http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959heCopyright 2026 #bobit#. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10463898<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה שהיא תלויה באויר, על חוט השערה, כל כך נאחזת שלא ליפול, אבל היא יודעת שזה הגורל שלה,ליפול. זה הגורל המר שלה. הגורל המתוק שלה הוא להגיע ליעוד שלה, להיאכל. להוציא את כל הטוב שבה וכך לספק את כל הטוב שבה, להפיץ אותו לעולם. אחרי שהיא נופלת היא שואלת את עצמה מה עכשיו? היא מתחילה להביט סביבה. בהתחלה היא רואה את הדברים הגדולים. הכל גדול. לאט לאט היא רואה את הפרטים הקטנים. יותר ויותר. לאט לאט היא מגלה עזרים בסביבה. עזרים שיכולים רק לעזור לה. היא יכולה לנסות להיות הכי יפה בעולם ולקוות שמישהו יבוא ויאכל אותה, שהוא יבחין בכל היופי הזה,העסיסיות. ויאכל אותה. ככל שהיא תחיה יותר, זה לא יעשה עימה חסד. אם הגורל יחליט להתאכזר אליה. מה יקרה אםאף אחד לא יבחין ביופי שלה, יפספסו אותו בדרך,בטעות. כי היא באמת מיוחדת האשכולית הזאת, היא לא כמו כל האשכוליות על העץ. אם זה יקרה,בסוף יאכלו אותה הנמלים. גם זה סוג של יעוד,רק בחלקים קטנים. מה שבטוח,האשכולית תמיד תהיה עם חיוך על הפנים. היא תמיד תזהר,ותתן סיפוק לסביבה,גם אם זה הנמלים. היא תמיד תהיה הכי מיוחדת,הכי עסיסית ו</div>Tue, 27 Jan 2009 00:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10463898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=10463898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10407809<div align="right" dir="rtl">עוברת עלי תקופה מאוד תוססת. תמיד קורה משהו. גם לא כתבתי הרבה זמן כי פשוט לא הצלחתי. עכשיו פתאום אני כותבת וזה יוצא ממני בלי הפסקה. המון זמן שלא נחתה עלי המוזה. כל התקופה הזאת כתבתי במחברת,באופן גלוי יותר. שמות,הצבת יעדים לטווח הקצר והארוך. אני עוד אמשיך לכתוב במחברת ואקווה למוזה לעיתים קרובות יותר (כי דקל ממש אוהב לקרוא פה והעיר לי שהוא מתבאס שאני לא כותבת) אפשר לומר שחיי האהבה שלי פורחים אבל יהיה נכון יותר לומר שתקופת הרווקות שלי פורחת. אז מה היה לנו? חבר של חודש. נשיקה עם שני בחורים שונים בהפרש של 5 שניות. חבר של שבועיים. האמת שאני לא באמת קוראת לזה "חבר". אני לא יודעת איך לקרוא לזה כי זה כן היה מוצהר ובפומבי אבל זה היה לתקופה כ"כ קצרה ואני בכלל לא קראתי לזה "חבר" אבל הם קראו לי "חברה" אז זרמתי עם זה... וכמעט שכחתי את זה שהשכן שלי הציע לי סטוץ (הוא סוג של ערס לייט בן 33),זוג הציע לי שלישייה ולסבית המרחה עלי. אכן תקופה פורייה. הגעתי לכמה מסקנות בתקופה האחרונה: *גיליתי שבחורים הם פחדנים. *גיליתי שאני צריכה לסמוך על עצמי יותר. *הבנתי שאני צריכה ל</div>Mon, 12 Jan 2009 00:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10407809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=10407809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10043263<div align="right" dir="rtl">להיות הגיוני בצורה של 90%-100% מזכיר ילדותיות. להסביר בצורה הגיונית למה לוחצים על כל כפתור, למה מתנהגים לפי איך שאנחנו מתנהגים, למה יש כללים וחוקים, להיות ישר,כמו פלס. מצד שני יש בזה המון עקרונות ועמידה בהם. המון יופי,תום,כוח. אני עצבנית ואני לא יודעת למה. לצערי,זה גורם לזה שאני לפעמים פוגעת או מעצבנת,לא בכוונה. אני מבקשת סליחה,אני מודה בטעות שלי,מה שמביא אותי לנושא הבא עליו אני רוצה לדבר. הגעתי למסקנה שאחת המעלות החשובות בבן-אדם היא הודאה בטעות והיכולת לבקש סליחה על כך. רבתי עם חבר מאוד קרוב לי,אח שלי,אחי הגדול,והריב היה מבבוסס על כך,בדיעבד. יכול להיות שגם אני טעיתי. בתקופה האחרונה אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי וזה