http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743הרבה סיפורים בישרא, נכון- זה לא מקורי, אבל מי שרוצה- שייכנס. אני כותבת למגירה, וכרגע אתם המגירה שלי.heCopyright 2026 נוֹרִי :]]]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=11073869<div align="right" dir="rtl">אין לי כוח לבלוג המעצבן הזה, נשבר לי מסיפורים, נשבר לי מהכל.. הרי גם ככה אין קוראים נכון? כאילו בהתחלה עשיתי את זה בשביל עצמי, אבל עכשיו באמת שאין לי כוח, אהבתי לכתוב תסיפורים הדבילים האלו, באמת שאהבתי, אבל די, זה עבר.. חוץ מזה גם ככה אני יכולה לעדכן פעם בשבועיים בכללי בגלל הפנימייה (אפילו שעכשיו אני לא בפנימייה כי חופש, אבל..) אני אפילו לא יודעת בשביל מה אני כותבת את הפוסט הזה, הרי אם אין קוראים אז הוא מיותר.. אני מניחה שאני כותבת אותו לכל האנשים שיגיעו לכאן בטעות... בכל מקרה היה נחמד אבל זהו, נגמר... אז יאללה.. אני עפתי מפה.. בפעם האחרונה נורי</div>Sat, 18 Jul 2009 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=11073869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=11073869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=11032281<div align="right" dir="rtl">"האדם אשר תצטרך להקריב את חייו הוא: סמואל דוט " שררה שתיקה ארוכה בינינו. 'סמואל דוט? סמואל דוט?!? הרי הוא אחד מן האנשים שאני כל כך מתאמץ בשביל להציל אותם, גיליתי על ה"אחד" בזכותו, פגשתי אותו רק לפני זמן קצר!'. "מייקי, אני יודע שזאת החלטה קשה, אבל תסתכל על הצד החיובי אתה בקושי מכיר אותו, זו לא הקרבה גדולה מדי" סיזר הרכין את ראשו מטה, כנראה שקלט את חומרת הדבר שהוציא מפיו בכזה חוסר אכפתיות. התחלתי לבכות, נשברתי 'מה אני אמור לעשות לעזאזל?! לוותר על החיים של סמואל</div>Sun, 05 Jul 2009 21:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=11032281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=11032281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10833681<div align="right" dir="rtl">וואו קלטו אנשים.. אנחנו כבר בפרק שבע... כבר אני לא יודעת לאן עוד הסיפור הזה יוכל להגיע.. :]] פרק 7... אז הנה, אנחנו עומדים לנו שמה, בפסגתו של הר געש מקפיא עצמות, דבר אשר לא נשמע הגיוני בעליל ! אבל אחריי שאתה עובר כבר שתי משימות מוזרות שכאלו.. אתה מתרגל.. <SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin</div>Sat, 09 May 2009 14:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10833681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10833681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10825005<div align="right" dir="rtl">טוב כל מה שבעצם רציתי להגיד זה סליחה על הנטישה מפסח.. פשוט אין לי כל כך זמן לעדכן את הבלוג.. אני אשתדללעבוד על זה בשבת.. תאמת שאני כל כך עמוסה.. מבחנים, העניין הזה שאני בפנימייה לא מקל עליי במיוחד.. (יש חדר מחשבים אבל אין פרטיות! שונאת את זה) אז אני מבטיחה שאני אעדכן בשבת או בל"ג בעומר.. כי את הרעיון כבר יש לי בראש.. נורי.. :C</div>Thu, 07 May 2009 00:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10825005http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10825005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10691470<div align="right" dir="rtl">טוב שמעו, לקח לי זמן להעלות את הפוסט