<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אחרי הכל - את שיר קיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886</link><description>והוא עטוף מילים,
מילים ומנגינה,
וקצב מסויים,
אחרי הכל - את שיר קיים.

</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 נאפי =]. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אחרי הכל - את שיר קיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/86/78/23/237886/misc/17354600.jpg</url></image><item><title>שניייייייייייים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=12035305</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי הרבה שנים החלטתי להכנס לבלוג! סתם האמת שהיה לי ממש משעמם...
אין שביזות יום א&apos;
הכי כיף!
קיצר, היה לי סופ&quot;ש מדהים...נסעתי עם חברה לחברה בבת ים ואז יצאנו למועדון והיה הכי מצחיק בארץ! החברות שלי שהן שיכורות זה מאוד מענניין אפש לקרוא לזה ככה חחחח
הכרתי שם מישהו ממש חמוד...דווקא כשאני לא מחפשת אני תמיד מוצאת. אנחנו מדברים עכשיו בפייסבוק...נמצחיק שאחריי שנפרדנו והלכנו לביתנו הוא ישר חיפש אותי בפייסבוק חחחח. היה ממש כיף, מהמסיבות האלה שבאים נטו בשביל לרקוד...לא בשביל פוזות או שתייה או חרמנות פשוט בשביל לרקוד! באמת שכל כך נהנתי והיתי צריכה את זה עם כל העצבים בצבא =/
שעתיים אחרי שהלכנו לישון כבר קמנו וזחלנו לנו לים והמזג אוויר היה מושלם והגלים היו רגועים ובאמת שהיה כל כך כיף שלא רציתי שיגמר...אבל כמובן שהינו צריכות ללכת.

גיליתי משהו מאוד מטריד, השמנתי!
ולא, אני לא מהבנות האלה שבוכות על כל קילו ומתעסקות בכל הדיאטות והבולשיטים האלה...אני אוהבת לאכול בכל שעות היום והרבה.
קיצר אז גיליתי שהפכתי לבלון...משומה בצבא אני לא שמה לב לזה כי אני על מדים ובקושי בבית...אבל זה מגעיל אז הגיע הזמן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Sep 2010 23:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=12035305</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=12035305</comments></item><item><title>ממש בקרוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=11052028</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אהלן =]
מה חדש? עוד 9 ימים אני מתגייסת...וכבר עכשיו מרגישה את התסכול...את הרגשת הפרידה
ובכלל אני מרגישה שאני הולכת להעלם פה לוואחד תקופה...ושאני הולכת להתרחק מהמוכר ומהחברים....רק עכשיו נקלט מי באמת החברים הטובים והאמיתיים שלי, אולי זה טוב הצבא...אתה מבין מה חשוב ומי חשוב ואת מי הכי בא לך לראות במעט זמן שיש לך בבית...
אני מתחילה להבין שאני לא אראה הרבה את הבית...מה יהיה איתי? איך אני אצליח להיות כל כך הרבה להיות מחוץ לבית? הרי אני כזאת ילדת בית...
מה טוב? שאני מכירה את עצמי...ואני אסתדר כמו שאני מסתדרת בכל מקום, עם כל אחד.
אז יהיה קשה בהתחלה, קשה לכולם. ואני אבכה טיפה ויעבור ויום אחריי אני אקום עם כוחות חדשים ויהיה טוב,
באמת שיהיה טוב.
עכשיו רק צריך לקנות עד דברים ללטירונות וצבא? הנה אני באה D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Jul 2009 22:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=11052028</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=11052028</comments></item><item><title>חרא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10937342</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חרא...מה יכול להיות גרוע יותר משתי בגרויות מעצבנות בשבוע, חבר שעוזב לשבועיים לצבא ויום משפיל במיוחד באולפן הקלטות?..
אין יותר גרוע...
אני שונאת את האמונה הזאת בעצמי...איך זה שאני כל פעם אומרת שאני יכולה ומסוגלת להתמוד עם דברים כאלה כשאני אפילו לא קרובה לזה..
אני לא באמת יודעת לשיר אז למה לעזאזל איכשהו האמנתי שאני כן? למה העזתי ללכת לשם ועוד לפתוח את הפה??
היום הזה יתואר כיום מבוזבז לחלוטין והוכחה שאני נעל לא מוכשרת


חרא.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 07 Jun 2009 20:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10937342</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10937342</comments></item><item><title>מישי יודעת איפה אפשר לקנות שמלה לנשף?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10915887</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתחילה להשתגע..אנחנו חמישה חודשים ביחד ואפילו אי אפשר לחגוג את זה...
אני כל כך מתגעגעת =[ ועוד כל הלחץ המסריח הזה של המתכונות לא מוסיף לי למצב רוח...כיף חיים פשוט!
ועוד מעט יש לנו נשף..ואין לי שמלה וגם אין לי כוח לחפש אותה..אני גברבר מהלך =[ אין לי אפילו מושג איפה לחפש....איפה קונים שמלות? מישי יודעת אולי?
הרבה דברים לא כיפים הצטברו לי...מזל שמחר אחריי המתכונת יש סופשבוע כיפי....
מ=ז=ל!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Jun 2009 20:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10915887</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10915887</comments></item><item><title>שוב אני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10885700</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה אני בנאדם כזה בעייתי שלא מצליח להתמודד עם דברים שמיליוני אחרים מתמודדים איתם בלי בעייה? אהאהאהאה
שוב הוא הולך לשבועיים לצבא ויקח לי שנה להתרגל לזה וכשאתרגל הוא יחזור ושוב יעזוב
וזה ניהיה יותר קשה מפעם לפעם...
לא יודעת מה יקרה אחר כך. באמת שלא יודעת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 May 2009 01:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10885700</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10885700</comments></item><item><title>מה אני אמורה לעשות עכשיו? =[</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10857056</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבנו בטלפון...הוא האשים אותי, אני האשמתי אותו...הוא הסביר את עצמו ואני...התחלתי לבכות.
אמרתי לו &quot;לא משנה, עזוב&quot; וניתקתי...
למה אני אף פעם לא מצליחה להסביר את עצמי במקרים כאלה שממש כואב לי אני פשוט מתפרקת ומתחילה לבכות.
וכמובן שהוא הבין שאם ניתקתי כנראה שאני בכלל לא רוצה שנדבר על זה או נשלים..


