http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335הבלוג האנונימי שלי. כדי באמת להגיד את מה שאני חושבת. מקווה שתהנו.heCopyright 2026 רק אחת.(ונקודה). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335http://f.nanafiles.co.il/upload/62006/IsraBlog/225335/misc/6327586.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4963690<div align="right" dir="rtl">אני סוגרת את הבלוג ותודה לכל מי שגרם לי לעשות את זה שלכם.. בפעם האחרונה רק אחת.(ונקודה)</div>Sun, 01 Oct 2006 03:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4963690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4963690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4925917<div align="right" dir="rtl">החלטתי לגמור הכול.. שנה טובה ומאושרת לכולם... ואל תשכחו .. עוד מעט יום הכיפורים! ובימים האלה מבקשים סליחות.. אני חושבת שהגיע הזמן.. תבקשו סליחה ונגמור אתהכל? רק אחת.(ונקודה)</div>Mon, 25 Sep 2006 18:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4925917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4925917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4827222<div align="right" dir="rtl">בחיים לא חשבתי שאני אומר כזה דבר עצוב.. וכזה דבר כואב אבל כן כן גם אני נכנעתי לדבר הרע מכולם לרוע הזה שהחרה שלנו מכתיבה לנו זה פשוט נורא אני כל כך כועסת על עצמי אני כל כך רוצה לצאת מהמצב הזה אני נמצאת בו.. אני כל כך מרגישה לכודה פה אני מרגישה שאני רק רוצה להיות עם הילדה המקסימה הזאת שכל כך עושה לי טוב שגורמת לי רק לצחוק וללא מפסיקה לגרום לי לחייך.. זה פשוט מטורף.. אני לא מאמינה בכלל שזאת אותה חאת שממש רציתי שיקרה לה משהו רע.. משהו נורא לפני כמה חודשים.. זה פשוט לא נתפס.. כמו האהבה שלי אליה.. אני מריגשה כל הזמן לפני שאני הולכת לישון את הכימיה להיות איתה לחבק אותה לשכב איתה באותה המיטה ולירדם שהיא מחבקת אותים .. שאני נמצאת בתוך הזרועות שלה.. לקום ככה בבוקר ולנשוק לה נשיקת בוקר טוב.. אחחח כמה הייתי נותנת כדי שהיה לי האומץ לעשות את כל הדברים האלה.. הייתי יכולה להיות בכאלו סיטואציות באמת... אבל הפחד המפגר הזה החברה העוד יותר מטומטמת הזאת האנשים שסובבים אותנו שלא יודעים לקבל דברים כאלה.. ואניעכשיו סוגדות לאנשים שבאמת היה להם את האומץ הזה ונתנו לזה באמת לקרות שלא פחדו שלא התבישו שלא נתנו לאהב</div>Sat, 09 Sep 2006 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4827222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4827222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4806173<div align="right" dir="rtl">אתם חושבים שמישהו יכול לראות בעיניים? שיש דבר כזה? לראות בעיניים…. שמחייכים אפשר לראות את זה גם אם לא רואים את הפה… אפשר גם לראות כשעצובים בעיניים וגם אז לא צריך לראות את הלב.. אבל לראות שאני אוהבת אותה? אתם חושבים שאפשר לראות את זה רק בעיניים שלי? אני לא חושבת….אז מאיפה הוא יכול לדעת את זה אני מאמינה שמ' לא סיפרה לו על זה.. והתירוץ שלו היה שהוא רואה את זה בעיניים שלי והוא אמר לי שאם אני רוצה לדבר על זה הוא ידבר איתי על זה אבל רק אם אני מודה שזה נכון.. לא רציתי.. יכול להיות שבאיזה שהוא מקום התביישתי מלהגיד את זה. כי בכל זאת הוא עכשיו ידיד טוב שלי ולא סיפרתי לו כזה דבר ובעמם לא דברתי על זה אם אף אחד חוץ מפה בבלוג. הייתי מעדיפה שהוא ידבר איתי על זה אבל בלי שאני יצטרך להודות בזה או ידע שהוא יודע.. לא יודעת באמת שאני רוצה לדבר איתו על זה ובכלל להוציא את זה כבר החוצה אף אחד לא יודע מזה… ועכשיו שאתם שואלים את עצמכם איך שאני בכלל מגיעה למצב שהוא יודע מזה .. אז ככה אני ומ' באותה הכיתה אנחנו יושבות ממש קרוב אחת לשניה הוא מפריד בינינו אנחנו מסתכלות אחת על השניה כל הזמן לפעמים הולכות יד ביד ,</div>Wed, 06 Sep 2006 19:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4806173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4806173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4758422<div align="right" dir="rtl">ים.. כביכול הדבר הכי מרגיע שיש אה? כן גם ככה