<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>free mania</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502</link><description>אם אתה לא אוהב את מה שאתה מקבל- בדוק את מה שאתה נותן. 
הייה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 free mania. All Rights Reserved.</copyright><image><title>free mania</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502</link><url></url></image><item><title>חוזרת כל כמה שנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=14998735</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז בעקבות עדכון בבלוג של ד. לעולם שבחוץ...אמרתי למה לא?
כל עוד אני בת 35 אפשר לעדכן, בכל זאת העדכון האחרון היה לפני קצת פחות מ-3 שנים.

אז...אנחנו עדיין גרים באותו המקום,
רק שלאחרונה התווספה עוד פיצפוצה לאוסף הגורונים...ממש לפני כמעט חודש וחצי.
ולפני שנתיים כמעט נולדה אחותה היותה גדולה.
גרים פה בבית הצפוף...לומדים מהי הורות.
אבל באמת.
החלטנו לקחת את ההחלטה ללמוד מה זה להיות הורים.
ולא רק איך ללדת אותם...(שבואו...זו יותר עבודה שלי ושל הקב&quot;ה כמובן....)
זה לא קל להיות הורים, מי אמר שכן.
וכל אחד רוצה להגיד את דברו
יש פה קנון של משפטים, כל אחד ברמתו ובשפתו,
אחד בתוך השני
וצריך לתת לכולם תשומת לב
ושכולם ידעו שאוהבים אותם, אבל
שידעו מהם הגבולות המקובלים.
שלא יחטיפו אחד לשני -
אבל שלא יהיו חסרי אופי
ושיהיו שמחים
אבל לא ישתוללו ויסכנו אחד את השני
או אחד את עצמו...

ובין לבין להצליח לתחזק את הזוגיות
בעידן הקורונה&lt;/spa&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Jun 2020 00:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=14998735</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=14998735</comments></item><item><title>מרגש, הנני כאן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=14922510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&quot;ה.

וואו! לא הייתי פה כמה שנים.
אז..החלטתי להכנס ולעדכן...
מה היה לנו בינתיים..?

עבדתי כמה שנים (עדיין עובדת באותו המקום).
אחרי שנתיים בעבודה כשאני עדיין גרה בבית עם ההורים, החלטתי לברוח ולגור אצל אחי במושב לא רחוק. ממש ככה. עם כל הבגדים שלי שהיו בארון(והיו המון!) והמחשב. בבת אחת. ערב אחד.אחרי 9 חודשים אצל אחי, אשתו והילדים, שכרתי דירה במרכז פתח תקווה עם החברה הכי טובה שלי.דייטים על ימין ועל שמאל, מאתר הכרויות או סתם מכל מיני...
כעבור שנה עברנו לגור בדירה אחרת, קטנה יותר אך קרובה.
ותוך חודשיים הכרתי את י&apos;, מי שלימים נהיה בעלי (שומרת על זהותו כך, לא אוהב להחשף בשמו המלא על המרשתת).
הכרנו לפני 4 שנים פחות חודשיים.
כעבור חודשיים החלטנו להתחתן, יותר נכון, אני הסכמתי. יותר נכון, נחתה עליי המחשבה הבריאה.

בסוף מאי 2014, חצי שנה בדיוק מיום הכרותנו, עמדנו מתחת לחופה.
וזהו, התחילו החיים החדשים שלנו.
לא פשוטים אבל עם המון רגעים קסומים.
באפריל 2015, שנה פחות חודש וחצי לאחר מכן, ילדתי את אלישבע המתוקה שלנו.אין מילים לתאר את האושר שהילדה הזו גרמה וגורמת לנו בכל יום ויום.
והקב&quot;ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Oct 2017 22:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=14922510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=14922510</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=12963024</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה, אני בת 27?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Dec 2011 21:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=12963024</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=12963024</comments></item><item><title>ושוב אתכם ושוב אתכם!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=11710730</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום שלום

יותר משנה שלא כתבתי דבר על עצמי. לתזכורת - אחד הקטעים היותר אופטימיים בשנה שעברה היה זה..
וכמובן יש לעדכן כדי שלא יחשבו שחלילה מתתי.
באוקטובר, כחודש אחרי, מצאתי עבודה, יותר נכון עבודה מצאה אותי.

אני מפתחת באינטרנט.

האמת שאני לא משהו, אבל בסדר, אני משתדלת.
אני לא משהו בעיקר כי אני עובדת בלי הנחיות מסודרות מידי.
אבל בדר&quot;כ אני כן משהו.
ב&quot;ה אני שמחה שמצאתי עבודה.
אין לי שום בחור עדיין, לא נראה באופק. היו כל מיני בחורים...שבעה או משהו כזה (הקם לנו רועים שבעה ממש...)

היה אפילו אחד שיצאתי איתו חודשיים לפני שנה שממש שבר לי את הלב, בטח כתבתי עליו פה באחד מהתפרצויות הבאסה שהיו לי אז,
הוא ניסה לחזור אליי אבל עוד לפני שיצר איתי קשר ממש הוא ברח. שוב. נראה לי שיש לו בעיות תסבוך רציניות, וממש עצוב לי על זה, כי הוא לא היה ככה.

יותר עצוב לי זה שדיי האמנתי שעד היום אני כבר אמצא מישהו (יותר נכון שימצא אותי מישהו), ואני עדיין שקועה בתוך הבאסה הזו...

כמו שהאישה המבוגרת שאני מבקרת פעם בשבוע כבר חצי שנה (!!) אמרה לי &quot;מזל שיש לך עבודה, אחרת בכלל היית משתגעת&quot; וזה נכון.

