http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733החיים בSouthern OstrobothniaheCopyright 2019 cheesy. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12806180<div align="right" dir="rtl"><p>אני חושבת שלאורך הדרך קרתה איזשהי טעות ושכנעתי את עצמי שאני לא שווה כלום וששום דבר בחיים לא יצליח לי. אני טיפוס פסימי (למרות שאני מנסה לצאת מזה) נוטה קלות לשפוט אנשים (מנסה מאוד להמנע מזה) ואני מרגישה לא נוח במקומות שאני לא מכירה את כולם. ו/או מרגישה שאנשים באים באנטי מראש אליי.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז באסוש.&nbsp;</p> <p>טוב. אז עכשיו אני מנסה כאילו להתעלות מעל זה כי החיים לא יכולים להמשיך ככה, במצב שכל דבר שאני נוגעת בו אני מרגישה שזה לא מספיק טוב. זה סיוט קטן לחיות ככה ומוביל לדרכים חסומות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>יש לי איזשהו דדליין ותרגילי חשיבה שאני ממציאה לעצמי, מקווה שיהי בסדר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אתמול פשוט הרגשתי רע במשך כמה דקות.</p> <p>אני חושבת שפשוט יש דברים שאני לא מבינה אצל אנשים וזה קשה.</p></div>Sat, 15 Oct 2011 14:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12806180http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12806180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12792061<div align="right" dir="rtl"><p>7/10/2011&nbsp;04:26 &nbsp;&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>1. יש בחורה, בואו נקרא לה סינג. היא מהבסיס, והיא מעצבנת אותי.</p> <p>אני לא יכולה לומר במה (ז"א אני כן יכולה לומר, אני פשוט נמצאת בשלב האסיפת ראיות ועדיין לא יצרתי תמונה מגובשת)</p> <p>ממצאים נוכחיים:</p> <p>א. אני חברה של מיסיס נ' (לא באמת משנה איך נקרא לה, גם ככה היא לא תופיע פה הרבה). סינג מודעת לכך, ומלכלכת עליה בפני.</p> <p>ב. אני אוהבת את פאב X, כשהדבר נודע לסינג, היא מלכלכת עליו בפניי.</p> <p>ג. יש לי נטייה לעבד את העובדה שמלכלכים על משהו שאני אוהבת, כמלכלכים עליי. אז זו בעיה בהקשר שלה</p> <p>ד. התלוננה על כך שבחורה מהמשרד דברה אליה מלוכלך, והעלתה את זה הרבה במהלך הערב. בהתחשב בכך שהיינו באמצע משמרת, זה הישג.</p> <p>ה. דברנו עם בחור שעלה לארץ. במהלך השיחה, היא אומרת "שיואו, איך אני מתה על כל הציונים האלה". אני חוזרת אחריה בקטע פרחי, והיא יוצאת עליי בקטע לא פרופורציונלי. "אם יש לך בעיה עם הקול שלי אז תגידי את זה ועל תבואי בעקיצות... מה נראה לך... מה את עושה ממני פרחה" וכיו''ב.&nbsp;</p> <p>שתהיו בעניין, כולו מדובר בחיקוי פרחי שלה. קיצור עפה עליי, אז די נסגרתי כלפיה במהלך שאר הערב. לא אוהבת אנשים שצריכים לדרוך על ביצים לידם.&nbsp;</p> <p>ו. היא לחוצה רצח על הטיפ. "כולם פה קמצנים, לא קיבלתי טיפ"; "יש בחור שקיבל 300 טיפ, מה הוא מתרברב"; "לא מאמינה שסיימתי משמרת בלי טיפ"; "כשאני באה לארועים אני תמיד משאירה טיפ, במיוחד כשמשרתים אותי ככה כמו שאני קרעתי את התחת בשבילם."; ועל טיפ ה28 הצנוע שלי: "כאילו, עברה להם מחשבה בראש שצריך להשאיר טיפ, אז הם החליטו להתקמצן עליו ולהשאיר כי עלק חייבים? שייתנו כמו שצריך";</p> <p>ז. בדרך חזרה הביתה היא מעירה הערות על המעסיקים ושצריך להתעמת איתם בנוגע לתנאים שלנו והכסף שנקבל. אני: "את מפחדת שידפקו אותנו בכסף?" סינג: "לא. בפעם האלף, לא הולכים לדפוק אותנו בכסף." אני: "את נשמעת עצבנית עליהם אבל". היא: "אני לא עצבנית עליהם." אממה, זה היה נשמע אמין יותר אם היא לא הייתה חוזרת על זה שלוש פעמים ברצף. אני: "טוב, אז את לא. סבבה."