http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625סתם בגלל שאין לי כוח לחכות עד שמאשרים יצירות בבמה...heCopyright 2026 נסיך הביצה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=12026434<div align="right" dir="rtl">פוסע בזהירות בין שברי הכוס שלא אני הפלתי ומתלבט האם לטאטא את הזכוכית או להפיל כוס משלי או לחלוץ נעליים</div>Tue, 07 Sep 2010 23:43:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=12026434http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=12026434http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=11472802<div align="right" dir="rtl">להיוולד. לנשום. לבכות. לצחוק. לזחול. לעמוד. לשבת. ללכת. לדבר. לשחק. לכעוס. להתעצבן. לאכול. לשתות. ללכת לגן. לריב. להתחבר. לקרוא. לכתוב. ללמוד. לאהוב. להתאהב. לעשן. להשתכר. להתמסטל. לטוס. לטייל. להזדיין. לחזור. להתקדם. להתחתן. לבנות. להתקיים. לעבוד. להתפטר. לצעוק. לשבור. לשלם. לקבל. לתת. לצאת. להזדקן. לפרוש. לנוח. להתחבק. לנשק. להיפרד. למות.ואת תמיד ברקעאם רק היית מתחילה ב-ל'...</div>Mon, 21 Dec 2009 18:45:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=11472802http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=11472802http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=11303968<div align="right" dir="rtl"> זה לא מחקר אמפירי, אבל בהערכה מבוססת, ניתן לומר שכאשר אדם יעלה לאוטובוס מלא- הוא יעדיף לעמוד או לשבת עם הגב לכיוון הנסיעה, ובלבד שלא לשבת בספסל עם אדם נוסף. במילים אחרות- אנחנו מוכנים לוותר על הנוחות שלנו על-מנת למנוע, חלילה, חיכוך ירך בירכו של אדם אחר, או אולי אפילו, רחמנא לצלן, להסתכן בפיתוח שיחה. ואני שואל- מתי הפכנו לחרדים כל-כך למרחב האישי שלנו? מתי הפכנו לאנשי-בועה מהלכים, מרחיקים מן הבועה שלנו כל גורם חיצוני? מתי התחלנו לראות בני אדם כאיומים? מהיכן נובע הניכור הסביבתי הזה? היסטורית, עלינו לחזור עד למהפכה התעשייתית. עד אליה, בני-האדם היו תלויים זה בזה לרווחתם האישית לרווחת הכלל. אולם, עם המהפכה התעשייתית, הוחלף מקומם של בני-האדם בדבוקה האנושית הזאת, במכונות. כעת, אושרי ורווחתי אינם תלויים עוד בשרשרת בני-האדם המייצרים את המוצרים הנחוצים לקיומי, אלא תלויים בברגי המכונה התעשייתית המייצרת את בגדיי, מזוני ומוצרי התרבות שלי. גם לגלובליזציה, למרבה האירוניה, יש חלק בניכור הסביבתי הזה. האיכר שמגדל את המזון אותו אני אוכל אינו חי בכפר שלי או בקהילתי ואפילו לא גר במדינתי, אלא בסין/טייווא</div>Fri, 09 Oct 2009 00:15:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=11303968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=11303968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=10724067<div align="right" dir="rtl">אהבה. איזו מין פיקציה רומנטיקנית שקרנית וחנפנית. מפגש בשרים תאוותני ורעבתני, מעורבב עם כימיה תוך-מוחית וקצת פוצי מוצי. מחיאת כפיים, הוזלת דמעה כי בסוף הטוב תמיד מנצח. העולם שייך לשקרנים. שחיים עם האישה שהם הכי אוהבים (חוץ מזאת ששברה להם את הלב בכיתה י') ועם הילדים שלהם שהם הכי מוצלחים (למרות שהקטן ממש מתחיל לעלות על העצבים) ובבית המקסים והחמים שלהם (למרות שהמשכנתא הורגת והנזילה בכיור נמשכת כבר שבועיים) ומתעטפים במסכת שקרים. משקרים על שקרים. משקרים על שקרים על שקרים. העיקר החיוך הפלסטי בסוף היום. חוזרים למפגש התאוותני, כמין אקט סימבולי של אושר. ונרדמים עם ריר בזווית הפה דקה לאחר מכן. כמה אושר, כמה שפע, כמה אפשרויות, כמה אהבה! אפשר להסתחרר, להשתגע! אז משתגעים</div>Thu, 09 Apr 2009 19:35:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=10724067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=10724067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=8873743<div align="right" dir="rtl">זכרונות עמומים שבים ועולים בי, מציפים אותי זו איננה היא מולי זו רק דמותה המשתקפת במימי הדמעות שנקווים בזוית עיניי</div>Mon, 24 Mar 2008 18:25:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=8873743http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=8873743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=8028756<div align="right" dir="rtl">חייב למצוא מקום לשים בו את הראש אם לא על ברכייך אז לפחות על כתפך... הכתף קשה, צרה ולא נוחה צורתה כלל אינה מתאימה לטקסטורה של הראש אבל היא בשר מבשרך ויש בה חמימות ואור ובכלל איפה עוד אוכל להשען? על קיר?