http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269heCopyright 2026 gali!!!. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269http://f.nanafiles.co.il/upload/42006/IsraBlog/236269/misc/5682703.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=7373818<div align="right" dir="rtl">לא יותר...רק אחת...דקה אחת...אחת שאני אוכל לקחת נשימה עמוקה..להוציא..ולהרגיע את עצמי. אני עיפה כל כך...לא רק פיזית...גם נפשית..וזאת רק ההתחלה..אני חייבת יום אחד לנוח..אני חייבת שיגיע מחר בקיצור... היום פעולה ראשונה..והמדריכות שלי נורא לחוצות...זה די נחמד להיזכר באיך הייתי פעם...לפני הפעולה הראשונה...בלי ניסיון ומאוד מאוד לחוצה..עם השאלות הריגלות...הם יגיעו?הלוואי שהם יגיעו...מזה להיות בלי חניכים?....וכל השאלות האלה.. אין לי כל כך זמן לעדכן למרות שכבר סוף סוף יש לי מה..בקושי יש לי זמן להיות במחשב או בטלויזיה..או לראות חברים... אני רק רוצה שכבר יגיע היום בתשע...וממחר הכל יהיה הרבה יותר קל. אז שד הזמן...תעביר בבקשה את השעון 12 שעות קדימה...ותתן לי בבקשה עוד רק דקה אחת לנשום. עדכון שלם יגיע אחרי שהלחץ יחלוף... אוהבת אותכם....מאוד.. גלי. </div>Tue, 04 Sep 2007 07:46:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=7373818http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=7373818http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=7125202<div align="right" dir="rtl">אני מדפדפת במועדפים..פותחת תיקייה שנקראת "בלוגים"...קוראת את הלינק הראשון מכל הלינקים של הבלוגים של חברותיי... הלינק הראשון הוא הבלוג שלי. הגעתי למצב שאני בקושי מעדכנת פה...אבל אני בדרך כלל פה כמעט כל יום...משתדלת לפחות... המקום הזה..הבמה הזאת פעם שימשה לפריקות מטורפות...בדיפדוף לאחור...ועכשיו..אני באמת מרגישה ריקה מתוכן לכתוב פה...אני יודעת שכבר הרבה פחות קוראים...כי אני כבר בקושי מעדכנת..תמונות אני כבר בקושי מעלה...וזה מרגיש לי לא נכון..כל כך הרבה דברים עברתי פה..וזה מטורף..אני ניגשת למקלדת..כבר כל כך הרבה פעמים ופשוט אין לי מה לכתוב...אין לי איך לכתוב..ועברתי המון בחודשים האחרונים...ממחנק..שהיה מדהים וקשה..דרך כל כך הרבה דברים..ועדיין..עם כל החוויות הענקיות..פשוט אין לי מה לכתוב על עצמי..כי בסך הכל טוב לי..עצוב לי שלא יצא לי לעשות משהו משמעותי מדי בחופש...אבל סך הכל הוא ממש נחמד.. וכמה מילים על המחנק..אין ספק שזה היה מחנק מעולה...היה קשה...המון דמעות..המון צחוקים..אבל בסך הכל היה מחנק מעולה...ואחרי המחנק..כמה פעמים בים...בעיקר עם המשפחה..בנוסף הלכתי לחדש את הקעקוע...ויצא נחמד...</div>Sat, 04 Aug 2007 02:07:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=7125202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=7125202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6931801<div align="right" dir="rtl">אז לילדה ממש ממ מיוחדת..אחת שאני בחיים שלי לא אשכח...שהיתה שם בשבילי בזמנים הכי קשים..יש היום יומולדת...מה אומרים לבאדם שהוא כבר לא סתם חבר?...שהוא כבר יותרחלק ממך..יותר כמו אחות?..מה אני אאחל לה?...המון בריאות?...הרי שהיא תהיה חולה אני ארוץ להכין לה מרק חם של פולנים ותמיד אהיה שם בשבילה..אושר?...תמיד אעזור לה שתתצטרך..וכן אאחל לה שתמיד תהיה מאושרת..עושר?..היא עובדת כבר עכשיו אז זה לא הכי רלוונטי לכרגע...כי ברור שהיא תהיה עשירה...חחח.. שתמשיכי להיות מקסימה כמו שאת?...