הזה,נכון, אבל תנסו להציב את עצמכם במקומי או קי? יענו אני בפנימייה מה שאומר שאני בבית פעם בשבועיים, ולפעמים אני כל כך עמוסה שהולכת לי כל השבת על לימודים, ואז למי יש כוח לעדכן?!?! אני בטוחה שלכם לא, אז סליחה על זה שנאלצתם לחכות (למרות שאני סבורה כי כמעט ואף אחד לא נכנס לפה בקביעות אבל.. רק בשביל הפרוטוקול חיחיחי..:}}) מייקי תחקר כבר את סי, וזי (למי שלא הבין, לקחתי את השם של סיזר, ופיצלתי אותו לשלושת הכפילים שלו, גאוני הא?!! חחח),כעת נשאר לו רק אחד, מה יהיה פסק הדין? מי דובר אמת?!!? כל זאת ב.... <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 18pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font</div>Wed, 01 Apr 2009 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10691470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10691470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10585916<div align="right" dir="rtl">אוקי.. אז מה היה לנו בפעם הקודמת? אם אני לא טועה (חחח... ברור שאני לא טועה) מייקי נכנס לחדר 383 ושם פגש את סיזר, השומר שלו בכדי שתבינו מה זה שומר עליכם לקרוא את הפרק הקודם.. סוררי :]] טוב הקיצצ המשימה הראשונה של מייקי מתחילה, עליו לבחור בין שלוש דלתות שמייצגות מחשבות אישיות של שלושה מכרים שלו.. מה עליו לעשות... כיצד עוברים את המשימה הזו באיזו דלת הוא יבחר?!?! טוב בשביל זה חברים יש את הפרק הבא :P <SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'</div>Sun, 01 Mar 2009 00:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10585916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10585916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10399273<div align="right" dir="rtl">קיצר מה יש לנו פה? פרק רביעי, אז איפה היינו? אה נכון ת-ק-צ-י-ר מייקי שהיה לכוד בחדר החשוך מצא לעצמו דרך החוצה, הוא התחיל לרדת במדרגות ופגש שני אנשים , מה שיפה פה (כפרות עליי :P) זה שלא ציפיתם שהוא יפגוש עוד אנשים, (או לפחות אלו שלא קראו את פרק 3) טוב לא משנה הם תאומים ושמותיהם הם ג'ייקוב וסמואל דוט (Dote) ועכשיו אם שרדתם את התקציר החופר תתכוננו ל.... פרק 4! <P dir=rtl style="DIRECTION</div>Sat, 10 Jan 2009 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10399273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10399273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10259126<div align="right" dir="rtl">טוב, אז בואו נראה, התקציר: מייקי נעול בחדר חשוך בעוד היצור אשר פיתה אותו לשםחוטף את אמו, מייקי אינו יודע מה לעשות , כיצד הוא יתגבר על מכשולים אלו? 'איך נתתי לכל זה לקרות, אני חייב לעשות משהו חייב!'מחשבות אלו עברו בליבי בזמן בו הייתי בחדר הנטוש, החושך ששרר בחדר גרם לי להרגשה של אי נעימות ופחד רב, הרגשתי את הדמעות זולגות על לחיי, איני יודע מדוע, אבל מגען היה קריר ומגעיל, אולי מפני האווירה הקודרת שהייתה שם. 