<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אנורקסית , משוגעת , טיפשה , רזה , יפה , מכוערת ,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180</link><description>בשנה שעברה הייתי עמוק, עמוק, עמוק בתוך האנורקסיה.
איכשהוא חזרתי לעצמי ועכשיו אני נופלת שוב.
אין לי באמת בשביל מה לחיות..
אני יודעת לאן אני נכנסת. אני לא עוצרת.
: (</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 . . . Sorry full . .. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אנורקסית , משוגעת , טיפשה , רזה , יפה , מכוערת ,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180</link><url></url></image><item><title>אני פשוט לא אוכלת..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180&amp;blogcode=8450961</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אניי לא רוצה לאכולל לא רוצה ל-ח-י-ו-ת !
מחקתי את כל הפוסטים שהיו.
אני לא רוצה להיזכר

כי אין לי למה להתעורר בבוקר
נמאס
נמאס לי מהכול!!
מעצמי, מהגוף המכוער שלי, מהפנים שלי, מהשיער שלי, מהכוללל
נמאס לי מהםם.. מכולם ! 
העללק &quot; חברים&quot; האללה ששקועים בתוך עצמם כל היוםם ..
נמאס לי מהמשפחה החרא הזאתי מההורים האלה..
מה שהכי גרוע זה שהם חושבים שהם הורים טובים ואני ילדה רעה
אני לא יפרט אבל אני פאקינג בוכה כל יום כמה פעמים
אני לא הולכת לבית ספר
לא לומדת
אני לא אוכלת
אני לא מתפקדת
אני רק יושנת כל היוםם
אני מקיאה
אני בווככה
נמאס ליי
&quot;אני רק נופפלת טובעת בתוך חלוםולא רואה סוף לתהום &quot; 
אני שוקלת 35 ואני בת 15 עוד מעט
תסגרו את הפה שלא יכנסו לכם זבובים.
אני יודעת. בשנה שעברה אני חשבתי שזה חלום.
אני יודעת שאני רזה. אני פשוט שונאת את החיים המחורבנים האלה
לא אכפת לי
הרופאים האלה לא יודעים כלום
הם חושבים שאני ילדה טיפשה שמעריצה עצמות
יודעים מה ? טוב לי ככה . אני מפגרת אני דפפווקה
אני מענייששה את עצמיי כי אני כזאת מפגרתת אני הורסת כל דבר שאני נוגעת בו בדיוק כמו שאמא שלי אומרת!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jan 2008 23:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (. . . Sorry full . .)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180&amp;blogcode=8450961</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=217180&amp;blog=8450961</comments></item><item><title>בת 15 ושוקלת 35</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180&amp;blogcode=8450914</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדיוק ככה אני מרגישה
בדיוק כמו שהכול כתוב פה
כתבתי את זה בשנה שעברה
מדהים איך זה כל כך נכון לעכשיו. אפילו יותר מפעם.

נסיכה קטנה,שאבודה בתוך עצמהמנסה לצאת מהמגדל הגבוה,אבל אין לה צמה ארוכה.בכלל אין לה שיער.היא פותחת את העינייםאבל לא רואה שום דברולא שומעת= לא מדברת , לא צוחקת וזה עדיין לא ע ב ר =אףף אחד לא שומע את הצעקות שלהומי ששומע לא באמת מקשיב ..אף אחד לא יודע איזה רגעים עברו עליה ..ואף אחד לא באמת רוצה לדעת..אף אחד גם לא יידע ..
לא רוצה לדעת לא רוצה להמשיך לחיותלא רוצה להמשיך לחיות בעולם שבו כל מה שיש לי בשפע? זה רק אכזבות ,יש לה עיניים ? .. כדי לבכות : [יש לה לב .. ? כדי שהוא יישבר כל פעם מחדש..וכל מה שעולה חייב לרדת - וזה הסיפור ,יותר מידי מכל דבר עושה אותך מ-כ-ו-רהיא בעצב מביטה אל השמיםאיך יעוף גוזל אם שברו לו את הכנפיים ?המשחק הזה של החיים &apos;זה חבל דק שכל אחד בא ו מ ו ש ך והחבל נקרע בסוף, לא שולטטת כבר ברגשותעוצרת את הדמעות, אבבל הן יוצאותוהעיניים רטובות עוד מכה ועוד, ועוד , = איך נפלתי שוב = = כשרק הצלחתי לעמוד ? =- העיניים מתמלאות דממעותאפילו שאני מתאמצת לא לבכותאפילו שא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jan 2008 23:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (. . . Sorry full . .)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217180&amp;blogcode=8450914</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=217180&amp;blog=8450914</comments></item></channel></rss>