&nbsp;</p> <p>ח. זוכרים את הבחורה מהמשרד מסעיף ד'? הפעם סינג עדכנה אותי שהבחורה לכלכה גם עליי (לבחורה יש מוניטין לכלוך שסנו מקסימה לא היה מצליח למרק). עכשיו, מה מעניין לי את הביצה השמאלית שהבחורה ההיא לכלכה עליי? למה אני צריכה לדעת את זה? נו בחייאת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>קיצור, איך שאני תופסת אותה כרגע היא גוש מרמור מהלך ואני לא רוצה כזה בחיים שלי. תודה ושלום ואל תבואי לי בחלום, כפי שאמרו חז"ל.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>2. היה לי ממש כיף "להרוויח את לחמי" שוב, מאחר שלא עשיתי את זה נטו בשביל עצמי מאז כיתה י"א. אז לייק עלייך, עבודה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>3. מלצרות.</p> <p>מאיפה להתחיל?</p> <p>א. המדים- לתחושתי המדים השחורים משחור ועדו ליצור אפקט בו המלצר נטמע ברקע אולם הארועים ומושך אל עצמו את תשומת הלב המעטה ביותר בגבולות האפשר. ממש עובדי צללים. אפקט "גמדוני הבית" אם תרצו.&nbsp;</p> <p>נועד ליצור את התחושה שאתה המלך של הערב, האנשים שמתרוצצים מסביבך אין להם שם ולא פנים, אין טעם להתעמק בהם.</p> <p>ב. ההטרדות המיניות- אקט מושרש מאוד ובלתי נפרד מענפי המלצרות למיניהם. אבל באמת, אני כל כך לא רוצה שהסיטואציה בה אחד העובדים הזרים מעביר יד על הגב שלי כשאנחנו לבד במסדרון מבודד תחזור על עצמה שוב אי פעם. פחדתי להכנס לבד למסדרונות מבודדים מהתרחשות המקרה עד להמשך המשמרת. ואז הבאתי אנשים איתי באמתלות שונות ומשונות.</p> <p>&nbsp;</p> <p><img src="http://hartogsohn.files.wordpress.com/2010/05/sharei20shameim.jpg?w=530" alt="" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>אמתלה שונה ומשונה. אילוסטרציה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>4. חתונות</p> <p>א. מעולם לא הייתי באחת, לכן אני מצפה שהעבודה בקייטרינג תמלא את החסך. התחושה הכללית של מלצר בחתונה היא אורח לא קרוא, אורח בשמחה לא לו. מי אלה האנשים שמתווכחים במיקרופון של מי היה הרעיון להקדיש לכלה את השיר הסכריני? כל אחד מנסה לתפוס קרדיט, ואותי זה לא מעניין בכלל. אני רק רוצה לדעת למה קטענו רצף גראנג' בשביל איזה שטות מסיום של קומדיה רומנטית.&nbsp;</p> <p>ב. דיג'יי שמקשיב להעדפות שלי. באתי אליו ואמרתי: "שים בבקשה פרודיג'י" והוא הסכים. ולא רק שהוא הסכים, הוא גם שם רייג' אגיינסט דה מאשין ופיקסיז מיד אחרי. בואו נתעכב לרגע על זה שהוא הסכים.&nbsp;<strong>הוא הסכים!!!1111111&nbsp;</strong>דיג'ייאים אף פעם לא מסכימים לשיפ פרודיג'י כשאני מבקשת.<strong>&nbsp;</strong></p> <p>ג. אולם שנותן תחושה של בת/בר מצווה יוקרתית כשבעצם מתרחשת בין כותליו חתונה מומנמת.&nbsp;</p> <p>ד. מה העניין הזה, חתונה שבה כולם מתפזרים לפני 12 וממש סופרים את הדקות? ולמה יש כל כך הרבה זקנים? ולמה נראה שאף אחד חוץ מהחברים ובני המשפחה המיידית מתרגש עבור החתן והכל ויחד איתם? הממ?! למה?! כפויי טובה. העיקר מנה במאה של אתם באים לאכול חינם.