אני נעל =[



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 May 2009 22:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10857056</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10857056</comments></item><item><title>מאמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10828932</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהבת אותך.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 May 2009 13:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10828932</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10828932</comments></item><item><title>שינוי, סוף סוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10772074</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שינוי, עברתי שינוי כזה עצום שקשה לי לתאר אותו במילים.
לא ידעתי שאהבה נותנת כל כך הרבה כוח ועוצמה.
כל כך השתנתי בזכותו, הוא נותן לי ביטחון, איתו אני לא מרגישה שאני צריכה להסתתר, שאני צריכה לברוח, לשים מסכות...אני פשוט אני.
אני לאט לאט מתחילה להבין שהוא אוהב אותי איך שאני...אני אלונה הפשוטה..עם כל החסרונות שלי וכל היתרונות.
אני פשוט משוחררת לידו, מנסה לעניק לו כמה שאני יכולה בגלל שכזאת הרגשה אף אחד לא יגרום לי להרגיש....
אני פשוט אחרת ואני מרגישה שזה שינוי טוב, תסמין האהבה? ניצחתי אותו. הוא לא ישאיר אותי לבד יותר...
ממש הפתעתי את עצמי עם הקשר הזה.
אני, אלונה, זאתי שבחיים לא זרמה עם בנים, לא הסתכלה עליהם, לא נתנה שום סיכוי וכשהיתה הזדמנות אפילו שאותו אחד מצא חן בעינייה ורצה להיות איתההיא ברחה, היא לא זרמה ולא נתנה לאף אחד סיכוי להכניס קצת אהבה לליבה.
והפעם אין לי מושג מה קרה פשוט החלטתי שאני כן אלך על זה...כן אזרום וכן אנסה ליצור קשר כל שהוא...ובלי יותר מידי מחשבה הפכנו לזוג. זה פשוט קרה בכזאת פתאומיות...ואני מאושרת כי אף פעם לא הרגשתי נאהבת, שדואגים לי ושומרים עליי וגורמים לי להר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Apr 2009 10:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10772074</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10772074</comments></item><item><title>סוף כל יום...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10752931</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
סוף כל יום/ מוש בן ארי



איך בסוף כל יוםכמו חלום את מתגלה פתאום אליואיך יודעת ללטף בי את הכאבאיך פתאום שפתי מנשקות צווארונשימה לוחשת סודשמתגלה ומגלה את לילותיאיך פתאום עינייך צוללות אל תוך עיניוזה עמוקוזה הלילה שנגמר ואת איתואיך זה שחר קםוהכאב בי שנדם בין שמיכותייךוכל היום אחלום חלוםרק אותךאיך זה בוקר באוהוא אותי גונב ממך אלך רחוקוהכאב עטוף בגעגוע מתוקאיך זה זמן לא זז עד שאליך אתגלה בבדידותיבתוך ליבך שם אמצא גם את ליביאיך פתאום עינייך צוללות אל תוך עיניוזה עמוקוזה הלילה שנגמר ואת איתואיך זה שחר קם והכאב בי שנדםבין שמיכותייךוכל היום אחלום חלום רק אותך.



אני יכולה לשמוע את השיר הזה שוב ושוב ושוב...אני פשוט מכורה אליו. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Apr 2009 20:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10752931</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10752931</comments></item><item><title>חג שמח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10721404</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בבית לא עושה שום סדר ולא חוגגת בארוחה....אני ישנה. כבר מיום ראשון.
יום ראשון עבדתי בבוקר ואחריי שעמדתי שעתיים בחוץ בשיא החום נראה לי שקיבלתי מכת שמש או משו כי התחלתי להרגיש ממש רע...כאבה לי האוזן ברמות מטורפות ורק התפללתי שהיום הזה יגמר...כשהגעתי הביתה נשכבתי על המיטה והתעוררתי, עכשיו.
ראשון ערב, שני, שליש, רביעי ישנתי =/ אני לא זוכרת כלום...אני רק יודעת שיש לי בחילה מלבלוע כדורים בכמויות רבות כל כך...אני לא יודעת איך הלכתי לרופא, אין לי מושג מה אכלתי ואם בכלל. זה נורא מפחיד כי אין לי כוח בגוף..אני מרגישה כל כך חלשה שאני לא מצליחה ללכת בצורה יציבה..אני נוגעת בידיים ברגליים בבטן ואני לא מרגישה כלום, כאילו זה לא שלי בכלל. אני גם לא שומעת טוב. מזה הוירוס הזה לעזאזל =/
הכי עצוב שזה לא מעניין אף אחד והאנשים הקרובים אליי לא שמו לב בכלל שנעלמתי בקטנה...שאני לא מחבורת במחשב הרבה זמן מה שלא קורה בדרך כלל שאני לא מראה סימני חיים בכלל..מזל שיש לי הורים..לפחות הם דואגים לי.
עזבו זה לא משנה...אני רק מתבאסת שאני לא במיטבי כשאפגוש את ניר..אני לא שומעת טוב=/ אני לא יציבה, אין לי כוח ללכת, אין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Apr 2009 22:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נאפי =])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=237886&amp;blogcode=10721404</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=237886&amp;blog=10721404</comments></item></channel></rss>