http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845סיפור בהמשכים.heCopyright 2026 אנה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7306729<div align="right" dir="rtl">התיישבנו במעגל והצגנו את עצמנו . "קארן, ג'סי, מאט, כריסטינה, איאן, לורי, לורן, ג'וזף, שרה, דילן, אביגיל, ביילי, טיילור, אמילי, אמה, אווה, ג'ק, רייצ'ל, אשטון (כן, גם התגובה שלי הייתה "היי, כמו קוצ'ר". וכן, גם אני הרגשתי טיפשה אחרי זה), ג'ונתן, אית'ן, בן, מישל, שירה, ואנה." הייתי צריכה לחזור על השמות של כולם, והוכחתי יכולות פזילה מדהימות כשאנשים מסביב פשוט רמזו לי מי זה מי. חמודים. אח"כ פיצלו אותנו לשתי כיתות, ושני בתים. הבית שלי היה בית מספר אחת, וככה גם הכיתה שלי- הייתה א'1. איתי בבית גרו לורי, דילן, שרה, טיילור, אמילי, אמה, ג'ונתן, אית'ן, בן, אני, שירה ומישל. <P class=MsoNormal dir=rtl</div>Sun, 26 Aug 2007 16:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7306729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7306729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7112632<div align="right" dir="rtl"> "את חושבת שיש להן בוטנים?" לחשתי לשירה. "בוטנים זה משמין?" היא ענתה לי, משועשעת. הלוואי ולי היה את הכוח להיות משועשעת בסיטואציות כאלה. "בוטנים זה משמין?" התמלאתי פתאום אומץ ושאלתי את מי שנראתה לי כהמהיגה שלהן. היא חייכה לפתע חיוך חושף שיניים וצחקה בקול. "מישל" היא התקרבה אלינו והציגה את עצמה, אחריה מתקרבות כל שאר הבנות. "הן תמיד הולכות אחרייך?" שירה שאלה אותה. מישל הסתובבה, בהתה בהן קצת, עד שהן הבינו שהגיע הזמן ללכת, ואז נחרה בבוז. או שאולי זו הייתה מילה, אבל המבטא הצרפתי שלה לא עזר להבחין בהבדל. "אני לא מכירה אותן." היא אמרה, והביטה ברצפה. "אני שירה" היא מיהרה להציג את עצמה, קצת מנסה לסחוט עניין מהאווירה המשעממת שהייתה שם. "אוה, אממ</div>Thu, 02 Aug 2007 15:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7112632http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7112632http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7054375<div align="right" dir="rtl">מישהו? אני אשמח. </div>Thu, 26 Jul 2007 00:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7054375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7054375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7053961<div align="right" dir="rtl">"שירה." שמעתי קול אומר. הרמתי את הראש שלי וראיתי מעליי מישהי שבהחלט נראית כמו איזו שירה. היא הוציאה אותי מהבועה שהייתי שרויה בה מהרגע בו גיליתי שהטיסה שלי נדחתה בחמש שעות. לשבת באמצע האולם של נתב"ג, ולבהות במזרקה. "אנה, היי." חייכתי לה חיוך כנה במיוחד, אבל עייף במיוחד. היא החזירה לי חיוך מאותו סוג. "רגע, את נוסעת ל..." "לייל, כן." היא אמרה, ונשמעה לי כמו מישהי בלי יותר מדיי בעיות ביטחון עצמי. היא התיישבה במושב לידי. ברונטית, ממושקפת, חולצה של פינק פלויד ומבט חכם בעיניים. חכם אבל מגניב. מסוג האנשים שתמיד רציתי להיות כמוהם. היא יפה, היא מודעת לזה, אבל היא לא משתחצנת. היה לי קל מאוד להתחבר אליה. קל מדיי אולי. אחרי ארבע שעות של המתנה באולם, הכרתי אותה יותר מאשר את חבריי הקרובים. טסנו במטוס במשך 12 שעות, ובטוח יהיה לומר שהיינו היחידות