&nbsp;</p></div>Sun, 09 Oct 2011 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12792061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12792061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12676460<div align="right" dir="rtl"><p>אני מאוד גאה בעצמי</p> <p>&nbsp;</p> <p>וחשבתי על זה, אם קרן פלס יכולה לכתוב בעיתון, גם אני יכולה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הביקור ביחידת הסרטה של דוצ היו, פשוט מילא לי את הלב.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכיתי כמו מטורפת כמה דקות לפני זה, ואז כשנכנסתי פשוט רציתי ללטף את המכשירים, ולגעת בעדשות, ולערוך את מה שיש לערוך ולצלם את מה שיש לצלם ולהיות שם. בקרוב אדע איפה אני באמת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני כל כך גאה בעצמי לפעמים.</p> <p>עברתי שינוי, והמכינה באמת הצילה לי את החיים. באמת.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לכו למכינות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לכו להפגין.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני... מצחיקות אותי הפרסומות עם האוהלים. אני מוד אוהבת אנשי שיווק, אולי אהיה פעם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>החיים נראים לי כמו עול לפעמים... מין משהו כזה שלא בחרתי להיות חלק ממני. הדרך שבה אני חושבת מאוד שונה משל רוב האנשים. זה לא נאמר כמשהו מתנשא, זה פשוט ככה. ההגיון שלי עובד אחרת. הערכים שלי מאוד... איך נקרא לזה, נשגבים, לעיתים רחוקות הם פוגשים את המציאות. זה יוצר אצלי תחושת חיכוך תמידית, חוסר הרמניה, זרות מובנית.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>מפחיד אותי שאני לא אצליח... למצוא אנשים שמדברים את השפה שלי. אולי האהשים האלה גרים בחו"ל. בקנדה או בוסטרליה. אנשים שמשנה להם להגיד סליחה תודה ובבקשה, השילוש הקדוש. שלא אכפת להם לתת כתף ולסחוב את האלונקה, כמו שביבי היטיב להגדיר. אני... מקווה מאוד, שאמצא אותם. את חלקם אני מכירה אבל זה לא מספיק (ומה כן הספיק, אי פעם?) אני רוצה לחיות במקום שבו נדיבות ואדיבות זה לא דבר מוזר ויוצא דופן. שלא צריך כל הזמן... לצאת ולהאבק על המקום שלך, כאילו אתה בסכנה מתמדת. בזמן האחרון יצא לי לחשוב הרבה על זה שאנחנו חיות. תחשבו איזה חיות חוכשרות אנחנו, זה מדהים. תחשבו איזה מדהים העולם הזה. כה סוגיםשל יופי. אני מתחילה לחשוב שיש יותר אמת בכך שאנחנו אזרחי העולם מאשר בכך שנחנו אזרחי המדינה שלנו. אנחנו נשמה חופשית. אנחנו צריכים לשכב על האדמה ולהתמזג עם החול. לצוד ממוטות. להפסיק להתנהג כאילו מרוץ העכברים שלנו משנה משהו. זה כל כך מתסכל. אני רוצה איזה נשמה אחות שתעבור את היום יחד אתי ואני אוכל לספר לה שהרמתי את הפלסטיק שנפל לי, שהתחלתי לעשן ובלס די בקביעות, שאני יודעת יותר טוב מי אני, ושאני מרגישה בהבלחים גם מי אני יכולה להיות. לסר על הנצחונות הקטנים של היומיום, זה מה שאנ וצה. וגם חיבוק ותחושת בטחון.</p> <p><a class="blog" href="http://www.youtube.com/watch?v=UxicldfO6EQ&amp;feature=player_embedded" target="_blank"><br /></a></p> <p><a class="blog" href="http://www.youtube.com/watch?v=UxicldfO6EQ&amp;feature=player_embedded" target="_blank">Delicate - cover</a></p></div>Wed, 10 Aug 2011 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12676460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12676460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12483107<div align="right" dir="rtl"><p>בהרבה מובנים המכינה פשוט הצילה לי את החיים,</p> <p>אבל יש דברים שעוד קשה לי לעשות.