בכל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Apr 2010 00:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=11710730</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=11710730</comments></item><item><title>כל שירי הדיכאון. שילכו לעזאזל!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=11213445</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעות הכי קטנות של הלילה מחשלות אותי.
מעבירות את המחשבות הכי פשוטות.
הכי מלאות.
היכן אתה, מחשבתי העיקרית?
בלילה שכזה, כשנדמה כי, אני 
הערה היחידה.
חיבקת אותי במילים, כנות 
ופשוטות, אך הפשטות כמו 
בין שנינו, פוגעת בחדות.

סבל שאני רואה בעיני מזכיר לי
&lt;P style=&quot;MARGIN: 0in 0in 0pt&quot; dir=rtl class=MsoNorma&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Sep 2009 22:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=11213445</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=11213445</comments></item><item><title>די</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10599932</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;די!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Mar 2009 18:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10599932</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=10599932</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10462589</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מה התכלית של זה הכאב
אם לא לנענע לי את הלב
ששקע בתרדמה
וזה זמן רב שלא החסיר פעימה.

למה באתני זה הקלון
רק לנפץ בי את הדמיון
שאני מין כל יכול
נוח לסלוח
נוח למחול.

מה רצתה זאת הנפילה
רק לעורר אותי שוב לתפילה
אל השמים האדומים,
שיתהפכו עליי לרחמים.






האמת שהשיר הזה מתאר בצורה מדויקת מה שאני מרגישה בחודש האחרון.
מצד אחד החודש הזה היה סיוט שלא חלמתי עליו, ומצד שני בטירוף של מטומטמת עיוורת וסתומה אני מרגישה שהוא מתנה.
מרוב עצבים מהנסיונות שאני עוברת, מצאתי את עצמי, היום למשל, קופצת על המיטה של ההורים שלי ומחטיפה בוקסים לכרית של אבא.

חשבתם על זה שאתם רואים אנשים מסביבכם שמסתדרים ואתם לא מבינים, אתם שואלים &quot;רגע,רגע...למה לו כן? ולמה אני צריכה להמשיך לנקץ לך?&quot;
ואז מבליחה מחשבה.
אולי אני צריכה להפסיק לנקץ לך וכך תפסיק להתרגש מזה שאני כל היום מתפללת, ותגיד לעצמך שגם ככה ממני התפילות לא יגיעו, ואז אולי אקבל את מבוקשי?!?

תאמינו לי, אני רואה כל כך הרבה בנות, מקסימות, נשמות טהורות, חכמות, יפות, שדברים פשוט לא מסתדרים להם כמו שהן רוצות.
אז מה יש לעשות?

ללכת להת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Jan 2009 19:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10462589</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=10462589</comments></item><item><title>מה קורה איתי?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10134845</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני מרגישה שאני נמצאת בתקופה ממש מוזרה,
קשה לי לשתף את כולם ואני מרגישה שאני גם לא יכולה לשתף. אולי גם אסור לי.


בקיצור, בעז&quot;ה יהיה בסדר. התקופה הזו ב&quot;ה טובה לי. אבל גם קצת מוזרה וחדשה.


יהיה טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Nov 2008 13:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10134845</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=10134845</comments></item><item><title>סיפור שמח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10078771</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חייבת לעדכן.

הכרתי מישהו. 

כל פעם שמתחילה פגישה איתו, אני מתחילה לחשוב שזה לא זה, ומתחילים להתגנב ללבי הספקות, שאנחנו לא מתאימים.
בסוף כל פגישה אני מתמלאת עצבות גדולה על זה שאנחנו נפרדים, ואני מרגישה את זה גםממנו. בא לי סתם שנמשיך לשבת אחד עם השניה. גם בלי לדבר.
מצד שני, אני מתמלאה שמחה, כי אני מרגישה שאני מאירה אחרי כל פגישה איתו.

אני מקווה שזה רק ימשיך...אני מקווה שהוא חושב עליי רק טוב ושהוא באמת רוצה להמשיך.....

ושאני אפסיק להרגיש לא מספיק ראויה.


הלוואי....


ותודה לה&apos; ששמע לתפילותיי והכיר לי בחור כזה חמוד...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Oct 2008 01:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=10078771</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=10078771</comments></item><item><title>הצילו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=9998063</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

זהו, עכשיו המצב שלי באמת זבל.
החזירו אותי הביתה בכוח. אני לא יוצאת מהחדר.
קצת לפני כן, התחלתי לעבוד בקייטרינג, כדי לחסוך כסף בינתיים..אבל לפני שבוע וחציהייתה לי תאונתעבודה. שבוע לא עבדתי
ובטעות ביטלו ליאת המשמרות של השבוע.
אני מתה למצוא דירה ואני לא מוצאת.
עד שאני מנסה לשאוב כוח ולהתמודד עם חיפוש עבודה בתוך אתרי אינטרנט, אני מוצאת את עצמי מזילה דמעות מול כל המשרות של &quot;לפחות שנתיים ניסיון..&quot;, &quot;דרוש ניסיון מוכח&quot; וכו&apos; וכו&apos;, שרק מראות לי כמה החיים שלי באמת ג&apos;יפה.

מזל טוב אחי ואחיותי, הגברת גם סגרה שנה ללא אף דייט.
עוד מעט גם יתחילו להגיד עליי שאני בררנית ויאללה, אפשר לדפוק את המסמר האחרון על ארון הקבורה של חיי נישואין אפשריים.

קניתי פאזל של 1500 חלקים וזה מה שאני עושה כל היום ביומיים האחרונים.

ולראיה, 


טוב בלי לעודד ושטויות.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Oct 2008 18:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (free mania)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=23502&amp;blogcode=9998063</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=23502&amp;blog=9998063</comments></item></channel></rss>