http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733זה לא בלוג, זה פסיכולוג בשקלheCopyright 2026 וינסנט השלישי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11979732<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-size: large;">ואף אחד לא יראה אותי</span></p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>מה זה יתן לי בעצם?</p></div>Sun, 15 Aug 2010 22:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (וינסנט השלישי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11979732http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223733&blog=11979732http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11976930<div align="right" dir="rtl"><p>שעת צהריים, יום שבת,</p> <p>משעמם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>המזגן עובד כבר שבוע ללא הפסקה, בסלון יש אווירה של קוטב, ובחוץ אווירה של אילת. ואני בכלל גר קרוב לים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>המחשבה החוזרת בימי השבת האחרונים היא ים. אין דבר מוצלח מלהעביר שעות על החול, עם בירה ומים מלוחים בצד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לאחרונה גיליתי שצמוד לחוף הקבוע, בנסיעה של 7 דקות נוספות - אוכל למצוא את אחד מחלומותי הרטובים,</p> <p>חוף נודיסטים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מבלי לחשוב יותר מידי אני מוצא עצמי מתהלך על החול ברגליים יחפות, חולף על גביי המשפחות עם האבטיחים והילדים,</p> <p>וממשיך בצעדי ענק תוך חיפוש הגברברים החשופים, עם איברי המין השזופים והמשומנים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ברגע שאני מבין שרצועת החוף שייכת לעירומים בלבד - אני פושט את בגדיי ונשאר עם תיק צד על הכתף, ועם איבר מין חשוף לחלוטין - מחכה לדוג איזה ברנש, או סתם להנות מהאווירה החמימה שנוצרה לה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>עד מהרה, ההליכה על רצועת החוף הנושקת למי הים, הופכת למסלול דוגמנות בעל אופי שונה,</p> <p>הבחורים על החוף סוקרים את גופי בעינייהם וחלקם אף מלקקים שפתיים בחושניות,</p> <p>&nbsp;</p> <p>מאין מופע זול של זונת צמרת על חוף הים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לפתע אני מבחין בבחור צעיר, בן 25 לערך, שוכב על מגבת חוף כתומה,</p> <p>אשכים גדולים ועסיסיים נופלים מטה, ואיבר מין גדול ושזוף, רדום מעט, נשאן על אשכיו, מבלי שישים לב אליי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני מתקרב, ומצפה להיענות כלשהי מצידו, כזו שתזמין אותי לשבת לידו, להדליק לו סיגריה, לשאול אותי מה השעה - אך הוא בשלו, עם משקפיי השמש השחורות&nbsp;המסתירות את עיניו, שוכב כישן על החול, מבלי להראות סימני התעניינות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני מבין שכעת הכל נתון בידיי, אך אני לא מעוניין להיות הטיפוס הזול שמחפש סקס בכל מחיר [כאילו שאני לא כזה באמת]</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לוקח את המגבת שלי מהתיק, מסדר אותה על החול, מרחק של כ-2 מטרים ממיקומו,</p> <p>ונשכב, כמשתזף שמצא פיסת אדמה למנוחה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>באותו הרגע הבחור מבין שאני נמצא,</p> <p>הוא שם לב שהתחלתי להסתדר לידו, אבל לא הגיב בשום דרך שתראה לי כי הוא מעוניין בתקשורת כלשהי ביננו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני מוציא סיגריה, ומנסה להדליק אותה - אך ללא הצלחה,</p> <p>ואז לאחר מספר נסיונות שמובילים להתייאשות, הבחור האלמוני שולף מצית זיפו כסופה, מתקרב ומדליק את הסיגריה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"תודה, הצלת אותי."</p> <p>"אפשר לחשוב, כולה סיגריה. אתה חדש פה נכון?"</p> <p>"כן, זאת הפעם הראשונה שלי על החוף."