http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509המרכיבים שלי: "בטבע אני שפוייה,אני ילדה,אני אני,כשאני לא בטבע אני כלום" "דרך ציור שלא צוייר,אני שורדת"heCopyright 2026 enjoy natures beauty. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509http://f.nanafiles.co.il/upload/52006/IsraBlog/221509/misc/6136469.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=12504502<div align="right" dir="rtl">איזה נס שהבלוג הזה עוד קיים וכמה גדלתי מאז וכמה טוב</div>Sat, 21 May 2011 00:31:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=12504502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=12504502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4230506<div align="right" dir="rtl"> החלטתי לסיים עם הבלוג הזה... לא מספיק לי המרחב הדל שנוצר עקב מטרידים משועממים שאוהבים לזרוע מלח על פצעים... לא רציתי הרבה..רק פינה שקטה שבה אוכל לילל מבלי שאף אחד יעיר לי.. אין לי את היכולת לבטא פה באמת את מה שאני מרגישה מהפחד שאנשים שאני מכירה יראו את זה..אז החלטתי לסיים..או לפתוח חדש..לא יודעת נראה... אני כמו בובה קפואה... גם אתם..אבל אתם שונים..רק אני קפואה באופן בלתי נע..באופן בלתי ברור שלעולם לעולם לא יצליחו להבין את מוחו המסובך..לפעמים האיש שואל גם את עצמו מה קורה פה... איש כבר לא עונה..פעם ענו עכשיו הכל רסיסים..רסיסים רסיסים על גבי ניירות ורחובות... ונפט..המון נפט.... אני מתגעגעת לתמי...תמי התמימה שלא הבינה כלום מהעולם הזה..לא הייתה רק תמימה באופן רשע..שלא ידעה איך להתנהג..לתמי האמיתית ..שכל כך כל כך אהבתי פעם..היא הלכה לה...לצערי התמי הזו... אני כל כך אוהבת אותה..נכון שהיא ממש מתוקה בתמונה?... לפעמים יש לי את היכולת הזו פשוט להיעלם מכולכם ולחפור לי בועה קטנה..שלתוכה אני צוללת.. עכשיו תמי לא מדברת איתי..היא כועסת עליי... על מה שאני עושה ועשיתי..על שאני לא כמו שמישה</div>Fri, 23 Jun 2006 00:20:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4230506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4230506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4218960<div align="right" dir="rtl">איך מתארים דמעות בכתב..? איך שרים בלי לשנוא את עצמך.... איך חיים בריקנות כזו... מעולם לא שנאתי את עצמי כל כך.....אני כל כך שונאת את עצמי....פשוט בן אדם נורא... בכמה אנשים אני פוגעת..כמה אני מזיקה...אני לא יודעת לקחת אחריות על כלום...במיוחד לא על עצמי...ועכשיו רע לי..כל כך רע לי כי איבדתי את החברה הכי הכי טובה שלי בגלל הפאקינג טיפשות שלי...בגלל הריקנות שלי והטימטום שלי...לא מגיע לי כלום..כלום לא מגיע לי...מעולם לא שנאתי את עצמי כל כך...על שאני כזו...ילדה קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה..רק איך לברוח מאנשים ולפגוע בהם.... אתמול בכיתי כל כך כשגיליתי שחברה הכי טובה שלי עזבה אותי...אבל זה מגיע לי...כואבות לי העיניים כבר מבכי...זה כאילו היא מתה..כאילו אני מתה בשבילה... "אני מרגישה שאני מדברת עם בנאדם זר,אני התאכזבתי ממך כל כך..." אני לא זו שאמורה לבכות עכשיו שהכלב שלי מת ולא היית שם בשבילי?!" תמי אחלה בנאדם הא?!