אני בטוחה שתישארי...ושתישארי חברה שלי לנצח?..אני ממש ממש מקווה כי בחיים לא הייתי רוצה לאבד בן אדם מקסים שכזה...ילדה מדהימה עם לב ענקי..מצחיקה וצוחקת...ואחת שתמיד תעלה חיוך על הפנים של כולם...נתחברנו לפני שנתיים...בחופש של העלייה לט'..או בתחילת שנה..אני לא בדיוק זוכרת...את זוכרת את הקטע עם האוהל ונדב?...5 בנות באוהל עם נדב באוהל של אדם אחד זה לא בריא.. לפני שנה בדיוק...ב10.7.06 ישבנו על הטיילת וחגגנו לך יומולדת עם מיץ תפוזים פיצה מגומי וזיקוקים...ואז סיפרת לנו שאת עוברת..שלא תהיי כאן יותר...ואיך מתמודדים?..והתמודדנו..עברה</div>Tue, 10 Jul 2007 09:05:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6931801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6931801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6709121<div align="right" dir="rtl">19 שנה,זה קרה לפני פאקינג 19 שנה...מי האמין שאני יכולה להיות מחוברת כל כך לבן אדם שנפטר לפני 19 שנה.?.. עמדתי שם כמה דקות לבד..ואחרי זה עם כולם..הסתכלתי על הקבר..וחוץ מאנחה אחת..כלום לא יצא מהגרון שלי..עמדתי ליד סבתא..שבכתה והכאב שלה נשאב לליבי..וכל כך רציתי לבכות איתה.. הכאב הציף את כל הגוף..חלחל אל המוח..אל הרגלים אל הידיים..ובסוף הגיע אל הלב...ואז דמעה אחת זלגה במורד עייני... אני עומדת שם וחושבת לעצמי..איך אני מסוגלת לאהוב,להעריך להעריץ(כן,שמעתם נכון,להעריץ).שאני לא מכירה מוחשית..בחיים לא הרגשתי אותו פיזית..ומי היה יכול להאמין..שהוא פה בשבילי..תמיד..כל כך הרבה פעמים גם כשהייתי קטנה וגם בגיל הזה אמרו לי "גלי את כל כך היית אוהבת את לאו..הוא היה כל כך אוהב אותך..הייתם כל כך מתחברים"...אז את עומדת מול הקבר..והשורה הזאת לא יוצאת לי מהראש...'את לא מבינה בכלל כמה אתם דומים,כמה שהוא היה אוהב אותך'...איך אני מסוגלת להרגיש בן אדם שלא חיי?...שכל כך הרבה זמן הוא כבר לא כאן?...כל שנה אני הולכת לאזכרה...כמעט כבר 10 שנה...כל שנה היו לוקחים אותי לקבר של סבא..אני כל כך זוכרת את האבנים שהייתי מניח</div>Mon, 11 Jun 2007 19:32:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6709121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6709121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6689791<div align="right" dir="rtl"> החניכים שלי ושל עופרי..(אני את הבנות אי את הבנים)וואו..אני חושבת שאיזה חודש לא כתבתי פה...ספק עם נכנסתי יותר מפעם פעמיים...הלחץ הזה הטביע את חיי לריצפה.. אז אני אספר לכם כל מני דברים שעוברים עליי... הצופים..שהם חלק גדול ונכבד מחיי מסתיימים עוד חודש במחנהקיץ שהולך להיות מדהיםםם..ועצוב.. בתור אירוע שיא..אני וחן לקחנו על עצמנו תפקיד נכבד במחנה הזה..אני והיא ראש מרכזי פעילות...כלומר מבנה התוכן של המחנה..ואני והיא ניקחפרס ראשון הלואיייייייי!!!!זה יהיה החלק הכיפי.. עכשיו חלק העצוב...וואו..אף פעם לא חשבתי שככה אני יציג את זה...החלק העצוה..עוד חודש זה נגמר...הילדות שלי...ה11 נשמות קטנות שגידלתי ושיניתי...עוזבות אותי..וממשיכות האלה..ואיך לעזאזל ממשיכים?...איך אני יוכולה אחרי שנה כל כך גדושה שלמדתי להכיר כל אחת ואחת כמו את כף ידי לתת אותם למדריכה אחרת?..שלא כל כך מכירה אותם?..כמו שאני הייתי בהתחלה?..כל כך קשה לי להיפרד מהן..כל פעם שאני חושבת על זה עולה לי דמעה או שתיים..ואני פשוט יודעת שאני כל כך אבכה איתן...ביום שניפרד...קשה לי להבין שזה הסוף...לפני כמה ימים אחת החניכות שלחה לי הודעה..