http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380heCopyright 2026 ralmog15. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7221947<div align="right" dir="rtl">אני חושבת אולי לא לכתוב יותר מצד אחד אני משתחררת אבל כשאני קוראת את כל מה שכתבתי אני מרגישה די דפוקה. היום הייתי אצל גילה העובדת הסוציאלית החדשה שלי היה ממש טוב. אופיר חזר היום מהגשמה הבאנו לו עוגה...גיליתי משהו שהכניס אותי למשבר (כן קראתם כבר)ולא רציתי לדבר איתו ממש בדרך (בגלל משהו ששחף אמרה)והייתי ממש יבשה כל הדרך והוא רצה שאני יספר לו והחלטתי שלא..אני לא רוצה להפיל עליו יותר את הצרות שלי זהו אני צריכה להתנתק...ואחרי ההחלטה "הגאונית שלי" שלחתי לו הודעה וביקשתי לדבר איתו וזה כל כך צפוי לי. אני כל כך מאוכזבת מעצמי בזמן האחרון ואני גם שומעת את זה הרבה מאמא שלי. אני כל כך רוצה דרך כל דרך להתנתק לכמה זמן מהבעיות,לחשוב,ואז להתמודד עם הכל. אני מרגישה כמו ילדה מפגרת שחושבת שבל רע וזה ממש לא נכון וזאת התדמית שאני מייצרת. כשאופיר בא הוא נתן לי לדבר עם שחף,סיפרתי לה שהחברה של פטר,לשעבר,החליטה שמהזרע שנשאר (חיילים לפני צבא בוחרים אם לשמור את הזרע או לא והוא בחר שכן)היא רוצה תינוק ממנו וכן הייתי בשוק וראיתי את זה גם לטובה וגם לרעה אבל פשוט שחף אמרה לי"תגידי לה שלא תעשה את זה מסכן הילד שיהיה</div>Thu, 16 Aug 2007 01:25:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7221947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7221947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7221760<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שהיא באמת עשתה את זה והיא מאשימה אותי אני פשוט יודעת שאני לא אשמה אבל עדיין אוף למה היא הייתה חייבת לעשות את זה.וידעתי זאת אומרת הרגשתי. אבל לא ציפיתי לזה שאחת מהחברות הכי טובות שלי תיקח מנת יתר. אני פשוט חייבת להתנתק מהכל ולהירגע.</div>Thu, 16 Aug 2007 01:00:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7221760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7221760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7204143<div align="right" dir="rtl">היום זה היום שלו..אני עצובה אבל לא כמו שחשבתי. אני היום הייתי אצל לי היא פשוט בן אדם מדהים אני כל כך שמחה שהגעתי לצמרת והכרתי את כל האנשים המדהימים האלה נכון כולנו מפגרים מסוממים(או שזאת רק אני?!?) אבל עדיין אנחנו יכולים להיות חמודים (אם אנחנו רוצים) לא בכיתי כל היום,הרגשתי צורך רק פעם אחת אצל לי אבל השתלטתי על עצמי והחלטתי שאני צריכה להפסיק לבכות עליו,זהו הוא מת אין יותר פטר. אני צריכה לקבל את זה ולהמשיך אני לא יכולה להמשיך לחיות על העבר ועל הזיכרונות אני רק פוגעת בעצמי. אני צריכה לשנות את עצמי אני צריכה :ביטחון עצמי,להפסיק לחשוב על מה שאנשים שקרובים אלי חושבים עלי,להתמקד יותר בלימודים,להפסיק להיות דיכאונית ולהפיל את הצרות שלי על כולם. אלה כל הבעיות שלי: א.אבא-בזכות גילה אני כבר לא צריכה לפגוש אותו ב.אמא-הסתדר,בערך ג.המות של פטר-אין מה לעשות עם זה אלה להשלים ד.החלומות-אני בזמן הקרוב יטפל בזה ה.מאי-אני כבר הרמתי ידיים ו.תחושת הבדידות שלי -אני מרגישה למרות שיש לי חברות אני עדיין לבד ואני סומכת עליהם יותר מידי ומתאכזבת ז.