משהו...אגואיסטית מה אני אמורה לעשות עכשיו......מה לעזעזעל עכשיו תמי?!?! את מי אני שואלת עכשיו..למי אני בוכה עכשיו... איפה תמי?איפה היא לעזעזעל!?!?!?!??!!??! אני מרגישה שהיא</div>Wed, 21 Jun 2006 15:28:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4218960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4218960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4212509<div align="right" dir="rtl">כן אנחנו כן חיות רק בני אדם כןאנחנו כן חיות ואנחנו,רק חלק מהעולם לכל אותם האנשים שטוענים שאנחנו המרכז ולכן מותר לנו לעשות כל מה שברצוננו לאו דווקא לפגוע... הם משתינים ומחרבנים כמונו(לפחות הבנות) הם רעבים,מרגישים,בוהים,חושבים בדיוק כמונו... וכן..אני בהחלט נחשבת פנתאיסטית " הפנתאיזם היא תפיסת עולם על פיה האל מצוי בכל, האל הוא הטבע ובכל יש מן האלוהות. תפיסה זו שוללת נסים מכיוון שהאל הוא הכל, כולל הנס, ולכן נסים לא יתכנו. בנוסף, אין השגחה פרטית עפ"י גישה זאת. השם מגיע מיוונית ופירושו הוא: פן=הכל, תאוס=אל. מונח זה נטבע על ידי ג'ון טולנד בשנת 1705. הוגה דעות מפורסם אשר נהוג לפרשו כפנתאיסט הוא ברוך שפינוזה." חוץ מהקטע של הניסים חח בכל אופן... אני מקווה שיום יבוא דברים ישתנו...יום יבוא יום יבוא שגם אבא יבוא... וגם אני אבוא...והנבל יבוא והכל יהיה טוב ויפה.. להת לכם..נחשו לאן הלכתי....(עבודה טיפשית) אוהבת.. <IMG style="WIDTH:</div>Tue, 20 Jun 2006 17:24:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4212509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4212509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4211670<div align="right" dir="rtl">נמאס לי כבר לכתוב על זה שוב ושוב ושוב ושוב לי יש עוד כל כך הרבה להגיד לך , כל יום יש עוד משהו לספר אני חולמת אני קטנה עכשיו נעלמת כל יום שעובר ואני רק מוציאה מילה להגיד לך אתה רחוק יותר ויותר יותר ויותר. ושוב אני אלך לעבודה..שוב אראה את האנשים כתמיד ואחשוב כמה הם מוזרים,כמה הם חיים בועתיים שיום אחד הכל התפוצץ להם והם לא יידעו כבר לאיזה אלוהים להתפלל,לאיזו חנות בגדים לברוח.... שוב אחשוב כמה עצוב לי שאני לא בחווה עכשיו בגלל שמישהי החליטה להבריז מהעבודה ואני כמו מטומטמת עכשיו צריכה להחיף אותה..."זה למטרה טובה תמי זה למטרה טובה"..למה אני צריכה לסבול כל כך עם זה?!?!?! אוף...עישנתי אתמול חשיש...זה סתם זבל..פעם זה עושה טוב פעם רע... הזנחתי את החיות..את פנדורה!!!! אני מתחרפנת ככה.....אין לי זמן לתץכנן את בתי המחסה לחתולים..אני רוצה את פנדורה...אני רוצה אותי בחזרה תמיעתמיתמיתמתיתמתיתמתיתיתמתיתיתמתיתימתמתית נראה לי אני עומדת לחטוף עוד התקף... זה לא היה לי פעם..שאני נעה עכשיו על קצה החוט אני רוצה לצאת מפ]ה..אני רוצה לטבע,לפרחים לילדות לצפון אני רוצה את תמי....אני רוצה... תמי...</div>Tue, 20 Jun 2006 15:43:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4211670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4211670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4179982<div align="right" dir="rtl">אז הנה אני כאן..שוב ושוב אבל הפעם קצת שונה...