</p> <p>כמו למשל: לא להחצין את המצב רוח האמיתי שלי באותו רגע. באמת שזה מאוד קשה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכבוד רב,</p> <p>אני.&nbsp;</p> <p>*Me is writing too many formal letters lately. And Im surprisingly good at it</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Tue, 10 May 2011 18:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12483107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12483107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12358433<div align="right" dir="rtl"><p>כיף לי, תאכלס.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בשישי אני עצבנית ולחוצה ולישי ואני יושבים במגרש חניה ליד התלם, לא כזה קרוב אבל לא רחוק, ואני בעיקר מסתכלת על הענף הקטן שאני ממוללת ביד. "קיצר ישרוטה, לא אמין שהיית בלחץ כל השבוע ולא דיברת איתי. את אחד האנשים שאני הכי סומך עליהם כאן, שלא איכזבו, יכול להיות כי אנחנו ביומיום לא כזה ביחד. קיצר אבל כשהגעת אז ראיתי שיש בנו משהודומה.&nbsp;</p> <p>ואי זוכר את השיחת פינצטה שלנו</p> <p>לא אבל כדאי לך וזה</p> <p>כולם מרגישים חרא אז אם אתה יכול תנצל</p> <p>ושמעי לפעמים אני בבאסה וממכר להשאר בתוך זה אבל אז אני גורם לעצמי לעשות משהו וואני רואה שאני נהנה הרב &nbsp;יותר מאשר אם הייתי מוותר ונשאר בבאסה</p> <p>כן אני יודעת שזה ככה</p> <p>אל תראי אותי בתור הזה עם המשפטי חוכמה</p> <p>ידיד שלי ואני קוראיםלזה השרת החכם</p> <p>&nbsp;</p> <p>והיום ליד הכיתות הוא אומר ישבתי וציירתי בגן הבוטני ושמעתי סייקובסקי יש לו טראקים אדירים</p> <p>&nbsp;</p> <p>אלה אמרה לי היום "את מצחיקה אותי ממש." ואנחנו מדברות על קשח "תשמעי יש לך פוטנציאל אדיר" והיה לי כיף לשמוע. </p> <p>אני מסתכלת עלייך בתור בחורה שתעשה עוד דברים משמעותיים בחיים שלה ותתרום, ואני שואלת את עצמי איך לא באת לכתוב את האמנה אבל את רוצה לבוא לשנה ב'. </p> <p>לא ידעתי שזה פקטור</p> <p>תשאלי את עצמך אם זה מתאים לך, כי זה בעיקר הדברים שעושים שם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>האמת שזה לא, אבל קשה לי להתמודד עם העובדה הזאת.</p></div>Sun, 06 Mar 2011 22:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12358433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12358433http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12308554<div align="right" dir="rtl"><p>בתקופה האחרונה אני עושה דברים של גדולים. נוסעת באוטו בלי אבא, עם אנשים שלא בהכרח טובים בנהיגה, ויש לי חשבון בנק אז בגלל שאני עדיין ילדה קטנה אני לא מתפעלת אותו כמו שצריך, והיום ישבתי בבנק חצי שעה בגלל זה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>קיצור, סיסמה חדשה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכללי דברים שנוגעים רק אליי אין לי זין להשקיע בהם. הנה אחלה יעד לשבוע הזה</p> <p>&nbsp;</p> <p>יהיה אדיר, אני עושה שני כנסים אזוריים ואדבר עם מלששים ואני ארשם להדרבכה בכנס הבא.