http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426בכל זאת היה למרות שהייתי לבד, בכל זאת היה לי טוב.heCopyright 2026 SoAfraid. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=6330209<div align="right" dir="rtl">לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, רציתי להקדיש קטע מסויים לאדם יקר שלא יחזור. מטעמי פרטיות וחשש שהקטע הכל-כך אישי הזה, שנכתב במיוחד וספציפית לאדם כל-כך מיוחד,"יגנב", נמנעתי מלפרסם אותו שנה שעברה, ואני נמנע גם הפעם. אני מקדיש במקום המקור את הקטע הבאבהמון אהבה לאדם יקר שלא יחזור. ראיתם פעם עץ נובל? אני ראיתי. תארו לעצמכם את העץ הכי חזק בעולם, הכי גדול, הכי גבוה מכולם. זה שהתחבאתם מאחוריו במשחקי המחבואים, התנדנדתם על ענפיו, תלשתם את עליו. גילתם לו סודות בנעורים,ברחתם אליו כששגעו אתכם ההורים.</div>Sun, 22 Apr 2007 01:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (SoAfraid)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=6330209http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=233426&blog=6330209http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=6322729<div align="right" dir="rtl"> יש דברים שפשוט מעולם לא נועדו להיות. ואיכשהו, אני תמיד מוצא את עצמי שואל "למה?", כאילו זה יעזור. כל-כך קטנים הסיכויים ואני עדיין משלה את עצמי, ומקווה. שרשרת אין סופית של ציפיות ואכזבות, בזו אחר זו, בסדר ידוע מראש ובלתי ניתן לשינוי. ועם כל מה שלמדתי, הבנתי ושכנעתי את עצמי שהפנמתי - אני תמיד נכשל. מבחן בלתי-פתיר עם צורך בלתי מובן לגשת אליו ולצפות לעבור. אני חושב שישה צעדים קדימה ובכל זאת מרשה לעצמי, בצורה מטופשת מדי, לחזור על כל ששת הצעדים במציאות ולהגיע לאותה המסכנה, עם ניסיון וידע שלעולם לא אשתמש בהם, שישכנעו אותי שאזדקק להם, שהפנמתי ושאני הולך להצליח במבחן שאני יודע שאכשל בו. אני מגיע למבחן גם כשאני חולה, גוסס וכשיש לי אישור מחברי להישאר לשכב בבית. אני גם מגיע למועד ב', ו-ג', ו-ד'... יש דברים שפשוט מעולם לא נועדו להיות. לא נועדתי לאהבה.</div>Sat, 21 Apr 2007 03:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (SoAfraid)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=6322729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=233426&blog=6322729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=3721048<div align="right" dir="rtl"> לא מצאתי משהו טוב יותר לפתוח איתו את הבלוג. להתחיל אותו בסיפור על ההווה, ואז משם, אולי אני אגלוש קצת לעבר ולעתיד. תמיד זה רק אני שאוהב שני צדדים אבל רק לי זה כואב סיבה מספיק טובה בשבילי בשביל להפסיק להתאהב. אבל גם זה לא בשליטתי. זה שוב קרה... התאהבתי בבדידות שלי. סוף סוף אהבה הדדית -דו צדדית, אמיתית. היה לנו כל-כך כיף ביחד, לבד. שום אהבה לא השתוותה לאהבה הזאת. היינו ביחד שנה. השנה הכי מאושרת שאני זוכר בחיי.</div>Sun, 09 Apr 2006 01:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (SoAfraid)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=233426&blogcode=3721048http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=233426&blog=3721048