http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824בלה בלה בלה...heCopyright 2026 לירונצ'יק=]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824http://img116.imageshack.us/img116/4975/amerika048oi9.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7974952<div align="right" dir="rtl">ככה בערך זה נראה... בדיוק כמו בכותרת... אני לא יודעת אם אני אצליח לכתוב את הפוסט הזה באותה צורה שהייתי רוצה לבטא את כל מה שמתרחש... אני אפילו בטוחה שאני לא אהיה קרובה אין לי שמץ ש מושג מאיפה להתחיל ואיך לספר הכל מורכב כל כך ויש המוון נושאים מחר זה חודש... חודש שלם בלעדיך. חודש שלם בלי לראות אותך ברחובבלי לראותאותך מתעסק במכוניות חודש שלם שלא חיכית לאמא שלך למטה שתחזור מהעבודה ותביא לה כוס תה ותשב איתה 10 דקת בחוץ חודש שלם שלא שמענו את צחוקך המלבלב ולא ראינו את חיוכך השובר לבבות שאת זה בטוח אף אחד לא יקח ממני את החיוך שלך חודש שלם שלא היית אצל מיכאל ולא נכנסתי בהפתעה חודש שלם שלא היית עם החברים שלא התנדבת במשטרה שלא אכלת את האוכל של סבתא שלא באת לבדוק בבית הישן אצלי בכניסה אם קיבלתם במקרה דואר אני יודעת שמאז שעברת נהיינו פחות בקשר אבל זה לא המעיט את החשיבות שלך בעיניי הייתה לך כל כך הרבה שימחת חיים שזה לא יתואר לא דמיינתי לעצמי שזה תיהיה אתה...אפילו לא בחלום רחוק אני זוכרת שבאת לארץ ואני הייתי בכיתה ב' ואתה בג' והלכנו שנינו בדרך הביתה ואיך שגילינו שאנחנו גרים באותו ר</div>Tue, 20 Nov 2007 22:21:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7974952http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7974952http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7429761<div align="right" dir="rtl"> שנההה טובה לכולם שהיא תיהיה טובה מהקודמת שתשאפו ותגיעו שתתאמצו ותצליחו שתפרחו שיתגשמו משאלותיכם והכי חושב בראות ואושר אוהבת!</div>Wed, 12 Sep 2007 16:12:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7429761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7429761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7384604<div align="right" dir="rtl"> אני וקט3&gt; פסטיבל הבירה!</div>Wed, 05 Sep 2007 22:55:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7384604http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7384604http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7262350<div align="right" dir="rtl">כל צעד ומילה ונשיקה צעקה או לחישה או מריבה כל מה שבא אליי לא טוב מדיי תכלת או צהוב אולי סגול שחור זה קצת עצוב אז קצת כחול לבן שקט אז קצת ירוק מדיי לא טוב מדיי הבלבול וההסבר והמוזר זה מפחידאותי אך כבר מוכר תמיד חוזר וסוטר לי בפניי לא טוב מדיי סגור קבור נעול אולי חזק רגשית נפשית זה כמו משחק מנטלית זה כבד עליי לא טוב מדיי אחרי ששוב הכל אותו דבר וכוח לעשות כבר לא נשאר זה פוגע ושובר אותי בלי דיי לא טוב מדיי מלטף את שערי בעדינות מרכינה ראשי עליך בקלות מבט עמוק לתוך עיניי קצת טוב מדיי אחרי יומיים פוחתת הכמות אחריך נשארה רק ריקנות ביאוש אומרת ביי לא טוב מדיי אחרי שאיתה הכל קרה אתה לא חוזר בחזרה אלתסתכל עליי לא טוב מדיי ואולי זה קרה כבר בילדות חוסר ביטחון וריקנות מה שהופגן כלפיי לא טוב מדיי אולי רגשי אשמה שלי עצמי או כל מה עמוק עמוק אצלי שינה לי את חיי לא טוב מדיי מפחיד עכשיו לחשוב על המצב אך מול עיניי הכל ניצב הבכי כבר נמאס ודאי לא טוב מדיי ואולי תמיד כך ישאר משתפר הולך ואז חוזר הכל קורה מהר מדיי לא טוב מדיי [שלא תטע</div>Mon, 20 Aug 2007 23:37:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7262350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7262350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7255284<div align="right" dir="rtl">מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד". הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל". בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדע</div>Mon, 20 Aug 2007 01:25:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7255284http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7255284http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7132951<div align="right" dir="rtl"> לילה אחד אדם חלם חלום הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף עם אלוהים על פני השמים חלפו במהירות סצינות מחייו. בכל סצינה הוא שם לב לשני זוגות עקבות רגליים בחול. זוג אחד שייך לו והזוג השני לאלוהים עם חלוף הסצינה האחרונה של חייו הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול. הוא שם לב שפעמים רבות לאורך דרך חייו היה רק זוג עקבות אחד, כמו כן הוא