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני נורא רוצה לעבוד בעבודה מספקת ואני חייבת לעשות את שביל ישראל לפני הצבא,לא אכפת לי עם מי. מתנדבים?</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא מאמינה שרכבת מהעיר המסריחה הזאת לעיר מסריחה לא פחות אך צפונית הרבה יותר עולה 43. איפה היום שהייתי משלמת 24? רק בגלל שחוצות חיפה זה לא חיפה על אמת. </p> <p>&nbsp;</p> <p>בא לי זיון<br /></p></div>Sun, 06 Feb 2011 14:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12308554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12308554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12305044<div align="right" dir="rtl"><p>אני לובשת עכשיו שריג ירוק לח מגשם של הערבה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>האור בערבה נראה אחרת, זה אור טוב, חמים, לא כמו זה של העיר. זה של העיר הוא... מטריד, מכאיב אפור... גורם לי לרצות לברוח הכי רחוק שאפשר.</p> <p>זה לא סוד שלא טוב לי פה.</p> <p>היום אמרתי לאחותי, "אני מרגישה שהמשפחה מרוחקת." היא הנהנה. בחיים זה לא הפריע לי קודם. אני מת לברוח מכאן, מהעיר הזאת, מהחיים האלה שאני לא מזדהה איתם ולא מרגישה אליהם שייכו. אלה לא החברים שאני צריכה, אלה לא ה... הדברים האלה שאני מרגישה שאני חייבת איתי.</p> <p>אני מרגישה שאני חייבת להציל את עצמי, בגלל זה המחשבות על מקום מגורים לעתיד. אני לא רוצה שהבת שלי תהיה כמוני. אני אלחם שזה לא יקרה.</p> <p>ההצלה הזאת התחילה עם המכינה והיא ממשיכה בזה ש.. שאני מרגישה שזה כבר לא אשמתי. הכל, הכל לא אשמתי.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>זו לא משפחה אמיתית, והחברים האלה זה לא איך שחברים צריכים להראות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"חצי שנה לא יצאתי מהבית, ניתקתי קשר עם חברים שרוטים שלא היו טובים לי. שום דר לא הלך, ואז הכי בטעות מצאתי עבודה בחנות הדפסים הזאת. הכרתי אנשים חדשיםוהיה לי טוב, ושבוע אחרי הלכתי למסיבת טבע הראשונה שלי. ככה זה, יש תקופות באסה ואז מגיע הדבר הזה שמוציא אותך ודבר אחד מספיק כדי לשנות הכל"</p> <p>&nbsp;</p> <p>כל שיחה איתו כמעט אני זוכרת בעל פה.</p></div>Fri, 04 Feb 2011 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12305044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12305044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12304078<div align="right" dir="rtl"><p>דברים שרציתי לכוב ואני מפחדת לשכוח. ש הרבה מהם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"בגלל שאת כל כך חושבת ל זה זה מראה שתגיעי לשם מתישהו. גם אני אגיע לשם. אני בטוח שגם את. את אוכלת את עצמך בדרך אבל זה ייפסק. ממש טוב לי לדבר איתך על דברים כאלה כי יש לך מחשבה שונה" ליש</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני א ממש זוכרת, היו הרבה דברים.