http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176סיפורים חסרי פואנטה.heCopyright 2026 Schizo much?. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/76/11/22/221176/misc/20400473.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=13580654<div align="right" dir="rtl">באוגוסט האחרון ניסיתי לגור לבד בת"א ובספטמבר חזרתי הביתה.כרגע אני שוכב במיטה ולא מצליח להרדם, שוטף אותי גל של יאוש, של חשש.כבר כמעט 3 חודשים שלא עשיתי כלום, ועדיין אין לי מושג מה לעשות. לא מסוגל לדמיין את עצמי הולך לעבוד, ומכאן גם- להרוויח כסף, לצאת מהבית, להיות עצמאי, להצליח עם בנות.לא מסוגל לנשום.הצילו.</div>Thu, 06 Dec 2012 04:00:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=13580654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=13580654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=13454107<div align="right" dir="rtl">יש לי פנטזיה, שאני מכיר מישהי, והולך לנו טוב, ואני- אני, בדיוק עצמי, בלי שום מסכות. ולאט לאט, אני מספר לה את כל הדברים שאני חושב שדפוקים בי. והיא אוהבת אותי. היא תגיד לי "גם אני בדיוק ככה" או "אני לא חושבת שזה מוזר בכלל" או "אני אוהבת אותך למרות זאת" או "אני אוהבת אותך בגלל זה". והיא תדע כל דבר בי שהוא חסר בטחון, עצוב, לא גברי, מפחד, נאיבי, חסר יכולת, קנאי, נבזי או טיפשי. ואני אדע עליה כל מה שהיא יודעת עליי. ונאהב אחד את השני למרות הדברים האלה, ובגלל הדברים האלה.ויהיה לי טוב ואני אהיה מאושר.</div>Sat, 08 Sep 2012 17:31:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=13454107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=13454107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12764837<div align="right" dir="rtl">אני בן 20, על גבול 21.בישראל, בגיל 21, רוב האנשים משתחררים מהצבא ועליהם להתחיל לחשוב על מה הם יעשו "כשיהיו גדולים". הנוסחא היא דיי פשוטה, תמצא את מה שאתה טוב בו, את מה שיש לך תשוקה אליו ולך על זה.יש לי חברים שמנגנים וכותבים מעולה והולכים ללמוד מוזיקה במכללות כאלה ואחרות, יש חברים עם הבנה טובה לחוקי הדברים והולכים ללמוד רפואה, ביולוגיה, כימיה או פיזיקה. ידידות שמציירות מדהים וחושבות על שנקר או בצלאל, חבר שכולו שקוע בכלכלה עם תכניות ברורות מאוד על אקדמיה, חברים שמגיל 16 ואולי אפילו לפני נמצאים על במות וטסים לניו יורק לשיר, לרקוד ולשחק וחברים שטובים במחשבים שפשוט יתברגו בקלילות לתוך עולם ההיי טק.כמה טוב להם, מצאו את כיוונם. וגם אם הדרך קשה, יש להם יעדים, מטרה ברורה.ואני אומר, לי לא היה מספיק זמן.יש לי יותר מדיי דברים אליהם אני מרגיש תשוקה, בהם אני יכול לקבור את עצמי ולנבור בהם למשך שעות.יש לי יותר מדיי דברים כאלו, אבל אפילו לא דבר אחד עליו אני יכול לומר שבו אני רוצה לעסוק למשך שארית חיי.איך אמורים לעשות החלטה כזאת, אחרי רק 20 שנה? 20 שנה זה כלום, אפילו לא התחלתי. יש את כל הדברים בהם אני מ</div>Sun, 25 Sep 2011 15:27:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12764837http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12764837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12710454<div align="right" dir="rtl">המחשבה על לצחצח את שיניי שוב גורמת לי לחלחלה.הולך לישון רעב.</div>Sat, 27 Aug 2011 03:24:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12710454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12710454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12697805<div align="right" dir="rtl">בבחורה שהייתה לי וכבר אין או באותה אחת שעדיין לא הייתה לי וכנראה גם לא תהיה?באיזה קונספט בלתי מושג?בחלום אוטופי כזה.הידעתם שמשמעות המילה "אוטופיה" היא "אין-מקום"?חבר טוב שלי כנראה בקרוב יתחיל לצאת עם אקסית שלי.כשיצאנו לא הרגשתי שאני אוהב אותה. היו לי רגשות מאוד חזקים כלפיה אבל זה לא הרגיש לי כמו האהבה שאני מכיר.אבל איך יודעים? איזו בעצם זו האהבה האמיתית? המייסרת? זו שמרגישה כמו כמיהה וחור בבטן? או השגרתית? זו שעושה טוב על הלב לראותה ומרגישה נעים כשמחבקים? אולי שתיהן? ואיזו יותר?עכשיו, זה כן מרגיש כמו האהבה שאני מכיר. עכשיו היא נראית כמו הדבר הטוב ביותר שקרה לי. עכשיו, אני כמֳה. ובקרוב הוא ייצא איתה.הרגשתי ככה זמן מה אחר הפרידה, עוד לפני שידעתי שיש משהו ביניהם.