גורם לי להמון בלבול. אני כאילו מותחת את הגבולות. כמו ילדה קטנה. לראות עד איפה אני יכולה להשתנות ואת מה אנשים כן יקבלו ואת מה לא... דיכאון חורף... אני מקווה שהפעם נעבור אותו בשלום. יש לי כל כך הרבה להגיד אבל אני לא יכולה,לא מוצאת את העיתוי,או שהעיתוי לא מוצא אותי. וזה מוציא אותי מדעתי. אני מוצאת את עצמי נגעלת ומתעצבנת על המצ</div>Thu, 16 Oct 2008 17:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=10043263http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=10043263http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9989255<div align="right" dir="rtl">שמתי לב שהרבה דברים דומים קורים לי ברצף. למשל,אם היה לי איזשהו בחור,והקשר הלך בדפוס מסוים,כך יהיה גם הבא... וזה באמת קרה לי! האמת שקצת נמאס לי מהלבד... זה כבר יותר מדי זמן שזה ככה.. לפעמים עולה בי הפחד הזה,להיות לבד כל החיים. מצד שני,אם אני כל כך מבועתת מזה,זה לא יקרה! יום כיפור מגיע. האמת שאין לי הרבה לכתוב על זה,אבל הייתי רוצה לכתוב לכם משפט שאני מקווה שיעזור לכם לסלוח: "לטעות זה אנושי ולסלוח זה אלוהי" תסלחו למי שמבקש מכם סליחה,אתם תצאו גדולים! סליחה אם פגעתי במישהו 3&gt; בובית</div>Sun, 05 Oct 2008 17:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9989255http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9989255http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9928946<div align="right" dir="rtl">יש לי עבודה, יש לי חברים טובים, יש לי מכרים ואפילו מקום קבוע בפאב שאני אוהבת, יש מישהו שמקנא בי ובחברים שלי, אני נהנת, אני שומעת, רואה, טועמת, מזהה אנשים, יש לי משפחה מדהימה, יש לי את הפטור שכ"כ רציתי אני מאושרת! כיף לי! אפילו שיש כמה דברים שחסרים,אני מסתפקת בטוב שיש לי. אבל המחשבות תמיד מתרוצצות. הפחדים מחכים בחושך. משהו בך מוזר. לפעמים אתה נעלם,לפעמים לא,לפעמים מראה התעניינות ולפעמים לא. מה יש לך? תראה סימן... אני מוצאת את עצמי בימים האחרונים מתאפקת לא לקפוץ עליך ופשוט לזיין אותך. כן,במילים האלה,פשוט לזיין אותך! אני עוד לא סגורה על עצמי אם זה בסדר או לא... אולי תדע על זה, אולי לא, מבולבלים? גם אני! אני ממש רוצה שנחזור לקשר של פעם,לחברות המופלאה הזאת. אתה באמת בן אדם,אנושי. היה חמשו"ש אחד הכיפים וממש הרגשתי כמו פעם. שלכם, בובית 3&gt;</div>Mon, 22 Sep 2008 00:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9928946http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9928946http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9911256<div align="right" dir="rtl">כל אדם חדש שנכנס לי לחיים,נכנס אוטומטית לרשימה השחורה. תמיד יש חשדות,פחדים,קנאה,כעס,סטיגמות,בחינה ומתיחת ביקורת. החיים מובילים אותנו לעיתים למקומות,תחושות ומקרים מאוד לא סימפטיים. ולכן,אנחנו לא סומכים על אנשים ויוצרים איתם קשר של אמון אוטמטי,ברגע שאנחנו מכירים אותם. שלא תטעו! יש גם רשימה לבנה,אבל רוב הדפים בה הם צחורים ולבנים כשלג. כבר המון זמן שלא נכתב בהם שם חדש. כרגע,האנשים בו מעטים. את הדפים הישנים,על אנשים שאיכזבו ופגעו,תלשתי מזמן והעפתי היישר לרשימה השחורה, מה שהייתי אמורה לעשות מלכתחילה. מאוד קשה לעבור מהרשימה השחורה אל הרשימה הלבנה, אבל מי שזוכה לעבור לרשימה הלבנה הוא כנראה אדם מיוחד מאוד. שלכם, בובית המהורהרת.