה נדרש להגיע, הנוגעת למעורבותו בהוצאת הספר "תורת המלך" (דרך המלך, להבדיל, הוא חיבורמנומק ומסודר שסותר את רובטענותיו של המסמךתורת המלך. ניתן למצוא כאן, וגם להתרשםבו כאן, וגם משאר הדברים, ותודה לשיר דמע שהסבה את תשומת ליבי לטעות בשם)שבו נדונו עמדות הלכתיות כביכול לסוגיית הריגת גויים. לכאורה עניין פשוט: עוד התנגחות של גורם ימני קיצוני, מהשוליים הדתיים-ימניים של המפה, במדינת ישראל. זה הרי אותם אנשים שמתנגדים אפילו לביבי, ושמצביעים בבחירות מרזל וצפונה. הם לא ממלכתיים במוצהר, ומאז ההתנתקות &ndash; עוד יותר. אצל הרב ליאור עוד מדובר באיש בעל חזות חרדית למהדרין. המשטרה השיגה כותרת, הם השיגו כותרת &ndash; ועוד יום בממלכת בן-גביר / מלמד עובר הלאה. ההרגשה הראשונה שלי שמשהו לא בסדר היתה כשבעיתונים &ndash; כולל בישראל ביתנו &ndash; כינו את הרב ליא</div>Tue, 08 Feb 2011 22:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=12313050http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=12313050http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11809142<div align="right" dir="rtl">החלפת הדעות עם שיר-דמע, בעקבות הפוסט המקאברי והקודר האחרון שלי, הביאה אותי להתעניינות קלה במצב הדמוגרפי הישראלי. לאחר שראיתי איזה זנב כתבה באיזה עיתון, שמתי פעמי למקור הידע השמיימי, הלא הוא האורקל הקרוא למ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ובכן, חברים יקרים, מסתבר שהלמ"ס ראויה לשמה: למה ספרת את זה? המדינה, חברים, משקיעה בבדיקת מדדים ו"אינדיקטורים" (בחיי, הם ממש יודעים עברית! על סמנים שמעתם? זה אפילו לא חידוש של האקדמיה מי יודע כמה) רבים ושונים, ובכללם מחקר על צריכת החלב והדבש. אבל, אין להלין על הזוטות, במיוחד כשאתרו של המוסד מלא וגדוש בנתונים חשובים. ובכך, שימו לב לחלוקת האוכלוסיה (היהודית) בישראל, לפי הגדרת עצמה את דתיותה, ב-2009: 8% חרדים 12% דתיים 13% מסורתיים דתיים 25% "מסורתיים לא כל כך דתיים" <SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','s</div>Wed, 26 May 2010 09:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11809142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=11809142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11801733<div align="right" dir="rtl">במדינת רוריטניה יש רוב, וקבוצות מיעוט. הרוב ברוריטניה החליט, למרות מחאת אחת מקבוצות המיעוט, לבנות מבנה ציבורי הפוגע ברגשות הדתיים של קבוצת המיעוט האמורה. לאחר שהוחלט על כך, משטרת רוריטניה החליטה לחסום את הדרכים לעיר בה היה אמור להבנות המבנה הציבורי. במקביל, היא אסרה על מי שנראה כמשתייך לקבוצת המיעוט להכנס לעיר או אף לקבל טיפול רפואי בה. והרוב? הוא המשיך לחגוג. כשהסתבר לאחראים על הבנייה (הציבורית, יש להדגיש) כי הקבלן שהיה אמור לבנות את המבנה נטש את תפקידו בשל המחאה הציבורית, הם בחרו מיידית בקבלן אחר, תוך התעלמות מכללי המנהל התקין וחוק מכרזים ציבוריים. והרוב? הוא המשיך לחגוג. כשהסתבר להם כי חלק מהעובדים שנשכרו לביצוע הבנייה (ששייכים לקבוצת מיעוט אחרת) מסרבים לבצע את הבנייה בשל הפגיעה גם ברגשות הדתיים שלהם, הם שכרו עובדים אחרים. והרוב? הוא המשיך לחגוג. סופר מפורסם, המשתייך לקבוצת הרוב במדינה, פרסם טור בו הוא משווה את דעות המיעוט שהתנגד לבנייה למחלה מדבקת, וקשר בין ההתנגדות הזו למיני שחיתויות והתנהגויות לא מוסריות הקיימות במדינה. והרוב? הוא המשיך לקרוא אותו בהנאה. אה, והכי חשוב:</div>Sat, 22 May 2010 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11801733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=11801733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11711056<div align="right" dir="rtl">ידידי האהוב אל-עד מצא זמן ביומנו העמוס לכתוב שני פוסטים על פרשת קם, שראויים לקריאה על ידי כולם. אני, כדרכי, כתבתי תגובה, והיא התארכה, עד שמנגנון התגובות סנט בי כי עברתי את מספר התווים. כמחאה על צנזורת המילים ואפליית המאותגרים-תקצירית כמוני, אני מפרסם את התגובה לכורסת המגיב בפוסט משלי. וכך ארוויח פעמיים: גם אנסה להפעיל את מנגנון ההפניות לפוסט של אל-עד, וגם ארוויח פוסט אצלי ולא יגידו לי שאני עצלן חסר תקנה (אני כן). ובכן: הפוסטים של אל-עד מהווים סקירה משפטית מעולה, על הפרשה, שמשום מה לא ראיתי באף אחד מהעיתונים. מישהו מתעצל לעשות עבודה שם, או סתם משתפן? שוב מוכח כי הבלוגרים הם העיתונאים החדשים... שתי הערות: 1. "סודיות". אני לא משוכנע האם המסמכים שקם החזיקה באמת סודיים. ברור כי אין קשר הכרחי בין סיווג פנימי של רשויות הבטחון - שנחוץ, וצריך לכבד - לבין הגדרת המסמך כסודי. נניח שמדובר בפקודה מבצעיתמסוימת - ואני מבין שמדובר בפקודות שבוצעו כבר- הרי שלאחר ביצועה, היא אינה פוגעת בבטחון המדינה מי יודע מה. גם עצם ההוכחה שהמבוקשים נהרגו ב"תיאום מראש", כפי המסמך שהשתמש בו בלאו, אינה פוגעת בבט</div>Sun, 11 Apr 2010 09:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (חטא)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=240582&blogcode=11711056http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=240582&blog=11711056