</div>Mon, 26 Nov 2007 18:11:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=8028756http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=8028756http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=7545676<div align="right" dir="rtl">אני בוכה שורות מילים על מחברת מנייר סופג תלת שכבתי רך במיוחד שקולט את דמעותיי דמעות שהתגלגלו על כתפיים חשופות על לחי רכה ועוד לא מצאו מרגוע או הבנה המחברת לא שואלת שאלות גם הכתפיים לא, אבל הן לא עומדות בעד עצמן ואילו המחברת כן, וביני לבינה- רק עט כבר ניסיתי לערב פה הגיון, או רגש, או קצה חוט של מחשבה אבל מה הטעם?</div>Sat, 29 Sep 2007 02:08:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=7545676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=7545676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6984163<div align="right" dir="rtl">היה זה לילה של ירח מלא, שאורו עמעם רק במעט את זוהרם של אלפי הכוכבים שסביבו. הם שכבו שניהם על החול הרך והזהוב, נותנים לאלפי הגרגירים הקטנים לשטוף אותם. ידה בידו, ראשה מונח על חזהו. הוא הכיר את כל הניואנסים הקטנים שלה, לכן, לא היה לו קשה להבחין בחיוך הספק-חמוד-ספק-ממזרי שהתגנב אל זוית פיה. היא ידעה עד כמה הוא רגיש לדגדוגים, ולמרות זאת, או אולי דווקא בשל זאת, הוא הרגיש את אצבעותיה משתחלות אל מתחת לחולצתו ומרפרפות על בטנו. הוא צחק וניסה לתפוס אותה, אבל היא היתה זריזה ממנו וכבר הספיקה לברוח. הוא ורדף אחריה, משאירים אחריהם שקערוריות עדינות, עקבות גופותיהם בחול. הוא רץ אחריה והספיק לשמוע עוד צרחת אושר קטנה שנפלטהמפיה, לפני שנעלמה מעל פסגת הגבעה. ממש מתחת לירח הבוהק. כשהגיע לפסגה היא כבר לא היתה שם, וגם לא בכל השטח סביב. חרף כל מאמציו, עקבותיה לא נראו בשום מקום. משהתייאש, לאחר שעות של חיפושים, חזר והתאים עצמו לשקערורית שהותיר בחול, מביט בשקערורית שלה, שנראתה פתאום מיותמת בלי דמותה הממשית, והמתין לשובה... כבר שנתיים שהוא שוכב, ועודנו ממתין, מכורבל בגרגירי החול, בתנוחה המדויקת, שמא תתבלבל</div>Mon, 16 Jul 2007 22:50:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6984163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=6984163http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6984001<div align="right" dir="rtl">משוב. ממשב, ממושב, מישוב. משב. משב רוח, רפאים. רפאים? רופאים. רופאות, בחלוקים חלוקי נחל, נחלים כולם זורמים לים לי יש לאן ללכת? הולך הולכים, הולכות הלכנו. נו? נו נו נו! ילד רע! ילד? רע! רוע? ילד! מיילד שוב רופאים? חלוקים, הפעם של משוגעים. שמתגעגעים. געגוע, געגועים שיר געגועים מתגעגע לשיר שיר אשיר. עשיר? עני. מי אני?</div>Mon, 16 Jul 2007 22:38:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6984001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=6984001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6726127<div align="right" dir="rtl">לפרפר ברשתך בכוחותיי האחרונים להדק את לפיתת קוצי הורד עד שיפצעו בבשר להתרסק מהקשת הזורחת להיצרב בשמש המאירה את חייך לקרוס תחת הפסגה עליה תעמדי להיאבק בענני הסערה לטבוע בנהרות חייך לו רק ביקשת... </div>Wed, 13 Jun 2007 22:29:00 +0200tomgordon11@hotmail.com (נסיך הביצה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223625&blogcode=6726127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=223625&blog=6726127