</p> <p>יש לי את הטלפון של אליהו בנייד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"את באמצע של התהליך בובי"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"אז אחר השבועיים האלה את בטח חושבת שלא התגבשת עם אף אחד</p> <p>-נכון</p> <p>-את פשוט לא רואה את זה. את כזאת טמבלית ג'ואל. פשוט טמבלית"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"כמה אנשים יש בעולם? שבעה מליארד. בנאדם אחד לא אוהב אותך. זה לא אומר כלום על השאר"</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני כל הזמן מופ עת מהכוח של החשי]ה לקבוצה. בראש שלי זה עדיין תיכון על כל הנגזרות, במציאות זה משהו אחר והכי חשוב גם אנשים אחרים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"את בטוחה שאת בסדר?" דנה מקסימה גם ם מפונקת קצת</p> <p>&nbsp;</p> <p>"אם את רוצה תבואי לדבר איתי"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"אני מפחדת שזה אף פעם לא יצליח."</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>"אני מפחדת להרגיש פספוס על המכינה. באתי כדי לתקן את התיכון ואני מפחדת שאני אצטרך לתקן גם אותה.</p> <p>את באמת חושבת שזה יקרה?</p> <p>כן</p> <p>אני לא."</p> <p>&nbsp;</p> <p>"תפתחי את העיניים שלך ג'ואל"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"כסמור"</p> <p>"בוסטר"</p> <p>"המעיל של בשבקין"</p> <p>"מחברת היחלצות מזמן ממש"</p> <p>&nbsp;</p> <p>"זאת הילדה הכי מצחיקה במכינה"</p> <p>"כן אני יודע"</p> <p>&nbsp;</p> <p>הייתי מופתעת קצת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הרבה הרבה בצל</p> <p>&nbsp;</p> <p>I heart Arava</p></div>Fri, 04 Feb 2011 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12304078http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12304078http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12282194<div align="right" dir="rtl">יש מעט מאוד אנשים שאני באופן כנה שמחה שהם חלק מהחיים שלי. שירי וענבל הן שתיים מהם. בחיים לא קיבלתי כזאת תמיכה אמיתית כמו שהן נותנות לי</div>Sat, 22 Jan 2011 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12282194http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12282194http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12258384<div align="right" dir="rtl"><p><a class="blog" href="http://www.youtube.com/watch?v=pAwR6w2TgxY&amp;feature=channel" target="_blank">אוירה של מפזר חום וכפפות</a></p> <p>&nbsp;</p> <p>החלקים הלא מודעים של הסופר אגו הם נורא קשים ומאשימים מאוד. חלק נקמני שנוקם באדם על כל מיני שטוית שהוא עשה ואוכל אותו מבפנים. משהו שפועל שם וחותר תחתיה והורס לה כל נזמן את הבטחון ותחושת הערך. חלק בתוכה ששונא את עצמה. poison under my skin</p> <p>סתיו לא הבינה אבל אני, לי היה ממש קל לתפוס את זה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שאלתי אותה אחר כך אם זה משהו בר שינוי או שזה תקוע לנצח, עשיתי את זה כמו תמיד עם תנועות ידיים מוגזמות וקול שנשבר באמצע, והיא אמרה שלפעמים זה אישיותי ולפעמים זה לא.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל יהיה בסדר. אני אעשה קעקוע, והוא יהיה יפה ואני יהיה מאוהבת בו ולא יהיה לי קשהנ להסתכל עליו ואני לא אחביא אותו מתחת לשעון. מיום ליום אני &nbsp;עשית גאה בעצמי גם אם מתוסכלת, אבל אתם תראו כמה טוב הולך להיותלי. גם אני אראה.</p></div>Sun, 09 Jan 2011 00:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (cheesy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239733&blogcode=12258384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239733&blog=12258384