</p> <p>"רואים, אתה מתרגש יותר מידי. הזין שלך עוד שניה יתפוצץ מרוב התלהבות."</p> <p>&nbsp;</p> <p>פתאום הבנתי למה הוא מתכוון,</p> <p>מבלי שאשים לב - הגעתי לזקפה מלאה, הזין שלי התנפח והאדים, כאילו הייתי במהלך סצנת סקס לוהטת.</p> <p>כנראה שהחום, העירום והמחשבות המלוכלכות גרמו לי להזדקף מבלי שבכלל אשים לב. בראש עדיין דמיינתי שהמכנסיים יסתירו את האיבר המתפוצץ, אך בפועל העיניי הסובבים התמלאו תאווה למראה האיבר הגדול שהתחבר לפלג גופי התחתון.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>"וואו, אני מתנצל." אמרתי,</p> <p>"אין על מה, להפך. כייף לראות דברים יפים בחוף. נחמד מאוד לשטוף את העיניים."</p> <p>&nbsp;</p> <p>באותו הרגע הבחנתי, שגם הזין של הבחור לא רגוע, ומתחיל להזדקף מרגע לרגע.</p> <p>&nbsp;</p> <p>"אני מבין למה אתה מתכוון" אמרתי. "גם אצלך מתעוררים דברים שכייף לראות באמצע היום."</p> <p>&nbsp;</p> <p>הבחור התקרב אליי, הושיט את היד לכיוון הזין הקשה שלי,</p> <p>"אפשר?" שאל</p> <p>"כן, לא מפריע לי." השבתי במבוכה.</p> <p>הבחור החל ללטף את האיבר לאט, ובחושניות רבה.</p> <p>הרגשתי שעוד מעט אתפוצץ מרוב לחץ.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לפתע, זינק הבחור מהמגבת, וקרא לי "יאללה, בוא למים!"</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואני, שבוי בקסמיו, וחרמן כמו כלב מיוחם - מזנק אחריו לתוך הים המלוח.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הוא לקח אותי הרחק מהאנשים, אך קרוב מספיק בשביל שנוכל לעמוד על שתי הרגליים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מחבק אותי קרוב אליו, ומתחיל לנשק את הצוואר שלי, בנשיקות קטנות וצובטות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>האיברים שלנו הזדקפו ונתקעו אחד בשני,</p> <p>הושטתי את היד והחלתי ללטף את החזה השעיר שלו, וביד השניה משחק באיברו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>כך המשכנו מספר רגעים, מתנשקים בלהט ומאוננים האחד לשני, בתוך מי הים המלוח.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לפתע הוא הפסיק, ומשך אותי לכיוון שובר הגלים הקרוב.</p> <p>התיישב על הסלעים, מושך אותי לידו, וברגע אחד מתחיל למצוץ את איברי בחושניות,</p> <p>כאשר השמש מחממת את הגוף והוא מלטף את החזה והגב שלי ללא הפסקה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>התחלתי להרגיש שאם ימשיך עוד קצת, אגמור - ולא רציתי שיגמר הדבר המטורף והרגעי שקורה ביננו,</p> <p>אז משכתי אותו, והושבתי אותו על הסלעים,</p> <p>מוצץ את איברו ומושך ידו אל פתח ישבני,</p> <p>הוא החל לעסות את הפתח בעדינות, וככל שמצצתי את שלו - החל ודוחף אצבע אחר אצבע אל החור שלי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>השכבתי אותו על הסלע החם והרטוב,</p> <p>וברגע אחד עליתי מעליו, ודהרתי בישיבה על איברו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>האיבר הגדול והעבה נכנס ברגע אחד כואב אל ישבני,</p> <p>נכנס ויצא מספר פעמים ולבסוף החליק כאילו הרגיש שייך לאותו המקום הלא מוכר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>במרץ רב קיפצתי מעליו, ואז ברגע אחת, כאשר הרגשתי שאנחנו מתקרבים לקו הסיום,</p> <p>הוצאתי את איברו מתוכי, ונשכבתי לידו,</p> <p>מתנשקים ומאוננים אחד לשני במהירות ובחושניות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הוא אחז בידו את איברי הקשה, מנסה לעטוף את כולו ביד הגדולה שלו,</p> <p>וברגע אחד, התפרצנו יחד, עם שצף הגלים</p> <p>ממלאים את הים הגדול בנוזלי גופנו,</p> <p>מתחבקים ומתענגים על הרגע הנדיר</p> <p>&nbsp;</p> <p>מתנשקים, ומרגישים שהמקום בו אנו נמצאים מקודש עבורנו,</p> <p>מיועד רק לנו, כאילו נבחר להיות גן העדן הרגעי, רק שלנו</p> <p>&nbsp;</p> <p>מבלי לשים לב, לעשרות הזוגות האחרים, המתגופפים במי הים, על המפרץ, על החוף ובכל מקום בו ניתן למצוא תחושת ריחוק משאר האנשים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>נשארנו על הסלע כשעה, משחקים ומגלים את מבנה הגוף אחד של השני,</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>ולבסוף,</p> <p>התלבשתי והמשכתי לדרכי,</p> <p>מבלי להחליף מספרי טלפון.