אני חשבתי עד שהיום הלכתי לים כדי באמת להרגע מהכול לשחרר לחצים לפני השנה החדשה להרגיש את החופש רק לעוד כמה רגעים.. ושוב כהרגלי בזמן האחרון.. היא לא יצא לי מהראש.. אני פשוט לא הפסקתי לחשוב עליה חשבתי איך היה לי יכול להיות איתה.. פה להנות מכל הים הריח החוף השמש ואחר כך השקיעה.. לציור לנו כמה רגעים יפים שמתשהו נזכר בהם.. כל כך רציתי אותה כאן לידי איתי .. רציתי שהיא תיגע בי.. רציתי ללכת לאורך החוף יד ביד איתה.. בלי לשים אל אף אחד מסביב... ובמקום כל מה שרציתי\דמיינתי\חלמתי.... הייתי שם מבחוץ עם מישהו ומבפנים עם אף אחד.. רציתי להיות איתה.. וברגע אחד פשוט לקחתי את המצלמה איתי והתחלתי לצלם את החוף.. את הים ואז כתבתי לי את כל מה שהרגשתי על החול הרך והרטוב הנעים מצד אחד וחמים מצד שני וכתבתי את מה שבאת הרגשתי.. ואני מרגישה.. וכתבתי בענק... <P dir=rtl style="DIRECTION: rtl; uni</div>Thu, 31 Aug 2006 01:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4758422http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4758422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4702301<div align="right" dir="rtl"> אם לפני כמה חודשים מישהו היה בא ואומר לי שבחופש הגדול אני ואת נהפוך להיות כל כך קרובות הייתי צוחקת לו בפנים....באמת שאין לי שמץ מה קרה שגרם להכל להשתנות ככה... עכשיו בעצם כשאני חושבת על זה מאז ומתמיד הרגשתי איתך משהו שונה.... פשוט שפעם החשבתי את זה כשנאה... היום אני יודעת שהגבול בין שנאה ואהבה הוא כל כך דק איך שבכל כך קלות חצית את הגבול הזה והפכת מה"אויבת" שלי ל"מאהבת" שלי. אני לא יודעת להסביר את מה שאני מרגישה אבל אני יודעת שכל פעם שאני רק שומעת את השם שלך או רואה אותך כל ההתלבטויות האלה שיש לי פתאום נעלמות..... בפתאומיות ואני מסתכלת עליך ויודעת בדיוק מה אני רוצה לעשות באותו רגע... אבל זה לא ממש פשוט..... כי אז ההיגיון חוזר עלי ואיתו כל הדברים הכל כך הגיוניים שחשבתי בדיוק כמה רגעים לפני זה למה אסור לי לתת לזה לקרות..... ולמה זה פשוט לא הגיוני כי בכל זאת .. זאת את..... אני יודעת שאת מחפשת תשובות בדיוק כמו שאני מחפשת...... אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לתת לך אותם עכשיו..... באמת אין לי תשובות גם לא בשביל עצמי.... אז בטח שלא בשבילך. אני רק מקווה שתצליחי לקיים את ההבטחה שלך.... כמו שהבטח</div>Thu, 24 Aug 2006 01:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4702301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4702301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4678512<div align="right" dir="rtl"> ושוב.. באמצע הלילה נפגשנו לנו ישבנו ודיברנו... האמת לא רציתי לדבר על מה שקרה.. ובאמת כל פעם שאיך שהוא ראיתי שזה מתקרב ואנחנו מתחילות לדבר על זה הצלחתי להעביר נושא.. ממש ממש לא רציתי להכנס לזה כי באמת לא ידעתי מה אני רוצה.. ושאני אומרת "ידעתי" זה לא אומר שעכשיו אני כן יודעת אני רק יותר מבולבלת למה? כי היא פתאום עצרה מלדבר על הנושא שדיברנו תפסה לי את הפנים.. והסתכלה לי ישר בעניים ממש הייתי מהופנטת.. והיא שאלה אותי בטון די סמכותי משהו..לאן אני רוצה להמשיך מכאן היא היתה תוקפנית או משהו כזה… אולי זה בגלל שכל הזמן התחמקתי ולא נתתי תשובה ברורה.. אולי בגלל שזה באמת חשוב לה והיא באמת רוצה שהיה בנינו משהו.. אני כל כך מבולבלת.. לא ידעתי מה לענות לה ועברה לי צמרמורת בגוף…אחרי שתיקה קצרה היא לקחה את התיק שלה ופשוט קמה(היינו שם רבע שעה גג!) היא אמרה לי שאני צריכה לקחת את הזמן וכשתהיה לי תשובה אני ידע איפה למצוא אותה. נשארתי שם אל הספסל לכמה דקות רציתי לבכות רציתי למות רציתי שהאדמה תבוא תבלע אותי ואני יעלם לתמיד.. הרגשתי שאני משחקת בה אני כל כך מבולבת ואין לי תשובות לעצמי. ואז היא אמרה לי לקחת</div>Mon, 21 Aug 2006 01:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4678512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4678512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4633930<div align="right" dir="rtl">אחרי שיחה שהייתה לי ... אני כבר לא יודעת מה לחשוב..