לספר לחצי עולם את הבעיות שלי-כן,אני מספרת חלק מהדברים ל</div>Mon, 13 Aug 2007 21:46:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7204143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7204143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7178217<div align="right" dir="rtl">עוד יומיים זה יום השנה שלו...יש מלא תחושות שמציפות אותי. כעס,עצב,געגוע,יאוש,בכי. אני פשוט רוצה לפרוק את הכל מעלי. בשבילו:"אנחנו לא באמת מתגברים על האבל.זה מפחיד להתגבר.בכל פעם שאתה קצת מתגבר,אתה גם קצת שוכח.ואתה מרגיש שבגדת.כי בשביל להרגיש יותר טוב,אתה לומד להרגיש פחות.אז אתה מתחיל להוריד מהקצוות.אתה עובר מסיבת יומולדת בלי לחשוב שהמת שלך אוהב עוגת גבינה,הולך בלעדיו לקומדיה רומנטית,רואה חייל ברחוב ולא חושב כמה הוא דומה.כי זה קשה,להסתובב איתם לכל מקום.אי אפשר לחיות ככה.זה לא פייר כלפייך,זה לא פייר כלפי האנשים שאתה אוהב. אז אתה לומד לשים את המתים קצת בצד.לא לקחת אותם לחתונות,לא לספר עליהם סיפורים ארוכים מידי,לא להרוס לכולם את הערב.ואתה אומר לעצמך-וכולם אומרים לך-שחזרת לחיים,שאתה בסדר,אתה חזק,אלא שזה לא נכון.כי אם היינו חזקים היינו חושבים עליו בכל יום.כל היום,לא חושבים על משהו אחר,לא עושים שום דבר אחר,משאירים אותו חד וברור כואב כמו ביום הראשון.היינו עושים את כל הדברים ההגיוניים:משתגעים,מתאבדים,מתנפצים מכאב ומזעם.מי שמת מכריח אותנו לבחור בינו לביננו,בין מותו לחיינו.ואנו בוחרים בנו. </div>Fri, 10 Aug 2007 17:21:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7178217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7178217http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7170096<div align="right" dir="rtl">היה לנו ערב אחד של צבעים כל קבוצה קיבלה צבע אנחנו קיבלנו את הצבע הכחול והיו לנו כמה משימות...היה ממש ממש ממש כיף למרות שהפסדנו. ערב לפני זה עבדתי על התלב"ס של עד 4 בבוקר!!!!!!!!!וואו זה היה קשה אבל הצלחתי זה היה ממש ממש שונה להעביר מול מצלמה זה ממש לא אותו דבר הפעולה הייתה בסדר אבל אני צריכה לעבוד על נ"ס הקתימבה שלי... אז נחזור לאותו אחרי הפעילות עם הצבעים הייתי צריכה לעבוד על קבלת השבת האלטרנטיבית ומי שעבד איתי היה אליעד. זה היה ממש קשה עבדנועד חמש בבוקר (יותר נכון אני עבדתי)ולא מצנו כלום(הוא ממש ממש קשה אין פלא שכולם שונאים אותו ומשום מה אני מרגישה כל כך רע כשאני אומרת את זה)אז כולנוהיינו ממש עייפים והחלטנו לוותר על אחת הפעולות ובזמן הזה נמשיך.ביום הזה כל הזמן איבדתי את הקול הרגשתי ממש ממש רע אבל זה עוד כלום למה שבא אחר-כך. היה את הערב הורי ולא אמא שלי ההורים של תפוז וההורים של שירה בנו אז שמנו על עצמנו שלטים (ילדים לאימוץ נא להחזיר עד חמש וחצי)וככה עלינו היה ממש ממש כיף ומצחיק. אחר כך כינסו את כולנו והוציאו רק את סניף ראשון אף אחד לא הבין למה,אחת הבנות יצאה והיא אמרה שהיא ראתה</div>Thu, 09 Aug 2007 21:15:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7170096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7170096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7164177<div align="right" dir="rtl">וואו היה מדהים מאני כל כך רוצה לחזור לשם יש לי מלא חויות והכרתי אנשים מדהים. אז ככה היום הראשון-ביום הראשון ממש התרגשנו אני מי ונטשה עלינו על האוטובוס וברחובות עלו שני בנים ממש ממש חמודים שבי(אלירן )וגרגורי(יואל) הם היו ממש ממש מצחיקים ונחנמדים במיוחד שבי. התחלקנו לקבוצות ואני הייתי בקבוצה של זואי ומו(יש!!!!)