</p> <p>היה לשנינו ברור שהדבר הינו חד פעמי ולא יוכל להפוך לקשר זוגי,</p> <p>&nbsp;</p> <p>ועם זאת, שנינו נשארנו עם הטעם המלוח בפה,</p> <p>בתקווה שבשבת הבאה נשוב ונפגש לחוויה נוספת על חולות החוף הזהובים,</p> <p>לצד שאר הבחורים העירומים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>עד העונג הבא,</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>וינסנט.</strong></p></div>Sat, 14 Aug 2010 15:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (וינסנט השלישי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11976930http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223733&blog=11976930http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11975194<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-size: small;"><span style="font-family: courier new;">מתוך עולם חם ודביק, בו כולם מזיעים ומחפשים קצת קור וקצת צל,</span></span></p> <p><span style="font-size: small;"><span style="font-family: courier new;">אני ממשיך לחפש את החום והדביקות - כי מלבד מזג האוויר, העולם שלי נשאר עדיין בודד.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">עברה <span style="text-decoration: underline;">שנה</span> מהפעם האחרונה שכתבתי כאן.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">לא חשבתי שתעבור שנה, ואם כבר עברה וחלפה - <span style="text-decoration: underline;">למה שאחזור בכלל</span>?</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">ולמרות הכל, הנני כאן. באיחור של שנה אני יכול לעדכן, שהאינפורמציה שנכתבה בחודש ספטמבר 2009 - נשארה באופן מפתיע אקטואלית ורלוונטית גם בחודש אוגוסט 2010.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">נעים מאוד,</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;"><strong>וינסנט בשבילך.</strong></span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">בן 20, מתוסבך, אמן, צלם, יצירתי וכישרוני, קצין.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">מדי פעם נדמה לי שהחיים מסתדרים מעצמם, ובדיוק אז אני מגלה שהכל יכול להשתנות ובאותם הרגעים יכול גם להתחרבן.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">כנראה שזה הזמן להמליץ לכל המעוניינים לתפוס כיסא בשורה הקרובה לבמה, ולחכות מעט בסבלנות, עוד מעט יתחיל להיות כאן אקשן.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">הבלוג נכנס לחיים, הילוך רביעי בלי אפשרות לעצור.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">האצבעות משתוקקות להכניס חיים למקלדת, ואילו העיניים מלאות בדמעות, כך שתוכן רב יוכל להיכתב במלוא המרץ.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">החיים שלי השתנו מאוד מהרבה בחינות, עם זאת הם נשארו מאוד דומים ועדיין מתוסכבים.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">כל שאאחל הוא הצלחה לכולכם,</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">והמשך קריאה מהנה.</span></span></p> <p><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></p> <p><strong><span style="font-family: courier new;"><span style="font-size: small;">וינסנט.