הוא פנה אליי ושאל אותי על זה. לא יכולתי לומר לו "לא", ואני אף פעם לא אוכל, אבל הוא שאל איך אני מרגיש לגבי זה ולא יכולתי לשקר, אמרתי שזה יפריע לי.לא עבר שבוע והוא שוב פנה אליי. אמר לי שזה קורה, ושיותר ביקש את ברכתי מאשר את אישורי.הוא אמר שמה שאני מתגעגע אליו זה הרעיון של חברה ולא לחברה הספציפית הזאת. איזה יופי האנליזה הזאת! כ"כ פשו</div>Sun, 21 Aug 2011 04:48:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12697805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12697805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12312868<div align="right" dir="rtl">ככל שאני קורא יותר אני יותר רוצה לכתוב.וככל שהזמן עובר אני שוכח איך.ופחות יודע על מה.איזה זין.</div>Tue, 08 Feb 2011 21:43:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12312868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12312868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12167774<div align="right" dir="rtl">אני חושב שאם בעוד שנה (או יותר) מעכשיו אני אסתכל על החצי שנה האחורנה בבלוג זה ייעשה לי ממש עצוב. כאילו לא התקיימתי בתקופה הזו.אני אומר לעצמי שאני מתישהו אנסה לעשות סקירה כוללת אבל ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר מאיים.לעת עתה, נדבר על הזמן האחרון.על הגיטרה וויתרתי, לפחות לעכשיו.גיליתי מחדש את נפלאות הסמים הקלים.ב"נא לגעת", לפחות נכון לעכשיו, אני במצב שאני כבר לא רוצה להיות שם. אבל נתתי לעצמי משימה לסיים את השנה הזאת ולכן אעשה זאת.ובכללי...בכללי אני כבר הגעתי למצב שאני לא יודע מה נורמלי. מה נכון לעשות ומה כדאי, מה בסדר ומה לגיטימי, ומה מומלץ. איך מתנהגים בכלל? איך נורמלי להתנהג?<p st</div>Sat, 20 Nov 2010 19:37:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12167774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12167774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12133564<div align="right" dir="rtl">נורא נורא קיוויתי, שזה שאף אחד לא רוצה לצאת הערב, בטח אומר שמארגנים לי מסיבת הפתעה. ידעתי שזה לא נכון, אבל קיוויתי. מה שידעתי היה הנכון.גיל 20 ממש לא נחשב זקן, אבל אני מרגיש כאילו כבר עברתי את החצי.את השיר שאת שמו שמתי בכותרת שמעתי בזמן נסיעת המונית העצובה הביתה. וכמו תמיד השירים תמיד השמעים כאילו הם נורא מתאימים למצב רוח כשעצובים.על נאוטניה למדתי מהווב קומיק הזה:Dresden Codakשהוא ממש טוב, בלי קשר לכלום.הלוואי והייתי אדם נאוטני. נשאר בגיל 17, כי ככה טוב לי.היום יום הולדת לעודד. ליל כל הקדושים שמח.</div>Sun, 31 Oct 2010 23:31:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12133564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12133564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12094545<div align="right" dir="rtl">"גבולות שפתי הם גבולות מחשבתי. איני יודע אלא את מה שאני יכול לבטא במילים."אמר את זה בן אדם בשם לודוויג ויטגנשטיין, אני לא יודע הרבה על הברנש, אבל רפרוף בויקיפדיה גילה לי שהוא פילוסוף של הלשון.פילוסופיה של הלשון נשמע לי כמו הדבר הכי יפה שיש.היום התחלתי ללמוד לנגן על גיטרה.בקרוב: יוקליילי.</div>Sun, 10 Oct 2010 23:17:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12094545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12094545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12061101<div align="right" dir="rtl">לפני שבועיים היה לי התקף חרדה. כי איחרתי.פשוט נסעתי באוטובוס וידעתי שאין לי מה לעשות כדיי לשנות את העובדה שאני מאחר, והתחלתי לדמיין את כל הדברים הנוראיים שיכולים לקרות והרגשתי כאילו שאני לא מסוגל לנשום.זה לא אמור להיות ככה.הדברים האלה היו אמורים להפסק כשיצאתי מהצבא.אני עדיין לא מסוגל לקבל ביקורת ואני עדיין מתחיל להכשל בתפקוד ליד אלה שממונים עליי.ואני עדיין מרגיש שכולם מסתכלים עליי בדיוק כמו שאז הסתכלו עליי. מסתכלים ומדברים.אני יודע שבטוח חלק מזה זה רק בראש שלי, ואני סתם נוירוטי, אבל אני באמת לא יודע איפה להפריד.ואני קצת לא רוצה לחזור מחר.</div>Sat, 25 Sep 2010 13:38:00 +0200odedallmighty@gmail.com (Schizo much?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=221176&blogcode=12061101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=221176&blog=12061101