שם לב שזה קרה בתקופות השפופות ביותר בחייו. דבר זה הטרידו והוא שאל את אלוהים בנוגע לכך: "אלוהים, אתה אמרת שביום שאלך אחר חוקיך אתה תלך עמדי לאורך כל הדרך, והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי יש רק זוג עקבות אחד. אינני מבין מדוע כאשר הצטרכתי אותך יותר מכל עזבתני ענה אלוהים: "בני היקר עד מאוד, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך כשאתה רואה זוג אחד של עקבות לא היו אלה עקבותייך היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפיי." </div>Sun, 05 Aug 2007 02:48:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7132951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7132951http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7097186<div align="right" dir="rtl">קצת באיחור חח.. כמה נפלאה היא האהבה פעם אחת היה אי שבו התגוררו כל הרגשות: שמחה, עצב, ידע, וכל השאר, כולל אהבה. יום אחד הגיעה הודעה לרגשות שהאי עומד לשקוע. כולם תיקנו את הסירות שלהם ועזבו את האי. האהבה הייתה היחידה שנשארה האהבה רצתה להיות עד הרגע האחרון האפשרי וכשהאי כבר כמעט שקע לגמרי, האהבה החליטה לבקש עזרה. העושר עבר ליד האהבה בסירתו הגדולה האהבה שאלה, "עושר, האם תוכל לקחת אותי אתך?" העושר ענה, "לא, אינני יכול. יש כסף וזהב רב בסירה. אין מקום בשבילך כאן." האהבה החליטה לבקש מהגאווה אשר עברה גם היא בספינה יפיפיה "גאווה, בבקשה עזרי לי!" "אינני יכולה לעזור לך, אהבה. כולך רטובה וזה עלול להזיק לסירה שלי", ענתה הגאווה. העצב היה אף הוא קרוב אז האהבה בקשה את עזרתו, "עצב, הרשה לי ללכת ביחד אתך." "הו… אהבה, אני כל כך עצוב שעלי להיות לבדי!" האושר חלף אף הוא על פני האהבה אך הוא היה כל כך מאושר עד שאפילו לא שמע את האהבה קוראת לו בבקשת עזרה לפתע נשמע קול, "בואי אהבה, אני אקח אותך." היה זה ישיש. האהבה הרגישה כל כך מבורכת ומאושרת עד שהיא שכחה אפילו לשאול את הישיש לשמו. כשהגיעו ליבשה,</div>Tue, 31 Jul 2007 14:45:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=7097186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=7097186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6931017<div align="right" dir="rtl">כשאתם פוגשים את האנשים שמכניסים לכם את האור הכי גדול לחים אתם לא מתארים לעצמכם את החושך שהם ישאירו כשהם ילכו.. נכון ...חחח טיפשי לחשוב עד כמה שזה נכון וכאב לי הרבה וננתי לזה להכנס לי ללב חזק אבל איך אומרים חלק מההתבגרות זה התמודדות עם הכאב אני לא יודעת להגדיר את המצב עכשיו <P class=MsoNormal style="MARGIN: 0in 0</div>Tue, 10 Jul 2007 01:05:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6931017http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=6931017http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6879494<div align="right" dir="rtl"> אני לא פרס התנחומים שלך יותר אני לא אהיה שם כבר כשתתעורר לא אבכה בגללך יותר לא אתייחס לזה שהלב שלי דוקר לא אגרום לעצמי לכאוב כי לא למדת לאהוב לא אזכר שהסתפקתי במעט אפליו שממך לא קיבלתי אפילו את הכמעט לא אאשים את עצמי עכשיו ואולי זה עוד סכין בגב ואולי זה הזמן לסלוח לעצמי ולשכוח מה שהיית בשבילי קצת כועסת אבל מבינהלא נעלמת לי בכוונהפשוט שבינתיים כאן כל-כך הרבה קרהעכשיו אתה חוזר בחזרהקצת עצוב ליאתה איש כזה חכםורק דבר אחד למדתי ממךעזבתי את הבית עברתי לדירה שכורהועכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענותיכולנו לדבר, אפילו על שטויותשנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רעועכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתכתב, אני יכולתי בלילותלשכב עם ערימת שקרים ולהתעלותהיום כבר לא פוחדת שיעזבו בלי אזהרהאז עכשיו אתה חוזר בחזרהמאוד אוהבת, לא זאת השאלהאתה מבין נכון, אני לא יכולהשוב לתת ללב שלי לחטוף ממך כזאת סטירהאז עכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענותיכולת לדבר דקה עם הבנותשנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רעועכשיו אתה חוזר בחזרהאבל אתה יכולת להתכתב, אני</div>Mon, 02 Jul 2007 23:14:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6879494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=6879494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6811268<div align="right" dir="rtl"> אנשים ישכחו אותך,את הכל ואתה תשכח על ידם תיפול תשבר ולא תקום לעולם כי ככה טוב הכי טוב..יהיה טוב לכולם </div>Sun, 24 Jun 2007 23:22:00 +0200edenmate@hotmail.com (לירונצ'יק=])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231824&blogcode=6811268http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=231824&blog=6811268