</span></span></strong></p></div>Fri, 13 Aug 2010 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (וינסנט השלישי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11975194http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223733&blog=11975194http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11254636<div align="right" dir="rtl"><P>השנה, לפחות מבחינה עברית - היא חדשה לגמריי. בתולית, חלולה, ממתינה לעיצוב ראשוני.</P> <P>והנה, לאחר שנה וחודשיים - אני מוצא את עצמי במיטה, מסתכל על הקירות - מציץ בזווית העין על המחשב הנייד</P> <P>תופס אותו, מושיב אותו על ברכיי כמו ילד קטן</P> <P>ומקליד</P> <P>&nbsp;</P> <P>י ש ר א&nbsp; ב ל ו ג.</P> <P>&nbsp;</P> <P>צירוף האותיות לא עלה בקצות אצבעותי כבר הרבה מאוד זמן.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>רקע:</P> <P>&nbsp;</P> <P>כרגע נמנע מהשם המלא.</P> <P>אני בן 20 עוד מעט, התחלתי עם הבלוגים לפני כמעט 7 שנים. הייתי מאוד צעיר ומאוד תמים. בעיקר טיפש.</P> <P>&nbsp;</P> <P>תקופת הילדות שלי עברה במהירות שיא. מבלי שבכלל שמתי לב היא נגמרה לה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>היא לא הייתה מוצלחת במיוחד מהרבה בחינות. הייתי ילד מאוד דיכאוני, נטול חברים, נטול חיים.</P> <P>כך הכרתי את ישראבלוג - אם אין לך חברים לפחות תכתוב על זה ותשעשע את עצמך ביצירת חיים חדשים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>עסקתי בתחומי אומנות שונים אך מעולם לא הרגשתי מוכשר בצורה מיוחדת. נהגתי להתמלא קנאה ולרדוף אחר כשרונם של חבריי, למרות שמתחת לאף הכישרון שלי תמיד היה טוב יותר בעיניי. כן, גם יהירות לא הייתה חסרה לי. לכו תבינו איך יהירות הולכת עם דיכאוניות ומלאנכוליות מושלמת.</P> <P>מקנא בחברים על מה שיש להם בידיים, ותמיד בטוח שמה שיש לי טוב יותר ומוצלח יותר מכל שאר האנשים שסביבי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>בתקופת התיכון ניסיתי להשתלב מאוד חברתית, וזה אפילו עבד.</P> <P>צברתי לי אוסף חברים שהקיפו אותי ואני דאגתי להקיף אותם כדי שלא יברחו לי. במקום מסויים זה נתן לי ביטחון חברתי שהייתי מאוד צריך,</P> <P>אך מהר מאוד זה מתמוגג והבנתי שזאת סתם בועה שיצרתי לעצמי, ואני לא באמת מוקף אלא נמצא בחברת אנשים. הם לא באמת מקיפים אותי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>וכאן מגיע הפרק החשוב מכל</P> <P>נטיות מיניות.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כשאני חושב על עצמי כבעל נטיות מיניות, אני מחשיב את עצמי כדו מיני.</P> <P>אין לי רעיון אחר - זה הפתרון היחידי שיש לי כשאני רוצה להיות מצד אחד נורמלי ומצד השני למצוץ בולבולים ענקיים.</P> <P>כן, זה פחות או יותר הנושא שבגללו אני כנראה חוזר לכתוב,</P> <P>באנונמיות חלקית</P> <P>מבלי שאיש בעולמי האישי ידע שאני מפרסם דברים אלו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>כיום, אני בצבא</P> <P>מתחיל הכנה לקצונה בעוד שבועיים (בפעם השניה)</P> <P>&nbsp;</P> <P>סרט בטלויזיה עורר בי הרבה מאוד שאלות וכאבים אישיים, ואני מרגיש פתאום כמי שחייב להוציא, לפרוק ולשתף במקום כלשהו - בעיקר בפני אנשים.</P> <P>אני לא מאמין ביומנים אישיים.</P> <P>המגירות שלי עמוסות בבלגן וכתיבה לעצמי לא תעזור, אני מספיק מתוסבך עם עצמי, לפחות בכתיבה מול אנשים אולי אני אצליח לקבל ביקורות שונות...</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>ועד העונג הבא,</P> <P>לילה מוצלח שיהיה לכם</P> <P>&nbsp;</P> <P>ושנה טובה. אני צריך אותה טובה במיוחד.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>וינסנט.</P></div>Sat, 19 Sep 2009 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (וינסנט השלישי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223733&blogcode=11254636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223733&blog=11254636