היה לי התקף בלילה.. המצב שאני חווה הוא שאני מתחילה לרעוד ואני לא יכולה לזוז מהמקום בו אני נמצאת ואני מתחילה להשתנק ולבכול עם כאב ראש..לזה חיכיתי כל כך הרבה זמן האמת..סוף סוף לבכות..כל הזמן הרגשתי כל כך ריקנית וחנוקהוסוף סוף זה הגיע רק חבל שבעוצמה כזו... כרגע שש בבוקר..יצאתי החוצה לפני מספר רגעים עם כלבתי החביבה עליי ביותר פיסטוק וטיילנו לנו..לקחתי איתי עט ודף והתחלתי לרשום בעודי הולכת סורקת בעיניי שכונה רגילה וזה מה שיצא(ואני לא רושמת את זה פה בשביל להרשים מישהו כי אני לא ממש יודעת לבטא את עצמי בכתיבה אז בבקשה,אני לא מעוניינת בתגובות עוקצניות על הכתיבה שלי,תשאירו את זה ל"במה"): ליל הסהר עבר שאריות ענני שחור נעלמים עם הירח מנועים רדומים, פעמוני הבוקר בשלוות מעירים אפשר לראות כל טוב וכל רע אפשר סוף סוף להרגיש את כוח הזריחה. .האוויר עודו לח,הרצים כבר מתהלכים בין העלים מסתתרים נסתרות רישומי עלים צהובים בעודו בוקר זוהר לא נותר עוד פחד לילה סגול וורוד ובז' וירוק בודק את השמיים,עם מקורו המעורך איש לא רואה איש לא דואג.. ומה שלום הח</div>Fri, 16 Jun 2006 05:45:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4179982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4179982http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4174763<div align="right" dir="rtl">אני כל כך רוצה טבע עכשיו!!!אני מתחרפנת כבר!! אני צריכה את החווה שלי את השקט שלי את המגע שלי עם העצים את השפה שלי עם החיות..אוף..תמי תחכי בסבלנות עוד חצי שנה תהיי חופשייה..חופשייה כמו ציפור תנדדי לך איפה שתרצי...אבל אני רוצה עכשיו... אני רוצה עצים,פרחים,שדות ענקיים,בעלי חיים מדהימים... אוף..כל כך הרבה געגועים יש פתאום.... ולאבא..אני רוצה שנטייל בכל העולם..והוא לא יהיה אדיש כמו קרח ושהוא גם יתפעל מכל הקסם בעולם...תמי תחכי אמרתי לך!!אני לא יכולה אני מתחרפנת... עוד חמש דקות לעבודה..ואז הכל כמו שעון,הכל בבית הברביות המטומטם,לרצות אנשים צמאים לפרי שייק,לרצות את הבוס..לרצות את עצמי כספית.. אני חייבת להפסיק אולי אף לסגור את הבלוג הוא לא בריא לי... או שאני לא בריאה לו... אני רוצה לברוח..שוב ושוב ושוב ..כמו תמיד..ופה אני תקועה...העבודה... אני מחזיקה לך אצבעות תמי.. כך כמו כל יום,במצב הזה יצאתי לעבודה יום טוב לכם אנשים תחבקו בשבילי עצים,תריחו רקפות ואירוסים,תחפשו בין העצים שחרחורים ובולבולים וירגזיים תמסרו להם ד"ש ושאחזור לדבר איתם...בקרוב..רק שיחכו לי.שגם הנסיך שרוצה להציל את בעלי ה</div>Thu, 15 Jun 2006 14:00:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4174763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4174763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4173069<div align="right" dir="rtl">אז חזרתי מאהוד...כן כן לא תאמיני..אהוד הישן נושן,הנוסטלגיההמתקתקה בראשי המטורף והמלוכלך... הלכנו לעין לבן עם הכלבים..כמו פעם רק שאז זה היה בחורף ועם תשוקה(פלצנית שכמותך)..אני לא אמורה להתגעגע אליו אבל זה קרה היום..בייחוד ששמעתי את המנגינה לשיר שהוא רשם עליי(השיר בהמשך*) ,העלה בי דמעות בעיניים... לא יודעת פשוט יש בו כל כך הרבה נוסטלגיה... בקיצור בעין לבן היה נחמד,עם ג'וינט ביד שהעלה בי חיוך לא מכור(מהמילה התמכרות)ואי רצון לסיגריה רגילה... אוף...