שהיו ערות במהלך הטיסה. הדיילים והדיילות השתעממו אז בידרנו אותם, ובתמורה הם נתנו לנו את האוכל הטעים באמת. נסענו באוטו של דיינה לקמפוס. לעבור דרך שערי הברזל ולהכנס אל תוך המבנה השקט הזה. בעיקר כשציפינו למשהו רועש וקולני במיוחד. נכנסתי לשירותים ונשמתי נש</div>Wed, 25 Jul 2007 23:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7053961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7053961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7048380<div align="right" dir="rtl">כבר כמעט שכחתי מההצעה של רייצ'ל. הימים עברו לאט לאט, וכשהבנתי שאין תשובות עדיין, לא רציתי להציק והנחתי שזה בכלל לא לרמה שלי. הסתובבתי ברחבי הבי"ס כמו שלד ריק, ריחפתי בשיעורים. הרי גם ככה אין תעודות בגלל שיש עיצומים. הרי גם ככה זה השבועיים האחרונים של השנה. ואז יומיים לפני סוף השנה, החלטתי להציץ החוצה מחדר הכיתה. איתמר, הבן אדם היחידי שרצה להיות איתי, התלווה אליי ויצאנו להיפרד מכל מה שהכרנו בשנה האחרונה. כיתת מצטיינים, שמונה שעות כל יום, שיעורי בית, עבודות, באמת שכמעט לא היו לנו חיים. פתאום, אחרי עשר דקות, כשבדיוק התכוונו להיפרד לשלום מאולם הספורט, נשמעה קריאה בכריזה. מי שלא היה בבי"ס שלנו מעולם, לא מבין עד כמה חסרת תועלת מערכת הכריזה. הציפורים המצייצות בפארק בקצה השני של הבי"ס נשמעות ברורות לעומתה. התעלמנו והמשכנו בפרידות. ואז אני רואה את רייצ'ל, המורה המליינית שלי, רצה לכיווננו. השיער שלה התפרע ברוח והסתיר לה את הדרך, אז החלטתי שאני ארוץ אליה. היא התחילה לצעוק עליי, למה אני לא באה כשקוראים לי, מה זאת הכפיות טובה הזאת מצידי, גם כשמנסים לעשות בשבילי משהו אני דוחה... אמרתי לה להקשיב טו</div>Wed, 25 Jul 2007 11:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7048380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7048380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7048054<div align="right" dir="rtl">איך שהכל התחיל... זה היה החודש שלפני החופש הגדול בכיתה ח', בתקופה בה כל קייטנה אפשרית, מחנה קיץ, או תנועת נוער נכנסו אלינו לכיתה והביעו את רצונם שנשתתף בפעילות הקייצית שלהם. אני הייתי בתקופה שבה כולם כבר התייאשו ממני, ומי שלא לא הכיר אותי מספיק כדי להתאכזב. אני לא יודעת איך רייצ'ל, המורה שלי לאנגלית, גילתה את כישרון הכתיבה שלי, שכן אפילו אני לא חשבתי שייצא ממנו משהו, אבל היא גילתה. בשעה שהגיע תורו של השומר הצעיר להיכנס לכיתתנו, שלחו אליי פתק מהמערכתוביקשו שאתייצב בחדר מורים. הייתי כל כך רגילה לשגרת הפסיכולוגים המנסים לפענח מה קרה לי שהפכתי ליצורחסר רוח חיים, שאפילו לא התעניינתי מה פשר הדבר. נכנסתי לחדר המורים, טורקת אחריי עוד דלת בלי לשים לב,ועד שהספקתי לסנן 'אופס', הסתובבתי וראיתי בערך 20 מורות לאנגלית בוהות בי בסלידה. פניתי והמשכתי ללכת עד לפינת היועצות, שכן חשבתי ששם יחכו לי, אבל אנה מיהרה לברוח מהישיבה ולרוץ אחריי, על עקביה המחודדים, מראה שבהחלט מעלה חיוך. לראות אותה כשהיא מנסה להסוות את הבריחה המתורצת שלה מהישיבה ע"י הליכה מהירה מאוד ונראית כמו דונאלד דאק על סטרואידים ונעלי מנו</div>Wed, 25 Jul 2007 10:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=216845&blogcode=7048054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=216845&blog=7048054