אני</div>Sat, 09 Jun 2007 10:36:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6689791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6689791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6488650<div align="right" dir="rtl">הרבה דברים השתנו בזמן האחרון...בעיקר אני..מבחינה אישית כמובן..מלא הרגשות השתנו..מלא רגשות השתנו..מלא אנשים השתנו...והבלבול השתלט...אבל הבנתי משהו...בחיים לא תוכל להיות בטוח שלא יהיו סכנות בדרך..בכל דבר אתה לוקח סיכון..ואתם יודעים מה?...אין בעיה...אני אקח סיכון..תודה. אז הימים עוברים בסדר..לחוץ לחוץ..בקושי זמן לעדכן..והאמת..גם בקושי מה לעדכן..כבר שמעתי דיבורים שאני מזניחה את חברי הבלוג...אבל הלחץ הזה..מבחנים בגרויות..עכשיו גם בצופים יש פרויקט..(ראש מבנהה עולה עולהה!!....חן את ואני ומבנה!!..ווייפיידייי)..וצריכים לתת את הפוש האחרון לפני שהשנה הזאת נגמרת..ווואלה אוטוטו זה נגמר..ממש עוד שנייה..תאמת שזה די מלחיץ אותי..שנה הבאה תהיה הדבר הכי מדהים/לחוץ/מטורף/גדוש בעולם..יהיו כל כך הרבה חוויות..שאני מפחדת לשכוח דברים בדרך...על התחלת השנה אנחנו טסים לפולין..שזה כבר משהו גדול משל עצמו..תהיה לנו גדנע...יהיה טיול שנתי אמן ואמןןן)..ובכלל זה מפחיד אותי..שעוד פאקינג 5 חודשים יש לי 16...ואני יהיה גדולה..וויהיה לי רישיון..ואני פאקינג ייה גדולה..ואני לא רוצה...ואני מפחדת לאללה...הלוואי והייתי נשארקת בת</div>Sun, 13 May 2007 13:38:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6488650http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6488650http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6365969<div align="right" dir="rtl">באיזה שהו מקום איבדתי את התקווה לאהבה...איבדתי אותה חשבתי שמעכשיו זה רק אני כובשת את העולם..ומי שיצטרף..הלב שלי לא יהיה שלו בכזאת מהירות..אבל תמיד..תמיד דברים משתנים..אפילו שאתה משכונע שהדבר הכי הכי קטן נגמר..יבוא משהו ענקי ויגמור אותו לגמרי..ישנה את פני התמונה ב361 מעלות.. אז הנסיך חזר..אני לא יודעת עד כמה קל לי לסמוך עליו שוב...אבל מה שכן אני יודעת שהוא מתחרט..שהוא כל כך מצטער שהוא פגע..אבל אני נזהרת..כל החוששים..אני יודעת שאתם דואגים לי..גם נאי דואגת לעצמי..תאמינו לי ותסמכו עליי..בכל אופן.. יום שני היה יום הזכרון וכל השכבה יחד צעדנו אל טקס קטנטן שאירגנה אחת המורות יחד עם כמה תלמידים(אני בניהם)...אז אחרי הטקס הגדול צעדנו לנו.. אחרי הטקס כולם הלכו ואנחנו נשארנו קצת באנדרטה..שזה גם סתם פארק יפה ם דשא אני חני ושחר עץ בצורת המספר 4..אותי זה קרע מצחוק.. לאחר שסיימנו לבלות לנו בפארק כל אחד הלך לדרכו ואחרי כמה שעות נגמר יום הזכרון והתחיל ערב יום העצמאות..ואנחנו כמתוכנן נסענו לרוק עצמאות..ה-הופעה.. <IMG style="WIDTH: 300px; HEIGHT: 400px"</div>Thu, 26 Apr 2007 23:14:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6365969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6365969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6298776<div align="right" dir="rtl">מי היה מאמין?..שהבובה הקטנה שלי האחות הלא אמיתית שלי..הדם שזורם בעורקיי..היום בת 16.. וואו,אני מריצה את כל השני אחורה..מהיום שהגעתי לחיפה..הגעתי בגיל 9(אני חושבת)..בהתחלה לא היינו הכי חברות.. לא יודעת למה..ואחרי זה..מאז בעצם..את ואני..את ואני זה סיפור שיימשך תמיד.לא משנה כמה נריב..גם עם זה יהיה הריב הכי רציני בעולם(שבועיים לא לדבר זה פולל.