עשינו פעולת היכרות וזה היה קצת מפחיד כי חשבתי שאני לישתלב עם אנשים. בערב ראינו סרט על בית ספר שבו יש כיתה מופרעת ומורה שהצליחה להשתלט עליהם הסרט היה טוב הוא גרם טיפה לחשוב והיה כיף:) ביום השני-האמת שרצף הימים לא מסתדר אז אני פשוט יספר אממ קיבלנו בערב את מיספרי הברזל (מספר 3) היה ממש ממש קשה וכיף התעצבנתי ממש מהפרצופים שלהם (המנצים)הם כל כך שמחו להתעלל בנו (וכן אופיר ראיתי את החיוך שלך)אחר כך קיבלנו את המטלות (טלב"ס וקבלת שבת אלטרנטיבית)שמחתי שקיבלתי את שני אלא למרות שרציתי להיות בהצגה של הבריטים (וטוב שלא נבחרתי). היו לי בהלך הקורס כמה שיחות ממש אישיות עם אופיר והוא בן אדם שממש כיף לדבר איתו והוא מקשיב לך הוא ממש השתנה או שהוא היה ככה ולא שמתי לב הוא פשוט בן אדם מדהים .כיף להי</div>Thu, 09 Aug 2007 02:27:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7164177http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7164177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7064493<div align="right" dir="rtl">ניסיתי אני לא יכולה להגיד שלא אני מקווה שהכל יסתדר כואב לי לראות את שניהן ככה. אני כל כך מזדהה ורוצה לעזור אוף שהכל יעבור. אתמול הייתי אצל סיון ואצל לי,הן פשוט מדהימות אני כל כך אוהבת אותן. הייתה לי שיחה עם שניהן כל כך כואב לי על סיון אני רוצה שהיא תבין איזה בן אדם מדהים היא והיא פשוט לא מבינה אותו דבר נלי וואו אני כל כך נדהמת מהבגרות שלהן והשיחות איתם:) אצל לי ממש פרקתי הכל כל הנטל הכבד שישב עלי והיא עוזרת לי להבין דברים. אני הולכת לכתוב לאמא שלי מכתב שתקשיב לי אפילו בכוח (לפי הצעתה של לי)אני כל כךמחכה להתבגר ועזוב סוף סוף את הבית. אתם יודעים מה קלטתי שקורס מנהיגות ביום שני יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אתם יודעים כמה חיכיתי כל כך רציתי שהיום הזה יגיע. וכן היום הולדת מתקרב לשמוח?מצד אחד כן בכל זאת יום הולדת אבל מצד שני זה כזה דפוק זה סתם יום ו....לא יודעת. המצב שלי בצמרת מתנדנד אני כבר לא יודעת איך להגיב יש הרבה אנשים שמצפים ממני להרבה דברים ואני פשוט לא יודעת איך לעשות אותם הלוואי ויפסיקו לצפות. אני חושבת להתמודד על תפקיד דוברת(שוב)אני מקווה שהכל יסתדר:) אני מרגישה כאילו</div>Fri, 27 Jul 2007 12:36:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7064493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7064493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7018247<div align="right" dir="rtl">*חשבתי.והגעתי למסקנה שאני זאת אשמה בכל מה שקרה בפעולה ואני פשוט הוצאתי את העצבים על סיון כי זה היה יותר הגיוני אני ממש רוצה להיתנצל בפניה אבל אני לא יודעת מה להגיד. *החלטתי שאני נשארת פה,לא יודעת אם רשמתי אבל בזמן האחרון חשבתי לעבור לפנימיה ופשוט הבנתי (בעזרת אופיר בעיקר)שפה יש יותר מידי דברים שחשובבים לי והתאמצתי להשיג אותם וחבל "לזרוק הכל לפח" וגם לברוח זה לא הפיתרון והאמת אני שמחה שהגעתי להחלטה הזאת.:) *נפגשתי סוף סוף עם שחף חברה טובה שלי שהייתה במהלך הלימודים והתרחקנו בחופש,אני שמחה שהתכרבנו שוב ממש ממש התגעגעתי אליה למרות שאני חושבת ששנינו טיפה השתננו(מקווה שהכל יחזור לקדמותו). *עוד מעט מתקרב קורס מנהיגות ואני ממש ממש מחכה סוף סוף זה מגיע. *אני רוצה לחזור להיות בקשר עם כל החברות הישנות שלי כולן אומרות לי למה אני לא שומרת על קשר אבל גם הם לא בדיוק מנסות דווקא בחופש אני מגלה מי הן החברות האמיתיות שלי(ומכמה סיבות) *כולם שואלים אותי אם אני רוצה מסיבת הפתעה: דבר ראשון-כששואלים בן אדם אם הוא רוצה מסיבת הפתעה,אז.....