</div>Thu, 18 Sep 2008 02:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9911256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9911256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9904303<div align="right" dir="rtl">סופסוף קיבלתי את הפטור המיוחל מהצבא. אני מתחילה את חיי בימים אלה ממש! זה מאוד מרגש וגם מאוד מבלבל. הרבה פעמים אני חושבת לעצמי מה יקרה בעתיד.. אני מאוד מפחדת להיכשל. מצב שני, עצם הפחד אני בטוחה שאני לא אפול. מרוב שאני מפחדת,אני לא אתן לעצמי ליפול. נתת לי את הרושם שאתה לא מעוניין במשהו רציני. את האמת? אין לדעת לאן הכל יתגלגל... אמרת גם שאני מיוחדת,שאין כמוני,שאני יוצאת מן הכלל ולכן,אני עדיין רואה סיכוי שמשהו טוב יתפתח.. שלא תטעה,עוד לא פיתחתי רגשות לפחות לא כאלה שאני עלולה להיפגע מכך שפיתחתי אותם. תן לי לתת לך עצה, לעולם אל תצא באצהרות,never say never כי אתה לא יודעת לאן יובילו אותך החיים. בנימה אופטימית זו (למרות שאני מצוננת ומשתעלת =/) אומר שלום =) שלכם, בובית 3&gt;</div>Tue, 16 Sep 2008 11:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9904303http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9904303http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9853431<div align="right" dir="rtl">מחר אני נוסעת לצפון. עם מישהו חדש שהכרתי,לבד. אני הולכת בהרגשה מאוד בטוחה,ואני ממש מתרגשת מהנסיעה. מצד שני אני קצת מפחדת וחוששת למה שהולך לקרות, אני מפחדת להתאכזב מציפיות שלי, אני מתארת לעצמי תמונה בראש ואני מפחדת שזה לא יקרה כמו שאני רוצה, שאני ארגיש טיפשה, או מאוכזבת. אני מרימה את הראש, עושה קצת מדיטציה, מדברת עם חברה טובה ומתעודדת. אופטימית יותר! מלאת חיים! אני מבטיחה לספר הכל כשאחזור =) (וואו הרבה זמן לא הקלדתי סמיילי באמצע הפוסט) אתה משרה עלי מוזה. מה עובר עליך? פתאום שירד לי אז אתה אדיש? האמת שאני לא מתעסקת בזה כי מזמן אני לא מסתכלת עליך ככה, אבל זה מעצבן לראות את זה בעין. כשאתה לא נמצא אתה חסר לי! אני מודה שליפני כמה זמן היית מעצבן אותי בכל מילה שהיית אומר, למרות שהייתי רגילה אליך כבר וממש הטרפת אותי בהתחלה. ועכשיו שאתה פה רק לקצרות אתה מאוד חסר לי (אתה בטח הראשון שקורא את זה ;)) בנימת "הינה היא באה,תקופה טובה..." שלכם, בובית =)</div>Wed, 03 Sep 2008 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9853431http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9853431http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9659476<div align="right" dir="rtl">ככה היא קראה לי. אמא שלי,עצמי ובשרי,כינתה אותי כישלון ואפילו לא הביעה חרטה. אין לי מילים לתאר את הפגיעה שפגעה בי. קשה לי להביט בה. הדבר היחיד שיכותי לענות לה זה שהיא עוד תתחרט על המילים האלה. היא תבקש סליחה ותתנצל אלפי פעמים. אני אוכיח לה שאני לא כישלון. אבל כרגע,הדבר היחיד שאני רוצה לעשות כשאני חושבת על המילים האלה, על מה שהיא אמרה לי, זה לבכות.</div>Tue, 29 Jul 2008 11:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9659476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9659476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9642284<div align="right" dir="rtl">חזרתי עכשיו מיציאה עם חברים מאוד טובים שלי. בסוף היציאה שמתי לב ששניים מהאנשים גדולים ממני בשלוש שנים ואחד מהם גדול ממני בשש שנים. הייתי הכי קטנה ושוב יצא לי לחשוב שאולי משהו אבד לי בדרך. אולי הייתי צריכה להישאר איפשהו כמו כולם ולהיות כרגע עם בני גילי. ידיד אמר לי לא מזמן שאני כבר המשכתי הלאה... באיזשהו מקום זה צורם ונותן תחושת פספוס.אולי כי אני יודעת שזה נכון. אבל אני חושבת שבאישהו מקום אני עדיין קצת ילדה. ילדה מבוגרת הייתי קוראת לעצמי. אין לי יותר מה לכתוב וחבל שאני סתם אזיין בשכל... ולכן,כאן אסיים. </div>Sat, 26 Jul 2008 01:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (#bobit#)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=230959&blogcode=9642284http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=230959&blog=9642284