אומפה לומפה אוף.. לגיטימי שאני ארגיש את זה לא? "שמעי תמי,דברים צריכים להיות עכשיו סבבה שלא יהיה אי נעימות ואומץ לראות אותי" הממ...קל לך לומר... בכל אופן אחרי שעזבנו את המקום המשיכה דרכנו אל המחסן בחדר שלו..הוא ג'ימג'ם לי שירים יפהפיים שלו(וכן וכן חן חן הוא התפרסם יום אחד בתור ילד דגול)ולעוד ג'וינט קטן וחמוד שמיסטל אותי עוד קצת...כשעלינו לחדר שלי עלו בי ניחוחות נוסטלגיה מתוקה..של רגעי קיצ' יפהפה או רוגע נאיבי... כשהוא סיפר לי על הבנות שהוא מתכוון להכיר עכשיו זה עקץ אותי..אבל אין מה לעשות זה היה באשמתי אשלם בנוסטלגיות כואבות...בכל אופן הער</div>Thu, 15 Jun 2006 00:11:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4173069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4173069http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4152191<div align="right" dir="rtl"> יש לי כל כך הרבה לספר על מה שעבר עלייי בימים האחרונים..המקומות שהייתי,האנשים,התחושות... אבל אני לא יודעת איך..יש לי כל כך הרבה לומר... עישנתי בופ(ו מה שזה לא יהיה)משהו חום שדומה לגוש קקה...ביום הראשון הרגשתי נורא..האמת זה כל הקטע..לא הרגשתי דבר.הייתי גוש קרח קפוא שרצה כל כך את אבא...אני כל כך רוצה את אבא..אני רוצה אבא..אני מרגישה שאין לי.. בכיינית...ביום השני הייתי ילדה ואפילו שרתי שיר מוזר,לא מנגינה מוכרת אבל איכשהו מוכרת בראשי..והמילים..כל כך מוזרות..אולי אני צאצאית של איזה שבט... עבדתי כל כך קשה היום משלוש בצהריים עד אחת עשרה בלילה..אני לא אוהבת אנשים,ובמיוחד לא את התחנה המרכזית.. זה פשוט כמו בית ברביות.בערב כשסגרנו את החנות הסתובבה אישה קטנה,בכתה וצעקה שהיא רוצה את אימא וששאלוהים יעזור לה"אני מתחננת!" ויש לה עוד חודשיים לחיות כי יש לה סרטן.. האיש ביטחון הסתכל עליה מלמעלה וממש נבח עליה כמו על כלב"צאי מפה!!" והראה עם האצבע המפנה..זה היה כל כך עצוב..כמה פחד יש לאנשים מביטויי עצמי וחופשי...אז כן אביעד אני מזדהה איתך..אני גם שונאת אותם...את כל האנשים שחושבים שהם כל כך גדולים ועו</div>Sun, 11 Jun 2006 23:31:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4152191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4152191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4126170<div align="right" dir="rtl">שתיקה/תמי כל כך רחוק ולא בהישג ידיכל כך קרוב ולא כאן בשביליהמבוכה,בהליכה...בחיפוש אחר הדרך הנכונה ובלילות,שוררת דממה,וביערות,נשרפת להבהובשתיקות,המראות שקטים,ואני הולכת,מרחפת בין חרישיםובימים..סופה דוהרת חמימה,ובלילות,הקור עוטף את הלחהובשעות הארוכות מסתובבת לבד בין חלומות..ממצאת לי אכזהותסוגרת את נפשי עליך,מתחממת בין כפות ידיךבוחנת היטב כל מבט כל נשימה...משתקת אותי ..המבוכה...(שיר שרשמתי על אבא)אני כל כך מתגעגעת אליו...</div>Thu, 08 Jun 2006 15:02:00 +0200tamtamusha@walla.com (enjoy natures beauty)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221509&blogcode=4126170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221509&blog=4126170