לא?)..או לבכות ולצרוח אחת על השנייה(כפ"ס אומר לך משהו?)...להתעצבן אחת על השנייה..לא להבין אחת את השנייה.....ואז..לדבר על הדבר הכי עמוק בעולם..הכי אישי..הכי שלנו..לדעת שלא משנה כמה..גם עם לא נדבר חודש כל יום,כל היום..אלא רק בבית ספר מדי פעם..או גם אם נדבר..זה לא יהיה על משהו רציני מדי..בכל זאת לדעת שאת צריכה..יהיה לך מאיפה לקבל את החיבוק הזה...על הכתף הזאתי שתמיד תהיה כאן בשבילך..שאת יודעת שגם עם תתקשרי בשתיים בלילה..(שתיים עשרה ליתר דיוק)..תדעי שתמיד אני כאן בשבילך..ולצחוק ביחד..אוהווו כמה צחקנו ביחד..וכמה עוד נצחק...כמה דברים עוד נעשה..כמה שטויות.. כמה ריבים..כמה דמעות..כמה צחוקים..כמה אהבה...וואו...האהבה...את כמו אחות בשבילי...לפעמים יש תקופות טו</div>Tue, 17 Apr 2007 20:16:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6298776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6298776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6258671<div align="right" dir="rtl">וואו...היה מדהים.כל כך מדהים.בחיים שי אני לא אשכח את החוויה הזאת. אני לא יודעת לה..אבל הפסקתי ללמוד לנגן..החלטתי שנכון לכרגע..החיים שלי עמוסים מדי כדי להמשיך..ואני מפסיקה..אולי יום יבוא ואני אמשיך..שיהיה לי זמן.. וואי יום שישי חוזרים ללמוד..ראשון מבחן....בשלישי אמורה להיות מתכונת ואין לי מושגגגג ירוק אם באמת יש את המתכונת או לא..זה משגע אותיי!..יום שלישי ישיומולדת לחני.יקירתי..המון המון מזל טוב!!!.יום ראשון יש פעולה..אווווךך..איזה שבוע עמוס....כ כך לא בא לי על המתכונת אני ממש מקווה שהיא נדחתה.. ת'אמת שאין לי הרבה מה לכתוב..לא קורה שום דבר מיוחד מדי...הכל נורא רגיל.. אז שיהיה לכם יום מקסים..נצלו את היום האחרון של החופשה.. אוהבת,גלי. </div>Thu, 12 Apr 2007 15:32:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6258671http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6258671http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6229650<div align="right" dir="rtl">היי חבריםיקרים,לא,לא חזרתי למי שתוהה...אני כותבת לכם מהמחשב נייד של אחותי במרפסת שלהמלון(בהמשך של הבית קפהאפשר לצאת החוצה אל מרפסת גדולה שמשקיפה אל הים ואל הבריכה...קצת יותר גבוהה מהבריכה).. אחד מהדברים העיקריים שכולכם ידעתם למהאני כל כך כל כך רוצה לנסוע הייתה הסיבה שאני נורא רוצה לרוקן את הראש..לצאת מהשגר..לחשוב על כל החודש האחרון וללמוד..אז נסענו עם המשפחה...יצאנו מהבית ב12 בלילה..הייתי ממש עייפה...הגענו למלון ב8 בבוקר כשלא ישנתי כל הלילה אפילו דקה...וכמובן..לא מגלים חדרים בשמונה בבוקר..אלא ב12..בערך..אז נזרקתי על ספה בלובי והייתי כל כך סחוטה מעייפות..שפשוט נרדמתי...לא לפני שאכלנו ארוחת בוקר..היה טעים..סיימנו לאכול הלכתי לישון...ישנתי שעה..שעה וחצי ואז אבא ביקש את החדרים מוקדם יותר אם יש אפשרות..בכל זאת..לילה שלם לא ישנו..וסבתא איתנו וכל הסיפור..טוב בסופו של דבר ב11 קיבלנו את החדרים והלכנו לישון עד 2..אחר זה הלכנו לאכול ארוחת צהרים...בריכה עניינים..יום חביב וכיפי...טוב...אני לא אחפור לכם בכמה אכלתי.כי האוכל פה הוא מטורף...במקום לאכול במסעדה הרגילה של המלון יש אפשרות לאכול במסעדות נו</div>Sun, 08 Apr 2007 22:21:00 +0200gali_la@walla.co.il (gali!!!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=236269&blogcode=6229650http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=236269&blog=6229650