מצד אחד אני יודעת שאני מריגשה אליה משהו.. הרבה יותר מסתם ידידות ומצד שני.. לא.. אני לא כזאת.. לא.. אני לא לסבית... אני אוהבת בנים אני תמיד נמשכתי לגברים.. זה בה לא פתאום בהפתעה.. כן אז אני כן מריגשה שאני כן נמשכת עליה.. כמו שאני נמשכתי עד עכשיו לבנים.. איך זה יכול להיות? הרי היא בת.. זה לא הגיוני... זאת לא אני.. זה כל כך מוזר לי... פעם מישהו חכם אמר לי.. שלא מתאהבים במין(זכר או נקבה) אלא בבן אדם... אז כן התאהבתי בה כבן אדם.. לא באמת אמרתי לעצמי לעצור הכול .. רק בגלל שהיא בת.. יש בה משהו מיוחד.. משהו מסתורי.. משהו שאני רוצה מאוד להיות חלק ממנו.. אבל בכל זאת.. איך איך אני יכולה להמשיך עליה אי פעם תמיד אבל תמיד נשמכתי לבנים.. הסתכלתי בעין בוחנת רק על בנים.. היו לי התנסיות בקטע מיני (יותר מנשיקה) רק עם בנים.. אז פתאום היא באה לי.. ומשנה לי את הכול.. אוחחח כל כך מבולבלת! מה מה לעזאזל לעשות.. באמממת שאני לא יודעת ואנשים אתם מוכנים להגיב! אני רואה את הכניסות! די להתעלם תראו לי שיש כאן מישהו שאפכת לו מהדברים שאני עוברת... מהדברים שאני כותב</div>Tue, 15 Aug 2006 03:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4633930http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4633930http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4625514<div align="right" dir="rtl">"אני ממש ממש מצטערת" היא אמרה לי ומיד שאלתי "על מה?" "על זה" היא הוסיפה ולפני שהבנתי מה קורה מצאתי את עצמי באמצע שום מקום מתנשקת איתה.. כל כך רציתי את זה רציתי אבל לא היה לי האומץ לעשות את זה.. שיבנו שם כל כך קרובות אחת לשניה.. הרגשתי קרובה לא רק פיזית הרגשתי שם מתח... בחיים לא הרגשתי ככה למישהי.. לבת זה היה כל כך מוזר.. אבל הייתי כל כך מבולבלת.. ולחשוב שהיא זאת שיזמה את הכול לא חשבתי שהיא מרגישה את אותו הדבר עלי.. וגם עם כן לא ראיתי שום דבר שישדר לי את זה.. היא לא היתה לחוצה או משהו היא התנהגה הכי טבעי בעולם.. הכי ספונטני שיש. זה היה רגע קסום הנשיקה הזאת שבאה ממקום כל כך אמיתי ונכון. אם אתמול הרגשתי משהו אז היום אני מרגישה פי אלף יותר זה היה פשוט מדהים אני לא יכולה לתאר את מה שאני מרגישה במילים... המון זמן לא הרגשתי ככה.... מיוחדת והעובדה שזאת מ' ממש לא ריגשה אותי או גרמה לי להרגיש אחרת. אולי אחרי היו לי קצת הרגשות מוזרות על כל העניין שהיא בת והכול הרי אני לא לסבית.... אז אחרי הנשיקה אחרי שכל אחת הבינה מה הולך ומה באמת קרה עכשיו...( אנחנו פאקינג התנשקנו) חייכנו אחת לשניה זמן לא מ</div>Mon, 14 Aug 2006 01:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4625514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4625514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4622750<div align="right" dir="rtl">בלי לחשוב הרבה פשוט שאלתי אותה עם היא רוצה לבוא לישון אצלי.. בשעה כזאת האמת לא חשבתי שהיא תבוא.. אבל רציתי... היה בי איזה משהו שאמר לי שזה באמת מה שיקרה והיא באמת תבוא אז חצי שעה אחרי ששאלתי אותה היא כבר היתה אצלי. אחרי הלילה הלבן שהיה לי יום לפני הרגשתי בהתחלה קצת עייפה אבל לאט לאט היא סחפה אותי לתוך שיחה על תוך הלילה דיברנו פשוט על הכול הכול הכול אני לא חושבת שבחיים שלי סיפרתי כל כך הרבה למישהו ביום אחד .. ועוד כל כך הרבה גיליתי על מישהו...... ומשהו שממש שמחתי שהיא אמרה לי זה שנורא קשה לה להפתח לאנשים אבל איתי זה פשוט קרה והיא לא יכולה להסביר את זה ופשוט השיחה זרמה ודיברנו על הכול על כל מה שהיה עם הסיפור על בלוגים איך הרגשנו עם זה מה חשבנו אחת על השניה ... מה רצינו לעשות אחת לשניה באותו הזמן חיחי דיברנו על ההאהבות הקודמות שלנו היה מענין ואפילו את העייפות של הלילה הקודם (שלא ישנתי בוא אפילו דקה) לא הרגשתי זה ממש סחף אותי. אני חייבת להגיד שהרגשתי שם משהו שונה.. משהו מיוחד.. אני לא יודעת להסביר בדיוק מה היה שם.. או שאני לא רוצה להאמין שזה נכון.? ואז שמנו לב שהשעה כבר 6 בבוקר וכמה שהיה ל</div>Sun, 13 Aug 2006 20:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (רק אחת.(ונקודה))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=225335&blogcode=4622750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=225335&blog=4622750