'תשתלט על עצמך, חייבת להיות דרך החוצה, חייב להיות פתרון' ניסיתי לעודד את עצמי, אך לשווא, החלתי לגשש אחרי המיטה "אני חולם,זה לא אמיתי,זה לא אמיתי!!" התחלתי לצרוח, ואז הרגשתי משהו חמים ורך, משהו שלא התאים לחדר הזה. הרמתיאתהחפץבשתי ידי, זה היה הדובון שהיה מונח ליד מיטתי, הדובון הכחול. התבוננתי בו, הוא היה הדבר המואר ביותר בתוך החדר הזה, זה היה נראה לי חשוד, ואיני יודע מדוע, אךלקחתי אותו והתקדמתי איתו אל עבר הדלת. הרמתי אותו מעל ראשי, עצמתי את עיני והחלתי ללכת, לא יכלתי לעצור או אפילו לפקוח את עיני, כאילו מישהו שלט בי. ברגע אחד השתחררה הלפיתה הזו,פקחתי את עיני במהרה וגיליתי שהייתי</div>Sat, 06 Dec 2008 16:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10259126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10259126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10212464<div align="right" dir="rtl">טוב אז... מה יש לכתוב? ננסה משהו חדש&gt; תקציראז מייקי,הגיבור של הסיפור יצא לחופשה באנגלייה,הוא ומשפחתו אבדו בדרכם חזרה והגיעו לטירה חשוכה ומפחידה,הם החליטו ללון בה . לאחר שמייקי כבר היה במיטתו נשמעה צעקה מחרידה מכיוון חדר הוריו,הוא יצא כדי לבדוק מה קורה וגילה כי אמו שוכבת על הרצפה ללא תנועה ואביו נעדר... טוף אז... לקח קצת זמןאבל הנה ההמשך... עמדתי שם כדקה ללא תנועה,הייתי המום, לקחתי את עצמי בידיים וניגשתי לאמי שעדיין שכבה שם,ללא תנועה והרמתי אותה, חיבקתי אותה חזק,פחדתי שאשאר לבד. "מייייקייי!!!!!"נשמעה צעקה מכיוונה שלהקומה השנייה,"עזוווווווור לייייייייי!" זה היה אבא,'אבא זקוק לי,אך מה אוכל לעשות?הרי לא אוכל להשאיר את אמא כאן,בטירה הנוראה הזו' ,הרגשתי תנועה חמימה על כתפי,זו הייתה אמא, היא התעוררה. הסתכלתי בעינייה החומות והגדולות,הן היו מלאות בדמעות, ידעתי שאמא פחדה, ואני צריך להיות חזק בשבילה,"אמא" אמרתי,"יש משהו שעליי לעשות, ועליי לבצעו לבד","אני יודעת", היא ענתה,הנחתי אותה במיטתה, היא נשקה במצחי ואמרה,"תשמור על עצמך" הגעתי למדרגות, פחדתי ובכל זאת התחלתי לעלות "מייקי",נשמע קול</div>Mon, 24 Nov 2008 18:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10212464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10212464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10160783<div align="right" dir="rtl">כן,כן, סוף סוף נזכרתי לעדכן,עברו שנים אבל חפיף :]]] הסיפור הזה בסיגנון שונה לגמרי מהקודם... מקווה שתאהבו... זה קרה לפני 3 שנים,היינו בטיול באנגליה(שאגב היא לא כזאת אתר תיירות,),היה חשוך, והיה נדמה כאילו הדרך לא עומדת להיגמר. אבדנו בחשיכה,ירד גשם והחשמל נותק,האור היחידי על הדרך היה מהמזדה ששכרנו. לפתע ראינו בית,הוא היה גדול ונראה כאילו עוד היה שם ממאות קודמות, ומראהו לא ממש קידם פנים. אבא הציע שניכנס,"מה יש לנו להפסיד?", אמר. פחדתי להיכנס למרות שהאורות בבית היו דולקים, הייתה לי הרגשה משונה בקשר לבית הזה. "בוא מייקי,הרבה יותר חמים שם בפנים" אמרה אמא,"ואולי נפגוש גם אנשים נחמדים" אמר אבא. לא רציתי להכנס,אך בעצם לא הייתה לי ברירה, היום כשאני חושב על זה,הייתי צריך לעשות הכל כדי למנוע ממנו להיכנס,אבל לא הייתי משפיע,הוא תמיד היה החלטי וכמעט אף פעם לא הצלחתי לשנות את דעתו. בלא בררה נכנסתי,הרגשתי שגם אמא לא רוצה להיכנס,אך אבי כנראה שכנע אותה,(הוא היה אדם מאוד משכנע), בכניסה לבית היה חלל מאוד גדול בערך בגודל של הבית שלי,דמיינתי לעצמי שמלכים גרו שם או אולי אצילים. הייתה אווירה מוזרה ב</div>Tue, 11 Nov 2008 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (נוֹרִי :]]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=220743&blogcode=10160783http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=220743&blog=10160783