זאת לא בדיוק הפתעה. דבר שני-אני כן רוצה מסיבה ולראות את כולם מתאס</div>Sat, 21 Jul 2007 15:27:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7018247http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7018247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7001795<div align="right" dir="rtl">אממ אוקי במה אני יתחיל?אז ככה אני וסיון הגענו לקופף וארגנו את הכל וכולם הגיעו ואז התחילה הפעולה הפעולה התחילה די טוב אבל סיון טיפה השתלטה לי עליה המשכנו ואז סיפרתי את הסיפור שלי ואם הם היו יודעים איזה מאמץ גדול עשיתי כדי לספר את זה כי אני כמעט בכיתי שם וואו זה היה לי כל כך קשה לא חשבתי שזה יהיה לי כל כך קשה. הקשיבו לי והכל ודיברתי ממש מהלב שלי לפני ניסיתי לבראש לארגן מה להגיד אבל זה פשוט התפרץ ויצא מה שיצא. בצד ראיתי את זיו כמעט בוכה וזה ממש הכאיב לי. בהמשך הפעולה סיון ממש אבל ממש השתלטה על הפעולה הרגשתי בכלל לא קשורה זיו והיא החליפו מבטים ואני הייתי מהצד הכי לא קשורה וזה היה כל כך מתסכל ומעצבן וזה נתן לי תחושה שאני לא מדריכה טובה בכלל ובכלל מה אני עושה שם. היחידות שבאמת הבינו אותי היו נלי ומאי ואני כל כך מודה לאלוהים שפגשתי אותם. בסוף זיו עשה סיכום שלהפעולה והוא ממש החמיא לסיון והמחמאה שלי הייתה זה שריגשתי אבל זה רק בגלל הסיפור שלי אני לא הולכת להעביר את הפעולה הזאת כל הזמן ואז אני ירגש וזה שוב גרם לי להרגיש כמדריכה גרועה דיברתי עם זיו והיה בסדר....אין לי כוח להיכנס לשיחה איתו אב</div>Thu, 19 Jul 2007 10:54:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=7001795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=7001795http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=6995066<div align="right" dir="rtl">אתמול עשינו למאי מסיבת הפתעה(כן כן למרות שיש לה יום הולדת שבוע הבא) והיה ממש כיף היא הופתעה. אופיר,אתי,סיון,נלי,ועליזה באו אלי..אה כן והמתקינים של המזגנים ועליזה משום מה ניסתה להתחיל איתם (עליזה על תכחישי אני יודעת שכן). הייתה לי שיחה עם נלי וגיליתי בן אדם מדהים ידעתי שהיא ממש חמודה אבל וואו היא מדהימה גילינו דברים נורא משותפים ביננו ואני כל כך שמחה שהכרתי אותה אני ממש אוהבת אותה. באותו יום הייתה לי גם שיחה עם סיון וזה כיף לדעת שיש אנשים שתומכים בך אני וסיון דיברנו ומיום ליום אני פשוט אוהבת אותה יותר ויותר. היום אני וסיון עושות פעולה ראשונה שלנו ביחד אני ממש מתרגשת הפעולה לדעתי יצאה ממש טובה ואני לא רוצה לפרט אלא רק אחרי אבל הפעולה יוצאת אישית ואני קצת מפחדת מהתגובה של האחרים מקווה שיצא טוב. אני לא יכולה לכתוב יותר כי מתרגשת מקווה שילך טוב:) שיהיה לכם יום מקסים:) </div>Wed, 18 Jul 2007 13:47:00 +0200rotemlang14@walla.com (ralmog15)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=238380&blogcode=6995066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=238380&blog=6995066